## Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah)

###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:1
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:1](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/11:1)

**הנבואה הי"א** תחילתה פרשת: "רני עקרה לא ילדה" (ישעיה נד, א), ושאר הכתובים אשר בפרשיות הנמשכות אליה, עד "כה אמר יי' שמרו משפט " (ישעיה נו, א).


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:2
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:2](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/11:2)

וענין הנבואה הזאת הוא, שהמשיל את האומה או את ירושלים, שהכל אחד – כאשה העקרה שלא ילדה בנים, שהיא שוממה ויחידה ובפעם אחד ילדה בנים רבים, שכאשר תמצא סביבה בנים רבים, תרון ותשכח לבוראה אשר נתנם אליה, וזהו אמרו: "רני עקרה", רוצה לומר את ירושלים או את בית יעקב, שהיית עד כה כאשה עקרה לא ילדה – "רני ופצחי רנה וצהלי" אותה, שעד עתה "לא חלה", שהוא כפל ענין במלות שונות, כי 'חלה' הוא כמו 'ילדה'.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:3
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:3](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/11:3)

**וכבר** המשיל המשורר את האומה בזה המשל מהעקרה גם כן, באמרו (תהלים קיג, ט): "מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה". וחכמינו זכרונם לברכה בפסיקתא⁹ דרשו מלת 'עקרה' באופן אחר. אמרו: אמר רבי מאיר 'רני עקרה' – עקורה אומה שעקרוה אומות העולם, הדא הוא דכתיב (תהלים קלז, ז): זכור יי' לבני אדום את יום ירושלים וגו'. עד כאן.

footnotes:
⁹ פסיקתא דרב כהנא פסקה כ', ב. ראה גם ילקוט שמעוני סימן תעו.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:4
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:4](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/11:4)

**ונתן** הסיבה למה תרון באמרו: "כי רבים בני שוממה" (ישעיה נד, א), רוצה לומר אף על פי שהיתה ירושלים כעקרה וכשוממה מבלי בנים, עתה ירבו בניה יותר מבני הבעולה, שהוא שם הנאמר על האומות היושבות בשלווה כאשה היושבת עם בעלה ובניה¹⁰. ויונתן תרגם: 'ארי סגיאין יהון בני ירושלים צדיתא מבני רומי יתיבתא', שהיא האומה הרביעית שראה דניאל בחיה הרביעית.

footnotes:
¹⁰ כרד"ק.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:5
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:5](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/11:5)

**ודיבר** כנגד ירושלים העקרה והשוממה ההיא וציוה לה שני דברים: האחד – "הרחיבי מקום אהלך ויריעות משכנותיך יטו אל תחשוכי" (ישעיה נד, ב), רוצה לומר שבסיבת רוב הבנים¹¹ שיבואו לה ראוי שתרחיב מקום אהלה ויריעות משכנותיה באופן שיוכלו כולם להכנס שמה, ולכן תאריך מיתרי האהל¹², כי בהתארכם יתפשט האהל יותר ויהיה מקומו יותר גדול. עוד ציוה שנית – "ויתדותיך חזקי", רוצה לומר שעד עתה להיות האומה נעה ונדה בגלותה, היה האהל נוסע ונודד מפה אל פה¹³, ולכן לא היו יתדות בגלות תקועים במקום נאמן, לפי שהיו נתקים ממקומם בכל יום. אמנם עתה יתמיד האהל ולא יסע ממקומו, ולכן צריך שיחזיק היתדות ויתקעם בארץ מאד, כיון לא יסעו עוד משם ויהיה "אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח" (ישעיה לג, כ). ונתן הסיבה על שני הצוויים האלה, אם על מהשלווה "הרחיבי מקום אהלך" וגו', אמר "כי ימין ושמאל תפרוצי וזרעך גוים יירש וערים נשמות יושיבו" (ישעיה נד, ג), רוצה לומר שתפרוץ ימה וקדמה¹⁴ וגם הערים הנשומות והנהרסות יושיבו בניה, ולכן אמר: "הרחיבי מקום אהלך" – כנגד ירושלים. ורמז גם בזה למה שניבא יחזקאל (מח, ח-כב), שתהיה ירושלים וגם הר הבית ומקום המקדש יותר גדולים כמה וכמה ממה שהיו בימי שלמה, כי על כן אמר: "הרחיבי מקום אהלך". וכנגד שאר הרי יהודה אמר: "ויריעות משכנותיך יטו אל תחשוכי", ואמר: האריכי מיתריך" – על שאר הארצות מהקיני והקנזי והקדמוני, שעתידים ישראל להורישם. וגם זכריה הנביא אמר (זכריה ט, א): "משא דבר יי' בארץ חדרך ודמשק מנוחתו", ואמר: "וגם¹⁵ חמת תגבל בה צור וצידון" (שם שם, ב), להגיד שתתרחב ארץ ישראל יותר ויותר ממה שהיה בימים הראשונים. וכנגד הצווי השני שציוה "ויתדותיך חזקי", נתן הסיבה באמרו: "אל תיראי כי לא תבושי" (ישעיה נד, ד), שהבטיחה שלא תבוא עוד לגלות אחר ולא יסע האהל ולא ילך מזן אל זן¹⁶, ולכן ראוי לחזק יתדותיה.

footnotes:
¹¹ כראב"ע ורד"ק.
¹² כרש"י וסיעתו.
¹³ לפי עזרא ט, יא.
¹⁴ לפי בראשית כח, יד.
¹⁵ בנדפס: "גם".
¹⁶ לפי תהלים קמד, יג.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:6
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:6](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/11:6)

**ולפי** שהעולה במעלה ויורד ממנה יבוש ויכלם, לכן אמר: "אל תיראי כי "לא תבושי" יאמר "ואל תכלמי, כי לא תחפירי" על הצרות שעברו עליך בגלות שלא תקבל בושה בזכרונם, כמו שאמר: "כי נשכחו הצרות הראשונות" (ישעיה סה, טז)¹⁷. ועל זה אמר כאן: "כי בשת עלומיך תשכחי" וגו' (ישעיה נד, ד), שהוא רמז על עוונותיהם הראשונים, כמו שאמר (תהלים כה, ז): "חטאת נעורי ופשעי". ונכון לומר, כי "בשת עלומיך תשכחי" אמר על העוונות שעשו בהיותם בארץ קודם גלותם; "וחרפת אלומותיך" אמר על החרפות והגדופים שסבלו בגלות. ונתן הסיבה למה ישכח כל העוונות והצרות ההם באמרו: "כי בועליך עושיך יי' צבאות שמו" וגו' (ישעיה נד, ה), רצה לומר עד עתה בגלות בעלוך אדונים אחרים, אמנם עתה האל יתברך אשר בראך הוא יהיה בעלך ואדונך בלבד, ומפני זה הדבקות לא תחטא עוד, גם כי גואלך שהוא "קדוש ישראל אלהי כל הארץ" יקרא בזמן ההוא, לפי שיהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם יי', ולא יהיה אז בלבד אלהי ישראל¹⁸, כי אם "אלהי כל הארץ", ומפני זה לא ירים איש מהאומות את ידו ואת רגלו כנגדך, כמו שעשו עד כה מסיבת חלוף הדתות¹⁹.

footnotes:
¹⁷ כרד"ק.
¹⁸ לפי בראשית לג, כ.
¹⁹ ריבוי הדתות.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:7
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:7](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/11:7)

**והסתכל** אמרו "אלהי כל הארץ יקרא", שביאר בזה מה שכתבתי ב'מעיני הישועה', שהאל יתברך משגיח בכל האומות על ידי אמצעיים²⁰ ומשגיח בישראל בעצמו מבלי אמצעי²¹, ולכן נקרא בערך העמים "אלהי האלהים", כי הוא אלוה על כל האלהים המנהיגים אותם. אמנם בערך²² ובחינת ישראל לא נקרא בשום מקום "אלהי האלהים", כי אם 'אלהים' או 'אלהי ישראל' בלבד, לפי שהוא בעצמו המנהיג ואין אלהים אחרים אמצעיים בהנהגתם, וכמו שאמר משה רבינו עליו השלום רומז בזה "כי יי' אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים" (דברים י, יז). אמנם בזמן הגאולה תהיה השגחתו מתפשטת על כל בני אדם והם יכירו אלהותו, ולכן תהיה השגחתו גם על כל הארץ מבלי אמצעי, ולא יקרא אז בערך האומות "אלהי האלהים" כי אם "אלהי כל הארץ". וזהו ענין המלכות שאמרו הנביאים: "והיתה ליי' המלוכה" (עובדיה א, כא); "והיה ה' למלך על כל הארץ" (זכריה יד, ט), כמו שנקרא "מלך ישראל וגואלו" (ישעיה מד, ו), שהענין כולו התיחדות השגחתו על כולם מבלי אמצעי. ולרמוז לזה עצמו אמר הנביא כאן: "וגואלך קדוש ישראל אלהי כל הארץ יקרא" (ישעיה נד, ה).

footnotes:
²⁰ מתווכים.
²¹ ראה גם בספרו של רי"א "עטרת זקנים" פרק יב' ופרק טז'.
²² ביחס.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:8
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:8](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/11:8)

**אמר** עוד: "כי כאשה עזובה ועצובת רוח קראך יי'" (ישעיה נד, ו), להגיד שלא היתה האומה בשום זמן מהזמנים, נבדלת ונפרדת בהחלט מההשגחה האלהית כאשה שמת בעלה שהיא אלמנה בהחלט, אלא "כאשה עזובה" מבעלה "ועצובת רוח", כן קראה השם. וכן היה לפניו ענינה וכ"אשת נעורים כי תמאס" מבעלה, וכמו שדרשו חכמינו זכרונם לברכה באיכה רבתי²³: "היתה כאלמנה" (איכה א, א) ולא אלמנה ממש, שנאמר (ירמיה נא, ה): "כי לא אלמן ישראל" מאלהיו, אלא כאשה שהלך בעלה למדינת הים ודעתו לחזור. וכן הוא בתעניות (דף כ, ע"א) ובסנהדרין (דף קד, ע"א).

footnotes:
²³ פר' א, ג.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:9
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:9](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/11:9)

**ואמנם** אמרו: "ברגע קטן עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך. בשצף קצף" וגו' (נד, ז-ח). הנה המפרשים²⁴ פירשו: 'רגע' – על הזמן המועט, וכן 'בשצף'. ואם הדבר כן, אין ראוי לפרשו על זמן הגלות כי **רב** הוא לא 'רגע' קטן ולא 'שצף קצף'. אבל ראוי שיפורש שבבוא עליהם צרה וצוקה בגלות מיד הקב"ה היה מרחם עליהם ויצילם מן הכלייה על דרך (ויקרא כו, מד): "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם". ועל אותו זמן מהצרות בגלות שהיה בלתי מתמיד ומועט עד בא רחמי שמים אמר הנביא: "רגע קטן" ו"שצף קצף". אבל הנכון אצלי הוא, ש'רגע' הוא כמו²⁵: "רוגע הים"²⁶ שהוא מלשון מנוחה, ו'שצף קצף' הוא כמו בחרי קצף, וכן פירשו רש"י²⁷ מדברי מנחם בן סרוק²⁸. יאמר הכתוב: "ברגע קטן" (ישעיה נד, ז), רוצה לומר במנוחה קטנה עזבתי אותך בגלות, כי שם ותמעטה מנוחתם לרוב צרותיהם. וכנגד זה "ברחמים גדולים אקבצך", וכן "בשצף קצף", רוצה לומר בחרי אף²⁹ "הסתרתי פני" שהיא שכינתי, וגם כן "הסתרתי" הרגע שהוא המנוחה וההשקט ממך, כי בהסתלק השכינה נסתלק המרגוע והמנוחה כלה, והיה אם כן אמרו: "הסתרתי" (ישעיה נד, ח) מושך עצמו ואחר עמו, כאילו אמר: "הסתרתי פני" והסתרתי ה"רגע" ממך. וכנגד זה: "בחסד עולם רחמתיך אמר גאולך יי'".

footnotes:
²⁴ תרגום יונתן, רד"ק.
²⁵ ישעיה נא, טו; ירמיה לא, לד; איוב כו, יב.
²⁶ מובא בראב"ע.
²⁷ לשון רש"י: "מנחם פתר חרי אף ודונש אמר במעט קצף...".
²⁸ מנחם בן סרוק (920-970 לערך), היה לשונאי ופילולוג יהודי שחי בספרד של 'תור הזהב', בעל "מחברת מנחם" – מילון עברי עברי למקרא.
²⁹ לפי שמואל א כ, לד.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:10
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:10](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/11:10)

**ואמנם** אמרו אחרי זה: "כי מי נח זאת לי" (ישעיה נד, ט) נמצא בספרים הקדומים חלוף במלה הזאת, כי יש ספרים שהיא כתובה מלה אחת 'כימי'. וכן תרגם יונתן. וכן דרשוהו בפרק חלק (סנהדרין צט, ע"א) מלשון 'ימים', ויש ספרים שהם שתי המלות "כי מי", שהוא מלשון 'מים'. ויש לפרש שתי הנוסחאות, כי אם יהיה "כי מי נח" מגזרת 'ים' יאמר הנביא בשם האל, שכמו מה שקרה לישראל בחטאתיהם וגאולתם ותשועתם, כן קרה לדור המבול שנתרבו על פני כל הארץ³⁰ והשחית כל בשר את דרכו³¹ ונתן להם השם זמן לשוב בתשובה ולא שבו ונתחייבו כלייה, ונשארו מעט מהרבה – נח ובניו והם נעשו לגוי גדול³², ומאלה נפצה כל הארץ³³, ונשבע יי'³⁴ בזרוע קדשו³⁵ שלא להביא עוד מבול לשחת כל בשר³⁶, כן ישראל פרו ורבו ותמלא הארץ אותם³⁷, ומלאה הארץ חמס מפניהם³⁸, ונתן השם להם מקום לשוב בתשובה ולא שבו עדיו, ומפני זה שבולת מים³⁹ שטפתם זרם מים רבים⁴⁰, שהוא הגלות. האמנם ישארו מהם אחד מעיר ושנים ממשפחה⁴¹, כאותם שניצולו בתיבה והם יהיו לראש פנה⁴², וירבו ויעצמו⁴³ בארץ, וישבע השם שלא להביא עוד עליהם גלות, והוא אמרו: "כי מי נח זאת לי", רוצה לומר בת ירושלים⁴⁴ היתה לפני, כמו אותם שהיו בימי נח בכל עניניהם הטובים והרעים, וכמו שלאותם המועטים שניצולו מהמבול נשבעתי מעבור "מי נח עוד על הארץ". והשבועה היא הברית שכרת על זה, "כן נשבעתי מקצוף עליך ומגער בך". ואם נפרש "מי נח" מלשון 'מים' יאמר הכתוב, כי כמו אותה שבועה וברית שנשבעתי לנח על ענין ה'מים', כן נשבעתי לישראל בענין הגלות, ולכן קראם "מי נח", לפי שגזר הקדוש ברוך הוא על המים בזכות 'נח'. עד פה תבוא ולא תוסיף ופה תשית בגאון גליך⁴⁵.

footnotes:
³⁰ לפי בראשית א, כט.
³¹ לפי בראשית ו, יב.
³² לפי בראשית יב, ב.
³³ לפי בראשית ט, יט.
³⁴ לפי דברים א, ח.
³⁵ לפי ישעיה נב, י.
³⁶ לפי בראשית ט, טו.
³⁷ לפי שמות א, ז.
³⁸ לפי בראשית ו, יג.
³⁹ לפי תהלים סט, טז.
⁴⁰ לפי במדבר כ, יא.
⁴¹ לפי ירמיה ג, יד.
⁴² לפי תהלים קיח, כב.
⁴³ לפי שמות א, ז.
⁴⁴ לפי זכריה ט, ט.
⁴⁵ לפי איוב לח, יא.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:11
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:11](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/11:11)

**וחיזק** שבועתו אליהם שלא יבואו עוד בגלות, באמרו: "כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה". רוצה לומר אלו ההרים החזקים והקשים בטבעם, כבר יפול בהם אפשרות ההפסד על כל קשיים, אבל "חסדי מאתך לא ימוש וברית שלומי לא תמוט", שאי אפשר שלא יתקיים. ואפשר לפרש שאמר "ההרים לא ימושו" – על האבות הקדושים; "והגבעות תמוטנה" – על האמהות, כמו שדרשו חכמינו זכרונם לברכה (ראש השנה יא, ע"א): "מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות" (שה"ר ב, ח). וכן פירש רש"י⁴⁶. והענין שאחרי הגאולה לא יצטרכו לזכות האבות והאמהות, כי הם מפאת עצמם יזכו לדבקות האלהי ולשמירת השגחתו, וזהו אמרו: "וחסדי מאתך לא ימוש", רוצה לומר מאתך מלבד זכות האבות. וקרוב לזה דרשוהו בבראשית רבה: "עניה סוערה" (ישעיה נד, יא) וגו'.

footnotes:
⁴⁶ לא מצאנו כן ברש"י.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:12
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:12](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/11:12)

**הכתובים** האלה אפשר לפרשם באחד משני פנים: האחד, שהמה קשורים למעלה, רוצה לומר אחרי שהדבר "כן נשבעתי מקצוף עליך ומגער בך" (ישעיה נד, ט) עוד כל ימי הארץ⁴⁷, את "עניה סוערה" (ישעיה נד, יא) באותו סער הגלות, ושבגלות לו נוחמה, דעי נא וראי שתהיה מעלתך אחרי גאולתך כל כך, שאפילו אבניך יהיו מיושבות על נופך שיהיה לך במקום סיד, וכן אשים יסודך ספירים "ושמתי כדכד שמשותיך". רוצה לומר החלונות שהשמש נכנס בהם שדרך בני אדם לעשותם מזכוכית צבועה⁴⁸, אני אעשה אותה מ"כדכד" שהיא אבן זכה ובהירה. וכן "שעריך" יהיו מ"אבני אקדח", שהיא אבן מזהירה כאש הקודחת⁴⁹, וכל "גבולך" יהיה "לאבני חפץ". וכל זה משל לרוב הגדולה, העושר והכבוד. עוד יעדם בטובות הנפשיות באמרו: "וכל בניך למודי יי'" (ישעיה נד, יג), רוצה לומר שלא יצטרכו למלמד, כמאמר הנביא ירמיהו (ירמיה לא, לג): "ולא ילמדו עוד איש את רעהו, ואיש את אחיו לאמר דעו את יי', כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם".

footnotes:
⁴⁷ לפי בראשית ח, כב.
⁴⁸ כרש"י ורד"ק.
⁴⁹ כרש"י וסיעתו.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:13
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:13](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/11:13)

**וזכר** אם כן, שלמותם בארץ ראשונה – בעושר ובכבוד; שנית – בחכמה שתמלא "הארץ דעה את יי'" (ישעיה יא, ט); שלישית, שירבה השלום ביניהם, וזהו: "ורב שלום בניך" (ישעיה נד, יג), כי השלום נמשך מהחכמה והידיעה, כמו שפירשתי למעלה בנבואה השנית, ובזה הדרך "בצדקה תכונני" (ישעיה נד, יד), רוצה לומר בטוב מעשיך וצדקתך תכונני ותתרחקי מעושק עושקיך, כי "לא תראי" מהם כלל ולא תפחדי "ממחתה" ומגלות אחר, לפי שלא יקרב אליך⁵⁰. ואפשר לפרש: "רחקי מעושק", שהוא צווי שלא תשתדל ללכת לעשוק העמים כמנהג השלטונים⁵¹ כל אחד בעבדיו, כדי לאסוף לו ממון לצרכיו, ולכן אמר: "כי לא תיראי", רוצה לומר "לא תיראי" מבוא לדלות⁵² ולא תצטרכי לעשוק בני אדם מפני זה.

footnotes:
⁵⁰ כרד"ק.
⁵¹ כראב"ע.
⁵² לעניות.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:14
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:14](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/11:14)

ואמר: "הן גור יגור אפס מאותי" (ישעיה נד, טו) מלשון 'אסיפה'⁵³, ו'מגור' כפי המפרשים⁵⁴ – על גוג ומגוג, שיאספו על בני ישראל אבל לא יהיה במצות השם, וזהו: "אפס מאותי". וכפי דרכם יותר נראה לי לפרשו מלשון: 'יראה', כמו: "גורו לכם מפני חרב" (איוב יט, כט); "מגור מסביב" (ירמיה ו, כד). וענינו, כי לפי שהבטיחו שלא יהיה עשוק וגזול⁵⁵ ולא יבוא עוד לגלות, כמו שאמר: "רחקי מעושק וממחתה, כי לא תקרב אליך", אמר האם ש"גור יגור", כלומר שאסוף יאספו עמים עליך אם לא מפאת השגחתי באמת זה בלתי אפשר, כי אם סנחריב מלך אשור אסף עמים להלחם עליך לא היה כי אם מאתי, שנאמר: "הוי אשור שבט אפי" (ישעיה י, ה), וכן נבוכדנצר ושאר המחריבים כולם היו כלי מפצו של הקדוש ברוך הוא. ולכן אמר בלשון תימה: "הן גור יגור אפס מאותי", כלומר האם אסוף יאספו בעמים מבלתי רצוני זה לא יהיה, ואם יהיה⁵⁶ יפלו בידיך, והוא אמרו: "מי גר אתך עליך ויפול" (ישעיה נד, טו). רוצה לומר, מי שיאסוף עמים לבוא עליך בשעתו הוא יפול מגדולתו, כמו שנפל סנחריב בבואו על ירושלים, לפי ש"אנכי בראתי חרש נופח באש פחם ומוציא כלי למעשהו ואנכי בראתי משחית לחבל" (ישעיה נד, טז). רוצה לומר, אני בראתי החרש לעשות כלי זיין, ובראתי המשחית לחבל, שכולם הם שלוחי ההשגחה, אבל לך לא יוכלו לחבל, וזהו: "כל כלי יוצר עליך לא יצלח" (ישעיה נד, יז).

footnotes:
⁵³ כרד"ק.
⁵⁴ רד"ק.
⁵⁵ לפי דברים כח, כט.
⁵⁶ שיאספו עמים.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:15
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:15](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/11:15)

**ורש"י** פירש גם כן: "הן גור יגור" מלשון 'יראה', רוצה לומר את "אל תיראי", כי אין ראוי לירא ולפחוד כי אם לנבדל ונפרד ממני, וזהו: "אפס מאותי". רוצה לומר, הן אמת שגור יגור ויפחד מי שהוא אפס מאתי, רוצה לומר נעדר מהשגחתי. ואמנם מאותם האומות "מי גר אתך", רוצה לומר שבגלות היה גר ונאסף אתך ומתחבר אליך בצרותיך "עליך יפול" ועמך ישב⁵⁷ בגאולתך. ומפני שיעד בזה כנגד כל האומות, לכן אמר כנגדם: "הוי כל צמא לכו למים" (ישעיה נה, א), שישתדלו ללמוד דרכי התורה האלהית באמרו: "לכו ונעלה אל הר יי'... ויורנו מדרכיו" (ישעיה ב, ג); "ואשר אין לו כסף" (ישעיה נה, א) לא יחוש, כי אין צורך כי בחינם יתנו לו "יין וחלב". ונמשלה התורה ל'יין'⁵⁸, לפי שהוא משמח הלב, שנאמר (תהלים קד, טו): "ויין ישמח לבב אנוש", וכן: "פקודי יי' ישרים משמחי לב" (שם יט, ט). ו'חלב', כמו שהחלב קיום היונק וגידולו – כן הנשמה קיום התורה וגידולה⁵⁹. ואמר אכילה על היין והחלב, כי הם כמאכל ומשקה לגוף⁶⁰. ואמרו: "ואכלו טוב" (ישעיה נה, ב) – הוא התורה, שנאמר (משלי ד, ב): "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו". ו"חסדי דוד הנאמנים" (ישעיה נה, ב) – הוא המשיח, שנקרא דוד, שנאמר (יחזקאל לז, כה): "ודוד עבדי נשיא להם לעולם"⁶¹. ו"נאמנים" פירש – קיימים, כמו "במקום נאמן" (ישעיה כב, כה)⁶². ו"הן עד לאומים" מזהיר ומעיד בכם⁶³.

footnotes:
⁵⁷ לפי דברים כג, יז.
⁵⁸ כראב"ע.
⁵⁹ כרד"ק.
⁶⁰ כראב"ע ורד"ק.
⁶¹ כרד"ק.
⁶² כרד"ק.
⁶³ כרד"ק.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:16
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:16](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/11:16)

**זהו הדרך האחד** והוא כפי המפרשים, והלכתי בעדם בפירוש הכתובים וישובם. ועם כל זה, אינו נכון בעיני כפי פשוטם. **והדרך השני** הוא, שהנביא תיאר אותה בשלושה תארים:


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:17
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:17](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/11:17)

**עניה**⁶⁴ שהוא מגזרת עם עני ודל, ו**סוערה**⁶⁵, שמרוב הצרות היא תמיד בצער, כמו שאמר (ירמיה ל, כג): "הנה סערת יי'", יוצא. ותואר שלישי הוא **לא נוחמה** (ישעיה נד, יא), וכמו שאמר במגילת קינות (איכה א, ב): "אין לה מנחם מכל אוהביה, כל רעיה בגדו בה היו לה לאויבים".

footnotes:
⁶⁴ התואר הראשון.
⁶⁵ התואר השני.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:18
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:18](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/11:18)

**וכנגד** שלושה התארים הרעים האלה יעדה בשלושה ייעודים טובים. כי כנגד העניות והדלות שקראה "עניה", אמר: "הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך וגו' ושמתי כדכד" וגו' (ישעיה נד, יא), רוצה לומר שהבית נבנה מחומר שהוא הסיד ומהאבנים, לפי שהסיד הוא ששמים ונטבעים בו האבנים. ומהאבנים מהם שישימו ביסודות הבית שהם אבנים גדולות ואינה כל כך משובחות, ומהם⁶⁶ שישימו בחלונות ובשערים והם האבנים היותר משובחות וטובים. ובכתלים שהם גבולי הבית ישימו משאר האבנים, שאינם כל כך משובחות, ולכן אמר: "הנה אנכי מרביץ בפוך", שהפוך יהיה כך במקום סיד, והוא מכחול השחור שישימו על העינים, כמו שאמר (מלכים ב ט, ל): "ותשם בפוך עיניה"; "כי תקרעי בפוך עיניך" (ירמיה ד, ל). ואחר שדיבר מה'פוך', שיהיה במדרגת הסיד דיבר מהאבנים, וראשונה מהאבנים אשר ישימו ביסודות שהן היותר פחותות, ועליהן אמר: "ויסדתיך בספירים" (ישעיה נד, יא). ואמנם בחלונות שיבוא בהם השמש אשר קרא "שמשותיך", אמר שישים "כדכד", והוא האבן האדומה הנקראת רובי"נו והוא אבן יותר יקרה מן הספיר. והשערים גם כן שהם לכבוד ולתפארת⁶⁷ ישים ב"אבני אקדח", שהוא אבן יותר יקרה מה"כדכד" והיא נקראת בלשונם 'קרבונקולו', שהיא מאירה בלילה כמו גחלי אש⁶⁸, ולכן קראם "אבני אקדח". ואמנם "כל גבולך" שהוא שאר כתלי הבית לא יהיו מאבנים כל כך יקרות, כמו 'כדכד' ו'אבני אקדח', אבל יהיו מ"אבני חפץ" שהם שאר אבנים טובות ומרגליות. וכל זה משל לרוב עושרה תחת היותה בגלות "עניה". ואולי שגם זה לפי פשוטו יתקיים בבנין בית המקדש העתיד לבוא, שיבואו בני המזרח אשר שם האבנים הטובות ויביאו מהם רבות לבנין בית יי'.

footnotes:
⁶⁶ מהאבנים.
⁶⁷ לפי שמות כח, ב.
⁶⁸ לפי ויקרא טז,יב.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:19
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:19](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/11:19)

**עוד** השיב על מה שאמר "סוערה" וייעדה, שתשב בזמן ההוא בהשקט ולא ישופנה השם עוד בסערה, ועל זה אמר: "וכל בניך למודי יי'", ובסיבת זה יהיה "רב שלום בניך" (ישעיה נד, יג). כי מהחכמה ופועל השכל ימשך השלום. ואמר גם כן על זה: "בצדקה תכונני" (ישעיה נד, יד), רוצה לומר תהיי במכון ובהשקט שהוא הפך הסערה. וכנגד מה שאמר "לא נוחמה", שהיה כן מפאת הגלות והנוגשים אצים עליהם כל היום אמר: "רחקי מעושק כי לא תיראי" (שם), רוצה לומר את תהיי מרוחקת מעושק ומגזל ומכל מיני מחתה, "כי לא תיראי" שיקרבו עוד אליך.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:20
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:20](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/11:20)

**ואמנם** אמרו: "הן גור יגור" (ישעיה נד, טו) ראוי לפרשו מלשון 'גר'⁶⁹, שהוא הנחתו הראשונה. וכן כתב אבן כספי בשורשיו⁷⁰, ש'גור' הוא המתנועע בטלטול בלי נחת ולכן נקרא 'גר' מפני טלטולו, והוא כנגד התושב היושב לבטח. ונקרא האריה הקטן – גור לתנועתו הקלה יותר מהאריה הזקן. ומפני שהגר בארץ לא לו הוא תמיד לכן הושאל זה השם לפחד מגור מסביב⁷¹ מגורת רשע תבואנו⁷². אך אמנם ההנחה הראשונה שהיא העיקר שממנו יצאו הענפים ההם כולם היא מלשון 'טלטול' ו'גרות', כמו "ימי שני מגורי" (בראשית מז, ט); "ואהבתם את הגר" (דברים י, יט); "ומגרת ביתה" (שמות ג, כב). וכן "אבני גיר מנופצות" (ישעיה כז, ט) הם האבנים הפחותות המושלכות בכל צד, ועל זה הדרך נאמר כאן: "הן גור יגור אפס מאותי", רוצה לומר אתה "בצדקה תכונני", "ורב שלום בניך".

footnotes:
⁶⁹ כר"י קרא וראב"ע.
⁷⁰ 'שרשות הכסף' או 'ספר השורשים' לרבי יוסף אבן כספי (1340-1279). הספר העוסק בבלשנות – חקר השפה האנושית משווה בן שורשים ומצביע על הקשר ביניהם.
⁷¹ לפי ירמיה כ, י.
⁷² לפי משלי י, כד.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:21
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:21](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/11:21)

**אמנם** "גור יגור" בגרות וגלות וטלטול מי שהוא "אפס מאותי", כלומר מי שיהיה נעדר ונפרד ומרוחק ממני. ולפי שאין מקבלין גרים לימות המשיח, כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (יבמות כד, ב)⁷³, לכן אמר: "מי גר אתך עליך יפול" (ישעיה נד, יג), כלומר אותם חסידי אומות העולם שגרו ונטלטלו עמך ובכל צרתך היה להם צר "עליך יפול", עמך ישב⁷⁴. ו'בקרבך' הוא מלשון: "על פני כל אחיו נפל" (בראשית כה, יח). וכן פירשוהו חכמינו זכרונם לברכה⁷⁵. והבטיחה שלא תפחד מאומות העולם שמא יבואו להשחיתה ברשעתם, באמרו: "הנה אנכי בראתי חרש ודו' ואנכי בראתי משחית לחבל" (ישעיה נד, טז). רוצה לומר, ועם כל זה לא יחבלו אותך, כי "כל כלי יוצר עליך לא יצלח" וגו' (ישעיה נד, יז), לפי ש"זאת נחלת עבדי יי' וצדקתם", וזו היא תכלית הנחמה.

footnotes:
⁷³ ראה גם: עבודה זרה ג, ע"ב; זהר כו, ע"א; זהר קכ, ע"ב.
⁷⁴ לפי דברים כג, יז.
⁷⁵ ראה רש"י על יבמות כד, ע"ב.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:22
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:22](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/11:22)

**והנה** אמר: "כל כלי יוצר עליך לא יצלח, וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי", לפי שהאומות היום הזה בחלוף דתיהם⁷⁶, מהם יכריחו דתם לא מויכוח שלא יחפצו בטענות, אבל יאמרו שמי שיסתור דתם יהרגוהו – וזה ענין אומת ישמעאל. ומהם יעשו להכרחתה ויכוחים וטענות והקשים עיוניים – וזה ענין חכמי אדום, שנתייסדו בחכמת הדיבור. לכן אמר הנביא כנגד שניהם⁷⁷: "כל כלי יוצר עליך לא יצלח" בדרך מלחמה – כמשפט בני ישמעאל; "וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי" בדרך הויכוח – כמשפט בני אדום, לפי ש"זאת נחלת עבדי יי' וצדקתם" שלא יזיקם דבר בחיל, ולא בכח, ולא בטענות הלציות והכוזבות.

footnotes:
⁷⁶ בדתיהם השונות.
⁷⁷ אומות אדום וישמעאל.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:23
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:23](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/11:23)

**ואמנם** אמרו עוד: "הוי כל צמא" וגו' (ישעיה נה, א), אפשר לפרשו על בני האומה גם כן, אך אמנם ראוי לעיין בפסוקים האלה, בדברים: האחד – מה ענין אמרו: "ואשר אין לו כסף לכו שברו ואכולו" (ישעיה נה, א), ואם אין לו כסף איך ישברו ויקנו אוכל? הב' – אם היה התחלת הדברים "הוי כל צמא לכו למים" ולא דבר מהאכילה, כי אם משתיית המים היה ראוי שעליו יאמר לכו שברו ושתו ולא אכולו. הג' – למה חזר לומר שנית: "ולכו שברו", והוא מאמר כפול. הד' – מה ענין אמרו: "בלוא⁷⁸ כסף ובלא מחיר" מיד בני אדם ללמדם דעת ויראת יי'. ומה שאמרו המפרשים⁷⁹: "ואשר אין לו כסף" – לא יחוש, כי בחינם יתנו לו – הוא תפל מבלי מלח⁸⁰. הה' – באמרו "יין וחלב" ולא זכר מים שבהם היו מדברים? וגם כן לא זכר לחם, שיזכור אחרי זה כי אם יין וחלב, ויתאר את התורה אם כן פעם במים, ופעם בחלב, ופעם בלחם. והוא זר? הו' – באמרם: "למה תשקלו כסף בלא לחם" (ישעיה נה, ב), והם היו דבריו כמו שזכר עם מי ש"אין לו כסף", איך יאמר עליו "למה תשקלו כסף בלא לחם", ואם אין לו כסף אינו שוקל אותו.

footnotes:
⁷⁸ בנדפס: "בלא".
⁷⁹ רד"ק.
⁸⁰ לפי איוב ו, ו.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:24
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:24](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/11:24)

**אבל** אמתת הענין הוא, שהנביא עשה בישראל מדרגות, כי מהם צמאים גם רעבים, לא רעב ללחם ולא צמא למים, כי אם לשמוע את דבר יי', וכמאמר המשורר (תהלים מב, ג): "צמאה נפשי לאהלים לאל חי", ואליהם היתה הקריאה ראשונה "הוי כל צמא לכו למים", שהוא התורה והשפע אשר יבוא בזמן ההוא בירושלים, כמו שאמר הנביא זכריה (זכריה יד, ח): "והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון בקיץ ובחורף יהיה", שהוא גם כן רמז אל השפע התורני שיצא משם לכל הארץ, כמו שאמר: "כי מציון תצא תורה" (ישעיה ב, ג). ועל זה אמר: "לכו למים" עוד שער מדרגה אחרת מהאנשים שאין להם צמא ותאוה ותשוקה רבה, והם עמי הארץ שאין בהם עיון. וכבר ידעת שמלת 'כסף' הנחתה הראשונה היא הכוסף והתאוה, ומפני שמתכת הכסף יכספוהו הכל, לכן מפני הכוסף נקרא 'כסף'.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:25
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:25](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/11:25)

**והנה** העיון המחקרי יתואר כ'כסף', לפי שבני אדם כוספים אותו עד שמפני זה קראו לחכמה העיונית – פילוסופיא. והמעיין פילוסוף שפירשו חשק וחכמה⁸¹, או חושק החכמה, ולכן אמר הנביא כאן כנגד האנשים שאין בהם ידיעה ולא חכמה, ולא כוסף אליה "ואשר אין לו כסף לכו שברו ואכולו". רוצה לומר, אף על פי שאתם חסרים מכל ידיעה ולא כוספים אליה לכו ללמוד ולהטריח וליגע עצמכם בלימוד התורה, ואז תאכלו ותהנו ממנו, וכמו שאמרו (מגילה ו, ע"ב): "יגעתי ולא מצאתי אל תאמין". ומלת 'שברו' היא כפשוטה מלשון שבירת הגוף ויגיעתו, וכמו שדרשו חכמינו זכרונם לברכה (שבת פג, ב): "זאת התורה אדם כי ימות באהל" (במדבר יט, יד) – אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה, שהוא רמז שיטריח גופו וישברהו, ולכן נקראת 'תושיה' שמתשת כחו של אדם (סנהדרין כו, ע"ב).

footnotes:
⁸¹ פירוש המלה פילוסופיה: פילו – אוהב; סופיה – חכמה.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:26
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:26](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/11:26)

**האמנם** חזר לומר: "ולכו שברו", להגיד שהיגיעה בתורה לא לבד יזכה לדעת פירוש המצוות המעשיות שתיאר בשם 'אכילה', כמו שאמר: "שברו ואכולו", אבל גם יזכה לדעות אמתיות והאמונות העליונות, ואותם תיאר ב'יין וחלב' באמרו שנית: "ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר וחלב", כי המצוות המעשיות כינה בשם אכילה, והאמונות בשם משתה היותר שלם שאפשר. ומה טוב תארו את הדעות ב'יין', לפי שכאשר יעבור אדם גבולו ישתכר, וכמו שאמר (ירמיה כג, ט): "וכגבר עברו יין", ולכן ראוי לשתותו באופן ממוצע וממוזג מהמים. כן בדעות ציוו במופלא ממך אל תדרוש (חגיגה יג, ע"א)⁸², כי יש בשכל האנושי גבול לא יעבור ממנו ומזיגת הדעות היא במים שהיא התורה האלהית. גם היה משל החלב נאות, לפי שכמו שמחלב תעשה הגבינה ואיננה כי אם חלב נקפא, ככה המצוות המעשיות הן תולדות מהאמונות יוצאות מהם, אם לא שהאמונות הן רוחניות והמעשיות הן מוגשמות.

footnotes:
⁸² בשם בן סירא ג, כא.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:27
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:27](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/11:27)

**ואמנם** אמרו: "למה תשקלו כסף בלא לחם" (ישעיה נה, ב), אמר כנגד כת השלישית מהאנשים שהן עיוניים ייגעו עצמם בחכמות נכריות, וכנגדם אמר: "למה תשקלו כסף" – והיא חקירת פילוסופות, שהיא כולה בשיקול הדעות, למה תתייגעו בשיקול ההוא כיון שאין בו הזנה אמתית לנפש, כמו התורה שהיא לחם מן השמים ומזון אלהי. ועוד שהעמל והיגיעה שאתם עמלים ויגעים בעיון ובחקירה ההיא אינה לשבעה, כי הנפש לא תמלא ולא תסתפק בה, אבל תמיד ישארו דברי הראשונים ובטלו דעותיהם, לפי שאין בעיון המחקרי 'שבעה'⁸³, כמו שיש בדברי הנבואה שלא ישאר מהם לנביא ולא לבאים אחריו פקפוק ולא ספק, ולכן אמר: "ויגיעכם בלוא⁸⁴ לשבעה". וכיון שהדבר כן "שמעו שמוע אלי ואכלו טוב", רוצה לומר המאכל הטוב, שהוא מעשה המצוות "ותתענג בדשן נפשכם" במשקה הדעות והאמונות. ומה טוב אמרו: "ותתענג", לפי שכמו שזכר הפילוסוף⁸⁵ העידון והערבות משיג ממשיגי השכל. ואמר הנביא זה העונג כנגד ה'יין והחלב' שזכר.

footnotes:
⁸³ שובע.
⁸⁴ בנדפס: "בלא".
⁸⁵ ככל הנראה אריסטו בספר המידות.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:28
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:28](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/11:28)

**וביאר** עוד, שמלבד כל השלמות ההוא שיזכו אליו בעולם הזה, עוד יזכו לאחר המוות לחיים הנצחיים בעולם הנשמות, ועל זה אמר עוד: "הטו אזנכם ולכו אלי שמעו ותחי נפשכם" (ישעיה נה, ג), שהוא חיי הנפש. ולפי שאמר זה על האמונות, לכן המשיך אליו "ואכרתה לכם ברית עולם חסדי דוד הנאמנים", שאמר: "ברית עולם" – על החיים הנפשיים שזכר, שהוא ברית עולמים בל תמוט⁸⁶; ועל האמונות האלהיות אמר: "חסדי דוד הנאמנים", כי כן אמר המשורר (תהלים פט, ב): "חסדי יי' עולם⁸⁷ אשירה לדור ודור אודיע אמונתך בפי". ונתן טעם למה יחס אותם לדוד באמרו: "הן עד לאמים נתתיו נגיד ומצוה לאומים" (ישעיה נה, ד). ו'עד' הוא מלשון 'עדי' שהיה דוד 'עדי' לכל הגוים נגיד ומצוה אותם בדבריו ותהלותיו לשיתנהגו בדרך יי'.

footnotes:
⁸⁶ לפי תהלים מו, ו.
⁸⁷ בנדפס: "לעולם".


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:29
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:29](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/11:29)

**וחתם** הדברים באמרו כנגד האומה: "הן גוי לא תדע תקרא, וגוי לא ידעוך אליך ירוצו" (ישעיה נה, ה), רוצה לומר שהגוים שלא ידעוך מעולם, יבואו אל ישראל ללמוד תורה כאילו הוא קורא אותם, וזהו: "למען יי' אלהיך ולקדוש ישראל כי פארך".


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:30
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:30](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/11:30)

**ולפי** שאמר למעלה: "לכו למים", "לכו שברו ואכלו" טוב, "ויגיעכם בלא לשבעה" (נה, א-ב), לכן ראה הנביא לבאר המשל הזה על איזה דבר נאמר בפרשת: "דרשו יי' בהמצאו" וגו' (ישעיה נה, ו), שהוא ענין "לכו למים" וגו'.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:31
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:31](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/11:31)

**וביאר** גם כן מה שאמר "למה תשקלו כסף בלא לחם" – על החכמות הפילוסופיות, ועליו אמר: "יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו" וגו' (נה, ז). וביאר הבדל המחקר העיוני מהמחקר הנבואי באמרו: "כי לא מחשבותי מחשבותיכם, ולא דרכיכם דרכי" וגו' (ישעיה נה, ח). ומה טוב אמרו: "כי גבהו שמים מארץ, כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבותי ממחשבותיכם" (ישעיה נה, ט), לפי שהיו המחשבות האנושיות ארציות וחומריות, והידיעות הנבואיות הן שמימיות אלהיות.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:32
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:32](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/11:32)

**ולפי** שכינה את התורה בשם מים ולחם, כמו שאמר: "לכו למים", "למה תשקלו כסף בלא לחם", נתן הטעם למה המשיל אותה כן, באמרו: "כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב, כי אם⁸⁸ הרוה⁸⁹ את הארץ והולידה והצמיחה ונתן זרע לזורע ולחם לאוכל. כן יהיה דברי אשר יצא מפי" וגו' (נה, י-יא), שיהיה לכם כמים וכלחם. ואמר: "לא ישוב אלי ריקם", לפי שהתורה היה ממנו יתברך ואליו תשוב, וכל זה יהיה באותו זמן, שבשמחה יצאו מהגלות ובשלום יובלון אל אדמת הקודש, שכל העמים ישמחו ויגילו, והוא אמרו בדרך המשל: "ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רינה וגו' (ישעיה נה, יב), ואז האנשים חסרי השלמות והנעדרים ישתלמו באמונותיהם והרשעים ישובו צדיקים, ועל זה אמר: "תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס" (ישעיה נה, יג). והיה הדבר הזה, רוצה לומר הכנעת כל גויי הארץ⁹⁰ לאמונה האלהית, יהיה זה "ליי' לשם לאות עולם, שלא יכרת" ולא יפסק עוד זכרונו.

footnotes:
⁸⁸ בנדפס: "אלא".
⁸⁹ בנדפס: "שהרוה".
⁹⁰ לפי בראשית כב, יח.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:33
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 11:33](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/11:33)

**הנה** התבארה הנבואה הזאת – ייעוד ריבוי הנגאלים, שערים נשמות יושיבו, ומהשבועה שנשבע על "מי נח"⁹¹, שלא יעברו עוד על הארץ, וקיבול האומות כולן האמונה האלהית. ומבואר הוא, שהדברים האלה לא נתקיימו בבית שני, ולכן יחוייב בהכרח, שיתקיימו לימות המשיח מהרה יגלה.

footnotes:
⁹¹ מי המבול.