## Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 58

###### Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 58:1
[Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 58:1](https://torahapp.org/share/book/Mateh%20Yehonatan%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/58:1)

(סימן נ"ח בש"ע סעיף ג') 
**נתרסק אבר מן האיברים שאם ניטלו כשירה כגון כו'.** כ"כ הרמב"ם וראייתו מדא"ר נחמן בית הרחם כו' וכפי פירושו דקאי אבהמה שנפלה אין לחוש לבית הרחם שמא נתרסק ואף דאם ניטל בית הרחם כשרה מ"מ מטעם ריסוק הי' טרפה אי לאו דבבית הרחם לא חיישינן לנתרסק וכ"מ ברמב"ם פ"ט הלכה י"ז ונ"ל להביא ראיה לדבריו מהא דפריך בפ' התערובת דף ע"ד ע"ב האי טריפה ה"ד כו' ר"ל אמר דאיערב בנפולה וקסבר עמדה צריכה מעל"ע הלכה צריכה בדיקה וכ' רש"י כיון דאיתחזק בה ספק טרפות אין מכניסין אותו לעזרה לשחוט משום הקריבהו נא לפחתך והיינו משום דקשי' לי' אמאי ירעו נשחטה אחר הליכה ונבדקה אם נמצא בה ריסוק אברים היינו הוא שנתערב והשאר יקריבו לכך כ' רש"י לכתחלה אסור משום הקריבהו נא לפחתך. אך לפום ריהטא יש לתרץ באופן אחר דמיירי שכל הזבחים שנתערב בהם ניכר בהם בחייהם איזה ריסוק אברים אלא דכל זמן שלא ראינו שנפלה ריסוק אברים לא מעלה ולא מוריד והשתא דנתערב האי נפולה כולם נכנסו תחת הספק ולבדיקה א"א דהא בכולם ניכר איזה ריסוק וכ"ז הוא אי אמרינן דריסוק אברים הוא בנפולה טריפה אפילו באברים שאם נטלו כשרה איכא לאוקמי בכה"ג המתני' משא"כ אי אמרינן דריסוק אברים ל"ש רק באברים דמטרפו בנקב או בנטול כולה ליכא לאוקמי דגם האחרים נתרסקו דא"כ בלא ספק נטולה טריפה דהוי כמו ניקב וניטל ואע"כ צ"ל דריסוק אברים שייך גם באברים שאם נטל כשרה לפ"ז י"ל דהרמב"ם לא נהירא לי' לפרש משום הקריבהו נא לפחתך כמ"ש רש"י וע"כ צ"ל כמו שכתבנו ומוכח שפי' דבכל אברים שייך ריסוק אברים בנפולה. אף באברים שניטל כשר בהם:


###### Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 58:2
[Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 58:2](https://torahapp.org/share/book/Mateh%20Yehonatan%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/58:2)

(ש"ע סעיף ד') 
**אם עמדה תוך מעל"ע די לה בדיקה כו'.** עיין פ"ח שהביא דעת רבינו ירוחם דאם עמדם ושהתה מעל"ע אינה צ"ב וע"ש בפר"ח מש"כ להביא סמך לדבריו ולאדמ"ו נראה להביא ראיה מהא דקאמר בפ' התערובת אהאי שהבאתי לעיל בסמוך כולהו כר"ל לא קסברי עמדה אינה צריכה מעל"ע הלכה אצ"ב ולכאורה קשה הא אמרי' בפ' א"ט האי אימרתא דהוי שגרן כרעי אבתרייהו אמר רב יימי האי שגרונא נקטי וכ' תוס' דלא בנפולה איירי אבל נפולה טריפ' ול"א דזה מקרי הלכה ויהי' כשר בלי בדיקה אלא צריך הילוך יפה וכ"כ המחבר לקמן ס"ו ולפ"ז ק' אמאי לא מוקי דאיערב בנפולה ומיירי דכולם לא הלכו הילוך יפה ואי לא נתערב האי נפולה הוי אמרי' שגרונא נקיט משא"כ עכשיו איכא בהו חד נפולה ל"א שגרונא נקטי א"כ אף דסברי הלכה אצ"ב מ"מ ה"ל לאוקמי בכה"ג אע"כ צ"ל כשיטת ר' ירוחם דאם עמדה ושהתה מעל"ע אצ"ב א"כ ע"כ ליכא לאוקמי מתני' כהנ"ל דאל"כ ק' אמאי ירעו כיון דשהתה מעל"ע יהיו כשרים דהא אף שאינה הולכת הילוך יפה מ"מ הוי עמדה ושהתה מעל"ע ואצ"ב כלל. לפ"ז מוכח כד' רי"ו שפיר וענ"ל דראייתו מהא דאר"נ ב"ה אין בו משום ר"א ופריך מהא דתנן ושוין שאם נולד הוא ומומו שזה מן המוכן ומשני כגון שהפריס ע"ג קרקע. והנה לכאורה לא מקשה מידי דדלמא מיירי בב' ימים טובים של ר"ה ואיכ' לאוקמי בשהתה מעל"ע וצ"ל דהמקשה פריך אי הוי חיישי' משום ר"א להוי צריך עכ"פ בדיקה ובי"ט א"א לבדוק וכמ"ש רמ"א בא"ח סי' תקי"ג ומשנה כגון שהפריס עג"ק והיינו לעולם דמיירי בב' ימים טובים של ר"ה והפריס על גבי קרקע אם כן הוי שהייה מעל"ע ועמדה ואין צריך בדיקה כלל לפ"ז מוכח כדברי רבינו ירוחם ודו"ק:


###### Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 58:3
[Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 58:3](https://torahapp.org/share/book/Mateh%20Yehonatan%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/58:3)

[הגה"ה מאת הרב הג' וכו' מו"ה שלמה הכהן נ"י מ"ץ דפ"ק ווילנא: 
**דברי** הגאון ז"ל אלו צ"ע דמהפריס ע"ג קרקע אינו ראי' די"ל דהפריס ע"ג קרקע היינו שהלכה הילוך יפה וא"צ בדיקה כלל ואף דרש"י ז"ל פירש דהיינו ננער לעמוד ותחב פרסותיו לעמוד וכו' וצ"ל דכשר ע"י בדיקה מ"מ לא קשיא לפי פי' דיתרץ הגמ' דמיירי ביו"ט של ר"ה ושהתה מעל"ע דג"כ כשר ע"י בדיקה ולא יצטרך לאוקמי בהפריס ע"ג קרקע די"ל דרש"י לשיטתו אזיל בר"ה י"ח לק"מ דנראה שם דס"ל דבזמן שהיו מקדשין לא עשו בא"י רך יו"ט אחד אפי' ביו"ט של ר"ה משום דסמכו ארוב שנים דאין אלול מעובר וכן משמע באמת בגמ' שם דף י"ט ע"ב בהא דאמרינן והא מקלקלא ר"ה ובחידושי הארכתי בזה בעז"ה וכבר נדפס על שמי איזה סנסן קטן בענין זה בספר דברי נחמיה על חלק או"ח בסוף הספר ע"ש. וא"כ לא משכחת לה דשהתה מעל"ע ביו"ט [ואין להקשות דהיאך משכחת לה דישחטנה ביו"ט דכיון דעמדה צריכה בדיקה ואסור לשוחטה ביו"ט וכדאית' בביצה ד' ל"ד דזה לא קשיא דהא התם הוא איבעיא דלא איפשטא והרמב"ם פ"ב מהל' יו"ט פסק באמת האיבעיא לקולא א"כ י"ל דהש"ס ר"ל דמ"מ אין ראי' מזה לר"נ דבית הרחם אין בו וכו' דדילמא מיירי דהפריס ע"ג קרקע ותפשוט באמת דמותר לשוחטו ביו"ט וגם האיבעיא דהתם ליכא למיפשט דדילמא כדרב נחמן דבית הרחם אין בו וכו' וזיל הכא קמדחי לה וזיל הכא קמדחי לה וכן כתב באמת הצל"ח שם ובר מן דין לפי מש"כ הצל"ח שם דסוגיא דביצה למ"ד דלא אמרינן מתוך אבל אנן דקיי"ל דאמרינן מתוך פשיטא דמותר בוודאי לק"מ וע"ש שכתב דזהו טעמו של הרמב"ם שם דפסק דמותר לשחוט ביו"ט וגם הרי"ף לא הביא בעיא זו משום דכל הסוגיא שם הוא דלא כהלכתא ע"ש] ואמנם לפי דעת התוס' וש"פ דיו"ט של ר"ה עשו לעולם שני ימים טובים אפי' בא"י ואף בזמן הברייתא שהיו מקדשין ע"פ הראיה ויתכן שפיר קושיית הגאון המחבר וע"כ צ"ל כמו שתי' משום דביו"ט אסור לשחוט ולבדוק מ"מ אינו ראיה לד' רבינו ירוחם מהא דמתרץ כגון שהפריס וכו' דאליבייהו י"ל דר"ל כגון שהפריס והלכה הילוך יפה אבל עמדה ושהתה מעל"ע שפיר י"ל דצריכה בדיק' ודלא כרבינו ירוחם. ואגב דאיירי בדיני נפולה ראיתי להביא כאן מה שנסתפקתי מכבר בחיבורי בנין שלמה (ה' יזכני להוציאו מהרה לאור הדפוס) בשיעור נפילה דעוף דניחוש לריסוק אברים היאך היא דאפשר דאף דקיי"ל דשיעור חבטא אין פחות מי' מ"מ אפשר דהיינו דוקא בבהמה אבל בעוף דחיותו מועט אף בפחות מי' איכא שיעור מיתה וראיתי בד' הרמ"א בהג"ה בסי' זה סעיף א' שכ' ואין חילוק בזה בין בהמה לעוף דבעוף נמי דינא הכי ונרשם טור וב"י ומשמע דאף לענין שיעור שוין הם וכן פירש הגר"א ז"ל בביאוריו להדיא אבל תמהני דבטור וב"י ליכא מזה רמז רמיזא רק דהד"מ הוכיח מד' הטור דאין חילוק בין נפילה לטרפה בכותל דבין בהמה ובין עוף מתרסקים בין בדריסה ובין בנפילה ודלא כב"י שכ' דאין דרכו של עוף להתרסק בנפילה אבל בענין שיעורא לא קמיירי ואמנם מצד הסברא נראה דאין חילוק דאף דחיותו מועט מ"מ אין בו חבט כ"כ כבהמה מחמת שהוא קטן ואין בו כובד כ"כ וכעין זה אמרינן בחולין ד' ט"ז בעופא דקליל ע"ש והלכך הכל חד שיעורא הוא. ומיהו עדיין הו"ל להפוסקים לבאר גבי עוף אם נפלה כשהיה עומדת כמה הוי שיעורא דגבי בהמה בו' טפחים הוי שיעור ריסוק אברים משום דמכריסא דתורא עד ארעא ד' טפחים הוא דהויא אמנם בעוף וודאי דבעינן טפי ואפשר דסמכו בזה אגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו וכפי ערך השיעור דשערו חכמים בתורא ישער כל אחד בעוף לפי גדלו וקטנו דהא בבהמות גופא וודאי דאין שיעור אחד לכל הבהמות. ומיהו לענין חיוב תשלומין דבור דקיי"ל דבור שחייבה עליו תורה להבלו וכ"ש לחבטו והתורה העידה על הבור ואפי' מלא ספוגין של צמר בזה יש למבעי אי גם בעוף בעינן הבלא של י' או אפשר דכיון דחיותי' מועט אפשר גם בפחות מי' נמי איכא שיעור הבלא לעוף ותמהני על הפוסקים שלא בארו זה וצ"ע. ע"כ הג"ה מהרב הג' וכו' מוה"ר **שלמה הכהן** מ"ץ דפ"ק **ווילנא]**: