## Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 124

###### Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 124:1
[Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 124:1](https://torahapp.org/share/book/Mateh%20Yehonatan%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/124:1)

(סימן קכ"ד בש"ע סעיף י"ד) 
**חבית שנטלה וכו' אבל אם אינה עוברת כל עובי השוליים כו'.**ועי' ש"ך ס"ק ל"ד מה שמקשה על המחבר מלקמן ריש סי' קנ"ה דפסק המחבר שם דנאסר בניצוק בכח עובד כוכבים א"כ ה"ה הכא ע"ש בש"ך ואמר אמ"ו לתרץ דהמחבר ס"ל לחלק בין נידון זה לנידון דלקמן דבשלמא התם דנאסר מה שהוא יוצא משום שהוא כחו ממש דאי לאו כחו לא היה יוצא כלום דהיינו שהגביה את הכלי א"כ כל הוצאת היין היה בא מכח עובד כוכבים משום הכי גם מה שבתוכו מטעם ניצוק משא"כ הכא דאין גורם ההוצא' רק שהוא מסלק הברזא וממילא יוצא אח"כ היין דזהו קיל מכחו דלקמן סי' קכ"ה ולכן אינו נאסר כל היין מטעם ניצוק וזה שדייק המחבר כאן בלשונו הוי כמו כחו וק"ל:


###### Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 124:2
[Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 124:2](https://torahapp.org/share/book/Mateh%20Yehonatan%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/124:2)

(שם סעיף י"ט) 
**או שנטל חבית וזרקה בחמתו לבור מותר בהנאה ואסור בשתיה.**עי' בט"ז ס"ק ט"ז דמתמיה על הרמב"ם והמחבר דכתב דאסור בשתיה ובמשנה איתא להדי' הרי זה מעש' והכשירוהו משמע לגמרי מותר אפילו בשתיה ואמ"ו אמר לתרץ דודאי לדברי ר"ש דסבר דמדד בקנה מותר אפי' בשתיה שפיר תנא התם והכשירוהו אפילו בשתיה משא"כ לדידן דקיי"ל דמודדין בקנה אסור בשתיה ה"ה נמי זרקו בחמתו לבור אסור בשתיה וק"ל:


###### Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 124:3
[Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 124:3](https://torahapp.org/share/book/Mateh%20Yehonatan%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/124:3)

(שם בהג"ה) 
**ואין לדמות מילתא למילתא בדברים אלו.**והקשה בט"ז ס"ק י"ח דהא זהו מדברי הרא"ש שחולק על הראב"ד וס"ל דהצלה לא מקרי טירדא ואם כן היאך פסק הרמ"א בעצמו לקמן בסעיף כ"ג כדברי הראב"ד דהצלת יין מקרי טירדא והוי כמזכי שטרא לבי תרי ע"ש בט"ז. ואמנם אמ"ו אמר לתרץ די"ל דהרמ"א ס"ל דגם הראב"ד ס"ל דאין לדמות טרדות להדדי והא דלא מחלק כן ותירץ תירוץ אחר בין היה שם ישראל כו' לא משום דמדמי להו לשאר טרדות אלא והיינו הך בעצמו כמו חביתא דפקע דאתיא האי עובד כוכבים וחבקו דשרי לזבנוני' והיינו משום דטריד בהצלה ה"ה נמי במעשה דחביתא דחמרא דאישתקיל לברזא ולא בדמיון תלי מילתא אבל בשאר טרדות שפיר ס"ל להראב"ד דאין לדמות להדדי ולק"מ:


###### Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 124:4
[Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 124:4](https://torahapp.org/share/book/Mateh%20Yehonatan%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/124:4)

(שם סעיף כ"ב) 
**חבית שנסדקה לארכה כו'.**עיין ש"ך ס"ק נ"ח מש"כ בשם העטרת זהב דהכא אפילו יש שם ישראל מותר בהנאה ע"ש ויש לתמוה לכאורה דאם כן אכתי לא מתרץ הראב"ד מידי דהא כל מה שהכריח להראב"ד לתירוצו היינו לתרץ מה בין זה להאי חבית דאשתקל ברזא דאסור בהנאה והכא מותר לכך הוכרח לומר לגבי חביתא דאשתקל ברזא מיירי שהיה שם ישראל אם כן לפי דברי העט"ז דכאן אפילו היה שם ישראל נמי מותר קושיית הראב"ד במ"ע מ"ש הכא ומ"ש הכא ואפשר דלזה כוון הש"ך במש"כ עליו דלא נהירא וכדמוכח בדברי הראב"ד וכו' וכוון למש"כ אמנם יש לדחות דוודאי איכא לפלוגי בין הכא לחבית דאשתקל ברזא מניה לענין הצלה דבשלמא חבית שנבקע דבהול להציל מיד שפיר אמרינן דעובד כוכבים טריד להציל אפי' איכא ישראל משום דאם יתאחר רגע ישפך כל היין לארץ אבל גבי אשתקל ברזא אם ישראל עומד שם ליכא טירדא כלל בהצלה כיון דבהאי זמן פורתא לא יפסיד רק מיעוט וליכא כאן טירדא כלל אבל אי ליכא כלל ישראל ודאי דליכא חילוק כלל בטירד' דהצלה בין הך דהכא להאי דאשתקל ברזא כיון דאם לא יציל יפסיד הכל כמו בחביתא דפקע ולפ"ז מוכיח הראב"ד דא"א דליכא שם ישראל נמי אסור אם כן יקשה מ"ש הכא ומ"ש חביתא דפקע דאמרינן שם דאיכא טרדא דהצלה אבל בדאיכא שם ישראל שפיר איכא לאפלוגי בין הכא לאשתקל ברזא כמ"ש העט"ז ולק"מ: