## Maskil LeDavid, Exodus

###### Maskil LeDavid, Exodus 14:2:1
[Maskil LeDavid, Exodus 14:2:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Exodus/r/14:2:1)

**ויחנו וכו׳ הוא פיתום וכו׳** הכרחו של רש״י מדכתיב החירות בה״א וידוע דלא שייך ה״א הידוע אלא על מה שידוע ומפורש כבר במקו׳ אחר והרי מקום זה ששמו פי חירות לא נזכר עדיין בשום מקום ומאי החירות לכך מפ׳ דפיתום הוא אלא שנשתנה שמו במקום תום נקרא חירות. ומעתה הוכרח לפ׳ מאי ל׳ פי ומפ׳ שהם ב׳ סלעים וכו׳ והכי אי׳ במכילתא לא משופעו׳ אלא גדודו׳ וכו׳:


###### Maskil LeDavid, Exodus 14:2:2
[Maskil LeDavid, Exodus 14:2:2](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Exodus/r/14:2:2)

**לפני וכו׳ הוא נשאר וכו׳** דק״ל וכי לא מצא הכתוב שום סימן אחר להודיע המקום אלא בשם הע״ז והרי כתיב לא ישמע וכו׳ ואמרו ז״ל אסור לומר לחבירו שמור לי בצד ע״ז פלונית ולכך משני שבא הכתוב להודיע שזה נשאר להטעות את מצרים שיאמרו קשה יראתם שהציל עצמו והשתא נמי לתכלית זה עצמו צוה להם שישובו ויחנו לפני בעל צפון שהוא הנשאר להטעותם שיאמרו קשה יראתם שמעכבן שאינם יכולים לברוח ובזה וחזקתי וכולי ומ״מ יש למצוא טעם למה השאיר ע״ז זו דוקא וניחא לי במה שראיתי במכילתא פי החירות אין חירות אלא חירותן של ישראל מקום מובחר להם מקום ע״ז שלהם ע״כ נר׳ שע״ז זו היא אותה שעבדו ישראל במצרים כאמרם ז״ל מה אלו עע״ז וכו׳ וי״ל שלכך השאירה הקדוש ב״ה להודיע לישראל חומר עונותם דידוע דק״יל דע״ז של ישראל אינה בטלה עולמית ולרמוז להם דבר זה ביטל ושבר כל הע״ז זולת זו א״נ עשה כן לנסות בזה את ישראל אם היו מושכים את ידיהם מן הע״ז בלב שלם עם היות שהיה להם מקום לטעות שכלם נאבדו חוץ ממנה ולא יעלה על רוחם שזו כחה חלילה ולנסותם טפי נמי צוה אותם שישובו ויחנו כנגדה:


###### Maskil LeDavid, Exodus 14:4:1
[Maskil LeDavid, Exodus 14:4:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Exodus/r/14:4:1)

**ואכבדה וכו׳ ואומר וכו׳** כל הני תלתא הכי איתא במכילתא ואיכא למידק מאי ואומר דבחד סגי ונר׳ דאי מקרא קמא דמיירי בפורענות גוג ומגוג לעתיד לבא י״ל דילמא שאני התם דכתיב כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה׳ ואז ודאי דניחא והתגדלתי והתקדשתי ואין מזה ראיה לעלמא שכל מקום שעושה דין ברשעים שמו מתעלה מש״ה מייתי אידך קרא דשמה שבר וכו׳ שנדרש ג״כ בגאולה מצרים וכת׳ נודע ביהודה וכו׳ וכ״ת ביהודה אין בכולי עלמא לא ואנן בעי׳ לאוכוחי דבכ״ע שמו מתגדל לכך מייתי אידך נודע ה׳ משפט עשה דכתיב נודע סתם דמשמע בכ״ע ואי הוה מייתי הך קרא בתרא לחוד הרי לא כתיב אלא נודע לכך מייתי קרא קמא דכתיב והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי ומ״מ ק׳ על מ״ש רש״י ואו׳ שמה שבר וכו׳ ואח״כ נודע ביהודה וכו׳ ואדרבא מעיקרא כתי׳ נודע ביהודה אלהים ואחר כך שמה שבר וכו׳ ונר׳ דהוכחתו דקרא דנודע ביהודה אלהים בישראל גדול שמו משמעותו ל׳ הוה מתרי טעמי חדא מהניקוד שהדלת דנודע קמוצה ואם הוא ל׳ עבר היתה פתוחה ועוד דיגיד עליו רעו בישראל גדול שמו ולא כתיב גדל והדר כתיב שמה שבר וכו׳ שהוא לשון עבר אלא ודאי משמע דהכי קאמר השתא נודע ביהודה ובישראל גדול שמו לפי שכבר לשעבר שמה שבר רשפי קשת:


###### Maskil LeDavid, Exodus 14:4:2
[Maskil LeDavid, Exodus 14:4:2](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Exodus/r/14:4:2)

**בפרעה וכו׳ הוא התחיל וכו׳** הק׳ הש״ח בשם ר״ד דאמאי לא נימא כההיא דאמרי׳ בר״ה מלך וצבור מלך דנים אותו תחלה ותירץ דהתם במלך ישראל עכ״ל וק׳ דהתינח לחד טעמא דאתמר התם בגמ׳ מקמי דליפוש חרון אף איכא למימר דבמלך גוי לא קפדינן אלא לאידך טעמא דאי׳ התם דלאו אורח ארעא דליתיב מלכא אבראי נר׳ דההוא טעמא שייך נמי בא״ה כיון שהוא מפני כבוד המלכות דחזי׳ דאף במלך א״ה צוה הקדוש ברוך הוא לחלוק כבוד למלכות. ובני הקטן יצחק ה׳ יגדלהו לעבודתו יתברך שמו אמן כן יהי רצון הק׳ על דברי הש״ח מסוגיא ערוכה דפ״ק דע״ז אההיא דדריש ר׳ שמלאי דלע״ל הקדוש ברוך הוא מביא ס״ת וכו׳ ומכניס לדין לא״ה ונכנס תחלה מלכות חייבת משום דחשיבא ומנ״ל דחשיבא וכו׳ ומ״נל דמאן דחשיב עייל ברישא כדרב חסדא דאמר רב חסדא מלך נכנס תחלה וכו׳ ע״ש דנר׳ בהדיא דשייך אפי׳ באומות העולם לכל הטעמים ויפה כיון. ומיהו נר׳ דהכא קו׳ מעיקרא ליתא דמאי דק״ל מלך תחלה היינו בתחלת דין והיינו מטעמי דאמרן אי משום דלאו אורח ארעא וכו׳ ואי משום מקמי דליפוש חרון אף וכל זה לא שייך הכא דלא מיירי בתחלת דין אלא בסוף דין דהיינו בפורענות ואדרבא קי״ל בקלקלה מתחילין מן הקטן ולכך הוצרך רש״י לפ׳ שהוא התחיל וכו׳:


###### Maskil LeDavid, Exodus 14:4:3
[Maskil LeDavid, Exodus 14:4:3](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Exodus/r/14:4:3)

**ויעשו כן וכו׳ דברי בן עמרם.** ק׳ דכיון דמגיד שבחם מה שבח הוא זה שהזכירוהו בל׳ גנאי בן עמרם ואפ׳ דלרבותא קאמרי הכי אפי׳ אין לו עלינו אלא במה שהוא בן עמרם די בזה שיתן שורת הדין לשמוע את כל דבריו דהנה ידוע שעמרם גדול הדור היה כאמרם ז״ל אלא שראיתי במכילתא ויעשו כן להודיע חכמת׳ של ישראל שלא אמרו היאך נחזור לאחורינו וכו׳ ד״א ויעשו כן אמרו רוצים או לא רוצים אין לנו לעשות אלא דברי בן עמרם נר׳ דהני לישני פליגי וללישנא בתרא לא בא הכתוב להודיע שבחן אלא אדרבא בא להגיד שעשו כן בעל כרחם לא בלב שלם אלא לפי שהיו יראים ממשה ולכך הזכירוהו בל׳ בן עמרם שלא היה לבבם שלם ומעתה נר׳ דרש״י מזכי שטרא לב״ת ויש לישב וק״ל:


###### Maskil LeDavid, Exodus 14:5:1
[Maskil LeDavid, Exodus 14:5:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Exodus/r/14:5:1)

**ויגד וכו׳ ובחמישי ובששי וכו׳** אף על גב כי ממקום מושבם עד מצרים לא היה אלא מהלך יום א׳ שכך האיקטורין באו ביום הד׳ לבד מ״מ פרעה ביום ה׳ הכין כל המרכבות והסוסים וכלי המלחמה ולכך לא השיגום אלא בליל ז׳ אבל מן המכילתא נר׳ בהדיא שהיה ביניהם מהלך ג׳ ימים והכי אי׳ התם בפ׳ ופרעה הקריב קרב עצמו ומיהר ללכת מה שהלכו ישראל בג׳ ימים הלכו האיקטורין ביום ומחצה ומה שהלכו האיקטורין ביום ומחצה הלך פרעה ביום א׳ עכ״ל ואפ׳ שגם רש״י לזה כיון וה״ק באו והגידו לפרעה ביום הד׳ ובה׳ ואחר כך אמר ובששי רדפו אחריהם וצ״ל דאף על גב שישראל חזרו לאחריהם מ״מ אכתי נשאר מהלך ג׳ ימים שהמקום שחנו כשחזרו לאחוריהם היה סמוך לסוכות דמרעמסס לסוכות היו ק״ך מיל והוא מהלך שלשה ימים במהלך אדם בינוני ולפי״ז מ״ש במכילתא מה שהלכו ישראל שלשה ימים לאו דווקא אלא כלו׳ שיעור הדרך שהלכו ישראל שהיה צריך דרך טבע לאדם בינוני לעשותה שלשה ימים אבל הם א״הנ שלא עשוה בשלשה ימים ודוחק:


###### Maskil LeDavid, Exodus 14:5:2
[Maskil LeDavid, Exodus 14:5:2](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Exodus/r/14:5:2)

**ויהפך וכו׳ בשביל ממונם וכו׳** אע״ג דקרא כתיב כי שלחנו את ישראל מעבדנו לא ניחא ליה לפ׳ שאלו הם דברי עבדי פרעה חדא שהרי ישראל לא היו עובדים אלא לפרעה בלבד וכדפיר״שי בפ׳ אשר הוצאתיך וכו׳ מבית עבדים ועוד דא״כ יש כפל בפרש׳ מה זאת עשינו כי שלחנו וכו׳ הול״ל מה זאת שלחנו וכו׳ אלא מה זאת עשינו הם דברי עבדיו דאדקאי בהו פרושי מפרש דבריהם ורוצה לומר מה זאת עשינו לתת להם ממוננו והדר מפרש דברי פרעה כי שלחנו וכו׳ ואע״ג דכתיב מעבדנו ל׳ רבים אורח ארעא דמשתעי מלכא הכי:


###### Maskil LeDavid, Exodus 14:6:1
[Maskil LeDavid, Exodus 14:6:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Exodus/r/14:6:1)

**ואת עמו וכו׳ לא אתנהג וכו׳** דייק הכי מדכתיב לקח עמו דהוה ליה למימר לקח ותו לא אלא עמו פי׳ בשוה לו כלומר שלא יתנהג עמהם כדרך שהמלכות עושה:


###### Maskil LeDavid, Exodus 14:7:1
[Maskil LeDavid, Exodus 14:7:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Exodus/r/14:7:1)

**וכל רכב וכו׳ ועמהם וכו׳** פי׳ הרא״ם ז״ל דר״ל ועמהם הלכו מעצמם כל רכב מצרים לא שהם מהלקוחים וכו׳ והק׳ עליו הנח״י דלא נהירא דמסתמא את כולם לקח אלא פירושו שכל כך היו הת״ר חשובים עד שכל שאר הרכב של מצרים היו נקראים עמהם ר״ל טפלים להם עכ״ל וליתא לע״ד שאם כדבריו ז״ל הול״ל עם כל רכב מצרים והוה משמע שפיר דכלם בכלל הלקיחה ושכלם טפלים לת״ר רכב א״נ הול״ל ויקח כל רכב מצרים ועליהם ת״ר רכב בחור אבל השתא מוכח שפיר כדברי הרא״ם ז״ל ועוד הוכחה שלו ממאי דמסיים הרב מהמכילתא מכאן היה רש״א כשר שבמצרים הרוג ואם אי׳ שהכל בכלל הלקיחה שאת כולם לקח היכי מוכח מהכא הך מילתא דילמא לעולם כשרים היו אלא דבאונס המלך לקח כל הבהמות שלהם ומאי הוה להו למעבד אלא ודאי דקרא מוכח שהם מרצונם ומעצמם הלכו ונתנו הבהמות שלהם והילכך שפיר יליף ר״ש כשר שבמצרים וכו׳:


###### Maskil LeDavid, Exodus 14:10:1
[Maskil LeDavid, Exodus 14:10:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Exodus/r/14:10:1)

**ופרעה הקריב הול״ל קרב וכו׳** ההרגש שמבחוץ היינו דכל זה מיותר דהא כבר כתיב לעיל ויחזק ה׳ וכו׳ וירדוף וכו׳ וירדפו מצרים וכו׳ וישיגו אותם וכו׳ ונמצא דאין כאן שום חידוש במקרא זה ופרעה הקריב לכך פי׳ דהיינו דק״מל נתאמץ והקדים וכו׳ ונר׳ דר״שי כיון לתרתי דמלבד הא שקדם לפניהם כמו שהתנ׳ קמ״ל עוד שנתאמץ להקדים כלו׳ דדרך שלשה ימים נתאמץ להלוך ביום א׳ וכמו שנתבאר לעיל מן המכילתא:


###### Maskil LeDavid, Exodus 14:10:2
[Maskil LeDavid, Exodus 14:10:2](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Exodus/r/14:10:2)

**נוסע וכו׳ דבר אחר וכו׳** דלכל פי׳ ק״ק דלפי׳ קמא ק׳ דמאחר דכתיב נוסע אחריהם א״כ לא היה שייך לכתוב וישאו בני ישראל את עיניהם אלא טפי הו״ל ויהפכו בני ישראל פניהם ולפי׳ בתרא ג״כ ק׳ דלא הול״ל נוסע אחריהם רק נוסע עליהם דהכי אי׳ במדרש שראו אותו פורח באויר:


###### Maskil LeDavid, Exodus 14:10:3
[Maskil LeDavid, Exodus 14:10:3](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Exodus/r/14:10:3)

**ויצעקו תפסו אומנות וכו׳** נר׳ דק״ל לרש״י לשון בני ישראל דכתיב בקרא דיתירא הוא דפשיטא דעלייהו קאי ולא הול״ל אלא וייראו מאד ויצעקו אל ה׳ לכך פיר׳ דה״ק קרא למה ויצעקו לפי שהם בני ישראל ותפסו אומנות אבותם ולפי״ז צריך לומר בל׳ רש״י ברשימת הפסוק ויצעקו וגומר ולא ויצעקו לבד:


###### Maskil LeDavid, Exodus 14:12:1
[Maskil LeDavid, Exodus 14:12:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Exodus/r/14:12:1)

**אשר דברנו והיכן דברו וכו׳** ק״ל לרש״י דהול״ל אשר אמרנו ומאי דברנו אלא ר״ל דיבור קשה והיכן דברו דיבור קשה ירא ה׳ וכו׳ ואף על גב דהתם דתן ואבירם הם היו שדברו כן וכמ״ש רש״י שם ה״נ איכא למימר הכי שהרי ד׳ כתות נעשו אבותינו על הים אחת אומרת נרד לים ואחת אומרת נחזור למצרים וכו׳ כמ״ש רז״ל בירושלמי ובמכילתא ויש לומר שראשי אותה הכח שאומרים נחזור למצרים דתן ואבירם היו והם האומרי׳ אשר דברנו וכו׳:


###### Maskil LeDavid, Exodus 14:13:1
[Maskil LeDavid, Exodus 14:13:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Exodus/r/14:13:1)

**כי אשר ראיתם וכו׳ ולא תוסיפו וכו׳** פי׳ הרא״ם ז״ל שהוא דבר בפני עצמו דהיינו אזהרה שלא לחזור עוד למצרים וזהו שהוסיף רש״י וי״ו ולא תוסיפו וכו׳ והנ״חי הק׳ עליו על מגן דמוכח שזהו כוונת רש״י דאל״כ לא הול״ל אלא היום בלבד הוא שראיתם אותם ותו לא ומוכרח לפ׳ למאי שאר״זל במאמר שהבאתי לעיל ארבע כיתות וכו׳ דהכא איתא התם זו שאומרת נחזור למצרים א״ל לא תוסיפו לראותם וכו׳ הרי שהיא אזהרה לאותם שהיו רוצים לחזור למצרים. ורש״י רמזה לסברא זו בדיבור אשר דברנו וכו׳ כדכתיבנא. ותו במכילתא איתמר הכי להדיא וזה לשונו בג׳ מקומות הזהיר הקדוש ברוך הוא לישראל שלא לחזור למצרים שנאמר לא תוסיפו לראותם וכו׳:


###### Maskil LeDavid, Exodus 14:15:1
[Maskil LeDavid, Exodus 14:15:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Exodus/r/14:15:1)

**מה תצעק וכו׳ שהיה משה וכו׳** דברים הרבה כיון רבינו ליישב בפ׳ חדא דלעיל לא נזכר כלל שמשה היה מתפלל ותו דאמאי כתיב תצעק בלשון עתיד הול״ל מה צעקת ועוד דמה זו תמיהא מה תצעק אלי הרי כל סמא דמלתא היא זאת ויפה צעקה לאדם אפי׳ לאחר גזר דין ואם לא יצעק אליו ית׳ למי יצעק הרי הקדוש ברוך הוא חפץ בתפלתם של צדיקים וכל זה מיישב באמרו למדנו שהיה משה עומד ומתפלל כלומר שכבר התחיל להתפלל והיתה דעתו להאריך בתפלה שלימ׳ ולכך א״ל הקדוש ברוך הוא מה תצעק בלשון עתיד כלו׳ אני יודע שדעתך להאריך בתפלה ולא עת עתה להאריך די לך בדבר א׳ לפי השעה שהרי מצרים קרובי׳ וצריך אתה להסיעם ומשום שלא הניחו הקדוש ברוך הוא לסיים תפלתו לא נזכר בהדיא בכתוב לעיל לומר ויצעק משה ויתפלל משה שהרי לא כן הדבר שלא סיים תפלתו ומאי דמייתי דבר אחר ה״ט משום דעם כל הכתוב אכתי תיבת אלי יתירא והוה סגי דלכתוב מה תצעק ולר״א ניחא תיבת אלי אבל ק׳ ל׳ מה תצעק שהוא עתיד וכל מה שהרגשנו לעיל ג״כ אינו מתיישב כלום לפירוש זה:


###### Maskil LeDavid, Exodus 14:15:2
[Maskil LeDavid, Exodus 14:15:2](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Exodus/r/14:15:2)

**ויסעו אין להם וכו׳ זכות אבותיהם וכו׳** תרתי דייק רבינו חדא דבני ישראל מיותר דהול״ל דבר אליהם ועוד מה ויסעו הרי כתיב בתר הכי ויבאו ב״י בתוך הים וכו׳ וע״ז מתרץ שיאמר להם שכדאי היותם בני ישראל שזכות אבותם מסייעתן ועוד ויסעו כלו׳ שיסעו ממש לתוך הים באופן שיראה שעדיין מחזיקים באומנתן שמאמיני׳ בי והולכים לתוך הים דזכות זה כדאי שאקרע להם הים:


###### Maskil LeDavid, Exodus 14:20:1
[Maskil LeDavid, Exodus 14:20:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Exodus/r/14:20:1)

**ויבא בין וכו׳ נתנו על זרועו וכו׳** פי׳ דק״ל והלא כבר כתיב לעיל שהמלאך הלך מאחריהם והיה מבדיל בין מחנה מצרים למחנה ישראל וא״כ מה היה צריך לעמוד הענן שיבא בין מחנה למחנה לכך מביא המשל דכיון שבאו לסטים מלפניו וזאבים מאחריו נטלו על זרועו הכא נמי כיון שחשכה ובאו ליכנס לתוך הים הוצרך מלאך ה׳ ליטלן על זרועו להכניסן בים בענין שלא יזיקום המים מאחר שלא נבקע הים מיד כמו שאמרו במד׳ שמתחלה הגיעו המים עד חוטמם ואח״כ נבקע ולכך הוצרך המלאך ליטלם ואז לא נשאר מה שיבדיל בין מחנה למחנה ולקבל ג״כ חצים ובלסטראות ולכך כשנסתלק הענן הלך מאחריהם לפעול מה שהיה פועל המלאך עד הנה ועוד אחרת להחשיך למצרים ובזה מיושב מ״ש שהענן והמלאך היו מגינים מהחצים והיינו דהמלאך היה מגין תחלה עד שבאו ליכנס תוך הים שהיה זה בהכנסת הלילה ואז היה הענן מגין מהחצים:


###### Maskil LeDavid, Exodus 14:23:1
[Maskil LeDavid, Exodus 14:23:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Exodus/r/14:23:1)

**כל סוס פרעה וכי סוס וכו׳** מדכתיב סוס ל׳ יחיד אין הכרח לזה דדילמא על שם המין אלא הוכחתו נר׳ דהיינו מיתורא דקרא דמה היה חסר המקרא אילו לא כתב אלא וירדפו מצרים ויבאו אחריהם דממילא גם הסוסים והרכב בכלל דמוכח שעם הרכב באו מדכתיב לקמן ויכסו את הרכב ואת הפרשים א״נ לא הול״ל אלא כל רכב פרעה ופרשיו ופשיטא דהרכב לא הוו בלא סוס וכדכתיב נמי לעיל ואכבדה וכו׳ ברכבו ובפרשיו וה״נ ויכסו את הרכב ואת הפרשים ועוד כתיב וישבו המים על מצרים על רכבו ועל פרשיו ובכל אלו לא הוצרך להזכיר הסוסים דפשיטא דבכל רכב נינהו והיכא דכתיב כגון הכא ולקמן בפ׳ סוס ורוכבו רמה מוכרח לומר דאתא לדרשה והילכך אע״ג דבמכילתא לא הוזכרה דרשה זה אלא לקמן פשיטא דהכא נמי שייך לומר כן וניחא ליה להרב ז״ל לפרש הכא דאילו כדלקמן מצא רבינו במד׳ דרשה אחריתי לומר כל סוס קשור ברוכבו ולא הו״מ לכתוב סוסים ורוכביהם דא״כ לא הוה משתמע מידי:


###### Maskil LeDavid, Exodus 14:24:1
[Maskil LeDavid, Exodus 14:24:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Exodus/r/14:24:1)

**בעמוד אש וכו׳ ועושה אותו וכו׳** לאו למי הים קאמר דא״כ לא היה צריך לענן כלל וסגי בעמוד אש להפשיר ולחמם המים אלא עכשיו עדיין היו נצבים כמו נד דהא בתר הכי כתיב וישבו המים על מצרים אלא על קרקע הים קאמר שנעשה גריד עד שעברו ישראל ואחר כך הוצרך לענן לעשותו כטיט ושוב עמוד האש להרתיחו ומעתה לא קשה קושיות הרא״ם ז״ל ע״ש:


###### Maskil LeDavid, Exodus 14:25:1
[Maskil LeDavid, Exodus 14:25:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Exodus/r/14:25:1)

**וינהגהו וכו׳ ויכבד לבו וכו׳** אבל במכילתא אמרו במדה שמדדו וכו׳ דכתיב תכבד העבודה ונר׳ דר״שי הואיל ואשכח אידך קרא ניחא ליה למנקטיה טפי לפי שכאן קאי הכבדות על כל מצרים וניחא טפי לאתויי ההוא קרא דכתיב ביה הוא ועבדיו דאילו תכבד העבודה פרעה לחודיה הוא שאמר כן ומ״מ במכילתא ניחא להו בקרא דהכבד דהתם מיירי בכבדות ממשיי כלו׳ קושי דומיא דהכא וינהגהו בכברות דהיינו נמי בקושי דאילו ויכבד לבו הרי כבדות הלב הוא דבר שאינו ניכר הכבדות בפועל ועוד דאותו כבדות אינו ענין לכבדות דהכא דהתם ר״ל סרבנות והכא ר״ל קושי ויגיעת בשר:


###### Maskil LeDavid, Exodus 14:25:2
[Maskil LeDavid, Exodus 14:25:2](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Exodus/r/14:25:2)

**נלחם להם וכו׳ ד״א וכו׳** דאילו לפי׳ א׳ ק׳ דהוה סגי למכתב כי ה׳ נלחם להם דממילא מובן במי נלח׳ א״נ לימא בנו דהא הם המדברים ולר״א נמי ק׳ דא״כ אין זה נתינת טעם למה שאמרו אנוסה וכו׳ לפי שה׳ נלחם בארץ מצרים ודע דבפירוש שני זה מסיים במכילתא והיו רואים אלו את אלו ומוכרח היא דהא קאי על ויאמר מצרים:


###### Maskil LeDavid, Exodus 14:27:1
[Maskil LeDavid, Exodus 14:27:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Exodus/r/14:27:1)

**וינער וכו׳ ונתן הקב״ה בהן וכו׳** הך מלתא איתמר במכילתא בפי׳ שני וז״ל וינער נתן להם כח נערות כדי לקבל את הפורענות ע״כ ורש״י ז״ל לא כתב כן לפי שאינו קרוב לפשט ומ״מ הואיל והאמת כן ומוכרח הוא דאם לא כן אלא לאחר מיתה מאי נ״מ שהיו עולים ויורדים לאחר מיתה ולאיזה תכלית כתב קרא וינער וכו׳ מש״ה כתבו רבינו אע״ג דאינו מפ׳ וינער כאותו הלשון:


###### Maskil LeDavid, Exodus 14:28:1
[Maskil LeDavid, Exodus 14:28:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Exodus/r/14:28:1)

**לכל חיל וכו׳ למ״ד יתירה וכו׳** והא ליכא למימר דהל״מד הוי כמו את וכאילו אמר ואת כל חיל פרעה דהרי הכא לא שייך למכתב בלמ״ד שהיה הוראת הנותן והכא ליכא נתינה ולא שייך אלא מלת את שהיא הוראת הפעול כידוע והכא הרכב והפרשים והחיל הם הפעולים כלומר המכוסים:


###### Maskil LeDavid, Exodus 14:30:1
[Maskil LeDavid, Exodus 14:30:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Exodus/r/14:30:1)

**וירא וכו׳ כדי שלא יאמרו וכו׳** דאל״כ מאי קמ״ל קרא פשיטא שכן דרכו של ים לפלוט המתים שבתוכו וממילא דודאי ישראל ראו אלא דקמ״ל שפלטן כולן לאותו רוח שהיו ישראל בו כדי שיראום ישראל וכו׳: