## Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 221

###### Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 221:1
[Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 221:1](https://torahapp.org/share/book/Me%27irat%20Einayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/221:1)

**המבקש לקנות מחבירו כו'** אם המוכר הוא שתבע כו' כעין ד"ז כ' הטור והמחבר בטור א"ע ס"ס כ"ט לענין קדושין ע"ש:


###### Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 221:2
[Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 221:2](https://torahapp.org/share/book/Me%27irat%20Einayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/221:2)

**וחז' א' וחזרו ומשכו סתם אמרינן כו'.** נרא' דקמ"ל בזה דאע"ג דחזר המוכר מחמת שמכר' לדעתו בזול ואומר איני רוצה ליתן לך המקח אא"כ תוסיף על קציצ' ראשונה וחזר עליו הלוקח עד שנתן לו הסחורה סתם דהל"ל כשחזר עליו הלוקח ולקחו ממנו דעת הלוקח היה למלאות רצון המוכר וכמ"ש בדין הנ"ל בזה אומר במנה וזה אומר במאתים קמ"ל דלא ואכזה כתב הנ"י שם בפ' האומנים דאמרי' שם בגמרא השוכר את הפועל ליתן לו ד' וזל המלאכה וחזר בו הבע"ה ואזל פועל ופייסו לבע"ה ל"מ בע"ה למימר הא דנתפייסתי אדעתא דבצרית לי מהשכירות אלא מצי הפועל למימר פייסתיך אדעתא לעשות לך מלאכה טובה וע"ז כתב שם הנ"י בשם הרמב"ן דאע"ג דאמר הבע"ה בהדיא איני רוצה שתעשה עבודתי אלא בסלע פחות מהקציצה ושלא דמי לדהא דתניא בתוספתא המוכר חפץ לחבירו זה אומר במנה וזה אומר במאתי' כו' (וכמ"ש הטור והמחבר כאן) "עד דהתם שאני דלא הית' קציצ' ביניהן עכ"ל פי' התם דליכא קציצה ליכא תרעומות "על החוזר מ"ה אמרי' דהחוזר ולוקחו סתמא מסתמא נתרצה למלאות רצונו דהאידך משא"כ בפועלים דהית' ביניהן קציצה ויש על החוזר בו תרעומות מ"ה אמרינן כשנתפייס סתמו אדעתא דקציצ' ראשונה נתפייס בה כדי לסלק מעליו התרעומות ועד"ר שהביא ג"כ דעת נ"י בקיצור וע"ל סי' של"ב: