## Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 148

###### Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 148:1
[Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 148:1](https://torahapp.org/share/book/Me%27irat%20Einayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/148:1)

בין שהיו הד' שדות כו'. פי' כך היו מעולם וכן הוא עתה ביד ד' אנשים. בין שהיו מתחלה של אדם א' מעולם ומכר אותן לד' אנשים ואח"כ בס"ב מסיק וכתב ז"ל וכן אם היו הד' שדות לאיש א' פי' עתה בשעת הערעור שהן של איש אחד שקנהו מיד ד' אנשים וק"ל:


###### Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 148:2
[Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 148:2](https://torahapp.org/share/book/Me%27irat%20Einayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/148:2)

אם אחזיר לכל אחד שטרו כו'. כבר נתבאר לעיל סי' קי"ח וקי"ט ס"ה דהיכא דאית ליה לאדם ריוח בהחזרת השטר יכול לומר כן ואף אם לא החזירו כאלו החזירו דמי והכי נמי יש לו ריוח דאם יחזיר השטר יחזיר לו דמי כל השדות ועפ"ר:


###### Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 148:3
[Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 148:3](https://torahapp.org/share/book/Me%27irat%20Einayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/148:3)

והוא בעל המצר מתחלה ועד סוף. ל"ד שזה שהוא עתה בה היה בעל המצר משעה ראשונה אלא ה"ה אם זהו הוא אחד וגם קנהו מא' כמוהו וז"ש והוא ר"ל כמוהו:


###### Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 148:4
[Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 148:4](https://torahapp.org/share/book/Me%27irat%20Einayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/148:4)

באיזה שדה שירצה. כאלו אמר "או באיזה שדה שירצה דהברירה ביד בעלי השדות דלפעמים לא ניחא ליה שילך באותו דרך הקצרה מפני שצריך הוא לאותו מקום וק"ל ועפ"ר:


###### Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 148:5
[Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 148:5](https://torahapp.org/share/book/Me%27irat%20Einayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/148:5)

בדין חזקה. כן פי' המ"מ לדברי הרמב"ם וקאי אכל פרטי דינים דסי' זה דלאחר שהחזיק אין מסלקין אותו ולא ככ"מ דפירש החזיק שתפס בו בחזקה זה בע"כ של בעל השדה ומשמע מדבריו דס"ל דלא קאי אלא אמאי דסמיך ליה עיין שם ועד"ר: