## Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 186

###### Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 186:1
[Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 186:1](https://torahapp.org/share/book/Me%27irat%20Einayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/186:1)

**אתן לך שכר מועט.** ל' הטור אתן לך שכר כפי מה שנהנה בו שהראה בבית חמיו שהיה חפץ לשלוח להן דורון:


###### Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 186:2
[Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 186:2](https://torahapp.org/share/book/Me%27irat%20Einayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/186:2)

**בהליכה חייב** דהואיל שקצץ עם המוכר דמיו ולקחן הרי הם לקוחין בידו עד שידע שלא יקבלו ממנו בבית חמיו:


###### Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 186:3
[Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 186:3](https://torahapp.org/share/book/Me%27irat%20Einayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/186:3)

**בחזרה פטור.** פי' מן האונסין דהרי גילה דעתו מתחלה שבאם לא ירצה לקבלו ממנו יחזירהו ליד האומן והרי לא קבלו ואי משום ההנאה שהראה בו בבית חמיו הרי הוא עכ"פ נותן להאומן כפי הנאה מ"ה אין לו דין שואל אלא דין שוכר שחייב בגניבה ואביד' כמו שכיר וכמ"ש הטור והמחבר לקמן ר"ס ש"ז ע"ש:


###### Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 186:4
[Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 186:4](https://torahapp.org/share/book/Me%27irat%20Einayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/186:4)

**בין בחזרה חייב כו'** הטעם משום דחזרה דהאי הליכה היא דגם בחזרתו הוא בודק אחר לוקחין למכור להן בריוח נמצא שלא גמר בדעתו להחזירו לבעליו האומן עד שיחזור לביתו ולא ימצא קונים והדי הוא ברשותו בעת שנאנס מידו קודם חזרתו לביתו:


###### Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 186:5
[Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 186:5](https://torahapp.org/share/book/Me%27irat%20Einayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/186:5)

**מיד בדמים שקצב.** נמצא דכל ההנאה של הלוקח (דדומיא דהשואל בעי' להיות כל הנאה שלו דאז דוקא מחייב באונסין) למוכרו ביוקר יותר ממה שקצבו לו דגם המוכר היה מוצא קונים אחרים בכל עת שרצה למוכרו בקצבה זו שקצב עמו:


###### Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 186:6
[Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 186:6](https://torahapp.org/share/book/Me%27irat%20Einayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/186:6)

**דאל"כ פטור כו'.** שהרי אין כל הנאה שלו אלא גם האומן יש לו הנאה מזה במה שמוכר לו סחורה שאין לה קונים:


###### Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 186:7
[Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 186:7](https://torahapp.org/share/book/Me%27irat%20Einayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/186:7)

**ואינו חייב באונסים.** שהרי אין כל הנאה שלו וכנ"ל: