## Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 261

###### Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 261:1
[Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 261:1](https://torahapp.org/share/book/Me%27irat%20Einayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/261:1)

**מצא חמור כו'.** בטור כתב עוד וז"ל כגון טלית בצד גדר והמחבר השמיטו וסמך אמ"ש בסי' שלפני זה בריש סעיף י':


###### Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 261:2
[Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 261:2](https://torahapp.org/share/book/Me%27irat%20Einayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/261:2)

**ביום אין זה אבידה.** בטור כתב ז"ל אפילו כמה ימים זה אח"ז מפני שניכר שאין זה אבידה אלא דרך בני אדם להניח ולעשות כן בכוונה וכן נראה מדעת המחבר שהוא כלשון הרמב"ם פט"ו מגזיל' ולא כרשב"ם [כרשב"א] שכתב המ"מ בשמו שגם באלו בג' ימים זה אחר זה הוה אבידה:


###### Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 261:3
[Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 261:3](https://torahapp.org/share/book/Me%27irat%20Einayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/261:3)

**ה"ג בלילה או אם רואה חמור וכליו כו'.** ה"ז אבידה ופיר' חמור וכליו הפוכין כגון אוכף ומרדעת שרגילין להיות חגור על החמור ומצא שאינן מונחין עליו כדרכן:


###### Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 261:4
[Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 261:4](https://torahapp.org/share/book/Me%27irat%20Einayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/261:4)

**בפנות היום.** כן הוא לשון הרמב"ם שם פט"ו וז"ל כשיפנה הלילה לקרות היום והיינו בהשכמה ולשון הגמרא בקדמיתא ובחשכתא ולשון הטור הוא בבוקר השכם והיא היא:


###### Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 261:5
[Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 261:5](https://torahapp.org/share/book/Me%27irat%20Einayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/261:5)

**ובנשף.** ר"ל או בנשף וכן בטור ור"ל או סמוך לפנות ערב:


###### Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 261:6
[Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 261:6](https://torahapp.org/share/book/Me%27irat%20Einayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/261:6)

**שלשה ימים זה אחר זה.** לשון הגמרא עד ג' ימים אימר אתרמוי' אתרמי ונפקא טפי לא:


###### Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 261:7
[Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 261:7](https://torahapp.org/share/book/Me%27irat%20Einayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/261:7)

**משום אבידת קרקע** שמקלקל הכרם ונפקא לן מדכתיב כל אבידת אחיך לרבות אבידת קרקע וכמ"ש המחבר בס"ס רנ"ט:


###### Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 261:8
[Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 261:8](https://torahapp.org/share/book/Me%27irat%20Einayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/261:8)

**של עכו"ם א"צ להחזיר** בגמרא איתא בהדיא דאם היתה רצה בין הכרמי' שאז יש לחשוש שמתקלקלת רגליה דרך ריצתה בקוצי' ובשרשי אילנות דמצויי' בכרם דבזה גם בשל עכו"ם חייב להחזיר משום אבידת בהמת ישראל גם ברמב"ם כתבו בקיצור שם בפט"ו דין ב' ע"ש והטור והמחבר השמיטוהו ועד"ר כתבתי קצת טעם על השמיטתן אותו:


###### Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 261:9
[Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 261:9](https://torahapp.org/share/book/Me%27irat%20Einayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/261:9)

**אם עומדת ברשות הרבי' כו'.** דכיון שעומדת ברשות הרבי' נראה שהיא מותעה ובודאי תברח משם:


###### Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 261:10
[Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 261:10](https://torahapp.org/share/book/Me%27irat%20Einayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/261:10)

**ואע"פ שאסור לרואה דבר זה כו'.** נראה דדוקא נקט רואה דבר זה שרואה שהשליכו בידים אבל אם מצא כיס מונח בר"ה חייב להחזיר כיון דיש בו סימן אימר דנפל מבעליו ולא נתייאש ממנו אם לא במקום דרוב עכו"ם וכדלעיל בסי' רנ"ט והטע' דאסור לרואה ליטול לעצמו דס"ל להרמב"ם דאף אם זה אינו חושש לשמור ממונו מ"מ מה להן לאחרי' לקחתו ולא קראו בגמרא אבידה מדעת אלא לענין שאין המוציא חייב להחזירו לו או להכריזו וכמ"ש ג"כ דעת הרמב"ם באשפה העשויה לפנות בס"ס שלפני זה והטור חולק בשניהן וס"ל דדברי' הללו מ"ה קראן הגמ' אבידה מדעת משום דה"ל כאלו הפקירן וכל הקודם ליטלו זכה בהן וזה שמסיק מור"ם ז"ל וכתב וי"א כו':