## Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 58

###### Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 58:1
[Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 58:1](https://torahapp.org/share/book/Me%27irat%20Einayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/58:1)

**ובשבילם קבלתים** פי' אף שמודה לו שנתן לו לפרעון שטר זה כל שאינו מודה שהוא קבלם ג"כ על חוב זה יכול לומר סטראי נינהו וכמ"ש המחבר בס"ס זה גם בסי' פ"ג:


###### Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 58:2
[Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 58:2](https://torahapp.org/share/book/Me%27irat%20Einayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/58:2)

**וגובה בו בלא שבועה אם יש בו נאמנות** קמ"לן דלא תימא כיון דאיכא ריעותא לפנינו שהרי מודה שנפרע יצטרך לישבע אע"פ שיש בו נאמנות וע' פרישה:


###### Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 58:3
[Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 58:3](https://torahapp.org/share/book/Me%27irat%20Einayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/58:3)

**ואם אין בו נאמנות אינו נוטל אלא בשבוע'** כ"כ הטור ועפ"ר שכתבתי דנרא' דקמ"ל בזה דס"ל דהדין כן דאע"פי שלא טען הלוה ישבע לי דאנן טענינן ליה כיון דאיכא ריעותא דהודה לו וכדין הפוגם את שטרו דלקמן בסי' פ"ד משא"כ בשלא הודה שפרעו וכמ"ש הטור והמחבר בר"ס פ"ב ע"ש:


###### Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 58:4
[Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 58:4](https://torahapp.org/share/book/Me%27irat%20Einayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/58:4)

**בין שא"ל תן לו המעות כו'** פי' אף דהאמינו ליתן לו המעות תחלה מ"מ כיון שא"ל ליקח מידו השטר ה"ל לשום על לב שלא יתנם לו אא"כ היה בטוח שיתן לו השטר:


###### Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 58:5
[Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 58:5](https://torahapp.org/share/book/Me%27irat%20Einayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/58:5)

**חייב השליח לפרוע למשלח.** דומה לזה כתב הטור והמחבר בסי' ק"ל ס"ה לענין ערב:


###### Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 58:6
[Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 58:6](https://torahapp.org/share/book/Me%27irat%20Einayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/58:6)

**לא יוכל המלוה לעכבן** שיכול השליח לומר מה לי ולך שתביאני לידי היזק החזיר לי מה שנתתי לידך:


###### Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 58:7
[Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 58:7](https://torahapp.org/share/book/Me%27irat%20Einayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/58:7)

**וכן מי שהפקיד ביד א' ואמר כו'** זהו כדעת היש חולקין הנ"ל דס"ל דאף על פי שיגיע היזק להשליח אפ"ה יכול לומר סטראי נינהו כיון דנתנם לידו בשם המשלח משא"כ לסברא הראשונ' דס"ל דלא סגי בהכי שהרי איירי שם בנותן לו בשם המשלח אפ"ה מצריך שיתנו לידו דוקא על חוב אחר וק"ל:


###### Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 58:8
[Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 58:8](https://torahapp.org/share/book/Me%27irat%20Einayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/58:8)

**שהרי פשע.** פי' פשע בשמירתו דאלו שמרו כראוי לא היה זה תופסו והריטב"א כתב דין זה אשואל וכתב הב"י עליו דבלא פשע נמי השואל חייב באונסין וכמ"ש בד"מ לשונו ע"ש ומור"ם כתב הדין לענין מפקיד ונפקד דאינו חייב המפקיד אא"כ פשע ונלמד ממנו ממילא לדין שואל שחייב להראשון אפי' בלא פשע ודוק:


###### Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 58:9
[Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 58:9](https://torahapp.org/share/book/Me%27irat%20Einayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/58:9)

**הואיל ולא אמר ליתנם לו בפני עדים** פי' וסבר שהוא נאמן בעיניו דאלו אמר לו לתנם בפני עדים אע"ג דלא אמר ליה שיקח השטר היה חייב השליח דאלו מסרו בפני עדים לא היה נאמן לומר סטראי נינהו במיגו דהחזרתי לך או להד"ם וק"ל:


###### Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 58:10
[Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 58:10](https://torahapp.org/share/book/Me%27irat%20Einayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/58:10)

**ואמר הלא פרעתיך בפני פלוני ופלוני כו'** ואם כתב בשטר דהאמין להמלו' כשני עדים אפי' נותנו לו בעדים נאמן לומר סטראי נינהו דהא אפי' בלא טענת סטראי נאמן להכחיש העדים המעידים על הפרעון ואינו יכול להוציא מידו דהמלו' אף אחר שיפרע עתה בפני עדים כמ"ש הטור והמחבר בר"ס ע"א אם לא שנאמר שניחא ליה לטעון סטראי נינהו שהוא דבר שאינו ידוע להעדים אם משקר ממה שיטעון נגדם להכחישם והוא דוחק דמ"מ כיון שהאמינו יותר מהעדים האמינו בכל מה שיאמרו וק"ל ואפי' אם היה ביד הלוה כתיבת יד דהמלוה דקיבל ממנו כך וכך ל"מ היכא דהמניה כבי תרי וכן מוכח מדכתב הטור והמחבר בס"ג דדוק' אם יש עדים שהודה בפניהן שנפרע שטר זה מהני נגד נאמנות ולא בענין אחר ועוד ראיה ממ"ש מור"ם בהג"ה בסי' ע' ס"ד ע"ש ודוק:


###### Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 58:11
[Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 58:11](https://torahapp.org/share/book/Me%27irat%20Einayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/58:11)

**ובאו אלו והעידו** וה"ה אם יש ביד הלוה כתב יד המלוה שקיבל ממנו מעות אינו נאמן לומר סטראי נינהו דהודאת בע"ד כמאה עדים דמי ואפי' לענין נאמנות סתם כמ"ש הטור והמחבר בסי' ע"א ס"ט אם לא שהאמינוהו כשני עדים וכמ"ש:


###### Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 58:12
[Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 58:12](https://torahapp.org/share/book/Me%27irat%20Einayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/58:12)

**הרי בטל השטר כו'.** היינו דוקא ששתי התביעות היו שלו אבל אם על חוב שבשטר הוא בא בהרשאה ועל הממון שהודה שקיבל הוא בא מכח עצמו לא משום דאי בעי מהדר הרשא' למריה ולא נשאר אצלו אלא תביעת ממון שקבל ועל אותו ממון שהודה שקבל נאמן בשבועה כו' ד"מ ג':


###### Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 58:13
[Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 58:13](https://torahapp.org/share/book/Me%27irat%20Einayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/58:13)

**וכן נ"ל עיקר** ועד"מ בס"ס זה שהאריך בזה דלא פסק כהרי"ף ורמב"ם ועיקר טעמו הוא כיון דרוב אחרונים פסקו דלא כוותיה:


###### Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 58:14
[Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 58:14](https://torahapp.org/share/book/Me%27irat%20Einayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/58:14)

**שהרי לא פרעו בעדים** ר"ל שהרי לא נתנו בפירוש בתורת פרעון בפני העדים:


###### Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 58:15
[Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 58:15](https://torahapp.org/share/book/Me%27irat%20Einayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/58:15)

**וס"ל דאפי' בכה"ג איתרע כו'** הטעם דמתנ' לא שכיח' ובפרט במקום דחייב לו אין מדרך בני אדם ליתן לו במתנה עד שישלם לו חובו תחלה:


###### Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 58:16
[Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 58:16](https://torahapp.org/share/book/Me%27irat%20Einayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/58:16)

**אבל בפני עד אחד כו'** ואפי' שבועה אין צריך לישבע אם יש בו נאמנות עד"ר וד"מ:


###### Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 58:17
[Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 58:17](https://torahapp.org/share/book/Me%27irat%20Einayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/58:17)

**הואיל והודה שדמי השור כו'.** עד אם יש עדים שפרע לו זה פשוט דביש לו עדים אפי' לא הודה לו שנפרע מהשור השטר בטל כמ"ש המחבר לפני זה בסעיף ב' ולא ה"ל למימר לשון הואיל והודה אלא שהמחבר תפס ל' הרמב"ם שכ"כ בפי"ד ממלוה לסברתו דבהודה דמדמי השור קיבל אפי' ליכא עדים השטר בטל ולא רצה המחבר לשנות ל' הרמב"ם אף שכתב דעת האומרים דבעינן ג"כ עדים לזה קודם שכתב דעת הרמב"ם וק"ל:


###### Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 58:18
[Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 58:18](https://torahapp.org/share/book/Me%27irat%20Einayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/58:18)

**אם יש עדים שפרע לו דמי השור** כן הוא ג"כ לשון הטור. ועפ"ר דהוכחתי דל"ד קאמר אלא אפי' אין עדים שמדמי השור פרע לו אלא שמעידים שנתן לו מעות בתורת פרעון ס"ל בעל סברא זו דהשטר בטל לגמרי ולר"ת ולהרא"ש הנ"ל בסעיף שלפני זה בהג"ה דס"ל אפי' אם מעידים סתם שראו שנתן לו מעות איתרע שטרא (דלא קרעינן ליה ולא מגבינן ביה) ס"ל דבכה"ג דבדין זה דמודה דדמי השור היה דהשטר בטל לגמרי והי"א ס"ל דאפי' אין עדים כלל שנתן לו דמיו אינו נאמן כיון דהודה מעצמו שקיבל דמי השור ה"ל מיגו במקום חזקה ועד"ר:


###### Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 58:19
[Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 58:19](https://torahapp.org/share/book/Me%27irat%20Einayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/58:19)

**מי שנושה בחבירו שני חובות כו'.** ע"כ איירינן שהמלוה טוען קבלתי על חוב אחר ואין הלוה מודה לו שהי' חייב לו חוב אחר וכאן איירי כשמודה לו או שידוע שחייב לו ב' חובות וק"ל ומקור דין זה יתבאר לקמן בסי' פ"ג ע"ש:


###### Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 58:20
[Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 58:20](https://torahapp.org/share/book/Me%27irat%20Einayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/58:20)

**ליתנם לבעל חוב אחר** מ"ש המחבר כאן חזר וכתבו מור"ם בס"ס פ"ג בהג"ה ע"ש וע"ל סי' קכ"ה מעין דינים אלו בטור ובדברי המחבר ומור"ם ז"ל שם: