## Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus

###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:1:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:1:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:1:1)

[א] עיין יהל אור, וכן מנה רס"ג ששה עשר דברים, ויש שמנו רק חמשה עשר, כי הבשמים והסמים הכל אחד ורש"י ז"ל הביא במספר רק י"ג דברים ומקורם (תנחומא א תרומה אות ה, תנחומא ב אות ד, חזית פ"ד ב עה"פ שלחיך פרדס רמונים ילקוט שסג) והדרש שם, לא תהיו סבורים שאתם גומלים עלי י"ג דברים, כנגד י"ג דברים שהפרשתי לכם במצרים ואלו הן ואלבישך רקמה (יחז' טז י, יא יב), רק חלוקים באיכות המספר, עיין ברא"ם שמבאר דעת רש"י, ויחשוב תכלת וארגמן ותולעת שני אחד, וכן בשמים לשמן המשחה ולקטורת הסמים אחד, ובחזית לא יחשוב שמן למאור ובשמים לשמן המשחה, כי אינו חושב רק דברים של בנין שאינם כלים ואינם משתנים ושמן למאור ובשמים לקטרת כלים, ושמן המשחה משתנה אחר הטיגון וי"מ שזהב כסף ונחשת אחד, שהם כולם מיני מתכות, והחזקוני לא יחשוב אבני שהם ואבני מלואים שהביאו הנשיאים, ולפ"ז קשה הלא הוא בעצמו כתב (למטה לה כז) דהנשיאים הביאו ג"כ שמן המשחה א"כ לא הוי י"ג, ורס"ג שיחשוב פה ששה עשר דברים יחשוב כנגדן ביחז' ג"כ ששה עשר מיני תכשיטין עיין (הגלוי להריק"ם צד נ):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:2:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:2:1)

[ב] עיין יהל אור, ורב"ח כתב, שלא מצינו משי בנדבת המשכן לפי שהוא יוצא מגוף השרץ שהוא התולעת ולא הוכשר למלאכת שמים אלא דבר טהור וכענין שאמרו בתחש, וצבע תולעת השני אינו מגוף התולעת אלא מתוך גרגרים שהתולעת בתוכה, (פי' שהתולעת ניזונית מהם), ועיין רמב"מ בפ"ג מהלכות פרה אדומה ה"ב, וכן הוכיח הרא"ם בראיה ברורה שזה הצבע היה בצמר דוקא:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:3:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:3:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:3:1)

[ג] עיין יהל אות לד, והראב"ד השיגו, וכתב, ארגמן ארוג משני מינין או משלשה צבעין על כן נקרא ארגמן, והמשנה למלך השיגו שם, ובזהר ובתקונים נמצא בכמה מקומות שהארגמן כלול מכמה גוונין (כדעת הראב"ד) ונזכר שם לפעמים שעקר גוון שלו ירוק, ופעמים משמע שעיקרו אדום, ועיין (מעשה חושב פ"ג ה"ב) שקיים דעת הראב"ד שהארגמן כלול מכמה גוונין, וכתב שם צמר צבוע בארגמן והוא גוון ירוק כמראה הקשת שמעורב בו לבן אדום ושחור:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:4:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:4:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:4:1)

[ד] (ובמנחות מב ב) ר"י בן דהבאי אומר אפילו מראה שני שבה כשר, משום שנאמר ושני תולעת, ופי' רש"י דמראה שני של זהורית קרוי תולעת:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:5:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:5:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:5:1)

[ה] וע"ז השיג הרא"ם וכתב "ונראה לי שאין מכל אלה טענה כלל על דברי רז"ל, כי מה שטען למה נאמר אשר נמצא אתו לצרכו, והלא הם לא הוציאום לצרכם אלא במצות משה אינה טענה, כי מי גילה לו שפי' אשר נמצא אתו לצרכו, דלמא כל אשר הוציא מהם ונמצא אתו הוא דקאמר, כי משה צוה בדרך כללות שיוציאו ארזים ממצרים, ויש מי שהוציא ונמצא אתו, ויש מי שלא הוציא ולא נמצא אתו:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:6:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:6:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:6:1)

[ו] וע"ז כתב הרא"ם שהטענה הזאת נתבטלה, כי אין פי' אשר נמצא אתו לצרכו:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:7:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:7:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:7:1)

[ז] גם ע"ז השיב הרא"ם ז"ל ואמר שאינה טענה כלל מפני שיש להם להשיב שאנחנו צריכים לבנות בית גדול ומזבחות רבות לד' אלהינו להעלות בם זבחינו עיי"ש, וכן כתב בעל מעשה ה', אדרבה כי זו היא טענה להוציאם, כי אם היתה המחשבה ללכת מכל וכל למה יקחו להם עצי שטים עיי"ש:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:8:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:8:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:8:1)

[ח] והרדי"א כתב, והיותר נכון הוא שהיה באים עמים מכל הסביבות אל מחנה ישראל למכור כל מיני סחורות, ומשם קנו השמן למאור, והבשמים ושמן למשחה ולקטרת, כי אין לחשוב שהוציאו כ"ז ממצרים, ומשם ג"כ קנו עצי שטים:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:9:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:9:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:9:1)

[ט] ולא כן דעתו למעלה טו כב כי שם כתב שהוציאו עצי שטים ממצרים, וכן פי' בפי' הקצר עיין אות סט:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:10:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:10:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:10:1)

[י] והרלב"ג כתב, אחשוב כי הם תישים גדולים, ועורותיהם יותר חזקים ויותר קשים, ויותר נבחרים מהאילות, על כן כתוב ואנעלך תחש, שהוא הנבחר שבעורות לעשות מנעלים, ורז"ל אמרו שהוא מן חיה ובעורה גיונין הרבה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:11:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:11:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:11:1)

[יא] וכן כתב הרמבמ"ן אחרי שאמר הנביא אתן במדבר ארז שטה, משמע שעץ השטה אין מדרכו להיות גדל במדבר, ואינו א"כ המין שזכרו בעלי המסעות שנמצא במדבר הערב, וכן אלו היתה השטה מצויה במקומות ההם, איך יאמר הכתוב וכל אשר נמצא אתו עצי שטים, ולכך אז"ל שהוציאום ממצרים:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:12:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:12:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:12:1)

[יב] וכן משמע דעת מניח הטעמים שהטעים מלת המשחה בזקף המפסיק יותר מטעם הפשטא שבמלת בשמים ואילו היתה תיבת בשמים מוסב גם על הקטרת היה לו להעמידו בטעם מפסיק יותר (רמבמ"ן):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:13:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:13:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:13:1)

[יג] וכן פי' הרלב"ג והרדי"א, וכן דעת אונקלס שתרגם בשמים וסמים בלשון אחד "בוסמיא" ולפ"ז תיבת בשמים הכוללת מוסבה גם על קטרת הסמים, וכן בתיוב"ע לפיטומא דמשח ריבותא, ולפיטומא דקטרת בוסמיא:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:14:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:14:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:14:1)

[יד] וכן פי' הרדי"א שבעבור שהיו אבני השהם באפוד מועטות וגדולות, שהיו ששה משמות השבטים מפותחים על האבן האחת, וששה על האבן השנית, ולכן היו מונחות באפוד על שתי כתפיו כל אבן בפני עצמה משובצת זהב בכתף, ולכן שלא היו אבני השהם אשר באפוד מחוברות זו לזו לא נאמר בהם במלואותם, אמנם בחשן שציוה שיהיו י"ב אבנים סמוכות ומחוברות זו לזו והוא היה קטן, כמו שאמרו זרת ארכו וזרת רחבו, והיו בו ד' טורים מהאבנים, ועשה חשן כלו מלא אבנים, ומפני שהאבנים ההם היו ממלאים את החשן נאמר באבני החשן לשון מלוי:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:15:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:15:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:15:1)

[טו] עיין ברש"י ז"ל דעתו באבני המלואים, וברמב"ן מה שהעיר על רש"י ז"ל, וברדי"א מה שהשיג על הרמב"ן בזה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:16:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:16:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:16:1)

[טז] והנה זכר הכתוב כלי המשכן בקדימה ואיחור כפי החומר שהיו נעשים ממנו מהדברים שנזכרו בנדבה, ולפי שהתחילה הנדבה בזהב וכסף ונחשת ואחריו תכלת וארגמן וגו' התחיל לבאר מיד מה שעשה מן הזהב, וביאר הארון והשלחן והמנורה שהיו מזהב, ולכן לא התחיל במשכן אלא בארון, ולפי שבמשכן היה ג"כ זהב בקרסים והטבעות וכסף באדנים, ונחשת בקרסי יריעות העזים, והיו ג"כ ביריעות המשכן תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר, לכן זכר המשכן אחר אלה הכל כפי ערך החומר ומעלתו מהדברים המתנדבים, ואחרי המשכן זכר הפרכת והמסך שהיו ג"כ מחומר המשכן, ואח"כ זכר מזבח העולה לפי שהיו מעצי שטים ומנחשת בלבד, ואח"כ קלעי החצר שהיו משש בלבד, הרי לך בזה טעם וקשור הפרשיות (רדי"א) וזה הוא מה שביאר הח' ז"ל בכאן עריכת וסדור הפרשיות בזה אחר זה וקשור עניניהם:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:17:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:17:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:17:1)

[יז] וכבר יתבאר לך שזאת המדה היתה מבחוץ, שאם נמדוד הרוחב והאורך מבפנים היה הכפורת נופל בתוך הארון, כי היה ארכו כארך הארון ורחבו כרחבו (רלב"ג):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:18:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:18:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:18:1)

[יח] וכן כתב הח' ז"ל (יסוד מורא שער ט) "ואמתים וחצי ארכו, להיות הלוח רבוע ארכו כרחבו למלא הארון, והחצי בעובי הקורות, והנה החצי בקומה עם הרגלים כדרך השולחן, כי כתוב על ארבע פעמותיו", כדעתו שהיו רגלים לארון, כי הוא בזיון לארון שישב בארץ (עיין אות קפט):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:19:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:19:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:19:1)

[יט] וכן כתב הרדי"א "כפי קבלת חז"ל היה אורך הלוחות ורחבם ששה טפחים והיו מונחים זו בצד זו לאורך לארון, ועובי הלוחות לא נתפרשו רק ידענו שהיו כתובים משני עבריהם מזה ומזה הם כתובים, ונאמר לוחת אבן משמע שהיו כצורת לוח דק, ולפי זה לא חשש שיהי' מקום פנוי בארון:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:20:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:20:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:20:1)

[כ] וכן הוא בג' (יומא עב ב, תנחומא א ויקהל אות ז ברייתא דמה"מ פ"ז):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:21:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:21:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:21:1)

[כא] וע"ז כתב בעל המבחר "והמוסיף אחד מהכהנים לא ימצא סמוך מבלי דבר הסמכו", פי' כי לא יתכן להוסיף תיבה אחת במקום שאין הכרח, כי אלו היה סמוך היה נזכר אחריו גם הנסמך ואחר שלא נזכר היא מוכרת:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:22:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:22:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:22:1)

[כב] וע"ז כתב הרא"ם כי איננה טענה, כי פעמי ופעמיו ופעמיך, כלם הם שמות בלשון זכר, ומלת פעמותיו הוא שם בלשון נקבה, ויתכן להיות פירושם משתנת מפירוש השמות שהם בלשון זכר ועיין ברמב"ן מה שהעיר ג"כ ע"ז:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:23:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:23:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:23:1)

[כג] ואו"ת "זִיְיָתֵיה" וכן פי' רש"י ז"ל וכן פי' הרלב"ג, וכתב שד"ל עיין מ"א ז ל ולד', כי משם ראיה כי פעמותיו כמו פנותיו, ועיין בהכוה"ק שהאריך לבאר מדוע שינה הקרא שאר לשונות המשמשות לזויות, כגון פנה, מקצוע, וכדומה ובחר בלשון פעמותיו:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:24:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:24:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:24:1)

[כד] וכן כתב הח' ז"ל (יסוד מורא שער התשיעי) וזאת המלה (פי' פעמותיו) במקומות רבים בלשון הקדש, ואיננו זויות, והעד הנאמר ושתי טבעות, כי על דרך המפרשים היה ראוי להיות שתי הטבעות, ועיין רש"י ז"ל שיישב את הקושיא:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:25:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:25:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:25:1)

[כה] וכן פי' רבינו יעקב מאורליינש (תוס' יומא עב א ד"ה כתיב) דושמו בדיו על כתפי מהנושאים קאמר להוליכן, אך התוס' מסיים ע"ז ולבי מהסס עיי"ש מה שפי' עוד:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:26:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:26:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:26:1)

[כו] ודעתו כי היו שמונה טבעות ארבע תחתונות ליופי, והעליונות לשאת אותו בהם, ומדברי הרמב"ן שהבין מדברי הראב"ע היו ארבע התחתונות לשאת את הארון בהם, והעליונות ליופי היפוך גירסתינו, ועיין (תוס' יומא עב א ד"ה כתיב) שדעתם ג"כ שהיו שמונה טבעות, אך הם יפרשו שהיו ארבעה בדים בשמונה טבעות, ועיין נתינה לגר שכתב שנראה מת"א שדעתו ג"כ כי היו שמנה טבעות כדעת הראב"ע, ועיין חזקוני, ובטור על התורה מה שפי' בשם אביו הרא"ש ז"ל שדעתם ג"כ ששמונה טבעות היו, ובפי' הקצר חזר בו הח' ז"ל מדעתו זאת (עיין אות ר"ב) ופי' כרש"י ז"ל שהיה רק ארבע טבעות:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:27:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:27:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:27:1)

[כז] ורש"י ז"ל פי' העדות, התורה שהיא לעדות ביני וביניכם, ועיין ברא"ם שהקשה עליו, הרי בספור הקמת המשכן בפ' פקודי (למטה מ כ) כתיב ויתן את העדות אל הארון, ושם פי' את העדות הלוחות, ועוד והלא לא נכתב ספר תורה אלא עד סוף ארבעים שנה, עיי"ש מה שתירץ:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:28:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:28:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:28:1)

[כח] כן הוא (ירושלמי סוטה פ"ח ה"ג, ירושלמי שקלים פ"ו ה"א, תוספתא סוטה פ"ז):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:29:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:29:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:29:1)

[כט] וכן הוא דעת הרמב"ן בפי' (דבר' י ה) וישיג על רש"י ז"ל שפי' כן, וכתב "ודברי אגדה הם שמצא כתיב בתנחומא" וכו', וכן באגדה אבל דברי יחיד הם עיי"ש:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:30:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:30:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:30:1)

[ל] ודעת הרמב"ן שהארון היה כולו עץ, והמכסה אשר עליו מלמעלה כמנהג בכל הארונות, והיו הלוחות שם עד שנעשה המשכן, ואז עשו הארון המצופה זהב, והכפורת אשר עליו זהב טהור וכן שברי הלוחות על כרחנו שם היו כי לא החזירם עמו להר:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:31:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:31:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:31:1)

[לא] עיין התוה"מ פ' כא שיסכים ג"כ לדברי הח' ז"ל שזה עצמו היה הארון שעשה בצלאל כמו שמוכיח ממ"ש ואשים את הלוחות בארון וגו' ויהיו שם, שמשמע שנשארו שם תמיד, ופי' הענין לפי סדר הפסוקים עיי"ש:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:32:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:32:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:32:1)

[לב] והרמב"ם ז"ל באגרתו לבנו (אגרת הרמב"ם) כתב וז"ל "ודע בני אברהם ירחמך האל ית', כי המשכן וכליו בא המשל בו על גוף נכבד, והתחיל בארון אשר הוא הלב בלא ספק, וכן הוא ג"כ התחלה בגוף, ובארון ג"כ הלוחות אשר הם השכל האנושי, ובאמרו והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה וגו' המשל בזה בריאות, והשולחן משל על הכבד, והמנורה משל על המרה ומזבח העולה אשר נאמר בו אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה, המשל בו על החום הטבעי, ומזבח הקטרת הוא השפע, והאמת והנכון מה שבאר בו החכם ר' אברהם אבן עזרא זצ"ל עכ"ל:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:33:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:33:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:33:1)

[לג] וכן בדה"ב ג י, כרובים שנים מעשה צעצועים, ופי' רש"י ז"ל תבנית ילדים וילדות, וכן כתב הרלב"ג הם כצורות בן אדם צעיר הימים, ונקראו צעירי הימים רובים, מפני גדול הנפלא הנמצא בהם, ותהיה הכ"ף בזה השם כמו כ"ף הדמיון, והשתמשו בו כאלו היתה שרש:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:34:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:34:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:34:1)

[לד] עיין ברא"ם מה שכתב ע"ז:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:35:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:35:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:35:1)

[לה] עיין ברא"ם מה שכתב בזה, וברדי"א מה שהאריך נבאר מה שכתב הח' ז"ל, שהכ"ף היא שרשית אינה קושיא לחז"ל, והביא לראיה שמכ"ף הדמיון עשו שרש, וכן כ"ף כרובים, פעם לדמיון, פעם לשרש והח' ר"י כספי (מנורת כסף פכ"א) האריך לבאר מלת כרובים עיי"ש:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:36:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:36:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:36:1)

[לו] ורז"ל פי' מלשון דא לדא נקשן (דניאל ה ו) וכן פי' רש"י ז"ל, והוא ענין הכאה, שהיה מכה בקורנס על הכפרת עד שיצאו הכרובים מגוף הכפרת מימין ומשמאל וכן פי' הרשב"ם:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:37:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:37:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:37:1)

[לז] וכן דרשו רז"ל (ב"ב צט א) בזמן שישראל עושין רצונו של מקום אל הכפרת יהיו פני הכרובים כתלמיד הנותן עיניו למטה מפני אימת רבו:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:38:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:38:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:38:1)

[לח] ומה שהיו שנים ולא אחד, כדי שלא תחשוב שהוא צורת האל הנעבד, ואל תאמר יש לך להסתפק בשתי רשויות, אין זאת, שהרי היו פורשים כנפיהם למעלה, מקבלים שפע כח הבא להם מלמעלה, זהו דעת הרמב"ם ז"ל עם קצת לשונו (רב"ח):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:39:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:39:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:39:1)

[לט] עיין ברש"י ורמב"ן והטור על התורה וברא"ם מה שהעיר הרמב"ן על ז"ל בהביאו דברי הח' ז"ל:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:40:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:40:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:40:1)

[מ] עיין אגרות הרמב"ם, ונדפס בס' חמדה גנוזה ג"כ מה שכתב הרמב"ם ז"ל לתלמידו ר' יוסף כי בפסוק ונועדתי, ימצא בו כ"ב מלות שרמז בהם בעל ס' יצירה (פ"ב מ"ב) באמרו כ"ב אותיות חקוק לחצבן המירן צרפן וצר בהם כל היצור וכל הנפש העתיד לצור (ובס' יצירה שלנו נוסח אחר), והם כ"ב אותיות פשוטות, ורצה בו כי כל מה שברא מרוחניות המלאכים אל הנפשות החיצוניות יחקקו באלה הכ"ב מלות:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:41:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:41:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:41:1)

[מא] וכ"כ רש"י ז"ל שוי"ו זו יתירה, ובספרים שלנו כתוב בלא וי"ו, וכבר העיר ע"ז הרא"ם וכתב, חפשתי בכמה ס"ת ולא מצאתי זה, וכתב המנחת שי ותמהני על שלשה גדולה הדור שהם חכמים גדולים הראב"ע ורש"י וחזקוני שפי' ואת כל אשר בוי"ו דומה שכן היה כתוב בספריהם, כבר עיינינן להא מלתא ואשכחנא במסרא רבתא דחשיב להדין פסוקא בהדי תלתא דכתיב בהו צואה "את כל אשר" עיי"ש, ועיין בנ"ל שכתב שמהת"א משמע שלא היה לפניו מלות "את כל" בוי"ו, ועיין בהבנת המקרא שכתב שבהכ"י שיש אצלו לא נמצא זאת ברש"י ותמורתו כתיב שם, את כל אשר אצוה, את כתיב בלא וי"ו, וגם ברש"י כת"י שהיה ביד הח' רש"ד גרס כן (עיין ת"ס), והרב החכם ר"א ברילנר בזכור לאברהם הביא כן בשם כ"י ווירמייזא, ולזאת הקיף ברש"י מן ואת עד הוא:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:42:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:42:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:42:1)

[מב] עיין ברמב"ן:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:43:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:43:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:43:1)

[מג] עיין בהתוה"מ:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:44:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:44:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:44:1)

[מד] ובדרז"ל (מנחות צו ב, סוכה ה א) מחלוקת בזה, ורש"י ז"ל הביאם, י"א למעלה היתה סביב לשולחן כמו לבזבזין שבשפת שולחן שרים (וכן הוא דעת הח' ז"ל והרשב"ם, וכן פי' שד"ל, אם היתה למטה לחזק השולחן נ"ל שלא יפול עליה שם מסגרת, כי אין דבר נסגר בתוכה) וי"א למטה היתה תקועה מרגל לרגל בד' רוחות השולחן, ודף השולחן שוכב על אותה מסגרת (וכן הוא דעת הרלב"ג):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:45:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:45:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:45:1)

[מה] והיתה הזר בצד המסגרת לא על המסגרת, רק במקום התחלת יציאת המסגרת מן השולחן ויתקיים מ"ש ועשית לו, ועשית למסגרתו, והוא למ"ד מסגרתו למעלה היתה (התוה"מ):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:46:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:46:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:46:1)

[מו] עיין ברא"ם ז"ל שעמד לימין בעל הערוך לצדקו, וכתב וא"כ זאת הטענה היא גם על רש"י ז"ל שאמר ובלשון ערבי כל דבר חלול קרוי קסוה, והנה כל המאמר מרבינו נתן לא נמצא כלל בערוך וללא צורך עמד הרא"ם לצדקו, עיין קרני אור הערה נא:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:47:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:47:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:47:1)

[מז] עיין בתולדות רבינו נתן להג' שי"ר הערה 13 מה שהעיר ע"ז:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:48:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:48:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:48:1)

[מח] עיין ברמב"ן מה שהשיג עליו בזה, ואיך שיפרש הפסוק בד"ה, ועיין המעמר שהשיג על הרמב"ן וכתב, כי דברי הרמב"ן אינם מתיישבים כלל כפי עומק פשוטו של מקראות עיי"ש, והג' שי"ר (תולדות רבינו נתן שם) כתב כי חלילה להראב"ע להוציא דבר מגונה כזה מפיו, עם כל עוצם כחו לדבר לפעמים בחכמה והשכל נגד המורגל עיין דעתו שם, ועיין בס' המסלות (מסלת כל בני חלוף סימן מז) שהיטיב לבאר בזה דעת הח' ז"ל, כי כוונתו במלת שבוש לענין בלתי מסודר, והאריך להביא ראיות צודקות ע"ז, וסיים וח"ו שתהיה כונת הראב"ע שיש טעות בדה"י, אבל כונתו שהענין מסולסל ובלתי מסודר בדה"י שם:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:49:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:49:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:49:1)

[מט] ורש"י והרשב"ם פי', בזיכים שנותנים בהם לבונה שתים היו לשני קומצי לבונה, בזך מלה ארמית, כף אחת (במד' ז יד) ת"א בזיכא חדא, ואת הכפות (שם ד ז) ת"א, וית בזיכיא, וי"מ שהכף היתה גדולה מהבזך, וכן בתמיד פ"ה מ"ד, והכף דומה לתרקב גדול של זהב מחזיק ג' קבים, והבזך היה בתוכו מלא וגדוש קטרת:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:50:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:50:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:50:1)

[נ] וכן הוא (ירושלמי סנהד' פ"ט ה"ז) רב יהודה אמר כלי משל בית המקדש היה כמא דתימר, ואת קשות הנסך, וכן הוא בג' (סנהד' פא ב) הגונב את הקסוה וכו' אמר ר"י כלי שרת וכו' ועיין ערוך השלם ערך קסוה, שהביא דעה אחת, כי להצדוקים כוונו בזה ההלכה, הגונב את הקסוה קנאין פוגעין בו, כי הם מתנגדים הניסוך במים במקדש, ולפעמים גנבו את הקסוה למנוע העבודה בהם:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:51:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:51:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:51:1)

[נא] עיין ערוך ערך קסיא שכתב "קשותיו אלו סניפין והיא צלוחית של יין והוא כמו קשות הנסך (במד' ד ז) וכתיב קסת הספר ( חז' ט ג) והוא כלי של דיו" פי' שהם מביאים ראיה מן קשות הנסך, ומן קסת הספר, שהוא כלי כמו צלוחית, ועיין ערוך השלם שם שכתב שהערוך שמש בדברי רה"ג, והערך מן קסיא הועתק מפי' רה"ג במכשירין (עיין יהל אור אות שלט) ומה שכתב הערוך (ערך קסיא) "ויש מדמין לו קשותיו וכו' ", כיון לזה הפי' דרה"ג שפי' קשותיו אלו קינין ונשמט בדפו בערוך שלנו, ולפני הח' ז"ל היה כתוב בערוך כפי שהעתיק מרה"ג והשיג עליו:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:52:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:52:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:52:1)

[נב] עיין רש"י ורמב"ן, והרשב"ם פי' לחם הראוי לפני שרים לחם נאה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:53:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:53:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:53:1)

[נג] עיין במנחת שי שהאריך בזה להביא ראיות שמלת תיעשה הוא מלא יו"ד ועיין בהכוה"ק מה שהעיר על הח' ז"ל:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:54:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:54:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:54:1)

[נד] וכן יאמר הח' ז"ל (שפה ברורה) "וטפשי עולם חשבו כי המלה ראוי להכתב ביו"ד וזה לא יתכן וכו' והדורש סמך על המבטא, בעבור ששם יו"ד ולא במכתב, וטעם זה הדרש כי הכתוב התיר לשלמה לעשות עשר מעלות (צ"ל מנורות)", וקרוב לזה באר רב"ח וז"ל "וכן במנורה כתיב תיעשה המנורה, ביו"ד ולכך עשה שלמה עשרה מנורות, שאין הכוונה שתצוה התורה מנורה א' ושיבא שלמה ויעשה מהם עשר, וכן עשר שלחנות, ועשרה כיורים, ונמצא עובר על בל תוסיף, אבל הקב"ה מודיע למשה בהר כי כשיבנו ביהמ"ק יעשו עשרה והיו הדברים קבלה בידם עד שהגיע בנין ביהמ"ק ועשה שלמה כאשר היתה קבלה בידם:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:55:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:55:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:55:1)

[נה] והרדי"א השיג על הח' ז"ל בזה ודעתו שלא היו חלולים, וכן דעת רש"י ז"ל שלא היו חלולים, וכן פי' הרלב"ג, וכן פי' בעל התוה"מ, וכתב, נראה שמלת מקשה מורה על הקשת הקורנס והקושי, ועקרו שלא תהיה חלולה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:56:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:56:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:56:1)

[נו] כפי הטעמים שלפנינו שיש אתנח במלת גביעים יהיה מלת "משוקדים" מוסבת אל כפתוריה ופרחיה, אבל חז"ל אמרו שזה אחד מן ה' מקראות שאין להם הכרע, כי היה קשה בעיניהם שיהיה תואר משוקדים מוסב אל כפתוריה ופרחיה לפי שלא מצאנו בכל מעשה המנורה תואר משוקדים כ"א אצל הגביעים ולא אצל הכפתורים והפרחים (יש"ר):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:57:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:57:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:57:1)

[נז] ועיין (שפת יתר סי' כד) שמשם נראה שהסכים להמפרשים כן, וז"ל שם "ומלקחיה ומחתיה, אמר הגאון שהוא כמו קח את המחתה (במד' יז, יא), ויאמר ר' אדונים שאין מחתה למנורה כלל, אבל הוא למזבח, ופי' מחתות המנורה, מגרפות וחותה בה את הזית (מלשון הג', מגריפה לגרוף בה את הגרוגרת (שבת קכב ב) וזה תימה גדול, כי זה ר' אדונים לא היה מהקדמונים, א"כ מי הגיד לו שלא היו מחתות למנורה שידלקו הכהנים בהם הנרות ? ולמה הוציא הכתוב ממשפטו ? והנה הראיה שכן הוא, שכתוב ומחתותיה שהם רבים, ולא אחת כאשר אמר":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:58:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Exodus 25:58:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Exodus/r/25:58:1)

[נח] ולהבינך כל זה אבאר לך מחלוקת החוקרים, דעת אריסטו, כי הצורה היא סבה לרעות עין הרואה שאם לא יעמוד דבר נגד העין אפילו אם יהיה אור לא יראה, אלא שצורת הדבר יתרשם בתוך העין, והצורה פועלת בו את הראות, ודעת גלינוס היא כי מהעין יוצא כח נפשי והוא ניצוץ הראות, כי כח רשימות המוחשים הוא שכח הראות בא על העינים מן המוח בשני העצבים החלולים הבאים מהמוח אל העין, ואח"כ יתפשט זה הכח מחוץ על פני כל החושים וחוש העין מקבל אלו המוחשים ורואה אותם, וזאת הסבה אצלו כאשר רואה העין צורות רבות ביחד ישיכילו השמים בגרגיר הלבן, והוא הליחה הקרחית אשר בו נמצא כח הראות, והיא עגולה בצורת גרגיר, וכל זה מפני התפשטות האור, והח' ז"ל יחזיק בדעת גלינוס, ולקח סיוע לדעתו ממה שאין פעול מן הקל משרש ראה: