## Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus

###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 24:1:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 24:1:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/24:1:1)

[א] נחלקו המפרשים בדבור הזה מתי נאמר, וכן הוא בדרז"ל (מכילתא יתרו פ"ג) באיזה יום היה, י"א שהיה קודם מ"ת בחמישי, וכן דעת רש"י ז"ל אך הוא פי' ברביעי, ודעת ר' יוסי בר' יהודה (שם) בו ביום נעשו כל המעשים, כלומר בו ביום לאחר מ"ת נעשו המעשים של ספור העם וכתיבת ספר הברית וכריתתו עם ישראל, והסכים הרמב"ן ז"ל ע"ז, וכתב ולזה שומעין שאמרו כהלכה וכן הוא דעת הח' ז"ל, וכתב עליו הרמב"ן ז"ל (על הח' ז"ל) שהטיב לראות ופי' הענין כסדרו, וכן הרדי"א יפרש כן וז"ל "ואמרו חכמי צרפת כי זה נאמר קודם מ"ת כשהגביל את העם, אבל חכמי ספרד קימו וקבלו שהיה זה אחר מ"ת כסדר הפרשיות וכו' וסיים הנה התבאר שכל הדבורים שנאמר ע"כ היו אחר ששמעו ישראל יו"ד הדברות וכולם נאמרו למשה ביום הו' ההוא", ובעל הכוה"ק יפרש כדעת רש"י ז"ל, שפרשה זו נאמרה קודם עשרת הדברות, ויפרש מאמר ר' יוסי בר' יהודה "בו ביום", ביום מ"ת וקודם עשרת הדברות, וכן הג' בעל העמק דבר פי' כדעת רש"י ז"ל ותמה על הרמב"ן, ויפרש ג"כ "בו ביום" קודם עשרת הדברות:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 24:2:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 24:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/24:2:1)

[ב] ובג' (סנהד' לח ב) אמר ההוא מינא לרב אידית, כתיב ואל משה אמר עלה אל ה', עלה אלי מיבעי ליה, א"ל זהו מטטרון ששמו כשם רבו, דכתיב, כי שמי בקרבו, ופי' רש"י ז"ל זהו מטטרון הוא אמר עלה אל ה', וכן פי' רבינו חננאל שם, וכן פי' הרשב"ם, ואל משה אמר מלאך, ועיין ברמב"ן שיפרש ואל משה אמר השם הנזכר בתחלת הענין ויאמר ה' אל משה עלה אל מטטרון שנקרא בשמי ה', ותמה עליו הרדי"א, וכתב שאין דעתי סוכל שיקרא בשם ה'. וכו' וכבר הוכחתי זה תוכחת מגולה נגד השמש עיי"ש:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 24:3:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 24:3:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/24:3:1)

[ג] בכתוב הזה מצינו לרז"ל (זבחים קטו ב) מחלוקת אם העבודה היתה בבכורות או בכהנים וע"ב זקנים שהעתיקו את התורה לתלמי שינו פה וכתבו וישלח את זאטוטי בני ישראל, וכן למטה פ' יא שינו וכתבו ואל זאטוטי בני ישראל, ופי' רש"י ז"ל שם זאטוטי לשון חשיבות, אבל נערי לשון קטנות ויאמר גרועים שלכם שלחתם לקבל פני שכינה, ועיין תוס' שם ד"ה וישלח, ועיין עיטור סופרים למס' סופרים (פ"ו ה"ג) שכתב יתכן לומר דלכך בחרו לכתוב זאטוטי ולא אצילי, לפי שבס' אחד בעזרה נמצא כתוב זאטוטי (מס סופרים שם) א"כ אין בשינוי שלהם שום שקר ושינוי רק שכתבו לי נוסח הנמצא באותו ספר משא"כ אם היו כותבין לו אצילי הוי שינוי שקר:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 24:4:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 24:4:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/24:4:1)

[ד] ובפס"ז אלו הזקנים הנערים במצות כגון, והנער נער (ש"א א) ניעור ומדקדק במצות:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 24:5:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 24:5:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/24:5:1)

[ה] וכן הוא בפס"ז, הכל פרים העולות והשלמים, אעפ"י שאין לפסוק זה הכרע, אם פרים הכל, ואם עולות כבשים, והשלמים פרים, וכן פי' הריקאנטי עפ"י הסוד כי היו הכל פרים העולות והשלמים, ועיין נתה"ש שכתב שכפי פסוק הטעמים שלפנינו מוסב על השלמים לבד, לא על העולות, שהרי בא האתנח במלת "עולות" (עיין חגיגה ו ב וברש"י שם ובתוס' ד"ה "לפסוקי טעמא"):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 24:6:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 24:6:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/24:6:1)

[ו] והרמב"ן ז"ל אחר שהביא פי' הח' ז"ל כתב, וכן דעת אונקלס שתרגם "במזרקיא" ר"ל בכלי שרת, ולשון רבים מוסב על שתי המחצות בין שזרק על המזבח, ובין שזרק עליו לכפר על העם:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 24:7:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 24:7:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/24:7:1)

[ז] וכן נראה דעת הרמב"ן ורע"ס דזרק ממש על העם חצי דם השני, וכן נראה מג' יבמות מו ב ורש"י ותוספות שם, וכן כתב רש"י לעיל פ' ו "להזות על העם" ודעת אונקלס דגם חצי השני זרק על המזבח לכפר על העם, ויש להקשות למה הוציא את הכתוב מפשוטו ולא תרגם כדרכו "וידי על עמא" ועיין במיני תרגומא שהטיב לבאר דעת הח' ז"ל, ודעת אונקלס, ודעת הרמב"ן, וכן האריכו בזה לבאר דעת אונקלס, בעל לחם ושמלה, ונתינה לגר עיי"ש, והנה הנוסח שלפנינו באונקלס כ"ה נוסח רב"ח (עיי"ש ביאורו) וכ"ה בס' יא"ר שכתב שמצא כן בתרגום ספרדי (וגם הוא כתב, ודעת אונקלס לא הבנתי) וכן ת"י, ושד"ל הביא נוסח מהכ"י שבידו, שרש"י ז"ל, הגיה וכתב, ותרגומו "ואדי על מדבחא" עיי"ש דעתו בזה, והנה הזריקה שהיתה על העם, דעת הרלב"ג שזרקו על קצתם, לא על כל אחד מהם, כי כמו שבזריקה אשר תהיה על איש אחד, מצאנו שלא תצטרך להיות על כל חלקיו, אבל יספיק שתהי' על קצת חלקיו, כי הענין בזריקה שתהיה על העם כלו:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 24:8:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 24:8:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/24:8:1)

[ח] ורבינו חננאל פי', נעשה היא כוללת מצות עשה ומצות ל"ת, כי הנמנע מלעשות דבר שהוזהר עליו שלא לעשותו יקרא שעשה מצוה, שהרי קיים האזהרה שהוזהר עליה, ומקרא מלא הוא אף לא פעלו עולה בדרכיו הלכו (תה' קיט ג) ביאור הכתוב כשלא פעלו עולה הרי הוא כאלו בדרכיו הלכו:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 24:9:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 24:9:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/24:9:1)

[ט] כי הלבנה והאבן אחד הם, שנאמר ותהי להם הלבנה לאבן (ברא' יא ג) וע"ז כתב הרדי"א, ובלי ספק צדקו דבריו בפי' לבנה שהוא אבן, ושאינו מגזרת לובן, אבל לא צדקו בפי' ספיר, כי הוא אינו אדום, אלא נעדר המראים, וע"כ הוא מקבל את המראים כולם, והראיה שהביא אינה מחויבת, כי הכתוב הגיד שהיו אדומים כפנינים וזכים כספיר, והוא אמרו זכו נזיריה משלג צחו מחלב בזכותם, ועם זה אדמו עצם מפנינים, ולפי שיש אדם עכור, ואדום זך ובהיר, הגיד שהיה ספיר גזרתם, רוצה לומר שהיו זכים כמו הספיר, ע"כ, והנה לדעתו שהספיר אין לו מראה מיוחד, אך מקבל כלל המראים, כמו שהחומר מקבל כלל הצורות, פושט צורה ולובש צורה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 24:10:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 24:10:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/24:10:1)

[י] הנה חז"ל (ויק"ר פ"כ י) והמפרשים כולם דברו באלו הכתובים, ומהם שדרשו לשבח לומר שהשיגו אלה השלמים שם מראות אלהים, ויש שדורשים לגנאי לומר שהשיגו השגות קצרות, עיין עקידה משפטים שער סז וברדי"א ובס' מעשה ה' מה שביארו בזה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 24:11:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 24:11:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/24:11:1)

[יא] עיין ברכות יז א, מרגלא בפומא דרב ועיין רמב"ם פ"ח ה"ב מהלכות תשובה שבאר מאמר רב, ועיין בריקאנטי על הפ' הזה שהביא מאמר הח' ז"ל, ולא נמצא אצלינו לא בנדפסים ולא בכ"י, וז"ל כתב החכם אבן עזרא ז"ל, ראה החכם איך הפליא לדבר כי המאכל השפל שהוא בא מסבה אחר סבה המקבלת זו מזו זן את האדם ומפרנסו, על אחת כמה וכמה הדבק והרואה בעין הלב סיבת הסיבת שהוא ניזן ומענג והיא האכילה הודאית והעיקרית ועל זה נאמר ויהי שם עם ד' ארבעים יום וארבעים לילה (למטה לד כח) כי בהתחזק כח הנשמה בהדבקה בבוראה נתבטלו ההרגשים הצמאים לתענוגי עולם השפל, זהו טרף נתן ליראיו יזכור לעולם בריתו (תהי' קיא ה) עד כאן לשונו ז"ל. וע"ז כתב הריקאנטי, ודע שאין כוונת האכילה להפסד דבר הנאכל אלא להוסיף לאוכל כח התענוגים וחיים ע"כ אמר אכילה ודאית, וכו', כי הנפש שמחה ומתענגת במעשים המעונגים לפני הבורא כהנאת הגוף באכילה והיא האכילה ודאית שהזכיר ר' יוחנן זהו העונג שאמר הכתוב אז תתענג על ד' רוצה לומר עונג הנפש:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 24:12:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 24:12:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/24:12:1)

[יב] ובדרז"ל (ברכות ה א) "לוחות אלו עשרת הדברים, תורה זו מקרא, והמצוה זו משנה, אשר כתבתי, אלו נביאים וכתובים, להורותם זו גמרא מלמד שכולם ניתנו למשה מסיני", ובדקדוקי סופרים הגי' מכ"י "לוחות האבן זו תורה, והתורה אלו משנה, והמצוה אלו מצות כמשמע," וכגי' הכ"י כן הוא בילקוט משפטים רמז שסב, ועיין בהגהות שם:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 24:13:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 24:13:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/24:13:1)

[יג] ולפני הרמב"ן ז"ל היתה גי' אחרת בפי' הח' ז"ל, התורה הדבור הראשון והשני, והמצוה השמונה הנזכרים, וע"ז כתב הרמב"ן ז"ל שפי' של הראב"ע אינו כלום, כי הכתוב במשנה תורה ואדברה אליך (דבר' ה כח) יעיד כי על כל המצות כולן ידבר, ועיין במעשה ה' שהשיג על הרמב"ן, וכתב "ולא הבנתי טענת הרמב"ן ז"ל על הראב"ע שמשם אין עדות כלל, ואדרבה יראה שכל המצות האחרות פה אל פה נאמרו ולא נכתבו בלוחות, גם בפי' הראב"ע לא הבנתי מה טעם יקראו הב' דברות ראשונות תורה, והשמונה מצוה (נראה כי גם לפני בעל מעשה ה' היה כן הגי' כמו לפני הרמב"ן), ואדרבה לפי מאמרם ז"ל שאמרו, תורה, בגי' תרי"א, ואנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום, א"כ הדברות הראשונות אינם בכלל תורה, ויבאר כמו שפי' הח' ז"ל בפי' הקצר בשם אחרים, עיין אות קיא, ונראה שהגי' הנכונה היא שלפנינו, ואין מקום לטענתו:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 24:14:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 24:14:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/24:14:1)

[יד] (ובשמו"ר פ"א יג) מרים היתה הבכורה, והיתה גדולה ממשה ה' שנים, ואהרן גדול ממשה ג' שנים ונקראת מרים לפי שכאשר נולדה החלו המצריים למרר חיי בני ישראל:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 24:15:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 24:15:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/24:15:1)

[טו] וכן כתוב (דה"א ב יט) ותמת עזובה ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור, והנה אהרן וחור היו בכורים והם שפטו את העם, כי אז טרם נבחרו הכהנים להורות:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 24:16:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 24:16:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/24:16:1)

[טז] ובפי' על ד"ה המיוחס לאחד מתלמידי רס"ג וז"ל "אמנם זו היא תוכן המלה וערך הדברים, כלב בן חצרון הוליד לחור בכור אפרתה, וחור הוליד לכלב, וזהו כלב בן יפונה, כי אביו פינה ממעשה העגל ונהרג, ובנו פינה מעצת מרגלים וקנזי על שם דודו קנז, ובני קנז (דה"א ד יג):