## Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 50

###### Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 50:1
[Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 50:1](https://torahapp.org/share/book/Mateh%20Yehonatan%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/50:1)

(סימן נ' בהגה"ה סעיף א') 
**כל מקום שאין יכולין וכו'.** כתב הש"ך ס"ק ג' מעשה בא לידינו פה קראקא וכו' קודם שנבא לבאר דבריו נקדים דברי הרשב"א בחידושיו פ"ק דחולין ד' ד"ה וליתי וכו' והיכא דנשמטה גף העוף וכו' כתב רבינו ז"ל דמסתברא דספק דאורייתא היא ולחומרא וכדתניא וכו' וה"ה בכל שאר טריפות וכדאמרינן לקמן דף נ"א דההיא אימרתא דהוי משגרי כרעא בתרייתא א"ר יימא האי שגרונא נקטיה מתקיף לה רבינא ודלמא חוט השדרה איפסק א"ל שגרונא שכיח ש"מ כל היכא דאתיליד ריעותא אי לא דשכיחי הוא לחומרא תלינן רק היכ' דאיכא למתלי כגון הא דתלינן בזאב תלינן לקולא עכ"ל הרשב"א בחידושיו בשם רבו והמעיין בד"ת פרק א"ט דף מ"ג ד"ה קסבר עולא כו' וכן ביבמות דף ל' ע"ב ד"ה דהא אשה זו כו' יראה דס"ל לא מבעיא ליה היכא דאיכא למימר אחר שחיטה נעשה דתלינן לקולא אלא אפילו אם הספק הוא מחיים כמו הא דישב לו קוץ בושט דודאי מחיים היה נתחב לתוכו אלא דספיקא הוא אם ניקב לחוץ אי לא תלינן נמי לקולא ע"ש. והנה לשיטת תוס' קשה דאמת מהא דשגרונא שכיח וכן מההיא דשחט הוושט כו' ולפום רהיטא יש לדחות ההיא דשגרונא דרוצה לתרץ קושטא דמלתא שגרונא שכיח וה"ה אם לא הי' שכיח נמי הי' תלינן לקולא ועי"ל דאי דלא שכיח היה צריך עכ"פ בדיקה דכל היכא דאיכא למבדקיה לא סמכינן אחזקה משא"כ אם שגרונא שכיח א"צ בדיקה וכן ההיא דשחט הוושט צ"ל לשיטת תוס' כיון דספק הוא בשחיטה חמור טפי ולא אוקי אחזקה וכנראה שכך מפרש הט"ז ס"ס מ"ח שיטת תוס' אליבא דהרמ"א אלא שהט"ז בעצמו מוסיף ואמר שם דהיכא דצריך בדיקה אם אינה יכולה לבדוק או שנאבד טריפה וע"ש רק לשון הרמ"א כאן אינו סובל פירוש זה שכ' אע"פ שהוא טריפות שיש לו בדיקה משמע לא מבעיא טריפות שא"א בבדיקה דלא אוקי אחזקה ולפ"ד הט"ז דוקא טריפות שיש לו בדיקה הוא דלא אוקי אחזקה אבל טריפות שא"ל בדיקה שפיר אוקמי אחזקה ומה שרוצה הש"ך לומר דהתוס' כתב לרבה כן כו' תמוה דהא מד' התוס' מוכח דהאי סברא דאוקי אחזקה קאי למסקנא גם כן דאל"כ מאי מק' תו' מר"ה דאמר נשחטה הותרה כו' דלמא רב הונא כאביי ס"ל וכי גברא אגברא קרמית גם בתוס' פרק א"ט דף מ"ג משמע להדיא דהא דמקשה התם דנימא דאוקמי אחזקה דמעיקרא היינו משום דסברי הכי לכך נראה לאדמ"ו דהנה י"ל בתוס' יבמות שם דמתרצים בהא דדרוסה שכיח דא"כ ק' דהו"ל לרב הונא למינקט ס' טריפות שנולד מחיים ולא שכיח כמו מצא מים בראש וא"י אם המוח מיקפו דג"כ אמרינן דנשחטה הותרה וגם מש"כ וכן הא דקאמרינן ישב לו קוץ בוושט כו' תמוה דאמאי לא הזכירו תוס' זה בקושייתם ובתירוצם למה נקטו מאי דלא הקשו מיניה מעיקרא ויש לתרץ דהנה תוס' עם רבינו שמשון מחולקי' בגבינה שנעשו ואח"כ מצאו בהמה טריפה דהתוס' ס"ל דהגבינות אסורות ולא אמרינן אוקי אחזקה והשתא דנטרפו משום דהוי חזקה שאינה מבוררת דהא מיום שנולדה איכא למימר השתא הוא דנטרפה ור"ש סבירא ליה דגבינות מותרת דאמרי' שעה א' קודם שחיטה נטרפו דאוקי אחזקה והוי חזקה מבוררת מחמת הרוב ועיין תוס' חולין י"א ד"ה אתיא מפרה אדומה כו' ופלוגתייהו בהא דתוס' ס"ל כיון דהשתא איכא ריעותא א"כ בהמה לא מן הרוב הוא א"כ איתרע לה רובא גם למפרע ולא הוי חזקה מחמת רוב ור"ש ס"ל השתא דאיתרעי ליה רובא אבל למפרע ליכא ריעותא ואמרינן מסתמא היה מן הרוב א"כ לשיטת תוס' קשה הא דאר"ה נשחטה הותרה ותלינן בזאב משום דאוקי אחזקה הא הוי חזקה שאינה מבוררת וצ"ל כיון דאיכא למתלי בזאב א"כ ליכא כאן ריעותא כלל ולא אתרע ליה רובא והוי חזקה מחמת הרוב ואין להקשות א"כ ממ"נ אמאי נקיט ר"ה מטעם חזקה שהוא מחמת רוב הל"ל מטעם רוב י"ל משום דבא לאשמועינן היכא שנולד ספיקא שיש בו רוב לאיסורא נגד הרוב דהתירא קמ"ל ר"ה דאפ"ה כשרה מטעם חזקה אם כן לפום ריהטא לא מקשי התוס' מידי אמאי לא אמר ר"ה גם ספק דרוסה וכן הא דמקשים בחולין לאוקמי ספק דרוסה אחזקתו מחיים הא ליכא כאן חזקה מבוררת וצ"ל דס"ל בשלמא שאר טריפות איכא ריעותא ולא הוי חזקה מחמת רוב רק לענין דרוסה זה ודאי לא היה בשעה שנולד דהא כ"ז שלא ראה ארי שנכנס אף שהאדים הבשר כנגד הבני מעיים אפ"ה כשרה א"כ הוי שפיר חזקה מבוררת מתחלה ומקשי תוספות שפיר אספק דרוסה לפ"ז שפיר קשה להו אמאי לא נקיט ר"ה שאר ס' טריפות שנולד ספק מחיים דהא לענין שאר טריפות ליכא כאן חזקה מבוררת. רק זה ק' להו אמאי לא נקט ספק דרוסה דהוי חזקה מבוררת ותירץ דדרוסה שכיח והא דכתבו וכן הא דישב לו קוץ כו' לא דתוס' רוצה לתרץ הא דלא נקיט ר"ה במילתיה הא דישב הקוץ דעל זה לא יקשה להו מתחלה מידי דשאני התם דלא היה בחזקת מבוררת רק דזה קשה להו דלפי מאי דרוצים לתרץ דדרוסה שכיח א"כ מאי מקשה הגמרא ריש פרק א"ט ומ"ש מספק דרוסה הא דרוסה שכיח ועל זה כתבו דמ"מ פריך שפיר דגם ישב לו קוץ בוושט שכיח לינקב ועפ"ז כ' הרמ"א כאן ההג"ה דכל שנולד ספק מחיים ליכא לאוקמי אחזקה דהוי חזקה שאינה מבוררת לפי זה צדקו דברי הד"מ שכתב וכן משמע בתוס' פרק ד' אחין משום דקשי ליה מאי דמתרצי' תוס' בהא דדרוסה שכיח מ"מ קשה אמאי לא נקיט שאר ספק טריפות שנולד מחיים מה דלא שכיח וצ"ל דהוי חזקה שאינה מבוררת וכמו שכתבתי ודו"ק אך קשה דודאי תוס' ס"ל כך משום דלשיטתם אזלו דס"ל דכל שאר ספק טריפות הוי חזקה שאינה מבוררת אבל לפמ"ש הרמ"א לקמן סי' פ"א ס"ב בהוגלד פי המכה אין לאסו' החלב שנחלב ממנה קודם ג' ימים וא"כ ע"כ דס"ל כשיטת ר"ש דהוי חזקה מכח רוב וע"ש בש"ך סק"ד וא"כ דברי רמ"א סותרים זא"ז וי"ל דנידון זה דגבינה גם לשיטת החולקים על ר"ש מותר דכל טעמא דהתוס' הוא דהיכא דאיכא ריעות' איתרע להחזקה והכא כיון דהספק תלוי בזמן אמרינן השתא דאיתרע ועל קודם לכן ליכא ריעותא כלל משא"כ הכא במים במוח והספק הוא אם מוח מקיפו והוי לן לאוקמי אחזקה דהיה המוח מקיפו אמרינן שפיר כיון דאיכא ריעותא איתרע ליה חזקה כיון דהשתא עכ"פ איכא ריעותא א"כ כיון דהכא הרשב"א והתוס' אוסרין אע"ג דלא אסרין מטעם חדא לא רצה הרמ"א להקל נגדם ועי"ל דהנה קשה לשיטת התוספות דאוקמי אחזקה דמעיקרא קשה הא דמשני שגרונא שכיח וכמו שהביא הרשב"א ראייתו וע"כ צ"ל אחד משני טעמים או משום דהוי חזקה שאינה מבוררת ולשיטת הר"ש דהוי חזקה מבוררת באמת צ"ל כשיטת הרשב"א אם כן הכא ממ"נ אסור אבל לקמן ס"ל שיטת הר"ש עיקר וכיון דעל קודם לכן ליכא ריעותא הגבינות מותר ומש"ל הא דנקיט שגרונא שכיח היינו דא"צ אפילו בדיקה זה לא נראה לרמ"א לכך פסק כאן לאיסור ואף במקום דא"א בבדיקה אף בכל זאת קשיא לן סוגית דישב לו קוץ בוושט דפסק הרא"ש בשם הראב"ן כעולא ומביא ראייתו ממחט שנמצא בעובי בית הכוסות וע"ש א"כ ע"כ לא ס"ל כשיטת הרשב"א אלא ס"ל אפי' היכא דאיכא ריעותא אוקמינן אחזקה א"כ קשה לשיטתו הא דשגרונא שכיח וגם מהא דשחט הוושט ונמצא הגרגרת שמוטה וא"ל דהוי חזקה שאינה מבוררת וכמש"ל לשיטת תוס' דהא הרא"ש ס"ל כשיטת הר"ש דהוי חזקה מחמת רוב ע"כ צ"ל הא דנקיט שגרונא שכיח היינו ד"צ אפילו בדיקה והא דשחט הוושט כו' היינו משום דנפסק בשחיטה חמור טפי משאר ספק טריפות א"כ ה"ה נקיב הוושט הוי ספק בשחיט' דהא אם ניקוב הוושט אין שחיטתה מטהרתה מידי נבלה וכמש"ל סי' ל"ג ס"ג לפ"ז קשה מאי ראיה מייתי ממחט שנמצא כו' הא ניקב וושט חמיר טפי דהוי ספק בשחיטה וצ"ל דראייתו כך כיון דהמחט שנמצא אין צריך אפילו בדיקה מצד אחד א"כ ע"כ צ"ל דניקב מצד אחד אין נכנס כלל בגדר הספק כלל אם כן ה"ה הכא דכשרה אף דהוי ספק בשחיטה דאין נכנס בגדר הספק ולפ"ז מוכח דלא כהב"ח שהבאתי לעיל בסי' מ"ח ס"ז דמפרש דלכתחלה צריך בדיקה עכ"פ וע"ש דאיתא דא"כ הוי ספק בשחיטה ודוק היטב: