## Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 129

###### Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 129:1
[Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 129:1](https://torahapp.org/share/book/Mateh%20Yehonatan%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/129:1)

(סימן קכ"ט בש"ע סעיף ח' בהגה"ה) 
**הואיל ולא ידע העובד כוכבים כו'.**עי' ט"ז ס"ק י"ד וש"ך ס"ק כ"א שהפליא לתמוה על הרמ"א דבתשובת הרא"ש כתב להיפך אפילו הודיעו שהפליג נמי מותר ונ"ל דהנה הרשב"א כתב אהא דהביא יין בקרון או בספינה כו' אם הודיע שהוא מפליג למרחץ או לב"ה אסור ומ"ש דאמרי' שמע קל שפורא שתוקעין לשבת אם יש דרך עקלתון מותר דאין אנו בחזקת שומרי שבת כראוי בעיני עובד כוכבים ומרתת כל שעה שמא יבא עתה וא"כ ה"ה הכא נמי שהעובד כוכבים מרתת כל שעה שמא יבא עתה ומתרץ דהתם גבי קול שופר מרתת דלמא יזכור על היין ויבא מיד משא"כ גבי מרחץ דוודאי אם יזכור על היין לא יבא מיד מהמרחץ דהא עכ"פ צריך לשהות קצת ללבוש א"ע והרא"ה כתב לתרץ דבשלמא התם גבי קל שפורא שהלך לו מחמת בהלה שפיר אמרינן דמרתת שמא יזכור על היין ויבא משא"כ הכא שהודיע שהפליג מתוך יישוב הדעת לא מירתת שמא יבא עתה כיון שמתחלה הלך לו מתוך יישוב הדעת א"כ לשיטת הרשב"א דס"ל כל היכא שאינו מוכרח להשהות אמרי' דהעובד כוכבים מרתת א"כ בנידון דידן אפילו הודיע שהפליג נמי מותר כיון שאין כאן הכרח להשהות משא"כ לשיטת הרא"ה דאפילו אין מוכרח להשהות כל היכא דליכ' בהלה אינו מרתת א"כ הכא שהודיע שהפליג אסור כיון דליכא בהלה שישראל סבר שסגר במפתח ולפי זה י"ל דהרא"ש ס"ל כהרשב"א לכך אפילו הודיע שהפליג נמי מותר משא"כ הרמ"א ס"ל כהרא"ה ואסור אם הודיע שהפליג ולק"מ:


###### Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 129:2
[Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 129:2](https://torahapp.org/share/book/Mateh%20Yehonatan%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/129:2)

(שם בש"ך ס"ק כ"ח) 
**אפילו אם רוב גנבי העיר כו'.**צ"ע דבש"ס לא מתיר אלא משום ס"ס כו' אבל כשרוב גנבי עיר עובדי כוכבי' ליכא ס"ס ע"ש. לפום ריהטא נ"ל דס"ל להמחבר כהרמב"ם דס"ל הא דקי"ל רוב וקרוב הלך אחר רוב לא הוי ודאי כמו רוב אלא דהוי ס' ע"ש וכ"כ הרמב"ם בהל' יו"ט גבי יוני שובך ע"ש א"כ הכא מיירי שיש כאן גם כן מיעוט ישראל שהם קרוב להיין והוי רוב וקרוב דהוי ס' ושפיר מותר דהוי ס"ס אך ע"ז קשה ברישא דקאמר אם רוב גנבי ישראל מותר ואי איירי שיש כאן מיעוט גנבי עובדי כוכבי' שהמה קרוב אמאי יהיה מותר לגמרי ה"ל להיות אסור עכ"פ מצד ספק דהא רוב וקרוב הוי ספק לכן צ"ל דס"ל להמחבר כהרא"ש ז"ל והובא בספר אסיפת זקנים בפ"ק דב"מ גבי קפץ א' מן המנוים לתוכה פטור מן המעשר ומקשה ונכבשינהו וניידי והוי כל דפריש מרובא קפריש ומשני דהא דאמרינן כל דפריש כו' לאו ודאי מרובה קפריש אלא דמ"מ הוי ס' לכך פטור מן המעשר דודאי אמר רחמנא ולא ס' לפ"ז הכא כיון דאיכא מעט גנבי ישראל הלכך אף דכל דפריש כו' הוי ספיקא והכא דאיכ' עוד ספק בהדייהו הוי ס"ס אבל לעיל ברישא דהוי ספק א' ומ"מ כיון דרוב גנבי ישראל אף אם דמיעוט גנבי עובדי כוכבים מ"מ לא הוי ס' שקול דיותר הוא לתלות בגנבי ישראל הרוב מלתלות במיעוט וגבי מעשר דרחמנא אמר ודאי חייב במעשר והא לאו ודאי משא"כ הכא דאיכא עוד ספק בהדיה האי ס' דכל דפריש כו' הוי שפיר ס"ס דס"א לחוד לא הוי ס' וכי אמינא עוד ס' בהדייהו איכא ס"ס וק"ל: