## Maskil LeDavid, Deuteronomy

###### Maskil LeDavid, Deuteronomy 22:2:1
[Maskil LeDavid, Deuteronomy 22:2:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Deuteronomy/r/22:2:1)

**עד דרוש וכי תעלה בלבך וכולי** נר׳ שהוכרחו לדרוש כן מדכתיב דרוש בשב״א ואם הוא מקור טפי הול״ל דרוש בקמ״ץ דהכי אורחיה דקרא טפי כמו דרוש דרש משה אלא מדכתיב בשב״א משמע טפי לשון צווי כלומר דרוש את אחיך שלא יהא רמאי:


###### Maskil LeDavid, Deuteronomy 22:2:2
[Maskil LeDavid, Deuteronomy 22:2:2](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Deuteronomy/r/22:2:2)

**והשבותו לו שתהא וכולי** דאל״כ יתורא הוא דהוה סגי למימר והיה עמך עד דרוש וכו׳ דממילא משמע דכשידרשנו שישיבנו לו אלא מוכרח לדרשה:


###### Maskil LeDavid, Deuteronomy 22:3:1
[Maskil LeDavid, Deuteronomy 22:3:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Deuteronomy/r/22:3:1)

**לא תוכל להתעלם לכבוש וכולי** אע״ג דכבר ביאר זה לעיל משום דלכאורה היה נר׳ דלפי הפשט הכא מלתא אחריתי היא ויהיה פירושו לא תוכל להתעלם כיון שידעת מי הוא בעל האבידה מלהחזירו לו דאל״כ נמצא שזהו הלאו כפול ותרתי למה לי מש״ה איכפל רש״י וכתב דליתא דה״נ הכי פירושו ול״מ לפי המדרש דפעמים שאתה מתעלם ופעמים שאין אתה מתעלם דודאי מוכרח לפ׳ כן דהא ליתיה ללאו אלא הכא מיהו אף לפי הפשט א״ש דהא כתיב וכן תעשה לחמורו וכו׳ ועליה מסיים לא תוכל להתעלם א״כ ה״נ פירושו הוי כי ההוא דלעיל דהא כתיב וכן:


###### Maskil LeDavid, Deuteronomy 22:5:1
[Maskil LeDavid, Deuteronomy 22:5:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Deuteronomy/r/22:5:1)

**ולא ילבש וכו׳ ד״א וכו׳.** דאילו לפי׳ קמא הרי העיקר חסר מן הכתוב דהיינו ההליכה עם הנשים דבלעדו ליכא איסורא ולר״א נמי ק׳ דלא שייך בזה לשון לבישה. ודע דלפום האי פי׳ דלאו בבגדים ממש קא מיירי קרא ה״נ רישיה דקרא לא יהיה כלי גבר על אשה מיירי נמי כה״ג דהיינו שלא תשים עליה כלי זיין. ורש״י לא הוצרך לפרשו להיותו מבואר בתרגום אנקלוס לא יהא תקון זין וכו׳ אבל סיפא דתרגם ולא יתקן גבר בתקוני אתתא וצריך ביאור מאי נינהו הני תקוני אתתא לכך ביאר שלא ישיר שיער וכולי:


###### Maskil LeDavid, Deuteronomy 22:6:1
[Maskil LeDavid, Deuteronomy 22:6:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Deuteronomy/r/22:6:1)

**לא תקח האם בעודה וכו׳.** דאל״כ הול״ל לא תקח האם והבנים מאי על הבנים:


###### Maskil LeDavid, Deuteronomy 22:7:1
[Maskil LeDavid, Deuteronomy 22:7:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Deuteronomy/r/22:7:1)

**למען ייטב וכו׳ אם מצוה וכו׳.** דק״ל מ״ש הכא שהזכיר השכר ופי׳ דהכא שהיא מצוה קלה כתבו ללמוד ממנה אידך. ומ״ש רבינו שאין בה חסרון כיס צ״ל דה״פ שאין חסרון כיס אלא דבר מועט דכלא חשיב דאל״כ הא בהדיא תנן בשלהי חולין ומה אם מצוה קלה שהיא כאיסר. א״נ י״ל לעולם דדברי רש״י כפשוטן שאין בה ח״כ כלל דהעדר הריוח לא מיקרי ח״כ כנרא׳ מכמה דוכתי וכמ״ש הפו׳ ז״ל בענין חולו של מועד דלא מיקרי דבר האבד העדר הריוח ומאי דתנינן אלא כאיסר משום דפעמים משכחת לה ח״כ ממש אע״ג דדבר מועט הוא כגון שהיתה שלו ומרדה וקננה בפרדס דחייב בשלוח וכדכתיב׳ בספרי שושנים לדוד ע״ש ומ״מ רש״י נקט עפ״י הרוב ומלתא דשכיחא:


###### Maskil LeDavid, Deuteronomy 22:8:1
[Maskil LeDavid, Deuteronomy 22:8:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Deuteronomy/r/22:8:1)

**כי תבנה וכו׳ אם קיימת וכו׳.** ה״נ מוכח דאל״כ אמאי הוצרך להזכיר הבנין ליכתוב סתמא ועשית מעקה לגג ביתך וממילא דודאי בשעת הבנין חייב תחלה ואם לא עשאו באותה שעה לא יפטר מפני זה דכל שעתא ושעתא בעמוד ועשה קאי וא״כ אמאי כתיב כי תבנה א״ו הבטחה היא זו דמצוה גוררת מצוה וכו׳:


###### Maskil LeDavid, Deuteronomy 22:8:2
[Maskil LeDavid, Deuteronomy 22:8:2](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Deuteronomy/r/22:8:2)

**כי יפול וכו׳ וחובה וכו׳.** כלומר ואפי׳ לא יהיו לו עונות אחרות אם לא עשית מעקה בהא סגי שתתגלגל חובה זו על ידך שבזה נעשית חייב שעברת על מ״ע:


###### Maskil LeDavid, Deuteronomy 22:9:1
[Maskil LeDavid, Deuteronomy 22:9:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Deuteronomy/r/22:9:1)

**כלאים חטה וכו׳.** היינו כר׳ יאשיה ולאו משום דהלכתא כוותיה פירש״י כן שאין דרכו להקפיד בזה בפירושו אלא דפשט הכתוב מורה כן מדלא כתיב לא תזרע בכרמך אלא משמע דה״ק לא תזרע בזריעה אחת כלומר במפולת יד הנך מילי דהיינו כרמך שהוא חרצן וכלאים דהיינו חטה ושעורה:


###### Maskil LeDavid, Deuteronomy 22:9:2
[Maskil LeDavid, Deuteronomy 22:9:2](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Deuteronomy/r/22:9:2)

**פן תקדש וכו׳ כמו אל תגע בי כי קדשתיך.** תמיהא לי דרש״י גופיה שם בישעיה פי׳ שאותן הרשעים המחזיקים עצמם לטובים אומרים לצדיקים אל תגע בי כי קדשתיך כי קדשתי וטהרתי יותר ממך וכן תרגם יונתן וגם הרד״ק שם פי׳ כן ונראה דמוכרח הוא דאיך אפשר לפ׳ שהרשעים אומרים אל תגע בי כי טמאתיך והלא הם מחזיקים עצמם לטובים טפי מנייהו. ועוד וכי הם חסים על אחרים שלא יטמאו בהם זה דבר פלא הוא על חייו לא חס היאך יחוס על אחרים. וטפי הו״ל לאתויי ראיה מקרא דויתוץ את בתי הקדשים דכתיב ביאשיהו דהתם תרגם יונתן בתי הקדש טעוותא וכן פירש שם הרד״ק אמנם רש״י גופיה מיהא פירש שם בתי הזימה:


###### Maskil LeDavid, Deuteronomy 22:10:1
[Maskil LeDavid, Deuteronomy 22:10:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Deuteronomy/r/22:10:1)

**לא תחרוש וכו׳ הוא הדין וכו׳.** פירש דק״ל דהול״ל בשור וחמור ומשני שפיר דאי כתיב הכי היה משמע דוקא והשתא נדרש הכי בשור עם בהמה אחרת וה״נ בחמור עם בהמה אחרת ומ״מ עיקר הלימוד נפקא לן בגמרא דב״ק מג״ש דשור שור משבת. ומ״ש עוד רבינו ה״ה להנהיגם וכו׳ כתב בדבק טוב דמדשור וחמור לאו דוקא לא תחרוש נמי לאו דוקא עיין שם. ואשתמיטתיה ברייתא דספרי דתנינן אין לי אלא חורש מנין היושב בקרון המנהיג וכו׳ ת״ל יחדיו מכל מקום:


###### Maskil LeDavid, Deuteronomy 22:12:1
[Maskil LeDavid, Deuteronomy 22:12:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Deuteronomy/r/22:12:1)

**גדילים וכו׳ אף מן הכלאים וכו׳.** ה״נ מוכח דאית לן דמדרש סמוכין דאל״כ לשון הכתוב מוקשה דהו״ל להקדים העשיה כדכתיב בכל מקום וכדאשכחן בציצית גופיה ועשו להם ציצית ולא כתיב ציצית יעשו להם ה״נ הול״ל ועשית לך גדילים אלא מש״ה סמך רחמנא תיבת גדילים לקרא דלעיל לומר אעפ״י שצויתיך לא תלבש שעטנז מ״מ גדילים מיהא תעשה לך מן הכלאים:


###### Maskil LeDavid, Deuteronomy 22:13:1
[Maskil LeDavid, Deuteronomy 22:13:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Deuteronomy/r/22:13:1)

**ובא וכו׳ סופו ושם וכו׳.** נראה דדיוקו דרש״י מדלא כתיבי בה לשון אם:


###### Maskil LeDavid, Deuteronomy 22:15:1
[Maskil LeDavid, Deuteronomy 22:15:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Deuteronomy/r/22:15:1)

**אבי הנערה וכו׳ שגדלו וכו׳.** בהכי דייק ולקח אבי הנערה וכו׳ ומאי שייך לשון קיחה אי משום שמלה הלא משל הוא כדלקמן אלא ה״ק יקחו להם בזיון זה הואיל וגדלו וכו׳:


###### Maskil LeDavid, Deuteronomy 22:17:1
[Maskil LeDavid, Deuteronomy 22:17:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Deuteronomy/r/22:17:1)

**ופרשו השמלה ה״ז משל וכו׳.** היינו כסברת רבנן בפרק נערה דף מ״ו דמוקמינן לכולה פרשתא בין בעל ובין לא בעל דאילו לראב״י דהתם מיירי דוקא כשבעל ולדידיה קרא כפשטיה שמלה ממש ואע״ג דאורחיה דרש״י ז״ל למנקט הסברא היותר קרובה לפשט המקרא והכא מלבד דפשט שמלה כוותיה משמע טפי כדאמרינן התם בשלמא לראב״י היינו דכתיב ופרשו השמלה ה״נ איכא שאר מילי דמוכחי כוותיה דאיתא תו התם בשלמא לראב״י היינו דכתיב ובא אליה ואקרב אליה ולרבנן דחקי׳ ומפרשי׳ ובא אליה בעלילות ואקרב אליה בדברים וה״נ מאי דכתיב ואלה בתולי בתי מוכח נמי כוותיה ולרבנן מפרשינן בדוחק ואלה כשרי בתולי בתי כלומר עדים המזימין את עדיו עכ״ז נקט רש״י כדעת רבנן משום דלראב״י הענין דחוק דמה זו ראיה מפרישת השמלה כיון שיש עדים שזינתה פשיטא שבזה לא יתכחשו העדים דמאן יימר שזה דם בתולים ואפי׳ יהיה נימא שהנואף היה בקי בהטייה ולכך נמצא דם בתולים אלא צריך לדחוק ולומר כמ״ש שם התוס׳ דסבר ראב״י שלא מיחייב אא״כ העיז בפניו לשנות את הידוע שמחציף להביא השמלה ולומר שהיא בלא דם ונמצא שקרן ע״ש וזה דוחק עצום. ועוד דכיון דכוליה עניינא כתיב באביה ואמר אבי הנערה וכו׳ ואלה בתולי בתי ה״נ הו״ל לסיומי ולמימר ופרש השמלה ואמאי כתיב ופרשו אבל לרבנן ניחא דקאי אעדים וכדתניא התם אליבא דרבנן באין עדים של זה ועדים של זה ובוררין את הדבר כשמלה חדשה:


###### Maskil LeDavid, Deuteronomy 22:21:1
[Maskil LeDavid, Deuteronomy 22:21:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Deuteronomy/r/22:21:1)

**אנשי עירה במעמד וכו׳.** כלומר והכא נמי חסר בי״ת כאילו כתיב וסקלוה באנשי עירה דומיא דלזנות בית אביה שהוא כמו בבית אביה ולכך הקדים רש״י פי׳ בית אביה ללמד ע״ז ושינה סדר הפ׳:


###### Maskil LeDavid, Deuteronomy 22:22:1
[Maskil LeDavid, Deuteronomy 22:22:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Deuteronomy/r/22:22:1)

**ומתו גם וכו׳ ד״א וכו׳.** דאילו לפי׳ ראשון לרבות הבאין מאחריהן הו״ל לכתוב הריבוי במעשה העבירה לא במיתה ולפי׳ שני הו״ל למכתביה גבי האשה ולימא ומתו שניהן האיש וכו׳ גם האשה:


###### Maskil LeDavid, Deuteronomy 22:23:1
[Maskil LeDavid, Deuteronomy 22:23:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Deuteronomy/r/22:23:1)

**ומצאה וכו׳ פרצה וכו׳.** דק״ל דמדכתיב בתר הכי ואם בשדה וכולי מכלל דהשתא בעיר איירי ול״ל למכתב ומצאה איש בעיר א״ו לדרשה: