## Maskil LeDavid, Genesis

###### Maskil LeDavid, Genesis 49:1:1
[Maskil LeDavid, Genesis 49:1:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Genesis/r/49:1:1)

**ואגידה לכם בקש וכו׳** אע״ג דמצינן למימר דהגדה זאת היא על הדברים העתידים לבא על כל שבט ושבט כשיהיו על אדמתם וכדכתיב בריש הפרשה וכן הק׳ הרא״ם ז״ל מ״מ נר׳ דרבנן דייקי מדכתי׳ אשר יקרא אתכם ואי קאי על הנהו מילי הול״ל אשר יקראו אתכם בל׳ רבים דהא כמה מילי נתנבא על מלכות דוד ועל שאול ועל שמשון וכמה מילי אחריני אלא ודאי לא קאי אלא על דבר א׳ אשר יקרא באחרית הימים והיא הגאולה:


###### Maskil LeDavid, Genesis 49:3:1
[Maskil LeDavid, Genesis 49:3:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Genesis/r/49:3:1)

**ראשית אוני וכו׳ שלא ראה וכו׳** הא ודאי דמיתורא דקרא דרשי הכא דאל״כ הא בעלמא נמי אשכחן כי הוא ראשית אונו וכן מוכח ביבמות פ׳ הערל דף ע״ו דאיתמר כחי וראשית אוני שלא ראה וכו׳ והק׳ הרא״ם ז״ל דהא אין אשה מתעברת מביאה ראשונ׳ ותירץ שמיעכה באצבע כדאשכחן בתמר ואיברא שזה התירוץ עצמו כתבו התו׳ התם בהערל ומיהו דחיקא מלתא דבשלמא תמר הוכרחה לעשות כן לפי שהיתה חושקת להתעבר ממנו וידעה דלאו כל שעתא מתרחיש לפתותו פעם אחרת אבל לאה לאיזה תכלית הוצרכה לעשות כן בפרט שהיה לחוש שמא יטעון עליה טענת בתולים הואיל והסירה בתוליה באצבע ואמנם נלע״ד לתרץ במאי דאי׳ התם ביבמות פ׳ ד׳ אחים דף ל״ד אמתני׳ דשנים שקידשו ב׳ נשים ובשע׳ כניסתן לחופ׳ החליפו מפרישין אותן ג׳ חדשים וכולי ומקשי הש״ס והא אין אשה מתעברת מביאה ראשונה אר״נ שבעלו ושנו וכו׳ וידוע מ״ש רז״ל הרוצה שיהיו בניו זכרים יבעול וישנה ומסתמ׳ הכי עביד יעקב דאע״ג דקיים כל התורה כלה לאה תנוקת שלא הגיע זמנה לראות הויא דמדינה שרי וכדעת הרמב״ם בפ׳ י״א מה׳ איסורי ביאה וכיון שלא פירש בנתיים קא חשיבא כחדא ביאה ומקרי טיפה ראשונה:


###### Maskil LeDavid, Genesis 49:5:1
[Maskil LeDavid, Genesis 49:5:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Genesis/r/49:5:1)

**שמעון ולוי וכו׳** הק׳ המפ׳ למה הוצרך לומר בבני השפחות טעם שלא היתה שנאתן שלימה תיפוק ליה מטעמא שלא היו מדברים בפני אחיהם הגדולים ועוד הקשו לפי האמת היאך דברו שמעון ולוי בפני אחיהם הגדול וע״ז תי׳ הש״ח בשם מהרש״ל שלא היה ראובן באותו הפעם שם שהלך לשמש את אביו ואחר המחילה תמהני שהרי בהדיא כתיב וישמע ראובן וכו׳ ויאמר אליהם ראובן אל תשפכו דם וכו׳ ואחר שהשליכוהו לבור אז הוא שהלך ראובן לשמש את אביו ולעד״ן לישב הכל בהקדים דתנן בסנהדרין דיני נפשות מתחילין מן הצד וטעמא משום לא תענה על רב וע״ש בתי״ט שהראה פנים לומר דמ״ה אין מתחילין דוקא מן הקטן שבקטנים דכיון שלא קפיד קרא אלא על הרב המופלא דלא תענה עליו א״כ עדיף טפי להתחיל במי שאחריו ומתקיים ג״כ שאין השאר מדברים בפני מי שגדול מהם ושם כתב דמדברי הרמב״ם אין הכרע אם דעתו להתחיל דוקא בקטן שבקטנים או לא ע״ש ומ״מ נר׳ דאפי׳ את״ל התם דדוקא בקטן בקטנים אמנם כגון באחים דהאח קטן חייב בכבוד אחיו הגדול ממנו דבר תורה דדריש מואת הילכך ודאי דאין להתחיל דוקא מן קטן שבקטנים מטעם האמור והשתא ה״ק רבינו א״ת ראובן או יהודה דייק רש״י ולא כתב א״ת ראובן ויהודה כמו גבי יששכר וזבולון דהכא ה״ק הא ודאי דכיון דלפי דעתם יוסף חייב מיתה הוה אין ספק שדנוהו עפ״י הדין למיתה והו״ל כדיני נפשות דאין מתחיל הגדול בודאי אלא מן הצד ומי הוה א״ת ראובן היה המדבר דמקרי קטן לגבי יהודה שהיה המלך ומיקרי מופלא לגביה א״נ יהודה הוה ומיקרי קטן לגבי ראובן שהיה הגדול והבכור א״א לומר כן שהרי לא הסכימו וכו׳ א״ת בני השפחות ומיקרו שפיר מן הצד לא היתה שנאתם שלימה וא״ת יששכר וזבולון כיון שאין למטה פחותים מהם בודאי לא היו מדברים וכו׳ דאע״ג דמתחילין מן הצד ע״כ כה״ג לאו דוקא מן הקטן שבקטנים א״כ בהכרח שמעון ולוי הם והוי שפיר מן הצד וכדאמרן:


###### Maskil LeDavid, Genesis 49:5:2
[Maskil LeDavid, Genesis 49:5:2](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Genesis/r/49:5:2)

**מכרותיהם ל׳ כלי זיין וכו׳ ד״א וכו׳** דאילו לפי׳ קמא ק׳ מ״ש דנקט קרא בל׳ יוני הומ״ל חרבותיהם א״נ כליה׳ ולפי׳ בתרא נמי ק׳ דהול״ל במכרותיהם:


###### Maskil LeDavid, Genesis 49:6:1
[Maskil LeDavid, Genesis 49:6:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Genesis/r/49:6:1)

**בסודם וכולי מעשה זמרי וכולי** עיין מ״ש בפרשת קרח בס״ד:


###### Maskil LeDavid, Genesis 49:6:2
[Maskil LeDavid, Genesis 49:6:2](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Genesis/r/49:6:2)

**וברצונם וכו׳ רצו לעקור וכו׳** כתב הש״ח בשם הנח״י ואע״ג דדוקא באומות הוא דמצרף הקב״ה מחשבה רעה למעשה אבל לא בישראל י״ל היינו דוקא כשחזר ממחשבתו וניחם על הרעה אשר חשב אבל שמעו׳ ולוי לא חזרו ממחשבות׳ אלא ראובן ויהודה לא הסכימו א״כ שפיר מעלה עליהם כאילו עשאום עכ״ל וק״ל טובא דא״כ צריך לפ׳ דמאי דאמור רבנן באומות היינו דאפי׳ חזר ממחשבתו וניחם על הרעה אפ״ה מעלה עליו כאילו עשה דאל״כ מאי איכא בין ישראל לאומות וזה דבר שאין הדעת סובלו דכיון דניחם על הרעה אמאי לא מהניא לה אטו תשובה ליכא בדידהו ותו דכיון דעיקרא דמלתא מלבן גמרי׳ דכתיב ביה ארמי אובד אבי והתם ודאי לא חזר ממחשבתו ולא ניחם על הרעה אלא שלא היה יכול להרע לו וכמו שהודה בפיו באמרו יש לאל ידי לעשו׳ עמכם רע ואלהי אביכם אמש וכו׳ הרי דלא ניחם אלא שעל כרחו מן השמים עכבוהו והיכי מצי׳ למילף מניה דאפי׳ אם שב ממחשבתו ונחם מרעתו מחשבה ראשונה לא זזה ממקומה ותחשב לו למעשה א״ו ליתא ומיהו הכא מעיקרא נר׳ דל״ק דאילו לא כתיב וברצונם אלא עקרו שור לחוד היה מקום לפ׳ שנחשבה להם המחשבה כמעשה אבל לא כתיב אלא וברצונם עקרו כלו׳ ברצונם עקרוהו אבל מעשה לא עקרוהו וממילא דר״ל שהיו רוצים לעקור ואי בעית אימא לעולם כפשוטו ומיהו איכא לחלק בענין אחר והיינו דהא דאמרן דמחשבה רעה אין הקב״ה מצרפה למעשה זהו כשלא התחיל לעשות בפועל מה שחשב לעשות כלל אבל התחיל קצת מעין מה שחשב אע״ג דלא עביד כמו שחשב ממש אפ״ה מצטרף המחשב׳ לאותו מקצת המעשה משא״כ באומות דאפי׳ לא התחילו כלל בפועל כמו גבי לבן דכשרדף אחר יעקב לא עבד ליה ולא מידי אפ״ה נחשב לו כאילו הרגו והכא גבי שמעון ולוי נחשב להם כאילו עקרוהו לפי שעשו קצת מעשה העקירה שהשליכוהו לבור שהיו בו נחשים ומכרוהו לעבד אבל אם לא היו עושים כלל בודאי שלא היתה נחשבת המחשבה ולא מידי:


###### Maskil LeDavid, Genesis 49:7:1
[Maskil LeDavid, Genesis 49:7:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Genesis/r/49:7:1)

**אחלקם וכו׳ ד״א וכו׳** דאילו לפי׳ קמא לא שייכא מלת ביעקב הול״ל אחלקם סתם דלפי׳ בתרא ניחא דר״ל שהיו נפוצים במשכנו׳ יעקב ומיהו גם לפי׳ בתרא לא יתכן כ״כ ל׳ אחלקם טפי הול״ל אפזרם וכדומה ומ״ש שללוי נתן לו תפוצתו דרך כבוד ניחא דמש״ה כתיב לגבי דידיה בישראל משא״כ לגבי דשמעון כתיב ביעקב והטעם שענש לשמעון טפי מלוי לפי שהוא היה המתחיל בדבר הוא שאמר ללוי הנה בעל החלומות וכו׳ וכן מצינו גם ביוסף ויקח מאתם את שמעון ולא ללוי:


###### Maskil LeDavid, Genesis 49:9:1
[Maskil LeDavid, Genesis 49:9:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Genesis/r/49:9:1)

**גור וכולי על דוד וכולי** דאל״כ מכיון דקאמר ליה אריה אמאי אצטריך למימ׳ גוד הרי בכלל מאתים מנה:


###### Maskil LeDavid, Genesis 49:9:2
[Maskil LeDavid, Genesis 49:9:2](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Genesis/r/49:9:2)

**בני עלית וכולי וכן בהריגת תמר וכו׳** אפ׳ דדריש תרתי אף על גב דלא כתיב אלא חד טרף ממאי דקאמר ליה דבשכרו כרע שכב כאריה וכלביא ומדכפל השכר ש״מ דעלייתו מהטרף נמי כפול וה״ט דאמר כאריה וכלביא היינו זכר ונקבה וכדתרגם אונקלוס כאריא וכליתא דה״נ בסילוקו מן הטרף איכא זכר ונקבה יוסף ותמר:


###### Maskil LeDavid, Genesis 49:11:1
[Maskil LeDavid, Genesis 49:11:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Genesis/r/49:11:1)

**אוסרי וכו׳ ועוד תרגומו וכו׳** נלע״ד שגם לפי׳ שני זה עירה ל׳ עיר כמו לפי׳ קמא דכוונת התרגום יהון צדיקייא סחור סחור ליה היינו כלפי הסנהדרין שידוע שהנשיא יושב בראש וכל הזקנים יושבים לשמאלו כחצי גורן עגולה כדי שיהיו כלם רואים פני הנשיא כמ״ש הרמב״ם בה״ס והיינו יהון צדיקייא סחור סחור ליה כחצי גורן עגול׳ והיכן מושבם בירוש׳ בבה״מ והיינו דכתיב עירה ולשורקה ומאי דמתרגם ועבדי אודיתא באולפן עמיה שזה פי׳ של בני אתונו מיירי על השורות של ת״ח היושבים לפניהם כדאי׳ בסנהדרין והיינו דדייק קרא למכתב בני אתונו שהתלמידים קרויים בנים:


###### Maskil LeDavid, Genesis 49:11:2
[Maskil LeDavid, Genesis 49:11:2](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Genesis/r/49:11:2)

**כבס וכולי וצבעונין הוא לשון סותה וכולי** א״כ צ״ל דמאי דמתרגם כסותיה מילא הך כסיתיה נוסף ואין לו תיבה במקרא אלא כלול בלבושו ודוחק א״נ אפ׳ דתחלה מתרגם כסותיה על סותה ומאי דקאמר בתר הכי וצבעונין הוא פי׳ אחר על סותה ותרגמו בב׳ פנים כמו אוסרי לגפן וכולי:


###### Maskil LeDavid, Genesis 49:14:1
[Maskil LeDavid, Genesis 49:14:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Genesis/r/49:14:1)

**רובץ וכו׳ בתחומי העיירות וכו׳** כך ת״ח שמכתתין רגליהם מעיר לעיר ללמוד תורה ואין לנין בבתיהם:


###### Maskil LeDavid, Genesis 49:17:1
[Maskil LeDavid, Genesis 49:17:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Genesis/r/49:17:1)

**שפיפון וכו׳ שהוא נושף וכו׳** כתב הרא״ם ז״ל לא הבינותי דברי הרב בזה מפני ששורש שפיפון שפף ושורש נושף נשף ושורש תשופנו שוף ואיך יתכן וכו׳ ע״כ ולעד״ן דבכלן השורש שפף ומלת תשופנו כמו תסבנו אלא ששם נכתב הדגש להוראת הכפל וכאן לפי שנקוד בוי״ו שור״ק נפל הדגש לפי שא״א לדגש לבא אחר תנועה גדול׳ ואפשר שיתרון הוי״ו תועיל במקום הדגש ונושף שהעבר בו נשף כמו וגם נשף בהם ויבשו הוא מהנפעל כמו ונסב לכם הגבול שגם הוא מהכפולים:


###### Maskil LeDavid, Genesis 49:18:1
[Maskil LeDavid, Genesis 49:18:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Genesis/r/49:18:1)

**לישועתך וכו׳ וסופו לומר זכרני וכו׳** נר׳ שכיון למ״ש זכרני וכו׳ ואנקמה נקם אחת משתי עיני דפי׳ הנקם יהיה שכר עין א׳ והאחרת שמורה לעה״ב כלו׳ שלא יאכל עולמו בנקמה הזאת וה״ק אף על פי שנושך עקבי סוס וכו׳ אפ״ה לישועתך קויתי ה׳ שיהיה שכרך שמור לעוה״ב ושני דברים מכריחים אותו לפ׳ כן א׳ דאל״כ הול״ל תחלה לישועתך קויתי ה׳ והדר הנושך עקבי וכו׳ אי קאי הישועה על הנקם ועוד דלאו ישועה הוה אלא נקם אבל איהו לא נושע דקאמר תמות נפשי עם פלשתים ומיית בהדייהו:


###### Maskil LeDavid, Genesis 49:20:1
[Maskil LeDavid, Genesis 49:20:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Genesis/r/49:20:1)

**מאשר וכו׳ וכן ברכו משה** כלו׳ אע״ג דאין הכרח לפ׳ שמנה על רבוי הזתים דוקא שהרי מצינו ל׳ זה על כל תבואות כדכתיב ולחם תבואות האדמה והיה דשן ושמן וכ״ש מדכתיב לחמו ולכאורה הוה ניחא טפי לפרשו על התבואה שהוא עיקר הלחם מ״מ הואיל ומצינו גבי משה שברכו וטובל בשמן רגלו עדיף טפי לפרושי הכא נמי בענין זה:


###### Maskil LeDavid, Genesis 49:21:1
[Maskil LeDavid, Genesis 49:21:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Genesis/r/49:21:1)

**הנותן וכו׳ ד״א וכו׳** הוצרך לזה דלפי׳ קמא אין הל׳ מדוקדק דכתיב נפתלי אילה משמע דאילה קאי על נפתלי גופיה ולא על ארצו דא״כ הול״ל מנפתלי כדכתיב לעיל מאשר או כיוצא בל׳ זה ולפי׳ שני נמי ק׳ דהתם כתיב מבני נפתלי ומבני זבולון ומ״ש דיעקב הזכירו גבי נפתלי ולא גבי זבולון:


###### Maskil LeDavid, Genesis 49:22:1
[Maskil LeDavid, Genesis 49:22:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Genesis/r/49:22:1)

**בן פורת וכו׳ אפריון וכו׳** הרא״ם ז״ל טען מהאל״ף של אפריון שנר׳ שהוא יסוד ופרת אין בו אל״ף והניחו חלק ולע״ד בל׳ ארמי ול׳ התלמוד מצינו הרבה כיוצא בזה אל״ף יסודי שפעמים נופל כמו אגף שמצינו עד בין אגפים ובמקום אחר מצינו שיבש גפה גף של עוף וכן אסטי׳ ופואה ובמקום אחר ספיחי סטים וכן מצינו בס׳ עזרא והשתכח באחמתא ופי׳ בעל מוסף הערוך שבלשון עברי הוא חמת כמו חמת מים א״כ ה״נ אין לתמוה אם בא בעברי בחסרון האל״ף:


###### Maskil LeDavid, Genesis 49:22:2
[Maskil LeDavid, Genesis 49:22:2](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Genesis/r/49:22:2)

**בנות וכו׳ במקום שתוכל לראותו וכו׳** כתב הרא״ם ז״ל כי לא יתכן לפרשו מענין חומה כי תרגום שור חומה דחומה מאן דכר שמה ע״כ ותמהני איך לא השגיח בעינו הבהיר מ״ש רש״י תחלה היו צועדות על החומה להסתכל ביופיו לכן נ״ל ברור שיש כאן ב׳ פירושים דתחלה פי׳ שור חומה כמו באלהי אדלג שור ואחר כך צ״ל ד״א במקום שתוכל לראותו משם והוא פי׳ שני (וכן מצאתי שהגיהו בחומש דפוס חדש בויניזיא) והטעם שהוצרך לב׳ פירושי׳ דאילו לפי׳ קמא ק״ק דס״ס נמצא שלא נמצא בכתוב על מה ועל מה היו צועדות ולפי׳ ב׳ יש דוחק שצריך להוסיף הלמ״ד שור כמו לשור כמ״ש רש״י לקמן דהואיל ולפי׳ זה שור אינו שם דבר אלא מקור צריך למ״ד בתחלה ועוד דנמצא מלת עלי מיותרת והכי הול״ל צעדה לשור:


###### Maskil LeDavid, Genesis 49:22:3
[Maskil LeDavid, Genesis 49:22:3](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Genesis/r/49:22:3)

**פרת וכו׳ כמו על דברת וכו׳** לא ידעתי למה הביא אותו הפסוק דהתם היא תי״ו הסמיכות ובאה במקום ה״א כמ״ש רד״ק בשרשיו שמשקלה דברה ובאה התי״ו במקום ה״א כמשפט אבל הכא אינו סמוך וטפי הו״ל לאתוי מקרא דעזרת מצר ושכורת ולא מיין כמ״ש לעיל בפ׳ ואחזת מרעהו:


###### Maskil LeDavid, Genesis 49:22:4
[Maskil LeDavid, Genesis 49:22:4](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Genesis/r/49:22:4)

**פרת לשון פריה ורביה וכולי שלא ישלוט וכולי** ואף כשבירך מנשה וכולי ומה שהוצרך לב׳ ברכות נר׳ דמהתם לא משמע אלא שאין עין הרע של אחרים שולטת בהן דומיא דדגים שבים שהן מכוסים ואכתי איכא למימר שלא מנען מעינא בישא דידהו דומיא דההי׳ דאמרי׳ בפ׳ הרואה גבי מאן דעייל למתא אי דחיל מעינא בישא דידיה מש״ה הדר וברכן עלי עין דכולל תרווייהו ואפ׳ שלזה כיון רש״י שם בפ׳ הרואה דפי׳ עלי עין עולי עין שליטין על העין ולא העין עולה בהן:


###### Maskil LeDavid, Genesis 49:24:1
[Maskil LeDavid, Genesis 49:24:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Genesis/r/49:24:1)

**ותשב וכו׳ על דקיים אורייתא בסתרא תוספת וכו׳** הא ודאי דחיקא מלתא שהתרגום מוסיף דבר כיוצא בזה דבר שאין לו אפי׳ רמז במקרא ואם בא לומר מדעתו שלא על חנם נתן לו הקב״ה גדולה הא מלתא דפשיטא ולא היה צריך לזה ולולא דברי רבינו ז״ל הייתי אומר דאנקלוס כאן תרגם ותשב באיתן קשתו בב׳ פנים שכן עשה במקומות אחרים בברכות הללו והביאו רש״י גופיה לעיל בפ׳ אוסרי לגפן וכו׳ וכן בפ׳ חכלילי עינים וכו׳ וה״נ בתחלה פירש ותשב כלו׳ שבה באיתן ר״ל בשביל איתן בזכות חוזק צדקתו דקיים אורייתא בסתרא ואיתן כמו תניא דומיא דהאיתנים מוסדי ארץ ובסתרא ר״ל עם היותו במצרים שפוף בין האומות בזכות זה שבה קשתו כלו׳ נתקימה נבואתו ואין לתמוה דכינה הנבואה לקשת דה״נ מצינו לעיל בחרבי ובקשתי שר״ל תפלה והדר פי׳ באנפא אחרינא ותשב באיתן ושוי בתקפא כלו׳ הושיב באיתנו של עולם קשתו מבטחו והיינו רוחצניה וכמו כן אני אומר על ויפוזו זרועי ידיו דבריש׳ פי׳ יתרמא דהב על דרעוהי ביאר ויפזו מל׳ זהב מופז וזרועי ידיו כמשמעו והדר פריש באנפא אחרינא ואחסין מלכותא ותקיף דויפוזו כמו תשית לראשו עטרת פז והיא כתר מלכות וזרועי ידיו מל׳ כח וחוזק כמו זרוע ה׳ על מי נגלתה וכן רבים ושיעור הכתוב כך הוא ויצלחו למלוכה כחותיו:


###### Maskil LeDavid, Genesis 49:25:1
[Maskil LeDavid, Genesis 49:25:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Genesis/r/49:25:1)

**ברכות שדים וכו׳ ברכתא דאבא ודאמא וכו׳** ממ״ש כן בל׳ ארמי שבא לפרש דברי התרגום וצ״ל דלא הוה גריס בספרינו דאביך ודאמך דלא שייך מ״ש אח״ז כלו׳ יתברכו המולידות וכו׳ אלא גרסתו דאבא ודאמא וקאי אאבות ואמהות דעלמא שיהיו בזרעו:


###### Maskil LeDavid, Genesis 49:26:1
[Maskil LeDavid, Genesis 49:26:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Genesis/r/49:26:1)

**אביר יעקב וכו׳ וא״ת וכו׳** שחמדתן אמו וכו׳ לא ידענא אמאי לא פי׳ נמי דאנקלוס לא תרגם ברכות אביך וכו׳ ע״ד שפי׳ לעיל אלא ה״פ ברכות שמברך אותך אביך יתוספו על הברכות שברכוני אבותי דילי בריכו אבהתי שאותן הברכות שברכני אבי חמדו אותן גבעות עולם דהיינו אמו רבקה שחמדה אותן והזקיקה את יעקב לקבלם תהיין כלם לראש יוסף:


###### Maskil LeDavid, Genesis 49:27:1
[Maskil LeDavid, Genesis 49:27:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Genesis/r/49:27:1)

**יחלק מרדכי וכו׳ ואנקלוס תרגם וכו׳** גם כאן לא ביאר רבינו מה שתרגם אנקלוס דצריך ביאור דבשלמא מה שפי׳ ולערב יחלק שלל הוא פשוט ולעידן רמשא יהון מפלגין וכו׳ אמנם מ״ש על בבקר יאכל עד בצפרא ובפניא יהיו מקרבין כהניא קורבניא לכאור׳ הוא תמוה שהכתוב אומר בבקר והוא מתרגם בצפרא ובפניא ונר׳ דה״פ של מקרא לדברי אנקלוס בבקר יאכל מזבח זה הבנוי בחלקו של בנימין הקרבנות עד בין הערבים והכתוב סתם ואמר עד ולא יותר ור״ל עד בין הערבים שכן יש מקראות קצרים שרומזים ולא מפרשים כמ״ש רש״י על פ׳ לכן כל הורג קין:


###### Maskil LeDavid, Genesis 49:28:1
[Maskil LeDavid, Genesis 49:28:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Genesis/r/49:28:1)

**וזאת וכו׳ והלא וכו׳** ההרגש היא כפל הענין דלכאורה היינו וזאת אשר דבר היינו ויברך אותם:


###### Maskil LeDavid, Genesis 49:33:1
[Maskil LeDavid, Genesis 49:33:1](https://torahapp.org/share/book/Maskil%20LeDavid/s/Genesis/r/49:33:1)

**ויגוע ויאסף ומיתה לא נאמרה וכו׳** תחלה מרגיש רש״י מבחוץ למה לי כפל דויגוע ויאסף דלכאורה היינו גויעה היינו אסיפה והתירוץ לזה שכן מצינו בשאר צדיקים שיש ב׳ לשונות הללו ועוד אחרת דהיינו מיתה כמו ויגוע וימת אברהם וכו׳ ויאסף אל עמיו ויגוע יצחק וימת ויאסף וכו׳ וכן בדין כידוע לי״ח בסוד הפירוד דגויעה היא על הנפש התחתונה שבו הנפרדת והולכת לג״ע התחתון ואסיפה היא על נשמתו העליונה היא העולה לג״ע העליון ומיתה היא על זוהמא דיסודות דעשיה שבו המתעכלת בקבר וכל צדיק דעלמא יש בו קצת זוהמא ומעתה מקשה רש״י וא״כ למה לא נאמר ג״כ ביעקב מיתה כמו בשאר צדיקים ומשני יעקב אבינו לא מת פי׳ שלא היה בו שום שמץ זוהמא כלל: