## Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 91

###### Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 91:1
[Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 91:1](https://torahapp.org/share/book/Mateh%20Yehonatan%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/91:1)

(סי' צ"א סעיף ה') **מליחה כו' ושהה כדי מליחה לקדירה**. עיין באחרונים שהקשו מהא דכ' לעיל סימן ס"ט דאפילו קודם לכן נמי הוי כרותח ותי' דיש חילוק בין מליח לציר דציר הוי רותח קודם לכן ומליח לא הוי כרותח עד שישהה ומפרש בספר פרי תואר הטעם משום בשר מקריר קריר להמלח כיון ששוכב עליו משא"כ ציר שהוא מכונס בכלי בפ"ע ואין שום דבר מקרר אותו הוי מיד רותח או י"ל כמו דאמרי' גבי שבת דצריכ' מילחא בשולא כבישרא דתורא משמע דכ"ר אינו מבשל לבישרא דתורא ואפ"ה אסור לתת לתוכה בשר חם והיינו משום דאע"ג דאין הבשר מתבשל מכל מקום הלחלוחית שבו מבשל כמ"ש הרא"ש בשבת שם א"כ ה"נ דבשלמא הלחלוחית שהוא ציר מקרי מיד רותח משא"כ הבשר לא מקרי רותח עד שישהה כדי מליחה. אך י"ל איך דעת המחבר להתיר קודם ששהה הא כיון שנמלח הבשר עם הגבינה ודאי דאיכא כאן ציר והש"ך שכ' לחלק בין ציר למלח היינו לשיטתו דס"ל דאחר שהודח שוב נסתם נקבי הפליטה מבלי לפלוט לעולם שום דבר ואפילו ציר והכא מיירי בבשר שכבר נמלח והודח וליכא ציר אמנם להפוסקים דס"ל דאף אחר שהודח אית לי' פליטת ציר ק' וצ"ל דמיירי אחר שכלו כבר כל הפליטות ציר כדלעיל ואפשר י"ל דהציר דיוצא ע"י מליחה אינה נאסר משום בב"ח דהא בכל איסורים אי לאו דקאמר קרא הטמאים לאסור צירן ורוטבן ה"א דבאמת מותר א"כ גבי בשר שהוא של היתר איכא למימר דעל הציר ל"א טכ"ע דאורייתא וקצת ראיה לזה דאם לא כן קרא דהטמאים ל"ל הא הכי טכ"ע דאוריי' א"ו בציר ל"א טכע"ד א"כ א"ל דאינה נאסר כלל בב"ח מחמת הציר ודוק:


###### Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 91:2
[Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 91:2](https://torahapp.org/share/book/Mateh%20Yehonatan%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/91:2)

(שם) **וי"א דלאחר ששהה במלחו שיעור מליחה כו'**. ע' בש"ך סקי"א שכ' שהרב נמשך אחר התה"ד סי' ק"ט ע"ש ואדמ"ו אמר דמד' הרא"ש לשינויי בתרא דמתרץ שם על מעשה דרש"י מוכח שהמלח אחר ששהה שיעור מליחה לעולם ברתיחתו עומד דז"ל הרא"ש בפ' כ"ה וא"ל דלא אמרינן מליח ה"ה כרותח אלא בשעת פליטתו א"כ בשעת גמר פליטתו לא חשיב כרותח דהא גבי בר יונה דנפל לכמכא אמרינן מליח ה"ה כרותח כו' ויש לתרץ כו' ובסי' ל"ח כ' וז"ל ובשר שנמלח ושהה כו' א"נ פסק כח המלח וכו' ומחמת אותו מלח לא חשיב עוד כרותח לאחר גמר פליטתו וכו' ולא דמי לבר יונה וכו' שהי' נחשב כרותח אם לא היה הכותח נאכל מחמת מלחו דהתם לא פסיק כח המלח ויש לדקדק בדבריו א"כ אמאי מקשה לעיל שיאסר הכלי מחמת מלח הנמחה דלמא לאחר גמר פליטתו שוב לא מקרי רותח ואין להקשות מבר יונה דהת' לא פסיק כח המלח וכמ"ש כאן וצ"ל דס"ל להרא"ש דאף דאמרי' פסק כח המלח היינו שלא יחשב עוד למלח רותח כיון שכבר פסק כחו בהוצאת הדם מן הבשר אבל מ"מ הציר לעולם ברתיחתו עומד דשם ל"ש לומר פסק כח המלח א"כ שפיר הקשה הרא"ש שיהיה ראוי לאסור הבשר מחמת דם המלח שנמחה בציר דכמו בכמכא דע"י המלח שבה נחשב לעולם רותח ה"ה ציר שיצא קודם ששהה שיעור שהייה דע"י המלח שבה לעולם ברתיחתו עומד לפ"ז יש לתמוה על התה"ד שהתיר בהאי עובדא לכאורה כיון דעדיין לא הודח מסתמא הי' שם עדיין ציר ולעולם היא רותח ונבלע ציר הטריפה בכשרה ויש לאסור אפילו במקום הפסד מרובה ואפשר י"ל הרמ"א שהביא דעתו היינו כאן בב"ח אשר בלא"ה יש סברא לומר דאין ציר אוסר בב"ח כמש"ל דאע"ג דהרמ"א ס"ל לקמן דציר הוי כבשר גם לזה היינו על האי סברא לחודי' אין רוצה לסמוך מה שאין כן הכא י"ל שסמך אהתה"ד משום האי סברא דבציר אינו אוסר בב"ח וכ"מ קצת מדהביא רמ"א דינו של התה"ד הכא גבי בב"ח דאין כאן מקומו ה"ל להביאו לקמן גבי תערובת של שאר איסורי' סס"י ק"ה אלא וודאי דשם אינו רוצה לסמוך אתה"ד וכמ"ש וק"ל:


###### Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 91:3
[Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 91:3](https://torahapp.org/share/book/Mateh%20Yehonatan%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/91:3)

(שם סעיף ז') **הא דמפלגינן וכו'**. ש"ך סקכ"ד אינו מכווין כו' ונ"ל דהכא מיירי דאפי' צלי אינו כ"כ חם אפ"ה אסור כיון שהתחתון הוא מלוח קצת: