## Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 90

###### Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 90:1
[Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 90:1](https://torahapp.org/share/book/Mateh%20Yehonatan%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/90:1)

(סימן צ' סעיף א') **הכחל כו' אם עבר ובישל כו'**. כל הסעיף זה הוא לשון הרמב"ם וכ' המ"מ לא נתבאר בדברי רבינו בבישול בלי בשר אי צריך קריעה או לא וקשה דהא ע"כ מוכח דלכתחלה צריך קריעה שתי וערב דהא ס"ל להרמב"ם דצלי צריך קריעה קצת א"כ הא דזוויקא לה כחלא ע"כ בקריעה קצת וע"ז פריך והא אין קורעו תנן והיינו דצריך קריעה ש"ו וע"ז משני ההיא לקדירה וע"כ לקדירה בלי בשר דאל"כ האיך קאמר רב דאינו עובר ומותר דהא הרמב"ם ס"ל דבהדי בשר בלא קריעה אפי' דיעבד אסור וא"כ וודאי דלכתחלה בלישנא קמא דרב דתני' כוותי' ע"כ מיירי בלא בשר ואפ"ה צריך קריעה ש"ו א"כ מאי מספקא להרב המגיד וצ"ל דמפרש דאפשר לומר כך קו' הגמרא דודאי הא דקתני קורע היינו קריעה קצת וקו' הגמ' מהא דקתני קרעו ומוציא את חלבו ע"כ קרעו איירי בצלי ומוציא את חלבו דהוא קריעת ש"ו היינו בבישול בלא בשר ופריך שפיר ומשני ההיא לקדירה פי' הא דקתני ומוציא את חלבו דצריך קריעה ש"ו היינו לקדיר' בבשר והא דקתני קרעו היינו קריעה קצת מיירי בבישול בלי בשר לפ"ז הא דקאמר רב לא קרעו אינו עובר עליו ומותר קאי ארישא בלשון קריעה דהוא קריעה קצת בבישול בלי בשר ויפה כתב דלא נתבאר בדברי רבינו דאפשר לפרש הסוגיא כמ"ש ודוק:


###### Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 90:2
[Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 90:2](https://torahapp.org/share/book/Mateh%20Yehonatan%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/90:2)

(שם) **ואין משערין אותה אלא בשעה שמבלע כו'**. גם דין זה הוא לשון הרמב"ם וכ' ה"ה דהרמב"ם מפרש הא דקבעי בגמ' בי' משערין או במאי דנפיק מיני' היינו דמספקא או משערין ביה והיינו כמו שהוא בא לפנינו או במאי דנפיק מיני' דהיינו דמשערין כמו שהוא בעת שנפל ומסיק דבדידיה ומק' הב"י א"כ איך קאמר פשיטא דבדידיה משערין דאי במאי דנפיק מנא ידעינן הא לפי זה מיירי דידעינן כמה הי' בשעה שנפל ונ"ל דזה ודאי צ"ל דא"צ ס' נגד כל החלב שבי' דאל"כ ק' הא דקאמר כחל בס' מאי בעי הכא בס' הל"ל שיטעום קפילא דהא הוי מבשא"מ אע"כ צ"ל דלא אסרו חז"ל כל החלב הכנוס בכחל אלא או מה שיוצא ממנו ולא מה שנשאר בו כנוס או איפכא וא"כ א"א למיקם עלה בטעימת קפילא דאף דאי טעם חלב מ"מ מותר דאין כל החלב אסור לכך מספקא לי' אי' בדידיה משערין והיינו מה שנשאר בתוכו הוא דאסרו חכמים משום דחלב היוצא נתבטל במים ותו לא מיקרי חלב ואינו בכלל חלב דמיד שיצא לחוץ נתבטל ברוב מים משא"כ חלב הנשאר בתוכו שהיא עומדת בעין בפ"ע שפיר איכא למימר דאסור וגם א"ל איפכא דבשלמא מה שיצא לחוץ שהיא עצמה נתערב צריך לשער בס' משא"כ חלב הנשאר כנוס בתוכו שאינה נותנת לחוץ רק טעמא בעלמא י"ל דכיוצא בזה לא אסרו חכמים חלב שחוטה כלל וע"ז קאמר פשיט' דבדידי' משערין היינו דלא אסרו רק חלב הכנוס דאל"כ האיך נתנו שיעור בס' נגד החלב שיצא לחוץ מנא ידעינן כמה נפיק וא"ל דנחזי במה שנשאר בתוכו א"כ הנותר יצאו לחוץ ז"א דלמא נפיק יותר ומרוטב נבלע בכחל וא"כ ליכא כאן כשיעור מוגבל לשער בס' נגד חלב היוצא ח"ו דלא אסרו רק חלב הנשאר בתוכה ושפיר יוכל לשער נגד מה שנשאר בתוכה דהוי שיעור מוגבל וידוע ובזה עולה שפיר דברי הרב המגיד בלי גמגום:


###### Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 90:3
[Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 90:3](https://torahapp.org/share/book/Mateh%20Yehonatan%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/90:3)

(שם בהג"ה) **וי"א דאם נפל תחלה לקדירה כו'**. עיין באחרונים שתמהו על דברי המחבר שלא הביא דעה זו שהביא הטור בשם הרשב"א ולק"מ דהנה א"א דבשר בחלב שנאסר כבר שנבלע בחתיכה הוי כמו שאר אסורין ולא"א ביה חענ"נ לשיטת הסוברי' כרבינו אפרים אם כן הכא בכחל לשיטת הרמב"ם דס"ל דאין טעם בשר של הכחל נאסר כלל מחמת בו"ח ואינו אסור רק אם בשלו בהדי בשר וא"כ אינו נאסר הכחל רק משום שנבלע בו בב"ח וכה"ג ל"א חענ"נ א"כ הרמב"ם והמחבר דס"ל כר"א א"כ ל"ש הך דינא דבשלמא הטור שהעתיק האי דינא אע"פ שהוא נמי סובר כשיטת ר' אפרים היינו משום שהוא העתיק נמי שיטת רש"י בשם ר"א דכחל אסור גם אם בשלו בלא בשר א"כ הוי היא עצמה אסורה מחמת בב"ח ושפיר שייך לומר חענ"נ משא"כ המחבר שלא העתיק רק לשון הרמב"ם א"כ ל"ש האי דינא אבל הרמ"א לשיטתו דפסק לקמן בסי' צ"ב כשיטת ר"ת דכל אסורים שבתורה אמרינן חענ"נ א"כ שפיר העתיק האי וי"א [הג"ה ועי' בפלתי שכ' דבלא"ה לדעת הרמב"ם לא שייך זה דהא ס"ל דהטעם דמצטרף הכחל לס' משום שהכא דרבנן וא"כ ה"ה בטעם שניה]: