## Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 111

###### Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 111:1
[Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 111:1](https://torahapp.org/share/book/Mateh%20Yehonatan%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/111:1)

(סימן קי"א בש"ע סעיף ב') **בד"א כו' אבל אם האיסור רבה על ההיתר אין תולין להקל**. ומקשו אחרונים הא אמרינן בפסחים דף ט' ע"ב ב' צבורין של מצה ואחד של חמץ ולפניהם שני בתים וכו' היינו שני קופות דתנן כו' ע"ש בסוגיא דמדמה בדיקת חמץ לשני קופות וכן פסקינן בא"ח סי' תל"ט ב' צבורין כו' דאמרי' שאני אומר כו' וא"א כמ"ש המחבר כאן דצריך שלא יהא האיסור רבה על ההיתר התם גבי צבורין ובתים הוי לכאורה כמו איסור רבה על ההיתר דהא עכ"פ חייב בדיק' ע"ז הבית וא"כ אמאי אמרי' שאני אומר כו' וי"ל דהנה הטעם שלא יהיה איסור רבה היינו משום שלא יהיה אתחזק איסורא דאם האיסור רוב מקרי אתחזק איסור מהיתר אבל אם הוא מחצה על מחצה דלא אתחזק איסורא יותר מהיתרא אמרינן שאני אומר וא"כ התם כיון דבלא"ה איכא לבית זה חזקת היתר הוי כמו מחצה על מחצה:


###### Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 111:2
[Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 111:2](https://torahapp.org/share/book/Mateh%20Yehonatan%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/111:2)

(שם ס"ד) **היה ההיתר רבה וכו' היו ב' הקדירות ממין אחד כו'**. דין זה מהרשב"א בת"ה הארוך ותמהו עליו האחרונים ז"ל דהא הוא ז"ל בעצמו הביא בתו"ה הארוך בבית ד' שער א' [ובדפי הספר בדפוס ברלין הוא דף ק"א ע"ב] ל"ד בריש חולין דף צ"ה דע"כ סוגיא דפסחים מיירי במין במינו דאל"ה הא טעם כעיקר דאורייתא ומ"מ פריך מכזית בכדי אכילת פרס דמ"מ הוה לן לגזור אף במינו ולא נימא שאני אומר ולכן הוצרך הגמ' לומר דמיירי בתרומה דרבנן ע"ש ואם כן מוכרח להדיא דבאיסור דאורייתא אף במין במינו ואיכא רובא לא אמרינן שאני אומר וא"כ דברי הרשב"א ז"ל סותרין זה את זה והגאון מהור"ר העשיל ז"ל מפראג היה רוצה לתרץ דהרשב"א בת"ה לא החליט הדבר אי קי"ל כרש"י דטכ"ע ל"ד או קי"ל כר"ת טכע"ד א"כ מספיקא אמרינן לחומרא טכע"ד וכ"ז הוא במבא"מ עצמו אבל נדון דידן שהוא רק גזירה דרבנן מינו אטו א"מ אמרי' טכעל"ד דלענין זה הוי ספיקא דרבנן ולקולא והמעיין בדברי רשב"א יראה שאין תירוץ זה עולה יפה דהרשב"א לא תלי כאן הדין מחמת דטכעל"ד אכן לאדמ"ו נראה ליישב דלכאורה תמוה איך שייך למימר לגזור אטו א"מ דהכל יודעין א"מ חמור ממינו דהא מב"מ עה"ת חד בתרי בטיל וא"מ צריך ס' מהתורה אלא דגבי תרומה דמינו חמור משאינו מינו מדרבנן דהא מב"מ בק"א וא"מ סגי בנ"ט וא"כ שפיר איכ' למגזר שם מינו אטו א"מ ולכך פריך הגמ' שפיר דהתם בתרומה לא הל"ל שאני אומר כו' וע"ז תירץ הגמ' דאיירי בתרומה דרבנן אבל בתרומה דאורייתא לא אמרינן שאני אומר כו' אבל גבי שאר אסורים ודאי דלא עלה על דעת המקשה לגזור מינו אטו שאינו מינו וא"ש דברי הרשב"א ז"ל והמחבר: