## Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 110

###### Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 110:1
[Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 110:1](https://torahapp.org/share/book/Mateh%20Yehonatan%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/110:1)

(סימן ק"י בש"ע סעיף א') **דבר חשוב אוסר במינו בכ"ש כו'**. והנה הרב בעל פרי תואר ר"ל הא דד"ח ל"ב היינו בדבר שאסור בהנאה אבל במידי דאסור רק באכילה אפילו ד"ח בטיל ודבריו אין להבין כלל דהא מצינו בעלי חיים ל"ב אפילו דבר שאינו אסור רק באכילה דבדרוסה שנתערב פסק ר"ת דמותר ע"י שיכבשינהו דניידי ואמרי' כל דפריש כו' משמע בלא"ה בעלי חיים ל"ב אע"פ שאין אסור בהנאה:


###### Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 110:2
[Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 110:2](https://torahapp.org/share/book/Mateh%20Yehonatan%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/110:2)

(שם סעיף א') **אבל שאר דברים אע"פ שדרכן לימנות כו'**. ז"ל הרמב"ם ומקשה עליו מהא דפרק הערל דף פ"ב מי שה"ל חבילי תלתן של כלאי כרם ידלקו נתערבו באחרות ואחרות באחרות כולן ידלקו דר"מ וחכ"א יעלו בא' ומאתים שהיה ר"מ אומר כל שדרכו למנות שנינו א"כ כיון דר"י ור"ל פליגי בדבר שבמנין אי את שדרכו למנות או כל שדרכו למנות שנינו ש"מ ד"ד שבמנין ל"ב א"כ איך פירש הרמב"ם והמחבר נגד ר"י ור"ל וי"ל (הא דפליג) דהנה הא דכתב הרמב"ם כל דבר שהוא חשוב אצל בני אדם במקום מהמקומות כאגוזי פרך ורמוני בדן בא"י כו' א"כ י"ל דפליגי ר"ל ור"י אליביה דרבנן דס"ל ד"ח ל"ב א"כ ס"ל לרבנן דדבר שבמנין הוא בטיל והיינו כיון שאין המנין תלוי בחשיבותיהן כלל רק מחמת הקנין שהמנין מודיע מקח אבל אם הוא דבר שנמכר באומד ובתוך אותו מין יש מין א' שנמכר במנין ד"מ אגוזי פרך דשאר אגוזים נמכרים באומד ואגוזי פרך במנין א"כ ודאי מחמת שהם חשובין יותר משאר אגוזים נמכרים במנין וגם לרבנן ל"ב ולא מחמת דבר שבמנין אלא מחמת שהוא דבר חשוב לפ"ז י"ל דר"י ור"ל פליגי אליבא דרבנן דר"י ס"ל דוקא אם הוא את שדרכו למנות הוי ד"ח אבל אם אותו מין דהיינו אגוזי פרך נמכרים לפעמים באומד לא הוי דבר חשוב ור"ל ס"ל אפילו כה"ג נמי הוי דבר חשוב ולק"מ על המחבר והרמב"ם וק"ל:


###### Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 110:3
[Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 110:3](https://torahapp.org/share/book/Mateh%20Yehonatan%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/110:3)

(שם סעיף ב') **ודוקא בעלי חיים קטנים כו'**. עש"ך ס"ק י"ג וי"ל בהי' ק"א ס"ק כ"ו והיה נראה לאדמ"ו דש"ה כיון דמעיקרא הוי ב"ח ול"ב א"כ יהיה אח"כ ראוי להתכבד אף שאין ראוי עכשיו להתכבד דמחוסר מעשה אפ"ה ל"ב. וי"ל ראיה לסברא זו מהא דפ' התערובת דף ע"ג דפריך ונכבשינהו דניידי ושמא כל דפריש מרובא פריש ומשני גזירה שמא יבואו עשרה כהנים בב"א ויקרבו א"ל האי מדרבנן אלא מעתה מגופא אסור' אלא שמא יבואו עשרה כהנים בב"א ויקחו כו'. והנה לכאורה מאי קאמר בתחלה שמא יבואו וכו' הא דעודו בחיים ליכא חשש כלל לפי מה דס"ד השתא וליכא חשש אלא אחר מיתה ואחר מיתה אמאי לא יהיה בטיל אע"כ צ"ל כיון שכבר היה ב"ח ואחר הפשט וניתוח יהי' חה"ל ל"ב וכמ"ש:


###### Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 110:4
[Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 110:4](https://torahapp.org/share/book/Mateh%20Yehonatan%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/110:4)

(שם סעיף ג' בהגה"ה) **והא דאמרינן כו'**. לכאורה הוא סותר מ"ש בא"ח סי' תל"ט סס"א בט' ציבורין של מצה וא' חמץ ובא עכבר ונטלה צריך לחזור ולבדוק דכל קבוע כו' ואם פירש העכבר ממקום קביעתה ובא עכבר ונטלה משם א"צ לחזור ולבדוק דכל דפריש מרובא וכו' ומשמע שאם נטל העכבר ממקום הקביעות אף שלא נטל בפנינו אפ"ה אמרי' דמקרי קבוע ככל קביעות כו' והכא גבי עובד כוכבים אמרי' בנמצא בידו הוי פירש אע"ג דהעובד כוכבים נטלה ממקום קביעתה וי"ל בשלמא התם שאני דמיד שנטל עכבר חל עליו חובת ביעור ואף שלא נטל בפנינו מ"מ השתא כשנודע לו הספק א"כ עיקר השאלה על שעת נטילתה ואז היתה קבוע לכך היה צריך שיטול העכבר אחר שפירש אבל הכא בעובד כוכבים כשלקחו מן המקולין לקחו לעצמו א"כ על אותו שעה לא חל על ישראל שום ספק דהא העובד כוכבים לקח לעצמו ולא נולד ספיקא לישראל אלא השתא כשרוצה ללקחו מן העובד כוכבים אז חל ספק ואז הוי פירש ואמרינן כל דפריש מרובא פריש:


###### Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 110:5
[Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 110:5](https://torahapp.org/share/book/Mateh%20Yehonatan%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/110:5)

(שם בש"ע ס"ז) **ודוקא כשאוכל הנשארות שתים שתים**והרמב"ם פירש הא דקאמר לא הכשיר ר"א אלא בב' היינו דקאי על הנפולה דהיינו ב' צריכה לנפולים ואח"כ אפילו נשאר א' מותר ומקשה עליו הא לשיטתו לא פריך מהא דחכ"א וכו' לדידי' י"ל שפיר אם נשאר א' מותר ור"א לא קאמר אלא לענין הנפולות ונ"ל דהא עי"ל למה לא פריך הגמרא מר"א גופיה דקאמר בפי' הקריב ראש א' הותר לכולם וצ"ל דהגמ' מסופק בפי' ב"ב אי קאי אנפילה או אאכילה ולא רצה להקשות מר"א גופיה י"ל היינו נפילה בחד סגי אבל כשאוכל מן הנשארים צריך לאוכלו ב"ב לכך מקשה הש"ס ממ"נ וחכ"א אפילו הקריבו כולן ולא א' נשאר בתוכו אותו א' אסור משמע דלר"א אם נשאר אחד מותר להקריב וקשה לר"א ואם כן אם נאמר דהא דקאמר לא הכשיר ר"א אלא ב"ב היינו לענין נפיל' קשיא רישא דמתני' הא דאמר בפי' אם הקריב ראש א' הותרו כולן דהיינו נפילה ומשני הגמ' מאי אחד זוג אחד דהיינו נפילה צריך להיות זוג א' אבל לענין אכילה יכול לאכול כ"א בפ"ע ואין להקשות דמנ"ל להרמב"ם לפרש כן די"ל דרמב"ם הוכיח דע"כ הא דקאמר זוג א' קאי אנפילה דהנה תוס' מקשי' איך ילפינן מר"א דאם נפל א' לים מותר הא ר"א יליף מקרא דכתיב מום לא ירצה בו משמע דוקא בעומד בפ"ע אבל ע"י תערובות שרי ואיך נילף מיניה שאר אסורים דלמא גזה"כ הוא בקרבן וי"ל דע"כ הקרא קאי לענין חד בחד דאי חד בתרי בלא"ה מהתורה בטיל ברוב א"כ שפיר ילפינן כמו דחזינן דהתורה התירה אם נתערב ב"מ אפילו חד לגבי חד מותר להקרבה א"כ ה"ה בשאר אסורים היכא שנתערב חד בתרי דמהתורה בטיל ברוב רק חז"ל גזרו אבל היכא דנפל שפיר אמרינן איסורא נפל ע"כ מזה הוכיח הרמב"ם דע"כ זוג אחד קאי לנפילה דקשה ליה קושית תוס' וצ"ל כתי' וקשה ליה איך אמרינן דצריך לאכלו תרי תרי א"כ האיך מצינו דיכול להקריב בעל מום דהא בנתערב חד בחד אף שמקריב שנים בבת אחת אין מעלה בזה דהא כל הטעם הוא דצריך לאכול שניהם בב"א משום דאמרינן מדהאי התירא האי נמי אבל כאן ל"ל הכי דשניהם אסורים א"ו קאי לענין נפילה ושפיר מצינו דאם נתערב שנים בשנים ונפלו ב' לים אמרי' דאלו השנים נפלו וק"ל. עי' ש"ך שהביא דדבר הניכר נפילתה א"צ אלא חד ולכאורה יש ראיה לדבריו מהא דמקשה אר"נ דאמר טבעת כו' הא לא התיר ר"א אלא ב"ב ומשני אנא נמי תרתי קאמינא ולמה לא מקשה גם לר"ל דמתיר בחביות שנפלה אחת מהן א"ו דבהא כ"ע מודים דא"צ אלא חד משום דמנכר נפילתה אך קשה מפי' הגמרא ל"ל תרתי ויליף חדא מחברתה הא אינם שוים דבחביות לא בעי אלא אחת ובטבעות צריך שיפלו שנים וצ"ע: