## Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis

###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:1:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:1:1)

[א] בראשית חמש הן במקרא, וכלן סמוכים ודבקים למה שאחריהן, ואלו הן א) ברא' א' א', ב) ירמי' כ"ו א', ג) שם כ"ז א', ד) שם - כ"ח א', ה) שם מ"ט ל"ד וכן לעומתן מלת **באחרית** כי רבים המה בכתובים כלן סמוכים ודבקים, ולא כן **ראשית ואחרית** שתיהן יכונו בלא סמיכות כמו "ויש אחרית" (משלי כ"ד, י"ד) "קרבן ראשית" (ויקרא ב' י"ב) "כי אחרית לאיש שלום" (תה' ל"ז ל"ז) "וירא ראשית לו" (דברים לג כא) כי אם יש אחרית (משלי כג יח) "מגיד מראשית אחרית" (ישעי' מ"ו י') ובטלה טענת הח' ז"ל על רש"י ז"ל (רוו"ה):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:2:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:2:1)

[ב] וכן כתב רא"ב בנמוקיו למכלל, אעפ"י שמשקל הזה ר"ל פעלית על הרוב סמוך, יש מהם שאינם סמוכים אכן עם אותיות בכ"ל הנקודות בשו"א הם תמיד סמוכים, לכן מלת בראשית היא סמוכה לעד לעולם לא בעבור התי"ו שבסופו, רק בעבור שו"א הבית, מדלא כתיב **בָראשית** הבי"ת קמוצה כמו **בִראשונה** שהוא בלתי סמוך, והרמב"ם והרמב"ן והרד"ק ז"ל ועמהם שלמים וכן רבים שמלת בראשית אינה סמוכה וכן ת"א **בְּקַדְמִין בֳרא** ולא תרגם **בְּקַדְמִיתָא,** כי "בקדמיתא" הוא התרגום של **בָרִאשׁוֹנה, ובקדמין** הוא התרגום של **בראשית,** וסובר כי "בראשית ברא" הוא הכלל, ואח"כ בא הפרט ואמר בתחלה בדרך כלל, שבראשית כל הדברים הוציא הקב"ה את השמים וצבאותיהם, והארץ ומלואה מן האין גמור, ומאפיסה מוחלטת אל היש, וכן מעיד לשון "ברא" שהוא לשון הוצאות יש מאין וכתב רבינו בחיי שזהו גם דעת ר' נחמיה (תנחומא סי' א' הוצאות הח' רש"ב) וכן איתא (ילקוט ברא' רמז וי"ו) שהביא בשם התנחומא, ובתנחומא שלנו לא נמצא זכר מזה. ועיין (ביהמ"ד חדר חמישי צד 155 הוצ' הח' יעללניק) בלקוטי מדרשים שהביא הפלוגתא דר' יהודה ור' נחמיה, והביא ג"כ ממדרש תנחומא, שביום ראשון נברא כל העולם, והביא המשל למה"ד, לאדם שזרע ששה שעורים בבת אחת זה יצא ביום ראשון, וזה בשני וזה בשלישי, וכן כולם, וברור דעת ר' נחמיה במשל הזה, כי החומר שממנו היה הכל נברא ביום א', ואח"כ נבראו כל הנבראים בששה ימים מחלקי החומר, כל אחד ואחד ביומו, וזהו שכתוב (תה' ל"ג ט') "כי הוא אמר ויהי" ביאר כי הכל היה באמירה ובהויה אחת, ואח"כ צוה דבר יום ביומו, והעמיד הדברים והוציאם לפועל, וכן הוא דעת הרמב"ן ז"ל, ומחלוקת אלו החכמים, כי דעת ר' יהודה כי כל כח וכח נברא ביומו, ודעת ר' נחמיה כי כולם נבראו ביום ראשון מקובצים, ור"ש ן' מלך כתב שמלת "בראשית" הוא להרחבת הלשון, כי לא יאמר ראשית ואחרית אלא בזמן, והזמן לא היה אלא עם התנועה, והתנועה והזמן הן כאחת, והתנועה היתה במסבת הגלגלים, והזמן שהיה קודם מלאת יום אחד. הוא הרגעים והשעות:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:3:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:3:1)

[ג] ויש לפרש כי זכר בו בריאה לא מחמת חמרו, אלא בבחינת צורתו המשכלת שהמציאה אז לא מדבר, ובעבור שהיה מעשה הנפלאות, כפי הרצון הפשוט האלהי, והם מטבע הבריאה הראשונה להיות בלתי מיוחסים לחומר מיוחד שממנו יתהוו, לכן בדרך השאלה קרובה מאוד להנחה הראשונה, נאמר בפלאים לשון בריאה (שמות לד ט') "נגד כל עמך אעשה נפלאות אשר לא נבראו בכל הארץ", "ואם בריאה יברא ד'" (במדבר ט"ז ל') ובעבור שהיתה הבריאה הראשונה, להיותה המצאת דבר מוגשם מלא דבר, ענין זר מאוד על הדעת האנושי לציירו, השאיל הכתוב לכל יצירת דבר זר ויוצא מהמנהג הטבעי לשון בריאה, "ויברא אלהים את התנינים הגדולים" מפני שגדלם מופלא מאוד עד שיש בהם ארכם כמה פרסאות, ולכן ג"כ ייחס בריאתם לאלהים להגיד שלא היה כח במים להמציא דבר זר ונפלא כמותם אלא בכחו יתברך (רדי"א) הקב"ה המציא ראשונה התחלת הדברים כלם במציאות כחני קודם צאתם למעשה פעליי, ושהקב"ה קרא לנתינת המציאות הכחני בריאה, ליציאה לפועל קרא עשיה ויצירה, ושעל זה נאמר אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות וגו', שבתחלה נבראו במציאות כחני, ואח"כ עשאם כשהוציאם לפועל בצורותיהם, וכן ביום ברוא ד' אלהים אדם, בדמות אלהים עשה אותו, ובדברי ישעי' (מ"ג ז') ולכבודי בראתיו, יצרתיו אף עשיתיו, כי תמיד יאמר בריאה על נתינת הכח, ועשייה או יצירה על הוציאו לפועל (הנשיא ר' אברהם בר' חיא בס' מגלת המגלה הביאו הרדי"א):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:4:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:4:1)

[ד] כוונת הח' ז"ל שאילו הונח מלת ברא על ההוצאה מאפם המוחלט, לא היה כתב בריאה אצל תניני הים, אחר ששרצו אותם המים, עם כל שרץ המים, ובאדם כתוב לשון בריאה שלש פעמים בפסוק ויברא, אחר שהיה בכלל תוצא הארץ נפש חיה, ומבואר בפ' שניה "וייצר ד' אלהים את האדם עפר מן האדמה" (למטה ב' ז') וא"כ אין הנחת מאלה על הבריאה מאפם הגמור כמו שחשבו המפרשים הנזכרים, שזהו גדר מלת ברא, ולא עוד אלא שדבור "ובורא חושך" מורה על הוצאת אין, מיש, לפי שהאור יש בעל שנים עצם וצורה ואינו גוף לדעת זה החכם, והנה יהיה החושך אין של יש זה, והוא העצם לבד בלי צורה לא האפם המוחלט שהוא איננו כלל (רנ"ק):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:5:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:5:1)

[ה] וכן כתב הרד"ק במכלל "כי כן המנהג להתערב לחי הלמ"ד בעלי הה"א עם בעלי האל"ף בהרבה מקומות":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:6:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:6:1)

[ו] והרד"ק במכלל כתב "ויש מי שפי' מזה הענין **"ובִרֵאת** לך" כלומר שתכרות עצי היער ותבנה שם ערים לשבת, וכן "אם בריאה" ענין גזירה, וכן "בראשית ברא", והנכון שיהיה "ואם בריאה" ענין יצירה, כי כל דבר חדש יקרא בריאה, וכן "בראשית ברא", ועיין ברדי"א שהעיר ע"ז וכתב "והנה הרד"ק להמשכו אחר הדעת הזה כתב בשרשיו שברא שם נופל על ענינים מתחלפים בדרך שתוף" וכו', ונ"ל שאין הדבר כן, אבל ששם בריאה נאמר בהנחה ראשונה, ופעמים בהשאלה, "ושעיקר הנחתו הראשונה הוא על המצאת יש מאין כדברי הרב המורה" עיי"ש:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:7:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:7:1)

[ז] מעתה חתר הח' ז"ל למצאו עיקר שרש זה בהוראותיו. ומצא שעיקרו על גזרת דבר, כריתתו מדבר אחר, ועשות לו גבולים בגזרה זו (ושם גזרה הוא מלשון "לגוזר ים סוף לגזרים" (תה' קל"ו י"ג) גזרו את הילד (מ"א ג' כ"ה) ומלשון "הגזרה והבניה" (יחזקאל מ"א י"ג) והביא הפעל "ובראת לך" (יהושע י"ז ט"ו) "וברא אותהן" (יחזקאל כ"ג מ"ז) ודימה ברא בבנין הקל, להוראתו בבנין הכבד, ואמר לפי זה "וטעמו לגזור ולשום גבול נגזר והמשכיל יבין", והנה רבים חשבו ועמהם רוב מפרשיו שלא עמדו על סוף ועיקר דעתו ברובא דרובא של שטתו להוכיח מזה המקום שהח' ז"ל היה מאמין בקדמות העולם בהחלט ' או עכ"פ במציאות חומר קדום, ואין הדבר כן (רנ"ק), ומפורש אמר בספרו "ערוגת החכמה ופרדס המזמה" שהעולם מחודש, והביא ראיות ע"ז, וכתב "עתה ידעתי כי העולם נוצר, ובזאת החכמה מצאתי מרגוע לנפשי ואנוח והמבקש בלעדה יבקש הבל ורעות רוח, ובס' יצירה כתב "כי כיון שיש שם בורא היתה בריאה, והיתה לה עת שהותחלה בו, ודעת תורתנו וקבלתינו כן, אבל בעת שרצה ד לא על דרך חיוב", ובפרק הראשון מחבורו שער השמים, שהוא הקדמה לפירושו במע"ב כתב וז"ל "והאומר הפך זה, הופך והורס יסודי התורה וקוצץ בנטיעות, ועוקר עיקרי אמונתינו, וגורם ספיקות בחדוש העולם, וחושב על הבוי"ת תועה, "כי גלוי וידוע אצל מאמיני תורתינו, כי העולם בכללו בדבור אחד נברא", וכו', ועוד שם, "וכוונת הפרק לבאר, כי כל אלה הענינים, הנראה מפשוטן שהם סותרים אפילו אבן אחת מזה היסוד, ר"ל חדוש העולם, שנברא בחפץ פשוט שאנו צריכין להוציאם מפשוטן, ולהאמין שהם משל, ויש להם סוד נעלם, והוא גלוי למתבונן ומעיין בהם עיון דק", ובסוף הפרק ההוא יאמר, "והוצרכנו לבאר זה מאוד להיות לאות ולעד על מה שאנו עתידין לבאר במ"ב, ולחזק סברתינו, כי בדבור אחד נברא הכל בלא טורח, ושלא יעלה על לב איש שיהי' שם דבר נברא קודם העולם, שהמציאות הוא ממנו, זולתי העצם הקדמון שברא, וית' שמו שברא יש לא מיש, ולא מדבר שקדם", וכתב הרנ"ק "וזה החכם איננו נודע למחניף בדבריו, הגם שהוא מסתיר ענין לפעמים מן האינו ראוי לו, ובכדי שלא ישוב דבורו מטרה לחצי פה סכל אורב מיד בתחלת הראות, גם אין לחשדו וודאי שדבריו יהיו סותרין זה את זה, "ושהניח דבר למשפט, ולא השיג המוכח, ויוצא בהיקש ממנו עד תכליתו, והאמת כי שטתו בזה ובהכל אחת. ואחוזה בחוליותיה כשלשלת תכופה, וגם בענין הבריאה, קרובה לעיקר דעתם של המקובלים הראשונים, שגם הם מודים בבריאת יש מאין":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:8:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:8:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:8:1)

[ח] חח' פריפוט דוראן הלוי (מעשה אפוד פ"ז) אחרי שיבאר בקצור שקרה ללשון העברי, אחר שהיתה היותר שלם שבלשונות ואמר וז"ל "והנה לכל הסבות הנזכרות נשארנו סכלים מהלשון הזה הקדש וחכמתו עד שכבר נעלמו ממנו הרבה מפשוטיו בהרבה מקומות ובקצת הפעלים, כשמות האבנים והחיות והעופות וזולתם, ולסכלותנו בשמות העופות הוכרחו חכמי התלמוד ז"ל, לתת בהם הסימנין שכבר ידעת יוכר בם בין הטמא והטהור, וכן קרה לנו הסכלות בקצת הפעלים, וצא וחשוב כי גם בפעל ראשון הנמצא בכתוב שהוא מלת **ברא** באמרו **בראשית ברא** נפל בו מחלוקת בין המפרשים, על מה זה יורה כפי הנחתו הראשונה ועל גזרתו, וכתב בו הראב"ע מה שכבר ידעת, ואמנם כתבתי זה לפי שביאור הפעל הזה הוא יתד שהכל תלוי בו, ועמוד שהכל נשען עליו":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:9:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:9:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:9:1)

[ט] אלהים הוא תואר למושל בדבר מן הדברים, ויכול עליו, והוא מלשון כח ואילות, וממנו "ואת אילי הארץ" (יחזקאל י"ז י"ג), ויאמר על האל ית' בהנחה ראשונה, לפי שהוא מושל ויכול על הכל, ומלכותו בכל משלה, והושאל על המלאכים "אל אלהים" (יהושע כ"ב כ"ב) פי' אלהים הם המלאכים, והוא ית' אל אלהים, גם לנבאים "ויבא איש האלהים" (ש"א כ' כ"ז) "אשר הלכו אלהים" (ש"ב ז' כ"ג) וכן תיוב"ע **דַאֲזַלוּ שְלוּחִין מִן קָדָם ד'".** ובדרש על משה ואהרן, גם לשופטים "עד אלהים יבא דבר שניהם" (שמות כ"ב י"ח) "אשר ירשיעון אלהים" (שם ט'), וכן הוא דעת הרמב"ן ז"ל, כי בשם זה נקרא לאלהים עליון תחילה, ואח"כ המלאכים והשופטים וכן כתב רש"ט ן' פאלקירה, לפי הנראה, כי "האלוה שם הונח תחלה על הבוי"ת, ואח"כ קראו אלהים לכל הנמצאים האלהיים, שהוא ית' ותחלתם כמלאכים שאינם גוף, כי מלת אלהים כוללת אותם, וקראו לשופטים מבני אדם ומנהיגים אלהים, מפני שהם מתנהגים בהנהגה אלהית, מתדמים בפעל האלוה ית', ודעת הח' ז"ל שאמר להלן "ובעבור היות כל מעשה ד' ביד המלאכים עושי רצונו נקרא כן", דעתו כי זה יצא ראשונה על המלאכים, ולדעת המורה (פ"ו מהח' השני) כי אלהים שם השופטים, "עד אלהים יבא דבר שניהם" (שמות כ"ב ח') ולזה הושאל זה השם למלאכים, ולבורא להיותו שופט על המלאכים, והשיג עליו הרדי"א ז"ל, וכתב כי הוא באמת דבר בלתי מתקבל ' לפי שאיך יסבול השכל, שיהיה שם אלהים מונח בעצם וראשונה לשופטים, ובדרך השאלה עליו ית', כיון שבתחלת התורה נאמר עליו ית' פעמים רבות, ונמצאו בכתובים זה השם עליו ית' לאלפים ולרבבות, ומה שנמצא שיאמר ממנו על השופטים, מספר יהי' ונער יכתבם, אלא שהנחתו הראשונה הוא לאל ית', ואח"כ הושאל לגלגלים, ואח"כ הושאל למלאכים, ואח"כ הושאל לשופטים מבני אדם אלהים:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:10:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:10:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:10:1)

[י] וכן אז"ל (ב"ר פ"ח, שמ"ר ריש פכ"ט, ירושלמי ברכות פ"ט ה"א) שאלו המינין את ר' שמלאי כמה אלהות בראו את העולם, אמר להם אני ואתם נשאל לימים הראשונים, הה"ד "כי שאל נא לימים ראשונים למן היום אשר ברא אלהים אדם" (דבר ד' לב) אשר בראו אכ"כ, אלא אשר ברא, ועיין בנל"ג שכתב כי בכל התורה תרגם אונקלס על שם אלהים בשם הוי"ה, רק במקום שכתוב בתורה "ד' אלהים" תרגם אלהים כמו בעברית, ובכל מקום שמצינו בתורה אלהים עם כינוי כמו "אלהיכם" "אלהינו" תרגם בלשון יחיד **אֱלָהָכון. אֱלָהָנָא. אֱלָהָךְ.** וכדומה כדי להרחיק כל מחשבת רבוי אלהות:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:11:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:11:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:11:1)

[יא] ולבאר זה אביא מה שכתב ע"ז הח' פריפוט דוראן (מעשה אפוד פ"א) "ירצה כי מדרך ישות ומהות הדבור ועצמותו ידענו כי מהראוי לפי עצמותו וישותו שיקרא שפה, וזה בעבור שהוא מן הנראה, והמוחש שהוא יוצא מהשפה, והוא הפתח אליו, ומובן "תושיה" הוא כמו "ולא תעשינה ידיהם תושיה" (איוב ה' י"ב) ר"ל דבר שיש לו ישות ומהות. וכן "ותושיה נדחה ממני" (שם ו' י"ג) ואמנם אמר "הדבורים" וירצה בו כלל הלשון, לא הדבור שהוא חלק ממנו":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:12:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:12:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:12:1)

[יב] וכן דעת רז"ל (סנה' ל"ח ב') אין הקב"ה עושה דבר אלא א"כ נמלך בפמליא של מעלה שנאמר (דניאל ד' י"ד) **בּגְזרַת עִירִין פִתְגָמָא ומֵאמַר קַדִישִין שְאֵלְתָא"** וכן דעת המורה בפ"ו מהחלק השני:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:13:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:13:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:13:1)

[יג] ועיין מורה פ' ס"ב מהח' הראשון, כוזרי, (מאמר רביעי פ"א) מענין השם הנכבד אשר הוא שם המפורש והשם הנכבד הוא שם הויה והוא שם העצם יחיד ומיוחד היה הוה ויהיה, שלם בתכלית השלימות יודע כל תעלומות ומצפוני בריותיו, והוא כנוי להשגחה פרטית ותדירה, ומדתו מדת הרחמים והחנינה וכל שמותיו ית' הנמצאים בספרים כולם נגזרים מן הפעולות הבאים ממנו, והשם יו"ד ה"א וי"ו ה"א הוא שם המיוחד לו ית', ולזה נקרא שם המפורש, ועיין מורה פס"א מהח' הראשון ובמפרשיו ביאור שם המפורש:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:14:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:14:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:14:1)

[יד] כן בארתי שהוא רבינו סעדיה גאון, וז"ל בעל ס' קורא הדורות (פ"ב) "וצריך אני לבאר שכל מקום שהראב"ע ז"ל מזכיר בפירושיו הגאון סתם כמו כ"כ הגאון. או פי' הגאון או אמר הגאון וכיוצא דע לך באמת שכונת דבריו על רבינו סעדיה גאון אלפיומי ז"ל, וכן כתב הגאון ר' חיד"א (שה"ג ערך רבינו סעדיה) ועיין תולדות רס"ג (בכ"ע לשנת תקפ"ט) ושד"ל יאמר (כ"ח מח' רביעית צד קס"ח) "אין ספק שאין זה רבינו סעדיה", ועיין (אגרות שד"ל סי' רצ"ו צד 731) והגאון רשי"ל ראפפארט יוכיח לו שהוא רבינו סעדיה גאון (אגרות שי"ר מכתב י"ג צד ק"ז):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:15:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:15:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:15:1)

[טו] וכן בפתיחה לס' "האמונות והדעות" ירמוז ג"כ ע"ז, וכתב "וראיתי הארץ באמצע השמים והגלגלים סובבים אותה מכל צדדיה, התקיים אצלינו כי המכוון בבריאה הוא בארץ, ואח"כ הסתכלנו בכל חלקיה, וראינו העפר והמים שניהם דומם, ומצאנו הבהמות בלתי מדברים, ולא נשאר כ"א האדם והתברר לנו, כי הוא הענין המכוון בלי ספק, ודרשנו הספרים ומצאנו בהם מאמר הבורא (ישעי' מ"ה, י"ד) "אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי", אבל מתחלת התורה ספר כל הברואים, וכאשר השלימם אמר עתה (ברא', א' כ"ו) "נעשה אדם" כמי שבונה ארמון ומציעו ומתקנו, ואח"כ מביא עליו בעליו" וכן כתב העקידה ברא' שער החמישי, כי רק אחרי בריאת האדם שעליו נאמר, כאשר נשלמה הבריאה עמו, "וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד", בעבור היותו התכלית שהוא הטוב האמיתי והנרצה בכל פעולה, החל לספר בפרט כל מה שנברא לכבודו, ואיך הוא מגיע לתועלת האדם, וזה שאז"ל (ירושלמי חגיגה פ"ב ה"א) מתחלת הספר ועד כאן כבוד אלהים הסתר דבר, מכאן ואילך כבוד מלכים חקור דבר, ובס' "האמונות והדעות" (מאמר רביעי פ"ב) "שאעפ"י שגוף האדם קטן נפשו רחבה מהשמים והארץ, כי מדעו כולל כל אשר בם עד שהגיע לדעת מה שיש למעלה מהם" ושם בפ"א "ואם יחשוב חושב כי אשר נתן לו היתרון הוא דבר זולת האדם יראנו אלה המעלות, או קצתם לזולתו וזה מה שלא ימצאהו", והח' יש"ר (פ"ח מחברת ד' אגרת ט"ו) כתב "מי הוא זה הגאון אשר נגדו שלח הרב יד לשונו ? הנה חזרתי על כל ס' האמונות והדעות לרס"ג ולא מצאתי כן זאת הסברה היות בני אדם יותר נכבדים ממלאכי השם, גם בפי' לס' דניאל לא ראיתי כזאת, ואולי נמצא בו באחד משאר חבוריו שאבדו ממנו, או שגאון אחר הוא האומר כן ואנכי לא ידעתי", וע"ז העיר המו"ל שם וכתב כל גאון המובא מראב"ע בסתם הוא רבינו סעדיה, ואין ספק בזה, ועל ענין חשיבות בני אדם מהמלאכים יתכן שכתב כן רס"ג בפי' לס' בראשית ושם בתחילתה מביאו ג"כ הראב"ע ז"ל בענין זה ומבטל דבריו", אבל ממה שהבאתי למעלה מס' האמונות והדעות, אחשוב שדי בזה, כי גילה דעתו והוכיח בראיות שמעלת האדם גדולה, והוא המכוון בבריאה, ונפשו רחבה מהשמים והארץ ולדעה זו גם המלאכים נבראו למענו, וכן הכוכבים והגלגלים: ודעת הח' ז"ל אינו כן, וכן הרמב"ם ז"ל בפ"ג מהלכות יסוה"ת הסכים לדעת הפילוסופים שיגזרו בפחיתות האדם וגריעותו ושפל מדרגתו בערך הגלגלים והכוכבים, כש"כ בערך המלאכים, וז"ל שם "ודעת הכוכבים והגלגלים מעוטה מדעת המלאכים וגדולה מדעת ב"א, וכן במורה בפי"ב ובפי"ג הרחיק מאוד היות תכלית השמים מפני הדברים אשר בראן, וזכר בזה גבהי שמים ופלאי גדולתם, להוציא שאין יחס וערך לאדם, גם הגרמים הנכבדים ההם, כש"כ שאר השפלים, ופי' מאמרי התורה "להבדיל" "להאיר" שאין ענינם שנבראו לזה המאורות על הכונה הראשונה, רק להגיד טבעם, והדברים הנמשכים אליהם אל הכונה השנית, ושהוא ע"ד שנאמר באדם, "וירדו בדגת הים" שאין זה תכלית האדם שבעבורה נברא, אבל הוא דבר נמשך לטבעו, וכן דעת הרלב"ג בפי' על התורה וז"ל "כי הגלגלים נמצאו בעבור עצמותם, ולמה שיהיה יותר נכבד להם שיתנועעו משינוחו, כי היתה התנועה חיים לדברים הטבעיים, הושמו מתנועעים, ולפי שכבר אפשר להם בתנועתם שישפיעו שלמות לנמצא השפל, והיה יותר נכבד להם שישפיעו משלא ישפיעו, לפי שזה דרך הנמצאים השלמים שיעדף להם מהשלמות, באופן שישפיעו ממנו לזולתם, הושמו תנועותיהם באופן שישלמו בהם הנמצאות השפלות, ולזה המציא השי"ת בקצת חלקיהם ניצוצים מאירים שיהיו כלים להם להשפיע למה שלמטה מהם מצד הניצוצים המגיעים מהם, ובזה הותר זה הספק, והוא עיון נפלא מאוד נבוכו בו רבים", וז"ל הג' ר"מ חפץ בס' מלאכת מחשבת (פ' וזאת הברכה) "ואל יבהילוך דעות קצת המתקדשים והמטהרים מבני עמנו גם לכל אשר ידברו, אל תתן לבך באמרם, כל מה שנברא נוצר לסבת האדם, וזה הבל ורעיון רוח, כאשר כתבו בזה באר היטיב. (דעתו על הח' ז"ל והמורה) וכן כתב הח' ז"ל בעל בחינת עולם, "כי לא יתכן להכין כלים משקלם עשרת אלפים ככר כסף לעשות מחט ברזל אחד (בחינת עולם פ', י"ב) והרב המקובל האלהי ר' מאיר ן' גבאי בספרו "עבודת הקדש" בחלק התכלית (פ' ב' ג') טען על הח' ז"ל והשיג עליו וז"ל שם "וכן הראב"ע ז"ל שלח יד לשונו בגאון וגדפו על אשר שלח ידו במלאכים באמרו שבני אדם נכבדים מהם, והוא שכתב בפ' משפטים בזה"ל (המאמר הזה לא נמצא בנדפסים והוא בפירושו הקצר על שמות כ"ג כ') "הנה אנכי שולח יד לשוני בגאון שהעתיר על נכבדים ממנו דבריו ויצא עתק מפיו ואמר שבני אדם נכבדים ממלאכי השרת, ואמר כי בעבור בני אדם נבראו, וראיותיו דברי חכמים, והם לא אמרו רק על המלאכים המתחדשים בכל רגע ודבריהם אמת", וע"ז כתב בעל עבודת הקדש "ומי יוכל להתאפק ולעצור ברוחו מלהשיב על דבריו וכ"ש ליראי ד' ולחושבי שמו וכו', והנה הרב ז"ל הוא האיש המפורסם בחכמה לא נתקררה דעתו במה שרגם את האיקונין, אלא שקלל את השלטון וכו', והרמב"ם ז"ל בפ"ג מהלכות יסוה"ת הסכים לדעת הפילוסופים, ולא חלק בין מקבלי התורה לזולתם, כי לא הניחתהו החכמה היונית, והוא הולך לשיטתו במה שכתב בפי"א מהח' הב', ובפי"ג מהח' הג' מס' המורה שהאדם פחות מאוד מאוד בערך הגלגלים, כ"ש בערך המלאכים, ואולי הטעם לדעתו, היות דעתו למטה מהם, ואלו התבאר ונודע כי הוא גדול מהם בדעת, היה מודה במעלתו עליהם, שהרי יודה שהגדול מחבירו בחכמה גדול ממנו במעלה, וכן כתב בפ"ב מהלכות יסוה"ת, ואין הפרש בזה בין האדם לגלגל למלאך, ובפ"ד כתב בזה"ל "ויראה ויפחד משפלותו ודלותו וקלותו כשיעריך עצמו לאחד מהגופים הקדושים הגדולים, וכ"ש לאחד מהצורות הטהורות הנפרדות מן הגולמים", ע"כ, הנה הציב לו הרב ז"ל יד והרבה מקומות לבזות ולהשפיל הדמות והצלם העליון", עוד שם (עבוה"ק חלק התכלית פ"ד) "הראב"ע כתב שבני אדם נכבדים ממה"ש, מאותם המתחדשים בכל רגע" ומ"מ למדנו שהצדיקים רבים ונכבדים ממה"ש, ואף בשאינן מהמתחדשים בכל רגע כדברי הראב"ע ז"ל המתחכם מדעתו, ושם "יצדקו דברי הגאון באמרו כי בני אדם נכבדים מהמלאכים, ושנבראו בעבורם, ושאין ספק שלא אמר הגאון כי אם על הצדיקים הגמורים שהם גדולים מהמלאכים ושנבראו לתשמישן" עכ"ל:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:16:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:16:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:16:1)

[טז] והמורה בפי"ד מהח' השלישי יאמר וז"ל "והשתכל אלו הנמצאות הגשמיות מה עצום שיעורם ומה רב מספרם ואם הארץ כלה אין שיעור לה כנגד גלגל הכוכבים, מהו ערך האדם לכל אלו הנבראות, ואיך ידמה אחד ממנו שיהי' אלו בעבורו ובגללו, ושהם כלים לו", ועיין בהקדמת הח' ז"ל לפי' התורה בדרך הד' הערה 15) שהבאתי מהקדמת הרמב"ם לפי' המשניות ששם הלך בדרך אחרת, והעלה הפך הדעת הזאת, ובמקום שהאריך לבאר מאמרם ז"ל שאין להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה, סיים שם וז"ל "אך על דרך כלל יש לך לדעת כי כל הנמצאים שתחת גלגל הירח נמצאו בשביל האדם לבד", ומה רב ההבדל בין מאמרו זה להמאמרים שהבאתי למעלה מפ"ב ומפ"ג מה' יסוה"ת ומהמורה אתמהה ? גם מצאתי סתירה לדברי הח' ז"ל שיסתור דברי עצמו ממה שכתב בפירושו (זכרי' יב א) על הפ' משא דבר ד' על ישראל נאם ד' נטה שמים ויסד ארץ, וז"ל "וטעם להזכיר עתה נטה שמים ויסד ארץ, כי לולי ישראל לא נבראו", ועיין קרני אור למטה הערה קכ"ח:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:17:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:17:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:17:1)

[יז] וכן דעת רבינו חננאל שמעלת המלאכים גדולה מהנביאים וכה יאמר בביאורו על התורה (שמות כ"ה ל"ט) "למעלה מן הצדיקים מעלת הנביאים, וכנגדן הכפרת אשר על הארץ רמז לנביאים וכו' הכרובים שעל הכפרת רמז למלאכים שהם למעלה מן הנביאים" ׃


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:18:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:18:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:18:1)

[יח] ודעת רז"ל יופיע בהרבה מקומות בש"ס ובמדרשים שהאדם נכבד מהם, ובמעלה יתירה עליהם בג' (סנהדרין צג א) "א"ר יוחנן גדולים צדיקים יותר ממלאכי השרת" ובדברים רבה (פ"א יב) א"ר אבא לעתיד לבוא עתיד מחיצתן של צדיקים להיות לפנים ממלאכי השרת וכו', ושם, א"ר לוי בר חנינא ואל תתמה אף בעוה"ז היתה מחיצתן לפנים ממלאכי השרת שנאמר (דניאל ג' כה) "ורוה די רביעאה דמי לבר אלהין" שהי' לפנים מהמלאך והוא מכבה לפניהם האש, ובירושלמי (שבת פ"ו ה"ט) הן היו מכבשין לפניו את האור (פי' שהמלאך שירד להצילם הוא הלך באחרונה, והצדיקים לפניו, והן היו מכבשין ודורסין האש לפניו) ובפסיקתא רבתי ורוה די קדמאה לא נאמר, אלא ורוה די רביעאה, זה גבריאל, שהיה מהלך אחריהם כתלמיד אחר הרב ללמדך שהצדיקים גדולים ממלאכי השרת, (ובויקרא רבה פ' כ') ר' לוי בשם ר' שמעון בן מנסיא אומר תפוח עקבו של אדה"ר מכהה גלגל חמה, קלסתר פניו על אחת כמה וכמה ועיין (עקידה ברא' שער ה') ובמק"ח שם, והכוונה כי העקב ר"ל השכר הבא בעקב מעשה האדם הפועל בנפשו המשכלת בבחירה חפשית גדול משכר מעשה גלגל חמה, ושאר הגרמים השמימים אשר פעולתם כבר אפשר שיהיה מבלי נפש משכלת ודעת את בוראה רק בהתחלה מהטבעית כתנועות ד' היסודות אשר ע"כ נמצא, כי שמעה השמש לקול יהושע איש האלהים להכנע למצותיו כעבד השומע בקול אדונו, וזש"א התנא, אם מעשה האדם יקר ממעשה הגלגלים ומכהה אור מעלתם, אף כי קלסתר פניו, ר"ל זיו ואור שכלו הנחצב ממקור עליון, (ובויקרא רבה פ' כד) "והיית רק למעלה, יכול כמוני, ת"ל רק לשון מיעוט, גדולתי למעלה מגדולתכם" הרי שלא מיעט רק גדולתו, אבל גדולתם למעלה מגדולת מלאכי השרת, ורבו המאמרים המדברים בענין זה, ואם אמרתי להביאן כולם לא יכילם ספר, וכן שד"ל מצדיק את הגאון נגד הח' ז"ל, והח' יש"ר כתב כי מחלוקת זו בין הגאון והראב"ע הוא לדעתי מכלל הדברים שאין לשכל האנושי מבוא בהם, ואין בנו כח לעמוד על אמיתתם, בעבור כי נעדרה ממנו ידיעה ברורה ממהות המלאכים ותכונתם וכחותיהם ומדרגת שלמותם, והמעט הנמצא ממנו בכתבי הקדש, אין בו די להביאנו אל ידיעה כזאת בבירור, כי אפשר לפרש תמיד הכתובים המדברים מהם באופן אחר, גם מדברי חז"ל אין הוכחה, כי פעם יש להוציא מהם ראיה לסברת הגאון, ופעם לסברת הראב"ע ולפי שאין שום ערך ודמיון בין הדבר הנודע והבלתי נודע, לכן כל עוד שנעלם ממנו טבע המלאכים והתפשטות ידיעותיהם אין אנו יכולים להעריך מעלתם עם מעלת בני אדם, לידע מי גדול מחבירו וכבר ידעת סברת קצת מחכמינו האומרים, כי היתרון אשר במלאכי השם בבחינת היותם רק רוחניים, ומשוללי החומר הגופני, הנו מצד אחר לבני אדם בבחינת היותם בעלי בחירה, ומוכשרים להשלים עצמם שלמות גדולה ע"י מעשיהם הטובים, לכן יראה לי שאין להחליט בזה שום משפט, ושראוי למשוך ידינו מן החקירה הזאת, באשר היא נעדרת התועלת לגמרי, כי אנו בני אדם די לנו כי נכיר מצבנו ותכונותינו וגבולותינו כדי שנתאמץ להשלים עצמנו כפי האפשר, ואין לנו צורך לידע אם המלאכים נכבדים ממנו או להפך" ׃


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:19:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:19:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:19:1)

[יט] כן פי' הח' ז"ל בשיטה ראשונה הבאתי למעלה (יהל אור הערה מ"ג) "וקדושי הארץ המקימים משפטי אלהים בארץ, גם הם נקראים אלהים ובני עליון" וכן פי' (שמות ד' י"ד) "אין אלהים בכל המקרא רק השם הנכבד, או מלאכיו הקדושים, כי על ידם יראו מעשי ד' בארץ, או קדושי מטה העושים משפטי אלהים בארץ, וכל אלהים שהוא ע"ז, דבר הכתוב ככה לפי מחשבת העובדים, כמו "אל חנניא הנביא" (ירמי' כח ה) והסכים עמו הרדי"א ז"ל בהשגתו על הרמב"ם ז"ל שכתב, ואמנם אם השופטים ג"כ נקראו בשם אלהים, יש בו אצלי ספק גדול, כי הנה עם היות שהמתרגם אונקלס בפ' "והגישו אדוניו אל אלהים" (שמות כ"א ו') "עד האלהים יבא דבר שניהם" (שם כ"ב ח') תרגם דיינא, דיינא, ונמשכו אחריו המפרשים ז"ל כולם, עד שחשב הרב המורה, שהנחתו הראשונה של שם אלהים הוא לשופטים, נראה לי שאין הדבר כן, כי הנה התורה האלהית תמיד קראה לשופטים בשם שופטים, ולא בשם אלהים, ולא כיון הכתוב לקרוא את הדיינים בשם אלהים אלא להגיד שישפוטו הכל בדין האלהי, והמשפט ההוא להיותו אלהי כפי התורה והמצות קראו הכתוב אלהים ע"ד "אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפט" (תה' פ"ב א') ר"ל בקרב עדת הדיינים שזכר ישפט האלהים, וכל שופטי מדינה ומדינה, כאשר ישפוטו הדין כדת המלכות יאמרו שהמלך מצוה זה ומעניש זה, ויקרא למקום משפטם "חצר המלך" אעפ"י שאין המלך שם, כן הענין "והגישו אדוניו אל האלהים", וכדומה לו שיגיש אותו למשפט האלהים, וכבר הציץ ע"ז הראב"ע ז"ל שכתב בפי' והגישו אדוניו אל האלהים", פי' מלת אלהים מקיימי מצות אלהים בארץ, ועיין (למעלה קרני אור הערה ט'):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:20:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:20:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:20:1)

[כ] השם המיוחד נקודו נעלם, והוא סוד שם המפורש, ופי' לפי הכתוב אינו כדעת המפרשים היה, הוה, ויהיה, אלא נמצא קיים, ופירוש קריאתו הוא אדון הכל, וכן עיקר לפי עומק הדין, כי בכל הולכין אחר הקריאה, וא"צ להרהר כלל על הכתיבה, אף שיש בהכתיבה סודות גדולות, והם הלכה למשה מסיני וכן כאן הולכין אחר הקריאה בנקודתו, ודעת הרשב"ם (שמות ג' ט"ו) שענינו **יִהְיֶה** כלומר הנמצא לעולם, כי הוא קורא לעצמו **אֶהְיֶה** (שמות ג יד טו) ואנחנו אומרים עליו **יִהְיֶה** או **יֶהֶיֶה** (הגר"א):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:21:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:21:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:21:1)

[כא] הנראה לי שכוונתו במלאכיו רוחות היתה אל הרעם שידוע ממנו שהוא קול אד עשני נעצר בבטן העב אחרי שובו רוח מצטער בו, ובוקעו לצאת ממנו קול הסער ההיא, והבקע ההיא הוא קול הרעם ובמשרתי האש הלוהט אל הברק שידוע ממנו ג"כ שהוא האד ההיא העשני בהתלהבו בצאתו מן הבקע הצר ההיא שנעשה בעב, ושיוצא ממנו לכח התנועה החזקה שמתנועע בעת היציאה (יקוו המים, להח' ר"ש ן' תבון) ובדרז"ל (ב"ר פ"ג, פדר"א ריש פ"ד, תנחומא חיי סי' ג מדר' תה' סי' כד) בשני נבראו המלאכים והוא דעת ר' יוחנן, ור' חנינא אמר בחמישי נבראו, ועיין ביאור הגרד"ל לפדר"א שמביא מזהר דף יז, ול"ד ששני הדיעות אמיתים:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:22:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:22:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:22:1)

[כב] וכן אמר החבר למלך הכוזרי (כוזרי מאמר חמישי פ' יו"ד) התחיל עוטה אור כשלמה רומז אל מאמרו "יהי אור" וכו' ואח"כ הועתק אל "יקוו המים ותראה היבשה" באמרו "יסד ארץ על מכוניה", ושהמים בטבעם מקיפים הארץ, ויכסוה כולם כלבוש עמקים והרים, כמו שאמר "תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים" עיי"ש כל המאמר מכוון כמו שמבואר פה, וכן כתב הח' ר"ש ן' תבון בס' יקוו המים אחרי שפי' בסוף מזמור ק"ג ומזמור ק"ד שבתהלים, יאמר שלא רצה דוד לפתוח במע"ב בבאור במה שלא התחיל בו אדון הנביאים, ר"ל להקדים בראש המזמור ההוא נמצאות אחרות לפני האור, שנראה שהבינו דוד ע"ה ראשון לנבראים בששת ימי בראשית, וע"כ התחיל בו דוד ע"ה ושמהו ראשון בסדר במזמור ההוא אשר כיון לרמוז בו בסודות עמוקים ממע"ב, ומהראוי להבין עמו, ואחריו זכר הרקיע המבדיל בין מים למים, ואחריו היבשה הנקרא ארץ ומקוה המים, הוא המקום אשר יסד השם להם:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:23:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:23:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:23:1)

[כג] והקרא היבשה ארץ, אפשר שכן היה שמה לפני הראותה, ושינה **שֵם** הנשאר ממנה מכוסה במים אל **שֵם "יַם"** (שם):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:24:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:24:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:24:1)

[כד] ויורה שם את להוראת דבוק הנושא עם הנשוא. או הפועל עם הפעול או הפעולה, כמו את השמים ואת הארץ, שהבריאה היא הפעל, והשמים וארץ מקבלי הפעל (רש"פ):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:25:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:25:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:25:1)

[כה] שהמדקדק על הקצור אפשר שיעלימוהו לפעמים מן הספור, אחר שהפועל ופעול נגלים בטופס המאמר שכשאמר "בראשית ברא את השמים ואת הארץ" היה יכול להעלים מלת "את" ולומר אמנם בראשית ברא השמים והארץ, אחר שהפעול שהם השמים וארץ, והפועל שהוא הבורא, והפעולה שהיא הבריאה מבוארים ומפורשים, ולפיכך שב אצל חז"ל ליסוד מוסד שכל אתין שבתורה רבויין והיינו שבכל מקום שנשתמש מלת "את" הוא בהכרח נושא עמו עוד איזה פעול נסתר שלא נזכר במאמר אחד, שהיה אפשר להעלים המלה לגמרי, והתורה חסה אפילו על עוקצו של יו"ד שלא לשמש בו בלי תועלת ורמיזה על ענין ודרשו גבי "את ד' אלהיך תירא" (דברי' ו יב) לרבות ת"ח, שהבורא ית' הוא הנושא הא' המקבל המורא, והוא מבואר במקרא וירמז מלת "את" עוד לאיזה נשוא נסתר, והוא הת"ח, וכן גבי "לא יאכל את בשרו" (שמות כא כח) שדרשו את הטפל לבשרו לרבות עורו, שהבשר היא הפעל הנגלה שלא יהיה מקבל שמוש המביא לידי אכילה, והעור הוא הנסתר בכח מלת "את" (רש"פ): ורב"ח כתב ע"ד הפשט באו שני אתין הללו לרבות את שני חמרים שברא הקב"ה, אחד שעשה ממנו שמים, ואחד שעשה ממנו ארץ, וזהו שאמר והארץ היתה תהו ובהו, ועיין ברמב"ן מה שפי' בזה בארוכה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:26:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:26:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:26:1)

[כו] המלה "את" עקרו "אות" בהוראת רושם וסימן, והונחה למלת כנוי הרומז והמיוחד את עצם הגוף שהוא הוא בעצמו (דיעזער. דער זעלבע. ער זעלבסט) "גם אותו לאשור יובל" (הושע י, ו) כמו גם הוא (ער זעלבסט) "חי ד' אשר עשה לנו את הנפש" (ירמי' לח, טז) הוא בעצמו אשר עשה, וכן יפורש ובא הארי ואת הדוב (ש"א יז, לד) (זאלבסט דער באר) (האוצר):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:27:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:27:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:27:1)

[כז] וכן כתב המורה בפ' ל' מהח' השני "כי מה שצריך שתדעהו שמלת "את" הנאמרת באמרו את השמים ואת הארץ כבר ביארו חז"ל במקומות רבים שהוא כענין "עם" ירצו בזה שהוא ברא עם השמים כל מה שבשמים, ועם הארץ כל מה שבארץ":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:28:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:28:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:28:1)

[כח] דעתו שהשמים והארץ בפ' הזה, הם הרקיע שהוא האויר, והיבשה שהם מפורסמים ונראים לעין, ע"כ בא בהם ה"א הידיעה וע"ז כתב הרדי"א, "הראב"ע פי' שם שמים על יסוד האויר, נמשך לדעתו שכבר הודעתיך שלא נזכר במע"ב דבר מהעליונים, עד שפי' בשמים ושמי השמים, יסוד האויר ויסוד האש אשר עליו, כמו שביאר בפי' (לתה' קמח ב) והוא דעת בעלי הסבוב התכוניים", ובשיטה ראשונה "ופי' את השמים הם העליונים על הרקיע, ואת הארץ שהיתה מכוסה במים, כי גלגל האש למעלה על גלגל הרוח, והוא למעלה על גלגל המים, והארץ היא תחת תהום, ובחפץ השם יבשה הרוח קצה מהמים המכסים את הארץ, וכן כתוב "בל ישובון לכסות את הארץ" (תה' קד, ט) והשמים העליונים נקראו על לשון שנים בעבור שני מקומות התחברות הגלגלים הגבוהים הנקראים ראש התלי וזנבו, או בעבור היות חצי השמים לעולם למעלה מהארץ, והחצי למטה, או בעבור שני סדני הגלגל", ועיין בפי' הח' ז"ל (עמוס ה, ח), והרדי"א אחר שהביא דעת המורה שהשמים הנזכרים בזה הפ' הראשון, הם הגרמים שמימים המתנועעים בסבוב, כתב "וגם רש"י כפי הנראה מדבריו יסכים עמו", יאמר "וגם הראב"ע בשטתו האחרת שעשה בפי' התורה מסכים לזה, אם להסביר פנים, לפרסום פסוקי התורה, או שחזר מדעתו הראשון", והביא המאמר הזה משיטתו הראשונה, וסיים "ומכאן לקח האפודי שכתב שנקראו הגלגלים שמים, מלשון שם, שמורה על המקום הקיים והמוגבל, והקיום וההגבלה הוא כפי קוטבי התנועה היומית, כי הם לבד קיימים, ויורמז אליהם במלת שם", ועיין בס' (דרכה של תורה להח' פיניליש צד 208 בהערה) שיאמר שדעת הח' ז"ל בזה לפרש רק ה"א הידיעה, ואמר (דעתו על הרא"ק שהוא יפרש כן) "כי על אלה הנראים ידבר" בא לשלול עולם המלאכים הבלתי נראים, אעפ"י שגם הם נקראו שמים, ככתוב הללו את ד' מן השמים וגו' הללוהו כל מלאכיו (תה' קמח, ב) וז"ל שר העדולמי (התירוש פ"א אות ח בהערה שם) "ויפרש (פי' שהח' ז"ל יפרש) שהידיעה בהזכרה ראשונה באה, יען שכונת הכתוב כמדבר אל הקורא בתורה לאמר, אותם השמים והארץ שאתה רואה מציאותם עתה, דע שאינם מקדמי קדם ובלי התחלה, אבל האלהים ברא אותם בראשית, וכן הוא באמת פשט הכתוב, וכמה נתעו במח"כ מפרשי הראב"ע בכוונת דבריו אלה עד שהתעו גם את דעת הח' (רא"ק (כמו שראיתי מובא בשמו בס' דרכה של תורה להח' פיניליש) לתלות בוקי סריקי בהראב"ע ז"ל, ולפלא שגם הח' פיניליש המכה על קדקדו שם. גם הוא לא עמד על הכונה הפשוטה והרצויה הזאת עכ"ל, ועפי"ז פירשתי ביהל אור:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:29:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:29:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:29:1)

[כט] והנה האדם ידמה א"ע עומד באמצע הארץ, ועל סביבותיו המרחקים, ובהיות שאין מרחק פחות מב' קצוות, פנים ואחור, או ימין ושמאל, או מעלה ומטה, לכן בא מלת שמים ברבוי הזוגות מהנפרד "שם" כי הוא מורה על זוג גבוליי כאמור, וכמו עֵינַיִם, אָזְנַיִם יָדַיִם, בפתח לפני ים הרבוי בעבור הוראתם על זוג, כן בא מלת שמים ברבוי הזוגות הנזכר, ועיין (הרקמה לר"י ן' גנאח שער כ"ו צד 172 ובהערה שם):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:30:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:30:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:30:1)

[ל] הקרוב לומר בכינוי משטרו שהוא שב אל השמים, כי זה השם מועתק אל הרקיע בדרך השאלה, או בדרך ספוק והרקיע שם ליחיד, ואין באלו השמים שנבראו ביום שני אחד ממיני השניות והרבוי אך הוא במציאותו דבר אחד (הח' ר"ש ן' תבון בס' יקוו המים) ׃


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:31:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:31:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:31:1)

[לא] וכן בדרז"ל (פסחים דף יב) בשמי קורה, ועיין בס' השם בשער הראשון מה שכתב הח' ז"ל "יתכן להיות שמים רמז לשני נקודות מחברת השנים הגלגלים הגבוהים הנקראים ראש התלי וזנבו (עיין למעלה יהל אור הערה (צ, צז) וכן כתב הח' ז"ל (שמות יב, ו) "וככה שמים כי הם שני סדני הגלגל שהם כמו מסמרות נטועים שעליהם משענות הגלגל, וככה "לנטוע שמים" (ישעי' נא, טז), וכבר פירשתי בס' השם הנכבד כי שמים מגזרת "שם ישר נכח עמו" (איוב כג, ז) רמז לשני מקומות", וכן בפי' (לתה' קטו טז) "השמים אמר ר' משה, כי השמים כמו מקום, ואני כבר פירשתי בס' השם, כי שמים על מתכונת שנים וגזרתו "משם" בעבור שני מקומות בסדן (רצונו שני הקוטבים) שהם נטועים, וכן כתוב "לנטוע שמים וליסד ארץ" (ישעי' נא טז)", והרד"ק פי' שמים, שם מים, ולהתחברות שתי ממי"ן חסרו האחת כמו שעשו במלת "ירבעל" (שופ' ו לב) מן ירב בעל, "ירבשת" (ש"ב יא כא) מן ירב בו הבשת, "ויקרא אלהים לרקיע שמים" כלומר שם מים, ונקראו השמים העליונים על שם הרקיע כמו כן שמים, וכן בדרז"ל: (חגיגה יב א) מאי שמים, אמר ר' יוסי בר חנינא שם מים, וכן פי' רש"י ז"ל והרדי"א פי' כי השמים יורה על השכלים הנבדלים למדרגותיהם, והגרם השמימי המתנועע הראשון, ורנה"ו פי' כי מלת השמים כוללת הנמצאים העליונים כולם, המאורות הטהורות, והקדושים שוכני מרום, וחוג הכוכבים וההיקף שבו מהלכי כוכבי אור, וחמה ולבנה עד המים אשר מעל השמים, והנה מצינו על האויר, "ויקרא אלהים לרקיע שמים", ועל המקום שנתונים בו חמה ולבנה וכוכבים, ויתן אותם אלהים ברקיע השמים, כל מאורי אור בשמים, ועל חוג הכוכבים העליונים,"הבט נא השמימה וספור את הכוכבים" ועל המרומים שממעל להן "הן בקדושיו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו" (איוב טו, טו) ועל גבוהים מעל גבוהים, "ואתה תשמע השמים מכון שבתך" (מ"א כח לב) "ד' בשמים הכין כסאו" (תה' קג יט) וע"ד המשל הושאל גם לגובה נשמת החכמים במעלה על נשמת ההמו. וע"כ אמר "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי" (דבר' לב א):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:32:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:32:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:32:1)

[לב] וכן כתב הרד"ק בשרש "צהר" "והוא העת שאור היום חזק, ונקרא בלשון שנים, לפי שהיום נחלק מאורו לשנים מהבקר עד חצי היום הולך ואור, ומחצי היום ולמעלה הולך וערב, והצהרים היא העת שהאור חזק בו בשני הצדדין", וכן כתב ר"י ן' גנאח "צהרים, נקרא כן בעבור חוזק האור בעת ההיא (פי', והאור אז כאלו הוא כפול):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:33:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:33:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:33:1)

[לג] ודעת המורה בפ"ל מהחלק השני, שהארץ הנכתב בפ' ראשון הוא שם" כללי לארבעת היסודות, וכן דעת הרמב"ן:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:34:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:34:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:34:1)

[לד] הראב"ע פי' השמים והארץ הנזכרים בפסוק הזה על הרקיע, שהוא לדעתו חלק מהאויר, ועל היבשה הנגלות נמשך לדעתו שלא נזכר במע"ב דבר מהעליונים אלא מהיסודות ומורכביהם, וכפי דרכו זה אין לנו בכתובי התורה עדיות אלא על בריאות העולם השפל בלבד, והוא מגונה מאוד (רדי"א):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:35:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:35:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:35:1)

[לה] ובשיטה ראשונה "לפי דעתי שהיום הראשון היה אור " ולא היה גדול, וביום השני גדול עד היותו סבת הרקיע, ונראתה היבשה, וביום השלישי גדול עד שקיבלה הארץ כח עליון להצמיח, וביום הרביעי גדול עד שנראו המאורות והכוכבים, וביום החמישי גדול עד שקיבלו המים כח לשרוץ נפש חיה, וביום הששי גדול עד שקבלה הארץ כח להוציא בהמה וחיה, וביום השביעי היה שלם, וזה הטעם יהיה שבעתים שבע פעמים ע"כ אחריו "כאור שבעת הימים", ועיין (למטה ד' טו, ובביאורי שם):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:36:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:36:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:36:1)

[לו] וכן הוא בג' (חגיגה יב א) א"ר יהודה אמר רב עשרה דברים נבראו ביום ראשון, ואלו הן שמים וארץ, וכו' (וב"ר פ' יא ט) ר' לוי בשם ר' חמא בר חנינא שלש בריות היה הקב"ה בורא בכל יום ויום, בראשון שמים וארץ ואורה וכו', ובפסיקתא רבתי "אתה מוצא כשברא הקב"ה את עולמו היה בורא שלש בריות בכל יום וכו' ובזהר שמות (דף יח ב) אמר ר' אלעזר עשרה דברים נבראו ביום ראשון וכו', וכן בתיקונים ת' ע', ע"ס דמתלבשין בעשרה דברים דאיתבריאו ביומא קדמאה, ואינון שמים וארץ וכו', ובפדר"א פ"ג חשיב שמונה דברים נבראו ביום ראשון, ואלו הן שמים וארץ וכו', (ועיין ירושלמי חגיגה פ"ב ה"א דעת ב"ש וב"ה ובב"ר פ' יב ה, חגיגה יב א פדר"א ריש פי"ח):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:37:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:37:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:37:1)

[לז] הפסוק הזה הביאו חכמים ראיה לדבריהם (חגיגה יב א) "וחכ"א" זה וזה כאחת נבראו שנאמר "אף ידי וגו' קורא אני אליהם יעמדו יחדו", וכן כתב המורה בפ"ל מהח' השני "יכבר ידעת ביאורם כי השמים והארץ נבראו יחד, לאומרו "קורא אני אליהם יעמדו יחדו", א"כ הכל נברא יחד ונבדלו הדברים כולם ראשון ראשון" ודעתו שכל מע"ב בקומתן נבראו, בצביונם נבראו, ר"ל בשלמותם ויפים, ואמרם ג"כ שהשמים והארץ נבראו כאחד, ויחשוב שלא היו מלאכות נבדלות בששת הימים, כי ביום אחד ובשעה אחת נברא הכל אצלו, אבל נזכרו אותם הימים במע"ב לרמוז על מדרגת הנמצאים שנעשו כפי הסדר הטבעי, ויעזר ממה שהמשילו חז"ל בזה הענין לזורע זרעים בבת אחת בארץ שיצמחו אח"כ בימים מחולפים זה ליום אחד, וזה לימים, וכתב הרדי"א זהו דעת המורה, והיה זה אצלו סוד גדול מסודות מע"ב, והערים מאוד בהעלמתו, והולך רכיל מגלה סוד הרלב"ג, וגם הנרבוני ושאר מפרשי ספרו, והמה פרסמו דעתו וגילו את סודו, וקודם שאגיד דעתי בזה אודיעך שגם בדברי חז"ל ימצאו מאמרים יותר גלוים בדעת הזה", עיי"ש:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:38:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:38:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:38:1)

[לח] ובאמת מצינו הפעל "קרא" גם להוציא מן האין אל היש, וכמו "קורא הדורות מראש" (ישעי' מא ד) וזהו על צד ההעברה, שקורא אל האין, כאילו כבר נמצא לעשות את מאמר השם ויתפרש קורא אני אליהם לשמים וארץ בדבור אחד, מה שאין הפה של בו"ד יכול לדבר, ויחדו יצאו מן ההעדר אל ההויה (יפ"ת):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:39:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:39:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:39:1)

[לט] ובדרז"ל (חגיגה יב א) "מאי יחדו דלא לשתלפי מהדדי", פי' שכל הנמצאים שבעולם הם נקשרים זה בזה, וכבר נקרא האדם אצל חכמי המחקר עולם קטן, ונקרא העולם ג"כ אצלם אדם גדול, לומר שהכל נקשר ומיוחד, ואי אפשר שיתפרק מצוי אחד מאחד, כי כלו נקשר זה בזה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:40:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:40:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:40:1)

[מ] ולפי פירושו (למטה א ט) בפ' "יקוו המים" נראה שחזר מסברתו זאת, כי פי' שם "והנה ביום אחד נעשו", ויביא שם עדות ברורה, וכן כתב שם בשיטה ראשונה "ולפי דעתי כי הרקיע והיבשה נבראו ביום אחד". או שדעתו כאן ג"כ שנברא ביום אחד, ולא חולק כאן אלא על הראיה שהביאו, וכן כתב הח' ז"ל בס' "שער השמים" "כי גלוי וידוע אצל מאמיני תורתינו אמונה שלימה, כי העולם בכללו בדבור אחד נברא, ואל תשים אל לבך בעשרה מאמרות נברא העולם, כי פשט המאמרים הנזכרים בפ' מע"ב הוא מונה, וגם סוד ששת ימי המעשה נרמז ביום הראשון בביאור קרוב ומתיר קצת הספיקות, וכן עשרה מאמרות שבהם נברא העולם יש בהם סוד אחר וכונה אחרת" עיי"ש, בביאור מלת "ארץ" רבו הביאורים ג"כ והנני להביא קצתם, בפס"ז ברא' פי', ארץ שהכל רצין אליה, שנאמר "הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר" (קהלת ג כ) ודעת המורה בפ"ל מהח' הב' שהארץ הנכתב בכתוב הראשון הוא שם כללי לארבעת היסודות, אש, אויר, מים, עפר, אשר הם בתוך הכדור השמימיי, ושעיקר הנחת זה השם הוא על זה הכללות, עם היות שאח"כ קרא ית' ארץ ביחוד ליסוד העפר כמ"ש "ויקרא אלהים ליבשה ארץ", וכתב הרדי"א שזהו באמת הדעת האמיתי, לא שהיו היסודות נבדלים בעת הבריאה הראשונה, כי הנה אח"כ נבדלו בשאר הימים, אלא שנבראו יחד והי' כולם בערבוביא ויקרא כללותם ארץ, והאריך להביא ראיות ע"ז עיי"ש, והנה לדעת הרדי"א ג"כ תכלול הארץ הגשם המוקף הכולל ד' היסודות הקלים והכבדים שכלם יכנה בשם ארץ, הרלב"ג במלחמותיו ח"ב פ"ג כתב ג"כ, ארץ שם משתתף יאמר בפרט על היסוד הארצי, וזה ימצא הרבה, ויאמר בכלל על כל היסודות, והיה זה כן מפני שהיה יסוד הארץ במקום השפל, והיו היסודות בכללם למטה מהשמים, לזה אמנם יהיה ברוב בהיותו אצל השמים, כאמרו "אשר מי אל בשמים ובארץ" (דבר' ג כד) "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ", ומזה הענין הי' אמרו "והארץ היתה תהו ובהו", כי זאת היא הארץ אשר זכר בפ' הקודם, ובפי' על התורה כתב "והנראה בעיני שהכונה במלת חשך יהי' בזה המקום אשר אנחנו בו היסוד הארצי, כי הוא בעצמו חשוך מאוד, ונעדר מהצורה, אשר הוא האור יותר משאר היסודות זולת הארץ, כי שאר היסודות הם ספיריים זולת הארץ, והארץ היא ג"כ הגשם אשר קנה מהצורה יותר מעט מכל הגשמים הנמצאים בזה העולם השפל עד שמדרגתו קרובה למדרגת החמר הראשון אמר "כי עפר אתה, ואל עפר תשוב" וכבר תמצא שייוחס החשך אל העדר הצורה והשלמות וכו', ולזאת הסבה ראוי שייוחס שם החשך לארץ", ולדעת הרד"ק הוא שם על תבל כולה או על קצתה, והוא יותר כולל ממלת תבל כי תבל כולל כל ארצות היישוב, וארץ כולל המדבר והיישוב, ואבן כספי בשרשיו אמר שהוא משרש "רצץ" מלשון "עשוק ורצוץ" (דבר' כח לג) ונקראו כל היסודות "ארץ" מפני שהם דחוקים בתוך הגלגל רוצצים ומתפוצצים ומתערבים זה בזה בתנועותיהם, ושהאל"ף בשם "ארץ" הוא נוספת, ושמזה הענין הוא "רוץ מצא נא את החצים" (ש"א כ לו) "כי לא לקלים המרוץ" (קהלת ט יא) ודומיהם, כי מי שיתנועע במרוצה ותכיפת הוא רוצץ ושובר האויר בעברו בתוכו, והמדקדקים כתבו שנקראת ארץ מל' רוץ לפי שהגלגל רץ וסובב אותה והאל"ף נוסף, והח' יש"ר במבוא שלו על התורה כתב, כי נגזר משרש רוץ בתוס' האל"ף להורות שכדור הארצי אינו יושב ושוקט ונח כדעת קצת הקדמונים, אלא הוא רץ תמיד סביבות השמש וסובב יום יום על קוטבו, ובדרז"ל (ב"ר פה ח, ילקוט ברא' רמז ח) למה נקרא שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה (פי' שמיעטה עצמה ועמדה רק כנקודה במרכז אויר השמים) ושם פ' יג יב) (ארשב"ג ד' שמות נקראו לארץ כנגד ד' תקופותיה, ארץ, תבל, אדמה, ארקא, ארץ כנגד תקופת ניסן שהיא מריצה את פירותיה, ובויקר' (פ' כט יא) מונה שבעה שמות לארץ, וכן הוא בפדר"א פ' יח, ובמדרש משלי פ"ח מונה עשרה שמות לארץ, והח' פיניליש (דרכה של תורה צד 209), יפרש כי השמים וכן הארץ יש להם שתי הוראות, האחת כללית, והשנית פרטית, ודבר הלמד מענינו הוא לאיזה הוראה יכוין הכתוב, והנה השמים בכלל הם הריוח הפנוי מחוג הארץ ולמעלה עד אין סוף, ובפרט הם הרקיע או האויר העב הסובב את כדור ארצנו שיצא אל המציאות ביום שני כמה שנא' ויקרא אלהים לרקיע שמים, וכן הארץ בכלל הוא כדורנו וכל אשר בו, ובפרט הוא יבשת האדמה שנראתה ביום שלישי כמה שנאמר ויקרא אלהים ליבשה ארץ, ומעתה מ"ש בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ, והארץ היתה וגו' יוקחו כמו הוראתם הכללית, ויצייר לנו את כדורנו ועירוב היסודות בו קודם בריאות האור, ובאמרו וירדו בדגת הים ובעוף השמים וכל הרמש הרומש על הארץ, כיון להוראתם הפרטית, וכשהוא אומר אח"כ ויכולו השמים והארץ וכל צבאם וגו', אלה תולדות השמים והארץ בהבראם כיוון להוראתם הכללית, וא"כ כשם שאין לתמוה על אמרו בראשית ברא אלהים את השמים ואת "הארץ" אעפ"י שקרא ביום השלישי ליבשה ארץ, ככה אין לתמוה באמרו בראשית ברא אלהים את "השמים" ואת הארץ, אעפ"י שקרא ביום שני לרקיע שמים":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:41:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:41:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:41:1)

[מא] והארץ היתה הוא בלשון חז"ל, והעולם היה, שכן גם לדעת כל החכמים לא יתכן לפרש כאן, והארץ כפשוטה משמעה, שהרי לא נחלקו המים עד שני, ולא נראתה הארץ עד שלישי, והאיך יאמר בראשון והארץ היתה, והיא לא נודעה ולא נראתה עוד, ובהכרח שמשמעו והעולם היה, שכן מה שבלשון חכמים "עולם" קורא בכתוב ארץ הם אמרו "כבודו מלא עולם", והכתוב אומר "מלא כל הארץ כבודו" "חסד ד' מלאה הארץ" מלא העולם שגם על השמים כבודו (רוו"ה).


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:42:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:42:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:42:1)

[מב] אמנם הקמץ יורה לכלול כל ד' יסודות עולם ומלואו עד גלגל שני, ואֶרֶץ בסגול תורה על יסוד העפר והיא יבשה לבדה, ומה שבאה הה"א בתחלת תיבת שמים וארץ, הוא מסוג האמור על העתיד כי הה"א באה בתחלת תיבה להורות על האחד מד' פנים, א) הוא הידוע, ב) הוא המפורסם והמקובל, ג) הוא הנגלה, הד') הוא האמור למטה, וכן אמר יום הששי ויום השביעי, ולא אמר יום החמישי וזולתם, כי יום הששי ויום השביעי נשנו ונאמר עוד בתורה, כמו "והיה ביום הששי והכינו" (שמות טז ה) "ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט" (שם שם, כז) "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי" (שם, שם כט) אבל שאר ימי המעשה לא נשנו עוד בכל ספרי תנ"ך, לכן לא נכתב בהם ה"א בתחלתם, וכן שמים וארץ נשנו ונאמרו פעמים שונות לכן נכתב ה"א בתחלתם (הגר"א):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:43:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:43:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:43:1)

[מג] וענין תחלת הפסוק והארץ היתה תהום, ויהיה ענין אמרו וחשך על פני תהום, כאילו אמר, והיה חושך על פני תהום, או והיה חושך על פניו, ופירשו במלת תהום שתי מלות תהו ובהו, עד שיהיה ענין הפסוק אחר כן, והארץ היתה תהום והיה חשך על פניו (יקוו המים) ואולי שלזה אמר בה תהו ובהו, שתהו נגזר מתהום, שהיה כל העולם כולו מים, ולא היה בה עדין הויות כלל, וגם לא היה בה אור מתפשט על פני אותו תהום, כי עדין לא נבראו המאורות, ולכן רוח אלהים, שהוא כינוי לרצונו ולגזרת חכמתו היתה מרחפת ומשפעת על פני המים, אם המים העליונים, ואם המים התחתונים (רדי"א) תהום נגזר ממלת תהו והמ"ם נוספת כמ"ם של ריקם (ריקאנטי) תהום משרש "תהא" כמו תהו, ל' שממה ותמיהא, אלא שהונח בפרט על רבוי מים ועומקם שאין להם סוף, והכוונה כי כל הארץ היתה תהום, כי היו המים מכסים אותה ולא היתה נראית, ועל פני תהום הזה לא היה אור כי אם חושך (שד"ל) ועיין למטה ז יא בקרני אור:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:44:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:44:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:44:1)

[מד] וכן היא בג' (חגיגה יב א) תנא תהו זה קו ירוק שמקיף את כל העולם כולו, שממנה יצא חושך שנאמר "ישת חשך סתרו סביבותיו" (תה' יח יב) בהו אלו אבנים המפולמות המשוקעות בתהום, שמהן יוצא מים שנאמר "ונטה עליו קו תהו ואבני בהו" (ישעי' לד יא) ופי' רש"י ז"ל מפולמות לשון לחלוח, והערוך ערך "מפלם" פי' "בריאים לחים וחזקים", והוסיף ר"ב מוספיא כי תרגומו של "אבן אפל וצלמות" (איוב כח ג) "אבנין מפולמן דמתמן נפק חשוך וטולי מותא", ועיין ערוך השלם מה שפי' בזה, והמקובל ר' אהרן בס' הפרדס פי' מפולמות נסתרות מלשון "פלוני אלמוני" (רות ד א) שהמורכב בהם לפלמוני המדבר (דניאל ח יג), ור' משה בוטרילי בפי' לס' יצירה פי', מפולמות כמו מבולמות בחילוף בומ"פ, והוא לשון "בלום פיך מלדבר", (ס' יצירה פא מח) "אוצר בלום" (ב"ב נח א) וענינו אבנים סגורות, ר"ל שאישי ההויה מורכבים מד' יסודות, וכל עת שיהיו סגורים בגופם יתקיימו אישי ההויה, אבל ההעדר הוא שכל דבר יצא לחוץ וירצה לשוב ליסודו, ועיין (חולין פט א) "שבולם עצמו" פי' שסוגר את פיו, (ובבכורות מ, ב) מבולמות פי' רש"י ז"ל קצרות, "פיו בלום" (שם) ג"כ פי' רש"י ז"ל קצר, וענין קצר קצרות, כמו סגור סגורים, ועיין בכורות שם בלשון ב' דרש"י שפי' שם בלום נפוח, ועיין תוס' שם ד"ה "פיו" שמקיים כלשון הראשון שפי' רש"י ז"ל בלום קצר, ויתכן שהיה דעת בעל ס' יצירה ודעת רז"ל כאשר פי' הרמב"ן ז"ל, כי תהו רמז אל החומר הקדמון שנקרא פשוט בלי צורה, ובלשון יוני, או בלשון הפילוסיפים היולי, והמלה נגזרת בתוהה על הראשונות, מפני שאם בא אדם לגזור בו שם, תוהה ונמלך לקוראיו בשם אחר, כי לא לבש צורה שיתפש בה השם כלל, והצורה הנלבשת לחומר הזה נקרא בלה"ק בהו, וע"כ נקרא בהו, שהן שתי מלות, ר"ל בו הוא, כלומר דבר שיש בו צורה, ומזה אמר הכתוב "ונטה עליו קו תהו ואבני בהו", ייחס הקו לתהו שהוא החומר שאין בו ממש, לפי שהקו היא שיראה האומן מחשבת הבנין שהוא מקוה לעשות, והמלה נגזרת מן קוה קויתי (תה' מ, ב) וייחס האבנים לבהו שהוא הצורה לפי שהאבנים הם צורות הבנין, ונמשך אחריו בזה רבינו נסים ושאר האחרונים כולם, והרלב"ג בפי' על התורה וכן במלחמותיו ח"ב פ"ד, פי' בהיפך שתהו נאמר על הצורה, ובהו על החומר עיי"ש, וכתב הרדי"א כי הנה המלות האלה בעצמם, ומאמרי ס' הבהיר יסכימו לדעת הרב נחמני, וכן בזהר (דף טז ב) "תהו אתר דלית בה גוון ולא דיוקנא, ולא אתכליל ברזא דדיוקנא וכו', בהו להאי אית ליה ציורא ודיוקנא וכו':


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:45:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:45:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:45:1)

[מה] אעפ"י שנבראה עם כל חלקיה, עפר, מים, רוח, ואש, וכיוצא, וכן כל מיני אבנים ומחצבים, לא היו מתוקנים, ולא דבר דבר על מקומו, המים היו שבים במקומם, ולא הרים וגבעות, וחלוקי המדינות והימים וכיוצא וזהו בהו (רנה"ו):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:46:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:46:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:46:1)

[מו] וכן בדרז"ל גזרו ממנו פעל ואמרו (ב"ר פ"ב) ישבה הארץ תוהה ובוהה, ונראה שפירשוהו ג"כ במובן שממון וריקות:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:47:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:47:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:47:1)

[מז] וכן כתב הח' בן ציני בספרו הגדול הנקרא (כתאב אל שיפי) בחלק "חכמת הטבע" "שמהראוי לפי טבע המים והארץ, להיות המים על הארץ, והארץ באמצע המים, ושיהיה המים מקיפין אותה מכל צדדיה, ואולם המציאות אינו כן":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:48:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:48:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:48:1)

[מח] ואפשר לפרש והארץ היתה, אעפ"י שנבראת עם השמים במאמר אחד, נבדלה מהן הארץ שהיתה בריאתה תהו ובהו וחשך, כי השמים בהבראם היו מיד בתכלית שלימותם זולתי המאורות, וזה פי' וי"ו של והארץ שתמה עליו הראב"ע ז"ל, ואמר שהיא כפ"א רפה בל"י, ואין הדבר כן, וענינה אעפ"י שהשמים נבראו בלי חסרון לא כן הארץ, אלא והארץ היתה וגו' (רנה"ו) לא נאמר לשון זה גבי שמים אלא מפני כבוד שכינה ששורה בהם, ולפי סברת התלמוד שגם הם תהו ובהו נבראו (חזקוני):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:49:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:49:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:49:1)

[מט] אם תבקש בריאה למלאכים שאינם גוף לא נתפרש בתורה, אבל אם תזכה ותבין סוד בראשית, ולמה לא הקדים לומר "אלהים ברא בראשית", תדע כי על דרך האמת יגיד הכתוב בתחתונים וירמוז בעליונים, ומלת בראשית תרמוז בחכמה, שהיא ראשית הראשים (רמב"ן) ודעתו שבראשית תורה על ספירת חכמה שהיא היתה ראשית הבריאה, ויפרש מלת אלהים על המלאכים, ויהי' פי' הכתוב, שבראשית וחכמה עליונה, ברא ר"ל הבוי"ת שלא נזכר בכתוב הזה, ג' מדרגות מהנמצאים, שהם עולם המלאכים הנקראים בכתובים אלהים, ועולם הגלגלים והם השמים, והעולם השפל והיא הארץ, שהם שלשת חלקי הנמצא, השכלי, השמימיי, והחמרי השפל הזה, ולכן לא אמר הכתוב אלהים ברא בראשית, לפי שהיה אלהים לפירוש זה נברא ולא בורא, וכן פי' רבינו בחיי, וכתב ע"ז הרדי"א "וגם הדעת הזה אינו נכון" עיי"ש:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:50:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:50:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:50:1)

[נ] והח' ר"ש ן' תבון בס' (יקוו המים) אחר שהביא דעת המורה שכל התורה עיקר הכוונה בה היה לתוכותיה ולסודותיה לרמוז אל החכמים באמיתות המציאות כתב "ואני אומר בהיפך שלא נתכוון בתורה רק להועיל אל ההמון, אך בלא ספק היה במה שהוצרך להציעו להמון מה שבפשוטו מה שירחיקוהו החכמים יודעי האמיתות, ע"כ הוצרך משה ע"ה לכתוב הדברים ההם דבורים על שני אופנים, כלומר שיהיה האופן האחד מכסה את חבירו, ושיהיה העליון לצורך ההמון, והפנימי לחכמים, וכבר רמז שלמה ע"ה על איזה תכונה צריך שיהיה שני האופנים חיצון ופנימי" והחזקוני כתב "ויש כמה ענינים שלא נתפרסמה כאן יצירתם כגון מלאכים ומעשה מרכבה וגיהנם, אלא רק דברים שאנו רואים בעולם, ואפילו "ויטע גן בעדן" לא נכתב אלא מפני סרחונו של אדם שנתגרש משם, אך הכתוב כולל יצירתם בבת אחת כדכתיב "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:51:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:51:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:51:1)

[נא] כן הוא בג' (חגיגה יב א') א"ר יהודה שני רקיעים הם שנאמר (דבר' יו"ד יד) "הן לד' אלהיך השמים ושמי השמים", ר"ל אמר ז' וכו', (ובדב"ר פ"ב סי' ל"ב) רב ור' אליעזר, ובשוח"ט מזמור קי"ד ב', בשם רבנן ור' אליעזר (ובאבות דר"נ פל"ז ט') בשם ר' מאיר, (ועיין במד"ר פ' כ"ט, י"א) כל השביעין חביבין לעולם למעלן וחשיב שם שבעה רקיעים, וכן בפסיקתא דרב כהנא פסקא בחודש השביעי סי' עה, ובפסקא ויהי ביום כלות משה סי' קכב חשיב שש רקיעים, (וכן הוא בפס"ז בר"א א ז), ועיין מורה בפ"ל מהחלק השני שאמר ג"כ שאין השמים הנאמר תחלה באמרו את השמים ואת הארץ, הם אלו אשר נקראו שמים, וחזק זה הענין באמרו על פני רקיע השמים, לבאר שהרקיע בלתי השמים, ומפני זה השתוף בשם יקראו ג"כ שמים האמיתיים רקיע, כמו שנקרא רקיע האמיתי שמים, והוא אמרו ויתן אותם אלהים ברקיע השמים", (ועיין בפי' קרשקש שם שכתב וז"ל "אמנם דעת אבן עזרא שהרקיע הוא האויר, ואמר ויתן לא שהם מונחים ברקיע שהוא אויר אלא בעבור ששם יראו כמו שידמו ההמון) והנה לפי דעת המורה הם שני מיני שמים נבראו אז, וצריך שיאמרו ככה על הארץ הנזכרת בפ' ראשון כי היא אחת והנזכרת בפ' יקוו המים היא אחרת וזה לא יתכן:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:52:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:52:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:52:1)

[נב] כן הוא בג' (חגיגה י"ב ב', במד"ר כ"ט י"א, פסיקתא דרב כהנא פסקא בחידש השביעי סי' ע"ה, מדרש משלי פ"ט בפ' "חצבה עמודיה שבעה" ילקוט משלי רמ"ז תתקמ"ד, זהר ויקרא דף יו"ד א', בפ' אם זבח שלמים קרבנו):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:53:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:53:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:53:1)

[נג] ועיין מדרש תה' (מזמור מ"ח ב'), ובתנחומא קדושים סי' יו"ד, הוצ' הח' רש"ב) כשם שהטבור הזה נתון באמצע האיש, כך א"י טיבורה של עולם, שנא' "יושבי על טבור הארץ" (יחז' ל"ח י"ב) א"י יושבת באמצעיתו של עולם, וירושלים באמצע א"י, וביהמ"ק באמצע ירושלים, וההיכל באמצע ביהמ"ק, והארון באמצע ההיכל", והנה טבור האיש איננו באמצע ארכו, אך המכוון בזה, כי הקדמונים חלקו את היישוב לשבעה אקלימים כמו שביארתי למעלה, וחז"ל מצאו עיר ירושלים שהיא יושבת בַתְוֶך, ולעולם ישובח הממוצע בין שני הקצוות, וא"י ממוצע בין הקור ובין החום, ואוירו במזג השוה ע"כ הוא מחכים יוחר משאר אוירי עולם, וכן כתב הח' ז"ל שלא ימצא חכם בארץ כושי, מה שאין כן בא"י הממוצע בין שבעה אקלימים, ולזה כוונו חז"ל באמרם ירושלים באמצע העולם, ר"ל באמצע רוחב היישוב, וכן היתה כוונתם שהרי דימו אותו לטבור האדם, וכן אז"ל על טבריה שיושבת בטיבורה של א"י (מגילה ו', א'):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:54:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:54:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:54:1)

[נד] וכן דעת המורה בפ' ארבעים מהח' הראשון באמרו "רוח שם משתתף, הוא שם האויר, כלומר יסוד א' מד' היסודות ורוח אלהים מרחפת, והוא ג"כ שם הרוח המנשבת "ורוח הקדים נשא את הארבה", "רוח ים" ולפי דעת המורה פה כי הרוח המנשבת אינו יסוד האויר, כי יסוד האויר פשוט, ורוח המנשבת הוא דבר מורכב, ועיין שם בפ"ל מהח' הב' ובפ' קרשקש שם, וכן כתב הרלב"ג במלחמותיו ח"ב פ' ששי, "ויאמר רוח על האויר היסודי, ומזה הענין אמרו "ורוח אלהים מרחפת", והנה סמכו לאלהים להורות על גודל כמותו, כי הרוח המנשבת מעטת הכמות, ולהיות הרוח משותף לאויר היסודי, ולרוח המנשבת, תארו בגודל להורות מאיזה רוח ידבר, ועיין ברדי"א מה שהשיג על המורה, ולדעת הרמב"ן ז"ל בעבור שהיא דקה מכולם, ולרוב דקותה ייחם הרוח לשם אלהים עיי"ש:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:55:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:55:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:55:1)

[נה] מים שנבנית על משקל השניים כמו עינים, אזנים, רחים, מאזנים, וטעם הדבר, לפי שיסוד המים מורכב משני מיני אויר, כאשר עמדי האחרונים על הנסיון הזה, וקראו למין האחד אוֹסִיגֵינוֹ ולמין השני אַדְרוֹגֵינוֹ ומניח השרשים הבוי"ת ידע מאז סוד כל הדברים ועצמותם החמיתי, ולכן בא שם מַיִם על משקל זה, וכזה תקיש לשם חיים עיין שרשו (יש"ר):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:56:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:56:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:56:1)

[נו] וכן בפדר"א (פ"ה ופכ"ג) יכנה את המים היורד מלמעלה בשם מים זכרים, ומי תהומות שלמטה בשם מים נקבות וע"כ יאמר שם בפ"ט "וכל הגשמים יורדים בים זרע הם לאשר בים, ומהם הדגים מזדווגים", ופי' הגרד"ל מפני שהמלוחין ממעטין כח הזרע וכמו שמנו (גיטין ע', א') בח' דברים שממעטין הזרע, וא"כ הדגים וכל בריות שבים ששותין תמיד מים המלוחין היה להם להתמעט זרעם לולי הגשמים, ועיין (ירושלמי ברכות פ"ט ה"ב, ב"ר פי"ג יג):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:57:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:57:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:57:1)

[נז] והרלב"ג יפרש המלה מרחפת מענין מנוחה, רוצה לומר שהיה נוחה על שטח המים, וכן "על גוזליו ירחף" הרצון בו ינוח, והביאו לזה מענין שפי' רוח אלהים על יסוד האויר, כדרך שפי' הרב המורה, ובעבור שהיה האויר נח על פני המים, לא מתנועע במקומו הטבעי, הוצרך לפרש מרחפת מלשון מנוחה, והרדי"א פי' מענין "רחפו כל עצמותי" (ירמי' כג ט') שענינו הרעש וההתנועעות הבלתי מסודר, וכן "על גוזליו ירחף" הוא ענין תנועה ונדנוד, וכלל הענין שמרחפת מורה על התנועה או על ההנעה וההתעוררות לתנועה, כן אמרו שהיה הרוח מרחפת על פני המים, ענינו שהיה מניע את המים ומעירם, ומסכים לזה מאמרם ז"ל (חגיגה טו א', ב"ר פ' ב', ילקוט ברא' רמז ד') ששמעון בן זומא דרש ורוח אלהים מנשבת אין כתיב כאן אלא מרחפת כעוף הזה המרפרף בכנפיו, נוגעת ואינה נוגעת, ועיין (ירושלמי חגיגה פ"ב ה"א):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:58:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:58:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:58:1)

[נח] המליצה העמוקה הזאת הרעישה את המפרשים ז"ל, ולדעת המורה דבר הכתוב על יסוד האויר, ולדעת אחרים על רוח חזק וסער על פני המים, ושתי הדעות האלו לא יתכנו, כי טרם נעשה הרקיע לא היה יסוד האויר, לא רוח וסער, כי שתיהן התהוו בתוך הרקיע המבדיל בין מים למים, גם יסוד אויר לא נקרא רוח בלה"ק, ומה טעם לזכור האויר, או רוח המסער במקום זה, והרבנים האלה חשבו כי הכתוב מזכיר פה הד' היסודות המשותפים ותרגמו רוח אלהים יסוד האויר שהיה על המים, וחשך כנו לאש היסודי, וכיוצא בדברי הפילוסופים כלם ענין בדוי ואחרוני הפלוסופים והחכמים הכחישוהו, גם לא נמצא רמז ממנו בכל כתבי הקדש, ורש"י ז"ל אמר בפי' זה כסא עומד באויר ומרחף על פני המים וכו', וזה הפירוש צריך פירוש, כי לפי הנראה הדברים סתומים, ודברי ראב"ע ז"ל נסמך הרוח אל השם בעבור היותו שליח בחפצו לייבש המים וכו', ועל מלת מרחפת אמר נושבת למעלה במים, כמו "על גוזליו ירחף", וכבר אמרנו שעדיין לא היה אויר ולא רוח סערה, ומה טעם הסערה והרוח החזק המייבש המים הרבים למרחפת שהיא תנועה קלה ומעוטה, גם לא יבשו המים, סוף דבר בכל הפירושים האלה לא נושענו (רנה"ו) עיי"ש שמפרש בביאור רחב ומתרץ עפ"י דעת רש"י ז"ל:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:59:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:59:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:59:1)

[נט] וכן דעת הרמב"ם (מורה ח"א פ' סה) וז"ל "וכל מה שבא במע"ב ויאמר, ויאמר, ענינו רצה או חפץ, והמופת עליו ר"ל שאלו המאמרות כולם אמנם הם רצוניים, לא מאמריים, כי מאמרי הצווי אמנם יהיו לנמצא יקבל הצווי ההוא", ופי' הרדי"א שם "ואחר שהעולם מחודש א"כ לא היה מי שיקבל שם הצווי, א"כ יהיה ויאמר, רצה ד' שיהיה אור ויהי אור, וכן כל ויאמר הנמצא במע"ב", והרש"ט בפי' למורה ח"ב פ' כט כתב "זה שרש גדול בענין הנבואה כי אם יהיה הנביא ערבי, תבואהו הנבואה בלשון ערבי, ואם יהיה לועז תבואהו בלשון לועז, כי למעלה אין אומר ואין דברים, אבל ישפיעו הענינים, והנביאים משימים המלות, או יחשבו כפי דמיונם, שהשם מדבר עמם באותו לשון, והבן זה כי הוא ענין גדול הערך", ובענין הדבור שנזקק למרע"ה היה בודאי קול נברא שנמצא מן הטבע, וכן כתב הרמב"ם ז"ל באגרתו לר' חסדאי הלוי הספרדי ממצרים לעיר אלכסנדריא, ועיין בס' אמרי בינה להרב החסיד ר' דובער ז"ל מליובאוויץ שער הק"ש שכתב "ברוך שאמר והיה העולם, פי' שאמר שרצה, שהרצון הוא האמירה שבהעלם, וכן "כי הוא אמר ויהי", וכן "ההוא אמר ולא יעשה" היינו שאמר לעצמו, וכמו "וד' פקד את שרה כאשר אמר" פי' כאשר אמר ברצונו לעצמו, והרמב"ן ז"ל כתב שהוצאת הדברים לפועל תקרא אמירה, וע"ז כתב הרדי"א שהוא בלתי נכון, כי אם היה ע"ד משל "ויאמר אלהים יהי אור", מורה על יציאת האור לפועל, מה יהיה ענין אמרו "ויהי אור" כי יהיו שני המאמרים מכח אחד עיי"ש ורב"ח כתב ענין ויאמר כמו וגזר כענין שנאמר (איוב כח נח) "ותגזר אומר ויקם לך" ועיין רשב"א בפי' לאגדות תענית פ"ג על מאמר ר"ח בר לוליאני "אנא שמעינהו להנך ענני", וז"ל הכוה"ק "לשון דבור ואמירה שאצלו ית' איננו כ"א המצאת קול דברים הנשמע רק לנביא לא אל זולתו, ואנחנו לא נדע באיזה אופן נתגשם רצון הש"י ונתהוה לדבור עד שיהא נשמע לאוזן, ורמזו ע"ז בזהר (דף טז ב) "ויאמר אלהים מאן דאוליד ליה אוליד בחשאי דלא אשתמע כלל כיון דנפק מניה מאן דנפיק אתעבד קול דמשתמע לבר", וגם דרך הדבור באדם אין אנו מבינים איך הנפש פועלת בו, אעפ"י שהיא רוחנית והגוף גשמי, עכ"פ לא יצויר רק מגרון ולשון וכלי דבור, ואין מקום לכל אלה אצלו ית' המרוחק מכל מקרי גשמיות תכלית הריחוק, ולזה כל אמירה ודבור הכתובים בו ית' אין לתרגמם בפועל עצמי (ער שפראך) רק כפעל מסבב, דוגמא לזה ויאמר ד' לה דרבקה שהיה ע"י אמצעי לרש"י, רשב"ם, וראב"ע, ויאמר אל משה אני חותנך יתרו (שמות יח ו) "ויאמר אליו אדום" (במד' כא יח) שהיו המלאכים אמצעים לאמירה, וגם פעלים אחרים הרבה צריכים להתבאר בפעל מסבב:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:60:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:60:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:60:1)

[ס] עיין רלב"ג בפי' על התורה בביאור המלות "יהי אור":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:61:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:61:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:61:1)

[סא] וכן הוא בדרז"ל (ב"ר פ"ג ב, ילקוט רמז ד) ר' ברכיה בשם ר"י בר סימון פתח בדבר ד' שמים נעשו וגו' לא בעמל ולא ביגיעה ברא הקב"ה את עולמו אלא בדבר השם":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:62:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:62:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:62:1)

[סב] נראה שלא הוציא הנה ענין הרצון בלשון אמירה רק לרמוז בזה שהמכוון בה הוא רצותו מזולתו לעשות הנעשה ההיא איש איש לפי מציאותו שהמציאו השם עליו, וכל זה לרמוז שמאת השם בא לו הכח לעשות המעשה בו לא מעצמו וכאלו השם עשאו, כמו שיאמר האדון לעבדיו לעשותו ויעשוהו, יוחס לאדון ולא לעבד, וע"ז קראם הנביא "עושי דברו" "עושי רצונו" (יקוו המים):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:63:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:63:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:63:1)

[סג] פי' קודם הבריאה שלא הגיעו קרני השמש והמאורות עד לשלשת היסודות, היו עגוליהם חשוכים מפני האידים המימיים והלחים של אלו היסודות ולא נכנס אור השמש כי אם להאויר הנקי האיתירי המכונה אש היסודי וכשהחל הרוח בחפץ השם לייבש את המים דחקו קרני האור בינות היסודות הללו (רנ"ק) ואתה תדע שהרב המורה והראב"ע ג"כ וכל האוחזים דרכם חשבו שהאור הנזכר כאן הוא האור עצמו מהמאורות שנבראו בשמים, וניקולא דלירא שפי' התורה לאומות זהו דעתו ג"כ, וגם הרמב"ן זכרו בשם י"מ, אולי שלא ראה בדברי המורה ולכן לא ייחסו אליו, עוד תשוב תראה שגם בחכמי הגמרא נמצאו אנשים חכמים מחזיקים בדעת הזה, כי הנה במס' (חגיגה יב א) אמרו שביום הראשון נבראו עשרה דברים, ומנו בכללם האור, והקשו שם, ואור ביום ראשון איברי ? והכתיב "ויתן אותם אלהים ברקיע השמים", וכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום רביעי, ואמרו בסוף הסוגיא כתנאי וכו', וחכמים אומרים הן הן מאורות שנבראו ביום ראשון ולא תלאן עד יום רביעי (רדי"א) ודעת הרדי"א לא יסכים לזה עיי"ש:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:64:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:64:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:64:1)

[סד] וכן בלשון משנה רואה אני את דברי אדמון (כתובות קט א) והשיג עליו הרמב"ן ז"ל וכתב שאין דבריו נכונים, שא"כ יראה כענין המלכה ועצה חדשה שיאמר כי אחר שאמר אלהים יהי אור, והיה אור, ראה אותו כי טוב הוא, ולכן הבדיל בינו ובין החושך כענין באדם שלא ידע טיבו של דבר עד היותו, אבל הסדר במע"ב כי הוצאת הדברים אל הפועל יקרא אמירה, וקיומם נקרא ראיה עיי"ש שהביא ראיות ע"ז, והשיג עליו הרדי"א, באמרו כי אינו מוצא בשום מקום שתאמר לשון ראיה על הקיום, והראיות שהביא ע"ז המה יהיו ראיות לסתור, עיי"ש ועיין קרני אור הערה נט:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:65:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:65:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:65:1)

[סה] פי' החושך הוא העדר ואינו יש בעצמו, אלא העדר האור שהוא יש לפי דעת הח' ז"ל (למעלה א א) שכתב "ובורא חושך שהוא הפוך האור שהוא יש", א"כ איך נופלת ההבדלה ביניהם בעצם, זולתי במקרה בקריאת השמות, ר"ל שהוא שם למה שאינו יש, ורוב דעות הקדמונים שאין החשך העדר האור בלבד, אבל היה גם הוא יש כענין שנאמר "יוצר אור ובורא חושך" (ישעי' מה ז) וכן דעת רוב האחרונים, וכן פי' החזקוני "וחשך על פני תהום" אברא קאי, הקב"ה ברא חושך על פני תהום, שהחושך בריאה היא כדכתיב "יוצר אור ובורא חושך" אבל קודם לכן לא היה חושך ואור, וכן דעת הגר"א ז"ל באמרו שהחשך היא בריאה, ולא כדעת האומרים שהחשך הוא העדר האור, וכן פי' בעל הכוה"ק, ויסיים כי על חדוש החשך נאמר בריאה, בורא חושך, בעבור שהוא חומר עצם שאין כח באדם לדעת תוארו, ועל זכות האור הונחה מלת יצירה, כי גבול שם לו לדחות החושך כפי כח ממשלתו והפקת נגהו", ובדרז"ל (פסחים ב א) "קרייה רחמנא לנהורא ופקדיה אמצותא דיממא, וקרייה רחמנא לחשוכא ופקדיה אמצותא דלילה", וכן (ב"ר פ' ג ו) "יום יהיה תחומך ולילה יהיה תחומך":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:66:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:66:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:66:1)

[סו] ולמטה (א יח) כתב הח' ז"ל "ודע כי עת שתחשך השמש יהיה ערב עד שעה ושליש שעה שיראה כמו אור בעבים, וכן הבקר אור קודם זריחת השמש, ובפם"ז (ברא' א ה) "הבקר הוא תחלת הכנסת האור, והערב הוא תחלת הכנסת החשך, גם כל הלילה נקרא ערב על שם תחלתו, כמו שנקרא כל שלשים יום מהלבנה חודש על שם תחלתו שנקרא חודש, כמו שאמר מחר חדש (ש"א כ יח) לפי שיתחדש אז אור הלבנה, וכן אמר על כל הלילה "ומדד ערב" (איוב ז ד) וכן "ישובו לערב יהמו ככלב" (תה' נט ז) ואין הכלבים צועקים בתחלת הלילה, והמסורת, אומיא ורמשא בשלש נקודות, עירוב ומטוה בשתי נקודות (ובפס"ז שם) קרא לו שלשה שמות לזה, ושלשה שמות לזה, אור, יום, בקר, חושך, לילה, ערב. תחת יום לילה, תחת אור חושך, תחת בקר ערב:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:67:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:67:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:67:1)

[סז] ורוו"ה השיג ע"ז וכתב שאין לזה יסוד, כי אין ביקור בעברי, כי אם בקשת מום, ועיקרו בבהמה, והביא ראיות ע"ז עיי"ש שהאריך, ושד"ל ביאר שם "בקר" מן "בקע אור" כטעם אז יבקע כשחר אורך (ישעיה נח ח):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:68:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:68:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:68:1)

[סח] עיין יהל אור, מה שכתבתי שהוא ממאמר הנקרא אצל בעלי ההגיון "מאמר המצטרף" והנני לבאר זאת, כי המספר מתחלק לשני מינים, מין הראשון נקרא מִסְפַר נִפְרָד, כמו אחד, שנים, שלשה, מפני שמלת אחד אין לו הצטרפות ושייכות עם השנים, ולא השנים עם השלשה ומין השני נקרא מִסְפַר מִצְטַרֵף, כמו ראשון, שני, שלישי, כי לא יתכן לומר על כל אחד בפני עצמו, כי אם בהצטרפו לזולתו, כי לא נוכל לומר ראשון, אם אין שני לו, ואו"ת ג"כ "יומא חד" כבעברית, וכן תיוב"ע, ור' משה ן' עזרא כתב "לפי שהאחד הוא סימן להתחלה אשר אין תחלה קודמת לה", וכן בפס"ז (ברא' א ה) ללמדך כי מיוחד היה היום ההוא ואין לפניו יום אחר וכו', והב"ל פי' ראשון יאמר על הראשון במספר כמו ראשון הוא לכם לחדשי השנה" (שמות יב ב) וזה לא יתכן פה, כי אחר בריאת שמים וארץ הכוללים הכל כמו שדרשו חז"ל את לרבות תולדותיהם לא היתה בריאה שנית, ושד"ל פי' "יום אחד" יום שלם, הערב והבקר זה אחר זה הם יום אחד, ואין הכוונה לומר יום ראשון אלא יום שלם, ועיין (נזיר ז א):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:69:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:69:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:69:1)

[סט] והזכיר הכתוב ערב ובקר בראשון ובשני ובשלישי, אף לא היו עוד מאורות שיהיו מחייבין הערב והבקר כי שקיעת האור הוא הערב, וזריחתו הוא הבקר, אמנם הזכיר בשלשתם ערב ובקר, ולא כלפי האור אלא כלפי הגלגל, שהוא חוזר ומתגלגל בו, כי כל חלק מחלקי הרקיע כשהוא עולה הוא לו בקר, וכששוקע הוא לו ערב, אך מיום רביעי ואילך שנבראו המאורות הזכיר ערב ובקר כלפי האור, וכן כתב הרמב"ן ז"ל, כי זה רמז לתנועת הגלגל על פני כל הארץ בכ"ד שעות, שכל רגע מהם בקר במקומות משתנים, וערב במקומות שכנגדם, ועיין (עקרים מאמר שני פי"ח) שכתב ג"כ שהמובן מן הפסוקים הוא שלא היה סדר היום והלילה נמצא עד יום הרביעי שנתלו בו המאורות, ומיום הראשון שנברא הגלגל, הגלגל היה מתנועע, והיה נמצא סדר היום והלילה קודם יום הרביעי", ולפי דעת המורה שנבראו המאורות ביום ראשון לא נראה גוף השמש עד יום רביעי שאז נטהר האויר מהאידים כולם, ונראו גופי המאורות עצמם ברקיע השמים, ורבינו עובדיה מברטנורא פי', שזה שכתוב בתורה ויהי ערב ויהי בקר, נאמר למשה מפי הגבורה שהיה במעשה הזה משך זמן, כמו שיש עתה בערב אחת, בקר אחת, לפי שלא היה אז בקר וערב:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:70:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:70:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:70:1)

[ע] כן פי' רז"ל (סנה' צז ב, ר"ה לא א) "אמר רב קטינא שיתא אלפי שני היה עלמא וחד חרוב, שנאמר "ונשגב ד' לבדו ביום ההוא (ישעי' ב יא), ועוד אמרו כי אין הקב"ה מחדש עולמו אלא לאחר ז' אלפי שנה, וכתב הא"י כי דעת הח' ז"ל בזה, כי יש מחכמי המזלות שאמרו כי כל אחד משבעה משרתים ימשול על עולם השפל אלף שנים, ויהיה רוב המאורעות הבאים לארץ באותם האלף כתולדות המשרתים המושל עליו, והנה באלף השביעי יראה פעולת שבתאי, בעבור היותו מושל, ואז יחרבו מדינות רבות, וימעט הישוב, אבל לא יחרבו העולם לגמרי. וע"ז הדרך יהיה תמיד בכל אלף השביעי, ודעת הדרש כאלו החכמים, ועיין (התירוש לשר העדולמי נח פ' לד אות ו) בהערה שם מה שכתב ע"ז:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:71:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:71:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:71:1)

[עא] יום דמתרגמינן "יממא" וי"ו באוריתא ופי' יום ממש בלא לילה, ובמקום שמתורגם יום או יומין, פירושו יום ולילה, ע"כ תרגום אונקלוס, ויקרא אלהים לאור יום "יממא" (יא"ר):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:72:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:72:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:72:1)

[עב] ובשמות (טז כה) על הפ' "אכלוהו היום, כי שבת היום לד' " ביאר הח' ז"ל בארוכה וז"ל "רבים חסרי אמונה השתבשו בעבור זה הפסוק, ואמרו כי חייב אדם לשמור יום השבת והלילה הבא אחריו, כי משה אמר "כי שבת היום לד'" ולא הלילה שעבר, גם אמר "מחר" (שם פ' כג), ופי' "ויהי ערב ויהי בקר" כרצונם כי יום ראשון לא השלים עד בקר יום שני ולא דברו נכונה וכו', ועתה שים לבך להבין טפשות המפרשים ויהי ערב ויהי בקר אשר הזכרתי, כי הכתוב אומר ויקרא אלהים לאור יום, והוא מעת זרוח השמש עד שקעו, ולחשך קרא לילה, מעת שקוע השמש עד זרחו, והנה הלילה היפך היום, כמו שחושך היפך האור א"כ איך יקרא מעת ערב שהוא עריבת השמש עד בקר יום, והנה הוא לילה, והנה כתוב על אלה לילה ליום ישימו" ועיין ביאורי שם, ומה שחרד הח' ז"ל על הפי' "ויהי ערב ויהי בקר", כי בימי הח' ז"ל היה מי שרצה לפרש שהלילה הולך אחר היום ושהשבת מתחיל בבקר, ופי' "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" כשהיה בקר יום שני אז נשלם יום אחד, והח' ז"ל בקנאו על הדבר הזה כתב נגד הסברה הזאת ס' "אגרת השבת" לבאר תכונת השנה והחדש והיום הנזכרים בתורה, ובו יצא להוכיח בראיות רבות אמיתת הקבלה בדבר השבת, ויקלל בקללות נמרצות למי שיקרא את הפי' הזה בקול גדול, וגם הסופר הכותב אותו בפירושו התורה ידו יבוש תיבוש, ובאמת אין לנו להביא ראיות אחרות, כי הפסוק "מערב עד ערב" (ויקרא כג לב) הוא ראיה ברורה, ואין צורך לראיות אחרות:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:73:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:73:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:73:1)

[עג] וכן הרדי"א ישיג על הגאון ז"ל וכתב "כי הדעת הזה אין ראוי להשגיח בו, כיון שאין המציאות מאמת אותו, ולא בא עליו מופת, והם באמת דמיונות בני אדם, שכאשר יקשה עליהם לדעת הדבר יעשו להם דמיונות כוזבים לשכך את האוזן להסיר מעליהם תלונת הספקות":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:74:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:74:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:74:1)

[עד] וכן אז"ל (ב"ר פ"ד ב) "ר' יהודה ב"ר סימון אמר, יעשה מטלית לרקיע כד"א "וירקעו את פחי הזהב":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:75:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:75:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:75:1)

[עה] כאן צייר את האויר שבין הארץ והעננים כגוף מרוקע המבדיל בין המים שבארץ והמים שבעננים, והוא סובל המים עליו, וברצון השם הם יורדים משם על הארץ, והוא שהאל נתן בטבע המים להנשא למעלה ולרדת אח"כ למטה לארץ, ובתרגום היוני המיוחס לשבעים זקנים מתורגם רקיע ענין חוזק, וכן תרגמו אח"כ בלשון רומי, וזה נמשך להם מהוראת שרש "רקע" בלשון סורי שהוא מורה חזוק, וכן רקיעא בלשון סורי חזק וקשה, ולדעת קצת רקיע, לשון הכאה ודחיפה כמו "הכה בכפך ורקע ברגלך (יחז' ו יא) ע"ש שהשמים והאויר המקיפים את הארץ מכל צד, וכמו הם דורכים על הארץ ועוצרים חלקיה מהתפרד, וכל זה רחוק מפשט הכתובים, ומכל מקום נראין הדברים שתחלת הוראת שרש רקע הוא ענין דריכה והכאה, ומפני שהדבר שמכים עליו הוא נשטח ונמתח הושאל שרש רקע להורות על המתיחה והשטיחה (שד"ל) רקיע לא נמצא בכנוי, כמו שמיו, שמיך, שכל דבר מרודד קרוי רקיע, והאומר רקיעך, לא נדע במה מדבר (רוו"ה):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:76:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:76:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:76:1)

[עו] עיין יהל אור, ובז"ח ברא' (דף טו א) "אר"א אלמלי דסחי שמשא בימא דאוקיינוס הוי שריף ואוקיד לכ"ע, סליק מתחות ארעא דישובא ונגע לההוא דרגא דאיקרי קרבוסא בלשון יין", ופי' הגרד"ל, משמע שהוא קו האופק של קצה השמים שנגד אוקינוס שבאמצע כדור הארץ שמשם מתחיל השמש לעלות לחצי כדור שלנו, וא"כ אולי הוא "קרכוסא" בכ"ף והיינו קרקוסי דהכא, ויהי' זה השם לצירי הצפוני והדרומי בשם המושאל שבהן הארץ עומדת על בלימה במרכז אויר שתחת השמים, כאלו אחוזה בקורקוסי שמים בצירים הנ"ל, ומפני שהמשיל השמים כאהל פרוס על הארץ קרא חיבורן לארץ בלשון ווין וטבעות המחברים האהל ביתדותיו ומתריו", ועיין ערוך השלם ערך "קִרְקָס" שפי' מלשון יון טבעת או וי"ו עגול, וכן פי' המוספי, (ובב"ר פי"ח א) אפי' קורקוסים של זהב עשה לו, וכן (בבמד"ר פ"ד) "ופורקין את הקורקוסין", ופי' המפרשים שהוא מלשון קרסים וטבעות:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:77:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:77:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:77:1)

[עז] ובזה יאמרו החכמים שהאויר הוא שלשה חלקים, החלק שיהיה בו הגשם והמטר ושאר הדברים הנוגעים מנהגם, וחלק האמצעי והוא חם ולח, והחלק העליון הוא חם ויבש, כי הרוח המנשבת הוא מורכבת לא פשוטה (רלב"ג) וכן מבואר בס' האותות הביאם הרדי"א והאריך בהם, ובפרדס רמונים לרש"ט שפרוט, שהעליון הקרוב לאש חם ולח, ומה שלמטה ממנו חם בסבת קורבתו מן האידים העולים מן המים ומרוחק מהגיע אליו ההתהפכות הניצוץ, ומה שלמטה מזה קרוב לארץ חם ויבש לסבת קורבתו מהתהפכות הניצוץ, ועיין אהל יוסף ששם יבאר, שהאחד חם גם יבש מעט, בעבור היותו דבוק אל גלגל האש, והשני קר ולח, והשלישי שהוא השפל היה ראוי שיהיה קר ולח יותר מהשנים הראשונים, ואיננו כן רק הוא חם ולח יותר מהם עיי"ש. ודעת הח' ז"ל כי הרקיע הוא דבר נטוי על ראשינו, ולא יקיף כגלגל הסובב, וזהו שאמר שקצות השמים עם קצות אוקיינוס, כלומר שקצות הרקיע מגיע עם מי אוקיינוס, אבל לא מקיפין אותו, והוא כמו האהל שהיא מתוח ונטוי כדמות הגג זהו שאמר "וימתחם כאהל לשבת" (ישעי' מ כב) ועיין יסוד עולם לר"י הישראלי מאמר ב פ"א שסתר דבריו עיי"ש:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:78:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:78:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:78:1)

[עח] פעולת ההארה אשר האיר ד' עפ"י המים היא סבת הוית הרקיע, וזהו דבורו, וזה כי מבואר הוא בטבעיות שהאידים העולים מן הארץ הם חלקים מימיים דקים מן הדקים העולים מן המים בהתייבשם כחום היום, ונשאים באויר לקלותם עד הגיעם אל מקום עופפות העבים ששם האויר קר, ונפרד החום ומתחברים חלקי המים, ונעשים רסיסי גשם ויורדים על הארץ, והנה טרם האיר ד' ע"פ תהום היו אלה האידים ממלאים מקום האויר שמפני המים ומעלה עד קצה מקום עליית העבים, כי כלם משקה מפני קרירות האויר כלו, יען לא הוחם האויר שלמטה באור, אולם אחרי האיר ד' ע"פ תהום, הוחם זה האויר התחתון מהאור העובר בו, פעמים בביאה ממעלה למטה, ובשובה אחור בכפילה ממטה למעלה, אז נטהר זה האויר ונזדכך מהאידים, כי עלו למעלה אל מקום העבים ששם האויר קר, בעבור ששם פסק כח נפילת האור:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:79:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:79:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:79:1)

[עט] ואפשר לדעת זה נתכוון ר' עקיבא (חגיגה דף יד ב) ולכן אמר שלא יאמרו מים מים, כי אינם בפועל מים, רק בכח, וקרא לרקיע אבני שיש טהור, לפי שהוא בהיר המראה, ודעת בן זומא שהי' שם מים בפועל כסברת רבינו סעדיה, ועיין פרדס רמונים להרש"ט שפרוט על המאמר ד' נכנסו לפרדס (חגיגה שם), ובב"ר (פ"ד א) ר' חנינא אומר יצאה אש מלמעלה ולחכה את פני הרקיע" ופ' המקו"ח שכוונת זה החכם במה שאמר יצאה אש מלמעלה, ר"ל המתהפכת ניצוץ השמש לחכה הרטיבות שבו, ר"ל הקיטור הלח העולה והתחזק, וזה הוא שאמרו במדרש (שם סי' ט) שהשמים נבראו מאש וממים, ר"ל מתהפכת הניצוץ, והמים הוא הקיטור הלח העולה, ומאותן שני דברים נברא הרקיע שנקרא אש ומים, והרנ"ק כתב וביאר כוונת הח' ז"ל, שכל זמן שהיתה הארץ מכוסה במים לא היתה עצם מוקשה, כ"א מתפרד כמו החול, וקרוב לזב ונגר כמו המים, וקרני האור לא חזרו, כ"א עברו בתוכה, והיה כח האור חלש, אולם כאשר ע"י כח מאמר יקוו המים מעל האדמה, ונתיבשה הארץ בעלותה למעלה מן המים, והנה הכו קרני האור ביבשה וחזרו לאחור כמו שהוא עד היום, ורבה האור ונתחזק, אז טהר האויר בעצמו מן האידים המימיים ונעשה העיגול האוירי הסובב כל הארץ, שבו ומתוכו יראו לנו השמים, ויתהוו בו המטר והשלג והברק, ושאר אותות האויר, וע"כ יקרא החכם לחלק האויר הזה שחשב ג"כ המשכו עד לאיזה פרסאות מן הארץ כמו האחרונים וקרא לו בפי' (לתה' קמח ב) "כדור הסגריר", ויחשוב שרק עד גבולו יגיע ערוב היסודות האש, והמים, והגפרית, ושאר חלקי עפר שמהם התהוו אח"כ כל יציר מורכב:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:80:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:80:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:80:1)

[פ] וכן אמר החבר (כוזרי מאמר ה סי' יו"ד) "התחיל "עוטה אור כשלמה", רומז על מאמרו "יהי אור" נוטה שמים כיריעה, רומז אל "יהי רקיע", עיי"ש כל המאמר הבאתי למעלה קרני אור (הערה כד):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:81:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:81:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:81:1)

[פא] עיין יהל אור מה שביארתי דעת הח' ז"ל, וכן הוא דעת הרד"ק, וכן דעת התכן הגדול ר' אברהם ב"ר חייא בעל "צורת הארץ" וכמו כן תמצא להח' ישראלי בפ' ראשון ממאמר שני מספרו "יסוד עולם" ובשאר מקומות רבות שם בספרו אשר על סברא זו הניח כמה יסודות ובנה עליו כמה בנינים, וכן הוא דעת כל הקדמונים, הן מבני ישראל והן מאו"ה, וכתב ע"ז התכן הגדול בעל ס' "נחמד ונעים" שכולם כאחד נמצאו בזה שוגגים ומוטעים, כאשר נתוודע ונתברר היום האמת לאמיתו, שכל ששה קצוות של כדור העולם, המה מגולים ונראים, ואם נמצאו לרז"ל שדעתם ג"כ נוטה להדעת הראשונה, כמו שמצינו (פדר"א פ"ה) שאמרו שם שהארץ על התהומות נרקעת כאניה שהיא צפה בלב ים, כך הארץ מרוקעת על המים, (עיי"ש בפי' הגרד"ל) וכן בכמה מקומות, ובמד"ר אמרו שהעולם ככדור והים כקערה, אשר כפי הנראה מדבריהם ז"ל שדעתם שחצי כדור העולם שקוע במים, אין לתמוה, כי במקומות רבים בעניני התכונה ומדת הארץ "דבריהם ז"ל חתומים וסתומים, והרבה דברו דרך משל וחידה ונכון לפרש הפסוק כפי' הח' ז"ל (תה' כד ב) שהביא בשם ר' משה שיפרש "על" כמו "עם" וכדעתו פי' בעל פ' הברית (ח"א מאמר ט פ"ו) ופי' כי הוא עם ימים יסדה לתבל, וכן ועל הנהרות יכוננה, פי' עם נהרות יסד ארץ ותבל עיי"ש:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:82:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:82:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:82:1)

[פב] ובס' מעשה השם להח' ר"א אשכנזי בפ"ג מספרו בפ' "יהי רקיע" כתב שקודם מאמר יהי רקיע היתה הארץ גוף מקשיי עד שאם האדם היה חופר עד המרכז לא הי' שם מים, אבל כאשר גזר הבורא יהי רקיע בתוך המים, הנה אם תחפור תמצא מים, ואם תוציא המים תמצא יבשה, ואם תוסיף לחפור באותה היבשה תמצא עוד מים, באופן שזה היה אמרו יהי רקיע שב אל הארץ האמורה שיהא ממנה רקיע תוך המים, וכן יאמר שם בפ"ד ובפ"ז, ועיין בס' (נחמד ונעים סי' סה):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:83:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:83:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:83:1)

[פג] (ובב"ר פ' ד ו) "זה אחד מן המקראות שהרעיש בן זומא את העולם" ופי' רש"י ז"ל שהרעיש את עולמו שהלך לו מן העולם, ועיין ברמב"ן ובהתירוש לשר העדולמי מה שפי' ע"ז:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:84:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:84:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:84:1)

[פד] ובב"ר (פ' יז ד) שאל הקב"ה לאדה"ר מה שמו יקרא לו, ואמר לו אני נאה להקרא אדם שנבראתי מן האדמה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:85:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:85:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:85:1)

[פה] פי' שהקוות המים והראות היבשה לא היתה בריאה, ולא נחשבה בפני עצמה, שאין המעשה נקרא אלא על הוויות ובריות שנתחדשו, לא על הפעולות ביסודות, כי לא נתהוו בזו הפעולה לבד ענין ודבר חדש בשדה הבריאה הזו שהוא עיגול המים והעפר, והמקום הפנוי שנתהוה בו ע"י יבשות הארץ, ואין בו עתה בריאה אחרת זולתי האור הבא מלמעלה, והרקיע שהוא אויר חדש למטה מן הרוח (רנ"ק):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:86:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:86:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:86:1)

[פו] לשון קווי הונח על המים לפי שעומדים בקו ובשטח ישר, מה שאין כן הגופים הבלתי נגרים שבנפלם אלו על אלו נעשים גל, ולא נמצא לשון זה שלא על המים, אלא בפ' "ונקוו אליה כל הגוים" ושם היא מליצה שיריית מושאלת מן המים, כמו "ונהרו אליו כל הגוים" (ישעיה ב ב) שהוא מושאל ממרוצת המים בנהר, ומלשון מקוה, נראה שנגזר מלשון רומי שענינו ישר (שד"ל):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:87:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:87:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:87:1)

[פז] הראב"ע ז"ל כשנתעורר בענין הרקיע כתב שהגלות היבשה היתה סבה להוית הרקיע, לפי שבסבה התהפך בה נצוץ השמש לקשות הארץ, ויבשותה בהגלות נעשה האויר השכן אלינו ריקים ספיריי, ולדעתו זה קודם ניצוץ השמש והארתו, והוא היה סבה ליבשות הארץ, והגלות היבשה קודם להוית הרקיע, וקשה הלא השמש והירח והכוכבים נבראו ונעשו ביום ד', והיבשה נגלית בג' קודם לכן עוד שהרקיע נעשה בשני קודם הגלות היבשה, ואיך יהיה מה שנעשה בד' סבה אל מה שנעשה בג', ומה שהי' בג' סבה למה שנעשה בשני, וחשב לתקן כ"ז באמרו ש"ויאמר אלהים יקוו המים", וכן "ויאמר אלהים יהי מאורות", ענינם וכבר והשתדל להביא עדים, שהוי"ו תבוא בכתוב פעמים במקום "וכבר", אבל לא השיב דבר לענין המים, וסדר המלאכות, כי למה יזכור הכתוב הוויות המסובב קודם להוויות הסבה, ואין לומר שהיו הדברים כלם נעשים יחד, כי הנה התורה האלהית שמה ביניהם הבדלי הפרשיות ויחוס המלאכה לימים נפרדים והוא המורה שאינם אחת, גם אין לומר כי לא מצאנו בריאה בג' כי הקוות המים אינה בריאה כמ"ש הח' ז"ל, שהרי מצאנו בג' בריאה, הדשאים והאילנות (רדי"א) עיי"ש מה שביאר דעתו בזה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:88:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:88:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:88:1)

[פח] ולרוו"ה שם מים, ושם ים, עיקר שרשם "הם" מענין ההמיון וכ"א (זהר ברא' קיג ב) "מיא אזלין ונחתין ומשמעין קליהון, ועד כאן קליהון לא שכיך וקרא לה ימים", ודע כי אין שם הים נקרא על המים כ"א על החפירה, וקרקע המקוה נקרא "ים" כדכתיב "כמים לים מכסים" (ישעי' יא ט) כי המים מכסים את החפירה הנקרא "ים", וכן "ואת הים הוריד מעל הבקר" (מ"ב טז יז), כי מפני שהוא מקוה מים גדול יקרא כן, וזה הוא שת"א "ולבית כנישות מיא", כלומר החפירה שהוא בית המקוה שהמים נקוים שם, וכן בברכת הדגים או התנינים ביום החמישי אמר, "ומלאו את המים בימים" (למטה פ' כ"ב) ביאר כי המים עומדים בימים:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:89:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:89:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:89:1)

[פט] אמנם אמר ימים, ולא אמר ים, לפי שטבע הים מתחלף, להתחלף טבע מקומות הארץ אשר יעברו מימיו בהם, כמו שהתבאר בס' האותות (רלב"ג) (ובב"ר פ"ה ח) "והלא ים אחד הוא ומה ת"ל ימים, אלא אינו דומה טעם דג העולה מעכו, לעולה מצידון, ולעולה מאספמיא" וכן הביא רש"י ז"ל המדרש הזה, ועיין ברא"ם ז"ל שטען על אגדה הזאת, ועיין בפי' מהרז"ו, וכן בעל ס' מעשה השם הביא פירושים נכונים ע"ז עיי"ש:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:90:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:90:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:90:1)

[צ] כאשר נראתה היבשה צוה השם שיעלו בה כל דשא ועשב ועץ פרי ולא נתיחד יום לצמחים, ונראה לי לפי שהן דבקים ומחוברים ליבשה, והן חלק מן הארץ ולבושה ויפיה, וכדרך "ועמקים יעטפו בר" (תה' סה יד) על כן נעשו עם היבשה ביום אחד, הכל מעשה אחד לתקן היבשה (רנה"ו):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:91:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:91:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:91:1)

[צא] דשא הוא שם עצם כללי בו נכללו כל מיני הצמיחה, דבתחילת צמיחתן עדין אינן נכרים מאיזה מין המה, ומלת עשב שם עצם פרטי הוא, ולא יתכן ושייך לדבר רק עד אחר שגדל קצת וניכר מאיזה מין היא, ע"כ לא נוכל לאמר תעשיב הארץ כי מלת עשב, לא שייך לומר רק עד אחר שגדל קצת ולא בתחילת צמיחתן, ע"כ אמר תדשא הארץ דשא עשב, ואחר הצמיחה ניכר עשב פלוני, ודשא הוא תחלת הפעולה בעשב, לפיכך בא ממנו פעולה, כמו מן צמח, ולא בא כן מן עשב, ומלת תדשא כולל גם העצים, כי גם העצים בתחלת צמיחתם הם קטנים ורכים כדשאים, לכן מלת תדשא מושך עצמו ואחר עמו, וכן הוא פירושו, תדשא הארץ דשא ותדשא עץ פרי, ורנה"ו פי' כי דשא כולל כל ירק שאינו מזריע זרע וצומח מאליו, ועשב הוא הצמחים, שצריכין נטיעה והן למאכל, ושעור הכתוב כך הוא, תדשא הארץ דשא החציר, וכל מיני צמחים היוצאים מאליהן (ווילדע געוועכסע) וכן עשב מזריע זרע זרעונים וירקות שהן למאכל, והוא מזריע זרע שנטיעתן ע"י זרע היוצא מהן, והירקות יניחו לזרוע זרע, ומאותו הזרע יצמיחו לשנה האחרת עיי"ש שהאריך להביא ראיות ע"ז, ובמשנה התיחד למיני הירקות, ובא גם בלשון רבים "ועל הירקות אומר פרי האדמה, ר"י אומר בורא מיני דשאים" (ברכות ו, א):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:92:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:92:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:92:1)

[צב] זכר תחלה הצומח החסר, והיא עשב המזריע, ואח"כ זכר השלם, והוא האילן העושה פרי אשר בפרי ההוא זרע יתהוה ממנו מינו, לפי שזה הוא הסדור הנאות לפי הטבע, וכבר יתבאר לך שהעשב הוא חסר בהקש אל האילן. לפי שבו ימצאו רבים הוים מהעפוש מה שאין כן באילן (רלב"ג) פתח בדשא המרובה בצמחים, ואינו נזרע, ואחריו העשב שהם זרעוני שדה וגנה הנזרעים ופחותים מדשא, ואחריו האילנות הפחותים משניהם (רוו"ה):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:93:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:93:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:93:1)

[צג] שומר מינו כסדר המערכת העליונה, ומה שלא נאמר בדשא למינהו, לפי שאינו נזרע, גם לא ישא פרי מאכל אלא חציר ואילני סרק, ודעת רז"ל (חולין ס) בשעה שאמר הקב"ה למינהו באילנות נשאו דשאים ק"ו בעצמן, והרמב"ן ז"ל תמה, איך לא הזכיר הכתוב אילני סרק, ואיך צוה בעץ פרי לבדו, וכתב, ואולי בזה נתעוררו רז"ל ואמרו שאף אילני סרק עשו פירות, ומקללת האדמה היו סרק, ואולם האמת שגם עץ השדה יתן פריו אשר בו גרעיני הזרע, והראוי למאכל יקרא עץ מאכל, אבל עץ פרי הוא שם כולל לאילני סרק ולאילני מאכל, וכן כתב הרדי"א שאין עץ בעולם שלא יעשה פרי, וגם אילני סרק פרי יש להם, והם העפצים, אבל יש מהעצים שיש להם פרי נאכל, ויש מהם שפרים אינו נאכל, והוא טוב ומועיל לדברים אחרים ולתרופות, אבל עכ"פ פרי יש לכל עץ:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:94:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:94:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:94:1)

[צד] השם ברא מאורות, שהן כלים שהאור מתקבץ בהן, אז החל האור לפעול פעולתיו בתחתונים, ואע"פ שנדמו המאורות למאור הטבע, הנה נבדלו הבדל רב, והוא ההבדל המבדיל בין הנבראים העליונים לנבראים התחתונים, שהתחתונים כלים ונפסדים, אבל האור השמימיי כשיתקבץ במאור שלו, לא יכלה המאור שלו, כי המאור עצמו מעשה אלהים הוא (רנה"ו) המאורות לא נראו היטיב בעולם השפל עד שהתכונן האויר בנקיונו, והארץ ביסודה, ובהתלבשה במעטה הצומח (רנ"ק):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:95:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:95:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:95:1)

[צה] וע"ד הפשט מלת יהי בלשון יחיד, ע"ש שאין אור שניהם אלא אחד, וכן הזכיר מיד והיו למאורות, למארת כתב, כי אור הלבנה, הוא האור הנאצל מן החמה, וכן בפסיקתא דר"כ הוצ' באבער פ' "החודש" א"ר יוחנן לא נברא להאיר אלא גלגל חמה בלבד, יהי מאורות, מארת כתיב, פי' שבא לרמז שאינו רק מאור אחד, והוא קטרוג הלבנה שאמרה, אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד, ועיין ירושלמי תענית פ"ד ה"ג ברביעי היו מתענין על התנוקות שלא תעלה אסכרה לתוך פיהם, יהי מאורות, מארת כתיב, והובא (מס' סופרים פי"ז ה"ה) וכן ברש"י על התורה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:96:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:96:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:96:1)

[צו] ובפסיקתא זוטרתא (ברא' א יד) לא אמר יהיו מאורות, אלא ללמדך, כי האור שברא ביום ראשון ממנה נהיו המאורות, ע"כ כתיב יהי, ועיין (חגיגה יב א) וחכ"א הן הן מאורות שנבראו ביום ראשון, ולא נתלו עד יום רביעי:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:97:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:97:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:97:1)

[צז] אפשר כי למועדים שב לשניהם, ר"ל לשני המאורות הגדולים, אל השמש וארבע תקופותיה, ואל הירח וחדשיה שבהם ימנו מועדים, והנה אמר "ממגד תבואות שמש, וממגד גרש ירחים" (דברי' לג יד) ביאר שיש מהם מיוחס אל השמש ותקופותיה, ומהם מיוחס אל הירח וחדשיה, ואו"ת ולמועדים "ולְזִמְנִין" ר"ל רגעים ושעות ותקופות קיץ וחורף ולא תרגם "למועדיא" כמו שתרגם מועדי השם, כי דחוק מאוד לומר על שם העתיד, ולכן תרגם כפשוטו לזמנין, ורנה"ו כתב ששרשו "יעד" כי על ידי המאורות נדע כל המקומות, וכל הזמנים, הם המועדים זמן החרישה והזריעה והקצירה, וזמן הקור והחום והקיץ והחורף בכל גבולות הארץ, ובזה נכלל פי' הח' ז"ל שאמר "לשעות", כי לפעמים נועד על זמן שעה, ויראה ע"י המאורות:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:98:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:98:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:98:1)

[צח] וכן פי' רש"י ז"ל על לקוי המאורות, וביאר כשהמאורות לוקין סימן רע הוא לעולם, ותמה עליו בעל מעשה ד' שדבר הידוע עפ"י חשבון איך יתכן שיהיה סימן טוב או רע לעולם, וכתב "אם הם דברי אגדה בקשתיה ולא מצאתיה בכל ספרי האגדות אשר אתי", ובמחכ"ת האגדה מפורשת (סוכה כט א), וכתב רוו"ה "עיקר משמעות אות, סימן וראיה וזכרון לדבר, אף שהיא מנהג עולם ורובו לטובה במקרא, חוץ משנים ושלש, ואותות בלשון רבים, רובן לרעה, ויוצאין ממנהג עולם, כמופת ומופתים שכולן לרעה, ושלא כמנהג, ואפשר שמטעם זה דרשו כאן לאותות על הלקוין, ואין זה מדרך פשוטו:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:99:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:99:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:99:1)

[צט] וטעם אותות סימנים, ואומות העולם קראום כן, מפני שהיו מאמינים שהם סימנים על מה שעתיד לבוא וכמו שאמר ירמיה "כי יחתו הגוים מהמה" (ירמיה י ב) והנה ראוי היה שיאמר תחלה, והיו לימים ושנים ולמועדים, ולבסוף יזכיר האותות שאינם אלא לפרקים, אלא שרצה להחל בגדול, מפני שהאותות הם עיקר המכוון בחצי הפסוק הזה, כי רצה השם להודיע את ישראל, כי גם אותות השמים אינם אלא כמו הימים והשנים כולם מסודרים ברצונו כשאר חקות הטבע, וכמו היום והלילה, וזרע וקציר, וקור וחום, וכמו שהיום והלילה וקור וחום, אין להם אלוה מיוחד, ואינם מודיעים העתיד לבוא, כן גם אותות השמים, ומאחר שהאמונה באותות השמים ובלקיות חמה ולבנה ללמוד ממנו העתיד היתה מפורסמת אצל האומות ומשה מרחיק הטעות הזאת, ומודיע שהן דבר טבעי כמו הימים והשנים (שד"ל), אצל הרב ר' שלמה נעטטער נמצא כ"י מפי' הח' ז"ל על התורה והכתב ישן נושן על קלף, ושם "והיו לאותות" ור"י בן בלעם אמר, כי טעם והיו לאותות על חכמת המזלות כמו "ומאותות השמים אל תחתו" ואחד מן הגאונים אמר, כי טעם לאותות על קדרות הלבנה בכל הארץ, והשמש במחשך הלבנה, ור' אברהם הבבלי אמר כי לאותות כעמידת השמש ושוב הצל אחורנית וזה גם הוא, או כי למועדים, על מועדי השם המקודשים":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:100:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:100:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:100:1)

[ק] טעם השמות 'ל'כ'נ'ח'מ'צ'ש, גלגל הקרוב ממנו הוא גלגל הירח, ונקרא גם סהר ולבנה, ירח הוא שמו העקרי וי"ל שנקרא ירח, לפי שאורו מתחדש בכל חדש, ותרגום "חדש" "ירחא", וסהר, תרגום "ירח" "סיהרא", ולבנה לפי שעינו לבן, והשני שלמעלה ממנו, הוא גלגל שבו הכוכב, הנקרא "כוכב" אעפ"י שזה שם כולל לכל הכוכבים, וגלגל שלישי של מעלה ממנו שבו "נוגה", ונקרא נוגה ע"ש הזוהר, שנאמר "ונוגה כאור תהיה" (חבקוק ג ג) ולפי שזה הכוכב מזהיר הרבה, קרוב מזוהר הירח נקרא נוגה, וגלגל רביעי שבו "חמה", שמה העיקרי "שמש" ונקראת "חמה" שממנה תהיה החמימות בעולם, ונקראת "חרס", שנאמר "בטרם יבא החרסה" (שופ' יד יח) ואפשר שנקראת כך לפי שאדומה כחרס, בעת שתזרח, ובעת שתערב, וראיה לזה שלא מצינו שקראה בזה השם אלא בשני עתים אלו, שנאמר "האומר לחרס ולא יזרח" (איוב ט ז) "בטרם יבא החרסה" (שופ' יד יח), וגלגל חמישי שבו מאדים, ונקרא מאדים לפי שהוא אדום במראיו, ואומרים שהוא מושל על שפיכות דמים ועל המלחמות, וגלגל ששי שבו כוכב "צדק" ונקרא צדק, לפי שהוא דן השופטים והדיינים, וכיוצא בהם, וממנו תבוא הרעה למי שאינו שופט מהם בצדק, וגלגל שביעי שבו "שבתי" ונקרא כן לפי שתנועתו כבדה, והוא נראה כשובת ונח יותר מכל השבעה (פירוש הרמב"ם פ"ג מה' יסוה"ת):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:101:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:101:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:101:1)

[קא] וכן פי' הח' ז"ל (תה', ח, ב) "ידוע כי שבעה מעונות למאורות ולחמשה כוכבי לכת, והמעון השמיני לצבא גדול, והתשיעי לגלגל המזלות ההולך ממזרח למערב" וכן דעת הרמב"ם ז"ל בפ"ג מה' יסוה"ת שכתב "וגלגל שמיני שבו שאר כל הכוכבים שנראים ברקיע, וגלגל התשיעי הוא גלגל החוזר בכל יום מן המזרח למערב, והוא המקיף ומסבב את הכל", ואומרים שבכחו הגדול שמשים לו האל ית' מושך עמו כל השמונה גלגלים עם כוכביהם, ומכריע אותם במרוצתו העצומה, ומקיף את העולם פעם א' בכל יום, וסבוב זה נקרא בפי החכמים התנועה העליונה, גם נקראת התנועה היומי, והח' ר' יהודה ן' מלכה ז"ל כתב בס' יצירה בסדר הגלגלים שהם עשרה, והראשון גלגל השכל, והשני גלגל הנפש, והשלישי גלגל המזלות, ואחריו על הסדר שבעה כוכבי לכת, ואמר בביאור כי גלגל הנפש, הוא אשר יקראו חכמי התכונה, הגלגל החלק, והוא העושה התנועה היומית אשר בסבתו הוא קיום המציאות:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:102:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:102:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:102:1)

[קב] דעת הגר"א כי שבעה רקיעים, הם נחלקים לשנים חמש בפני עצמן ושנים בפ"ע, ור' יהודה שאמר (חגיגה יב ב) שני רקיעים הם, ור"ל שאמר שבעה לא פליגי במציאות אלא שזה חשב בכללות, והם נחלקים לשנים, שמים ושמי השמים, וזה חשב בפרטות, והם שבעה, וחמשה רקיעים העליונים, הם נבראו ביום ראשון, ועליהם אמר "ברא את השמים" ואלה נקראו שמי שמים, ורקיע התחתון, שבו חמה ולבנה כוכבים ומזלות נברא ביום שני, ועליהם אמר יהי רקיע, ונקרא ג"כ שמים, כל הרקיעים יחד נקראו שמים, והוא שם הכולל, וכל אחד לבדו יש לו שם פרטי, וע"ז התחתון אמר יהי מאורות ברקיע השמים, ועוף יעופף ע"פ רקיע השמים, כדי שלא לטעות שהוא השמים שנבראו ביום ראשון, השמים העליונים נקראו שמי שמים, לפי שהם רחוקים מאוד בגבהם, כי מלת שמים נגזר ממלת שם, המורה על דבר המוביל מרחוק, והוא לשון גובה, (ועיין מורה ח"א פ' סט, ובח"ב פ' ט, ועיין בפירוש הרמב"ם בפ"ג מה' יסוה"ת ה"א:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:103:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:103:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:103:1)

[קג] והרדי"א יתמרמר ע"ז וכתב שהוא הטעאה, לפי שהכתוב אומר בביאור "יהי מאורות ברקיע השמים" "ויתן אותם אלהים ברקיע השמים", והוא המורה שהם נתונים בו, לא שיראו באמצעותו, כי הנה האמצעי עם היותו המוביל הקרוב לחוש, אינו נושא המוחש, כ"א הדבר הנראה אף כי בכל חלקי האויר שבין השמים והארץ נראים המאורות, ולמה יוחסו א"כ לרקיע שהוא חלק התחתון בלבד, ויאריך להביא ראיות ע"ז עיי"ש:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:104:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:104:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:104:1)

[קד] מתחלה כשכולל את שני המאורות יחד קורא אותם גדולים, ולפי שהם גדולים לגבי הכוכבים, אבל בסיפיה דקרא, דאינו כוללם יחד כתב "ואת המאור הקטן" (בכור שור) מלת גדול בלה"ק כוללת כל הדברים, גדול בחכמה, גדול בעושר, גדול בגבורה, וכן בכל דבר יש גדולה, ופה על הגדולה באור כי השמש והירח מאירים בארץ יותר מכל הכוכבים, אבל במדת גופם יש כוכבים גדולים מהן הרבה (רנה"ו):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:105:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:105:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:105:1)

[קה] וכן השיב הח' ז"ל לרבינו דוד נרבוני על הג' שאלות ששאלוהו וז"ל "דע כי על דרך פשוטו של מקרא אין מלת הגדולים, שזה גדול מזה, רק נקראו גדולים, בעבור שאורם גדול מאור הכוכבים, ואור השמש גדול מהכל, והנה אור הלבנה גדול כנגד אור הכוכבים, וקטן כנגד השמש, וכמוהו וילכו שלשת בני ישי הגדולים (ש"א יז יג) והנה אליאב גדול מכולם. ואבינדב קטן כנגדו, וגדול כנגד אחיו הקטנים ממנו" וכן כתב הח' ז"ל בס' העבור וז"ל "ודע כי חז"ל אמרו אין מקרא יוצא מידי פשוטו, והנה כן פי' הפסוק, הכתוב אמר הגדולים על המאורות שניהם כנגד הכוכבים, רק האחד גדול מחבירו, וכמוהן שלשת בני ישי הגדולים, ואליאב לבדו היה הבכור, רק נקראו שלשתם גדולים כנגד דוד", ור' אברהם הנשיא הספרדי ב"ר חייא בס' העבור שחבר כתב, כי הירח נקרא גדול וקטן כנגד אורו, כי נברא ואורו יחסר, ואח"כ ילך הלוך וגדול:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:106:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:106:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:106:1)

[קו] עיין יהל אור, ולפירוש הרשב"א בפי' האגדות שהובא (בע"י חולין פ', א) בהא דשניהם שוין, דהיינו שנבראה הלבנה בקומתה השלמה, שעת מילואה, כמו שהיא בניגוד החמה, ועיין ביאור הגרד"ל שפי' לגי' הספרים "חיבר" יהיה ביאורו לשון חברים על שהיו שניהם שקולים יחד, ובהגהות המיוחסות להגר"א הגי' "ברא" שני המאורות, ועיין במעשה אפוד באגרות ר' פריפוט דוראן, בשלש תשובות שהשיב לר"מ קרשקש כתב שם וז"ל "ואשר עוד בקשה נפשך התשובה ביאור למאמר רז"ל (חולין ס, ב) "הביאו עלי כפרה", לפי דעת הא"ע נ"ע, דע כי בכיוצא באלה המאמרים לא"ע נ"ע, אי אפשר לשפוט בם באין ספק מהנרצה אצלו, ואשר יאמר בו הוא על צד עשות הציור לדרש, ואולי כיון בו אצל הא"ע מה שיאמר בו, ואולי לא, ודומה לזה אמרו בפ' נח "והדרש ביום שנטעו שתה מיינו ויש לו סוד", וכן אמרו בפ' תולדות יצחק, "ואל ידחוני בקנה של דרש כי יש לו סוד", אלה המאמרים ממנו, ודומה להם הוא בלתי אפשר לשפוט בם משפט מוחלט על דעתו בהם, כי המאמר בהם הוא על דרך הביאור, ונתינות הפנים למפרשים, וזה יאמר בכה, וזה יאמר בכה, ואולי כיון אצלו לא כאחד מהם, כי אין אצלינו הקדמות מבוארות מדברי הח' א"ע ז"ל בספריו, נוכל לעמוד בהם על אמיתת המכוון אצלו, כמו שנמצא אצלינו ברוב סודותיו ורמיזותיו, ובהיות הענין כן, לא תקוה ממני, שיהיה מה שאומר אותו הוא המחויב על כל פנים מסברת הח' ז"ל, וצריך לידע כבודך, כי מה שיראה שתהיה כונת הח' ז"ל בזה הוא מכלל הענינים שהסתרתם מחויבת, והם הם הדברים שנקראו סודות ד', ולא הותר הדבור בהם בביאור אף לחכמים, פן ישובו מטרה לכל סכל מה, ומה שלא לאשר לא הגיעו למעלת החכמה כמוני", ועיין אבודרהם בפי' יוצר לשחרית של שבת, ומה שמביא בשם הח' ז"ל, ועיין עקידה פ' בא שער לז, וברבינו בחיי פ' פנחס על הפסוק "ושעיר עזים אחד לחטאת", ובעבוה"ק לר"מ ן' גבאי חלק סתרי תורה פ"ז, ובס' מעשה ה' פ"ח, ובס' אמונת חכמים פ' ששי, ובס' באר הגולה להג' מהרי"ל מפראג ד"ה "בפ"ק דשבועות":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:107:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:107:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:107:1)

[קז] ור"ש נסים בספרו "אדרת אליהו" רוצה לפרש שדעת הח' ז"ל על המקובלים, ולא על התוכנים, וכתב שהח' ז"ל היה מקובל, והיה יודע שלתוכנים אין להם ידיעה בנסתרות, וראיה שלו שבמעשה העגל שרצה לדבר על חכמי התכונה קראם חכמי המחקר, וחכמי המזלות, וכן במגלה בפ' "יודעי העתים" אבל כל מי שיש לו מוח בקדקדו, וראה את ספריו הרבים, יודע שהח' ז"ל, לא היה מכת המקובלים, ובימיו לא נתפשטה עוד, ולא ידע ממנה, ועיין בס' מטפחת סופרים להג' מ' יעבץ ז"ל פ' תשיעי שתפס לבעל ס' אמונת חכמים, וכתב עליו ז"ל "מה שחשב בא"ח מ"ש אבן עזרא בהקדמתו לפי' התורה שרס"ג פי' בפ' יהי אור (צ"ל יהי מאורות) כפי דעת המדות הנזכרות לחכמי הספירות, שכוונתו על יו"ד ספירות הידועות בחכמת האמת, לא עמד על דעת אבן עזרא בכאן, כי לא נתכוין לחכמי הקבלה העוסקים במדות אלהיות וספירות הקדושות, אך כיונתו ידוע בזה על חכמי הכוכבים והאיסטרולוגיא, שהם נקראים אצלו חכמי המדות והספירות, כמ"ש בפ' יהי מאורות". עכ"ל, וכמו כן טעה בעל ההשגות על ס' "ויכוח הקבלה", בכתבו בספרו (ענה כסיל דף יד) שהראב"ע ז"ל היה מקובל, וספר צחות שלו על האותיות מעיד לזה, והיה יודע שדווקא חכמי הספירות, שהם המקובלים יודעים סודן של הגלגלים, לפיכך קראם בשמם, לאפוקי התוכנים שחסרה להם הידיעה", וכן כתב הח' יש"ר (אג' יש"ר אגרת שביעית) "כי מה שהראב"ע כינה לפעמים סברותיו בשם סוד, כי ידוע כבר מה שהוכיחו רבים, שאין הכוונה בו אל אחד מסודות הקבלה, רק ירמוז בזה על הרוב אל חכמת התכונה, ואל שפע המערכות, ואל סגולת המספרים ואל מצבי השמש במזלות ביושר או ברבוע, וכדומה, שעל ענינים כאלה חשקה מאוד נפש הראב"ע והתעסק הרבה באסטרולוגיאה כנראה מתוך ספריו הרבים, ובפרט מס' הגורלות, ומס' המספר אשר בידי, ואין להאשימו על ככה בהיות הזמן שבו היה חי הסבה בזה", ועיין בהקדמת התורה להח' ז"ל בדרך הא' הערה 17 מה שהעירותי שמה, והריב"ל (בית יהודה פ' יח בהערה) יאמר הטעם מה שמכנה הראב"ע את החכמים בחכמת הכוכבים בשם "חכמי הספירות" מפני שבלשון רומית נקרא ככב בשם "ספערע" ר"ל כדור או גלגל, או פי' מלשון מִסְפָר כמו שנקראת חכמה זו בשם "תְכונָה" בעבור מספר הגלגלים ר"ל סך ידוע מגלגלים (לפי השיטה הקדמונית) מה שאי אפשר שיהיה פחות:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:108:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:108:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:108:1)

[קח] וכן כתב הח' ז"ל בס' העבור, "ואם יטען טוען והלא חכמי הדורות אמרו, כי כוכב צדק גדול מהארץ תשעים פעמים, והלבנה היא חלק מל"ט חלקים מהארץ, הנה התשובה הנכונה, כי הכתוב לא דבר על מדת המאורות בגופם, רק מפאת אורם לבד, ע"כ קראם "המאורות הגדולים", וכן כתב הרמב"ם ז"ל בפ"ג מה' יסוה"ת "כל הכוכבים הנראים, יש מהן כוכבים קטנים שהארץ גדולה מאחד מהן, ויש מהן כוכבים גדולים, שכל אחד מהן גדול מן הארץ כמה פעמים, והארץ גדולה מן הירח כמו ארבעים פעמים, והשמש גדולה מן הארץ כמו ק"ע פעמים, נמצא הירח אחד מששת אלפים ושמונה מאות מן השמש בקירוב, ואין בכל הכוכבים כוכב גדול מן השמש, ולא קטן מכוכב שבגלגל השני", וכן כתב הרמב"ם ז"ל במאמר היחוד בפ' שני:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:109:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:109:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:109:1)

[קט] שם "אור" (ליכט) ע"ש שיורה כחץ זקים וניצוצות, שהן סבות הראות, והן הולכים ג"כ על קו ישר, וממנו שם "נר" בנו"ן נפעל הנאמר על אותו הדבר שיש לאור אחיזה בו, כמו שמן, שעוה, וחלב, כל שיודבק בו האור יקרא "נר" שהוא מה שנפעל מן האור, ואמר נאור אתה אדיר (תה' עו ה) כלומר משופע באור וע"מ קדוש וברוך, ובמ"ם מפעל "שמן למאור" (שמות כה, ו) "המאורות הגדולים" והוא מה שנעשה לתת אור על מה שחוץ ממנו, ולפיכך אין זרות במה שקרא ללבנה "מאור" כי אעפ"י שאין לה אור מצד עצמה כ"א אמנם מה שמקבלת מן השמש, מ"מ מה שהיא שליח להולכה ולתת אור השמש על הארץ, כבר יצדק בה שם "מאור" בשהיא עושה פעולת האור שמאירה על הארץ (רש"פ) והנה הכלים או האמצעיים המקבלים את האור, כדי שיוכל להאיר נקראים "מאור", וכן כאן גזר השם שיתהוו כלים מוכנים בטבעם לקבל את האור שנברא ביום א', באופן שיוכל האור להתדבק בהם ולא יתפרד עוד מהם, והם השמש והירח שניהם נקראו מאורות, לפי ששניהם קבלו את האור, ומאירים על ידו, אלא שהשמש קיבל עצם האור בתחלת הבריאה והתאחז בו האור להתקיים לעולם, כי אין שמש בלא אור, אבל הירח הוא גוף עכור בעצמו, ואינה מקבלת אור השמש כ"א, בהיותה מנגד לו, לכן נקראת המאור הקטן לערך השמש שהוא המאור הגדול, (ובס' תה' עד, טז) כתוב "לך יום אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש" קרא לירח לבדו "מאור" לפי שהוכן לקבל אור השמש, ועל ידו יגיה בחושך:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:110:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:110:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:110:1)

[קי] דעת הרמב"ן ז"ל שלא נהיו אלו המאורות מגוף הרקיע, אבל גופם נקבעים בו, ורנה"ו כתב שאין רקיע שמים, ע"כ לא אמר ויתן אותם בשמים, כי אינן קבועים בשמים, ולא הולכין על ידיהן, אבל סובבים ברקיע, וזה היה דעת חז"ל "גלגל קבוע ומזלות חוזרין" (פסחים צד, ב) והמורה (ח"ב פ"ח) כתב שהוא דעת בטל, ושבזה נצחו חכמי האומות את חכמי ישראל, וכתב הרדי"א שלא תחשוב שלחסרון חכמת חכמינו ז"ל נפלו באותו דעת עיי"ש, אבל בזמננו נוכחו לדעת חז"ל ושהצדק אתם, ויפה אמר הגאון החכם יש"ר מקאנדיא (אלים) שלא יפה עשו שהודו לדברי חכמי או"ה שאמרו מזל קבוע, כי החוקרים האחרונים מחכמי או"ה מצאו כי נכון הדעת הראשון, ועיין גליון הש"ס (פסחים צד, ב) בד"ה "ונראין דבריהם" שכתב לעיין בשיטה מקובצת (כתובות יג), שהביא משמו של ר"ת, דאע"ג דנצחו חכמי או"ה לחכמי ישראל, היינו נצחון בטענות, אבל האמת היא כחכמי ישראל, ועיין עקידה פ' בא שער ל"ז, וכן כתב בעל ס' נחמד ונעים שער א' סי' כ"ה שהתכן הגדול טיח"א ברא"ה. אמר לו שלא יפה עשו חכמינו שהודו לחכמי האומות על דבר שקר, והדין עם חכמי ישראל, והרמ"א כתב (תורת העולה ח"א פ"ב) וז"ל "שאין דעתם לומר שחזרו בהן חכמי ישראל, רק שבסבת הגלות נשכח מהן אותו הדרך, ולא ידעו לכוון כל דרכי התכונה, עפ"י התכונה ההיא, והוצרכו ללמוד עפ"י תכונת הגוים, וזהו ענין ההודעה":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:111:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:111:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:111:1)

[קיא] ענין הממשלה, דבר אחר מבלי האורה שהזכיר, כי יכלול מה שאמר תחלה, "והיו לאותות ולמועדים כי יש להם ממשלה בארץ בשינוים אשר יולידו בה, וממשלה בהויה ובהפסד, ובכל השפלים, כי השמש בממשלתו ביום, יצמיח ויוליד ויגדל בכל החמים והיבשים, והירח בממשלתו יפרה במעינות ובימים, וכל הלחים והקרים, וע"כ אמר סתם ולמשול ביום ובלילה, כי ממשלת השפלים להם (רמב"ן) וכבר נזכר זה בחכמת משפטי הכוכבים, אופן מה מהממשלה לשמש ביום, ולירח בלילה, במשפטי מולדות בני האדם, אלא שעם כל זה הוא מבואר שיש לשאר הכוכבים ממשלה מה, ושולטנת מה ביום ובלילה (רלב"ג) כל הצמחים והאילנים אשר על הארץ נבראים מחוזק ומתנועת הכוכבים, וכל בנין העולם והריסות וכל מקרים בעולם הם מפאת הכוכבים (הראב"ע בס' למשאלה בקדרות) כן האמת כי הש"י נתן להם הכח בעת יצירתם להועיל ולהזיק, אבל הוא ית', עם היות שמסר להם הכח לפעול בשפלים, הנה כחו ית' על הכל, לא הושלל ממנו, ובידו להשפיל הגבוה ולהגביה השפל, לקיים הנגזר, ולהוסיף על הנגזר ולגרוע ממנו (רב"ח פ' וילך) אמר שיהיה השמש המאור הגדול לממשלת היום, ר"ל שתהיה ממשלתו ביום, ופעולתו יותר נראית בתולדות וצמיחת הדברים החמים והיבשים, והירח המאור הקטן להיות ממשלתה בלילה, וזה במעינות ובנהרים, ותוספות הלחיות ובשול הפירות הלחים, וזה ענין הממשלה שזכר הכתוב כאן (רדי"א) אין ממשלה שאינה סמוכה לבי"ת, ימשל בך (ולמטה ג, טז) תמשול בו (למטה ד, ז) וכן כולם, ונראה שכך משמעו כאן, ולמשול על היום, ועל הלילה, שאל"כ לא פורש על מה ימשלו (רוו"ה) לא שהגדול לא ימשול קטנה או גדולה בלילה, והקטן והכוכבים לא יעשו דבר ביום, אלא עיקר המעשה ביום יעשה המאור הגדול, ועיקר הממשלה בלילה, יעשה הקטן והכוכבים, ואולם כולם מושלים רב או מעט ביום ובלילה כידוע לחוקרים בטבעיות (רנה"ו) הכוונה שהיום והלילה הם תחת ממשלת המאורות, ולא שהמאורות ימשלו בתחתונים זה ביום וזה בלילה כדעת הרמב"ן, ודבר זה צריך עיון הרבה, ואולי הדין עמו (שד"ל):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:112:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:112:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:112:1)

[קיב] ביאור מלת "שרץ" ההולדה ברבוי עם התנועה התמידית תקרא שריצה, ונקראו השרצים כן בעבור שהם מתרבים מאוד ומתנועעים בתנועה תמידית, וכן דעת התרגום שענין שריצה כטעם תנועה אמר בשרץ, וברמש, "ריחשא דרחיש", וכן כתב הרדי"א "שרץ הוא שם להולדה רבה, מלשון "ושרץ היאור" (שמות ז כח) ובני ישראל פרו וישרצו (שם א ז) ונקראו שרצי הים שרצים, שהם הקטנים המתנועעים ההולכים בקרקע הים מפני פחיתותם, ורבויים בהולדה אחת, שלכן אין להם שם אחר אלא שרץ, כלומר דבר נולד ברבוי גדול", ועיין רמב"ן, וכתב שד"ל, כי השרצים אפילו אחד או שנים כשהם שורצים ומתנועעים על הארץ, הם נראים כמרובים וזה לקלות תנועתם, וקוצר רגליהם, או העדרם, ומזה הושאל שרש שרץ על הרבוי, כמו "פרו וישרצו" (שם א, ז):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:113:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:113:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:113:1)

[קיג] ובג' (חולין כז ב) שהעוף נברא מן הרקק, והוא דבר מורכב מארץ מועט, ואויר עם מעט לחות, והיו העופות א"כ אמצעיים בין מדרגת החי המימיי, ובין מדרגת החי הארציי, ובעבור שהרקק יגבר בה האויר יותר מהמים, היו העופות הנבראים ממנו פורחים באויר ואינם חיים תחת המים כדגים, וכתב הרדי"א, כי הרקק חשבו המפרשים שהוא בקרקע הים, ולדעתי אין הדבר כן, כי הנה רקק הוא מלשון רקיק, והוא קצף על פני המים, כאלו המים רוקקים אותו, כרוק היוצא מפי האדם, ולכן יגבר בו הקלות, וממנו כפי הדעת הזה נברא העוף", בכ"י אשר היה אצל הרש"נ כתוב "ישרצו המים", ומהקדמונים שאמרו כי העוף נברא מרקק המים (חולין כז ב) והכתוב אמר שנבראו מן הרקק (פי' כי פה יאמר ישרצו המים, ולמטה ב יט יאמר שנבראו מן האדמה, ע"כ אמרו ז"ל שהכתוב יאמר שנבראו מן הרקק) ור' יצחק בן שלמה אמר נבראו מהמים ומהאדמה, ויש להשיב עליו, א"כ למה לא הזכיר הרוח והאש", עיין בפי' הח' ז"ל (למטה ב יח) שיפרש ג"כ שנבראו מהמים ומהאדמה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:114:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:114:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:114:1)

[קיד] ופירוש רקיע הוא האויר אף לפי פי' הגאון ז"ל כי לא יתכן לפרש בענין אחר, וכן בפס"ז (ברא' א כ) על פני רקיע השמים הוא האויר של עולם, כי רקיע השמים הוא כוילון לפני השמים העליונים":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:115:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:115:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:115:1)

[קטו] וההבדל בין שרץ לרמש, שרץ שם כולל לכל הבע"ח המתנועעים ברצון, כי כתוב על האדם ועל העוף ועל החיה והדגה, בין ההולכים על רגליהם, בין שרוחשים, שכולם מתנועעים כדברי רש"י ז"ל, אבל רמש שם לכל בעלי רגלים, הדורס ברגליו עד הארץ אבל לא ינוח על הדגה, ולא על כל הולך על גחון, שאינן דורסים אלא רוחשים, והוא מענין רמיסה, והסמ"ך והשי"ן קרובים, ורנה"ו פי' כי זה המין השני, והן חיות הים, כמו כלב הים, וכיוצא הידועים, והם הולכים גם על רגליהם, וכמו הקראקאדיל שעולה מן הנילוס ליבשה, ורבים כמוהם, ולכן כתוב עליהן הרומש שנופל על רומס ברגליו על הארץ:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:116:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:116:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:116:1)

[קטז] הטעם שזכר ברכה בדגים ולא בצמחים, ולא בבהמה ובחית הארץ, רבו הפירושים בזה, רש"י ז"ל פי' על פי אגדה לפי שצדין מהם ואוכלין הוצרכו לברכה, והחיות לא ברך בעבור הנחש, והרא"ם ז"ל טען על רש"י ז"ל, ועיין בס' מעשה ד' שהצדיק את רש"י ז"ל עיי"ש, הרמב"ן ז"ל פי' ענין הברכה בילידה, כענין שנאמר "וברכתיה והיתה לגוים" (למטה יז טז) והרלב"ג פי' "לפי שהכח שנתן להם ביצירתם על ההולדה, הוא כח חסר, ברכם השם ית', כשיפרו וירבו וימלאו הדגים את הארץ בימים, והעוף יפרה וירבה בארץ, וזאת הברכה היתה, שנתן להם בטבע כחות עוזרים, להשלים תולדותיהם החסירה", והרדי"א פי', הזכיר בדגים ובעופות ברכה זו, מפני שעל ידי שמטילים בצים הם מתרבים יותר מן הבהמות והחיות, ולכן הוצרכו אל הברכה, כי הוא מהפלא מהביצה אחרי הפרדה מהמולידים תעשה בעל חי, כדמות המוליד, והחזקוני פי' מה שלא בירך בהמה וחיה כן, פן תרבה על האדם חית השדה, ולא יוכל לעמוד כנגדם, אבל עופות ודגים, אלו פורחים באויר, ואלו פורחים במים, ורנה"ו פי', שאין הברכה תת כח להולדה כי זאת היא תולדות הבע"ח כולם, וכן אין הברכה על הרבוי שיולידו, כי גם הצמחים תולדותן כך היא, אבל הברכה תוספות טובה שיעמדו כל ימי עולם ברבותן, ולא יחסרו בתולדות הזמן ע"י פגעים ומכשולות כמו שיקרו לשאר יצורי מטה, וזאת הברכה טובה מיוחדת לבע"ח שבמים:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:117:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:117:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:117:1)

[קיז] שרש "פרה" נופל על דבר המוליד בכחו דבר אחר, ומה שהוליד נקרא פרי, לכן פרו היא ברכה שיולידו, ולא יהיו עקרים, אבל ורבו, הוא ענין אחר, ופירושו שיולידו ולדים הרבה, לא ולד אחד בלבד, ושלא ימותו הנולדים בנעוריהם, אלא ירבו כ"כ, עד שימלאו את המים בימים


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:118:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:118:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:118:1)

[קיח] גוף כל בשר, גם במותו נקרא נפש ובלשון כבוד קורא כן לכל בעל ענין, כמו "מה תאמר נפשך" (ש"א כ, ד) מה תאמר אתה, "ונפשי יודעת" (תה' קלט יד) ואני יודע, ולא כמשפט תרגמו מעתיקים לועזים, כל נפש נשמה, והמחברים כנוה כן, מפני קשור הנשמה בחיי הנפש, ובכתוב לא נמצא לא תואר רוחני לומר נפש נבונה, חכמה, טהורה, וכיוצא, כאשר יאמר לב נכון, חכם, טהור, או רוח חן, דעת בינה, ודומיהן, כ"א תוארים גופיים, נפש רעבה, צמאה, שוקקה וכיוצא (רוו"ה):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:119:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:119:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:119:1)

[קיט] כדעת ר' אלעזר (ב"ר פ' ז ה, ח א) לאמר, תוצא הארץ נפש חיה למינה זהו רוחו של אדה"ר, ואח"כ חזר ופי' בריאותו בפרט לכבוד נשמתו, ועיין בפי' הח' ז"ל (קהלת ג כא) ועיין רמב"ן ז"ל מה שיפרש דעת ר"א:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:120:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:120:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:120:1)

[קכ] בהמה, נ"ל תחלת הנחת השם הזה על בע"ח בעלי ארבע רגלים ואוכלי עשב שאינם טורפים, כגון שור ושה, סוס וחמור, וזו הוראתו בפ' זה, ובכל מקום שהוא אצל חיה, ונ"ל עיקר הוראתו הפוך האכזריות אשר בחיות כי כן בלשון סורי שרש "בהם" מורה רך וטוב, והפוך הקושי, ולפעמים הושאל שם בהמה, לכלול כל בע"ח זולת האדם, כמו אדם ובהמה תושיע ד' (תה' לו ז) ולפעמים אינו כולל בע"ח, אלא בעלי ד' רגלים, יהיו בהמות או חיות (שד"ל):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:121:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:121:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:121:1)

[קכא] ולפי שמלת חיה כולל לכל בעלי החיים, וכאמרו "תוצא הארץ נפש חיה" מכל החיים, לא יאמר בשום מקום וחיה, או חיות סתם, אבל יסמוך עליהן שם לווי, כמו ארץ, שדה, יער, רעה, חיתו ארץ, "חית השדה" "חיתו יער", "חיה רעה", ובזה יבדיל אותם מן הבהמה שהם בבית ובעשתרות ובמקומות המושמרות (רנה"ו):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:122:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:122:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:122:1)

[קכב] ולקצת בעלי הלשון הוי"ו במקום ה"א הידיעה, ואין זה נראה, כי אין כאן מקום לידיעה כלל, וסעד לזה חבירו, בהמה ורמש, שהם בלא ה"א, כי לא יפול ה"א הידיעה בבריאותן בצוויהן, שהם עדיין אין ואפם ולא תשיגם המחשבה כלל (הכוה"ק), ונראה שהיא מליצה ארמית בנו של בעור, כמו "הנה מטתו שלשלמה" (ש"ה ג ז), ואעפ"י שאין מים לשון יחיד, ולא ארץ לשון זכר, נשארה תוס' הוי"ו הזאת במליצת השיר, גם במקום שלא היתה ראויה לבוא לפי עיקר גזרתה, ולא נמצא מלת חיתו רק בשיר, וכן בנו, ומעינו הם בשיר (שד"ל) וכן עלה על דעת רוו"ה לומר שהוי"ו לכנוי, ע"ד דקדוק לשון ארמי בריה דפלוני, וטעמו חיתו של ארץ, ואף שחזר בו מטעם כי ארץ שם בלשון נקבה, ואיך כנוהו בוי"ו לסימן זכר, וכן מים שם בלשון רבים, ואיך יכנה מעינו בסימן יחיד, אין בזה כדי השבה לדעת הכוה"ק, כי הרבה מצאנו ארץ בלשון זכר, כמו ולא נשא אותם הארץ (למטה יג ו) נעתם ארץ (ישעי' ט יח) גם מים ישמש פעל יחיד "מי נדה לא זרק עליו" (במד' יט יג):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:123:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:123:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:123:1)

[קכג] או"ת "נעביד אנשא" וכתב המתורגמן בשרש "אנש" כל פ' בראשית עד "ויהי כי החל האדם" (למטה ו א) מתורגם "אדם" בר מן ג' דמתורגם "אנשא" "נעשה אדם" (פה) ואדם אין (למטה ב ה), "כי החל האדם" (למטה ו א) וכתב ע"ז השמלת גר, והטעם באלה השלשה פשוט, כי קאי על מין האנושי, כי נעשה אדם, לאו דוקא על אדם הראשון, אבל על המין בכלל, וכן השנים, אבל ויברא אלהים את האדם, וכן "ויהי האדם" קאי על אדה"ר עצמו שהוא יציר כפיו של הקב"ה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:124:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:124:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:124:1)

[קכד] ובפס"ז יפרש "בצלמו שהוא עתה בעולם", והנה יוב"ע יפריד ג"כ אלהים מן בצלם, ויתרגם "בצלמא ד' ברא יתיה" לא בצלמא דה', כפי אשר ראוי לתרגם המלות הנסמכות, וכן תרגם למטה טו ו) "בצלם אלהים עשה את האדם" "ארום בדיוקנא ד' עבדית אנשא" לא בדיוקנא דה' (אך עתה ראיתי בקצת תרגומים והוגה בדיוקנא דה') וכן פי' ר"מ חפץ בס', "מלאכת מחשבת" בצלמו בצלם שלו של האדם האמור לפניו, ושהאלהים בראו בצלם, ולא יהיה בצלם סמוך אל האלהים, וכן כתבו לתלמי "ויברא אלהים את האדם בצלם ובדמות, שאם ככה לא תפרש, מדוע כתבו לתלמי מה שאינו פשט הכתוב של מקרא שהקב"ה ברא כל איש ואיש בצלם ובדמות משתנה משל חבירו, וזהו פלא גדול שאין פרצוף איש דומה לאחר כדאיתא בגמ' (סנהדרין לז א) לומר שכל איש ואיש עולם בפני עצמו כידוע ליודעי חן, וככה אמרו ז"ל (אבות ג יד) "חביב אדם שנברא בצלם" ולא אמרו בצלם אלהים עכ"ל, ועיין מחזור ויטרי הוצ' מקיצי נרדמים צד 514 שורה 11 שכתב "ואית דלא גרסי הא, דכיון דאין לצור דמיון, ולא תמונה, מי שאומר כזה חיישינן שמא מין הוא, ואף כי בצלם, אית מתרגם "ארי בצלמא דיעבד" ולא בצלמא ד"ה עכ"ל וכן הוא הגי' אצלינו "חביב אדם שנברא בצלם" אך בעלי הטעמים הדביקו מלת בצלם עם אלהים בטעם משרת, וכה תרגם הירושלמי "בצלם אלהים ברא אותו (פ' כז) "בדמות מן קדם ד' ברא יתיה" וכן דעת הח' ז"ל כדעת בעלי הטעמים להדביק מלת בצלם עם אלהים:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:125:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:125:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:125:1)

[קכה] ובפס"ז מביא ג"כ דעת הגאון רבינו סעדיה וז"ל "וי"א כי ר' סעדיה פי' נעשה אדם לכל הדורות, וכי ויאמר אלהים כמו צווי לנו שנעשה אדם בצלמנו כדמותינו שאנחנו בעולם, בצלמו שהוא עתה האדם", וכן כתב הח' ר"ש באבער, כי מה שמביא הח' ז"ל הפי' מהגאון, כווי ג"כ לפי' רבינו סעדיה גאון, כי מלבד תרגומו על התורה בלשון ערבי, חבר ג"כ פי' על התורה, ועיין בס' מעשה השם שיפרש שהקב"ה אמר לכל מעשה בראשית דרך צויי נעשה אדם שרצה הקב"ה להודיעם שכולם נבראו לכלי והכנה לאדם כדי שיהיה שלם, עיי"ש, ועיין קרני אור הערה קל"ב:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:126:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:126:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:126:1)

[קכו] וכן הוא (זוהר חדש בראשית עה"פ נעשה אדם) "א"ר בו, כהדין מלכא דהוא שליטא על כלא ובעא לאחזאה גרמיה דכלהו כלילן ביה, והוה כלא עביד גרמיה בלישן דסגיאין כך קוב"ה הואיל לאחזאה דכל עלמא דידיה כליל כוליה בידיה ואמר לישן דסגיאין לאחזאה דהוא כולא", (עיין קרני אור הערה ק"ל):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:127:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:127:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:127:1)

[קכז] ולדעת קצת הביאם שד"ל, שכן הוא מנהג לה"ק לדבר בלשון רבים על עצמו, כמו "נפלה נא ביד ד' (ש"ב כד יד), וע"ז כתב שד"ל שמזה אין ראיה, כי לא היה דוד מדבר על עצמו בלבד, אלא על עצמו ועל עמו, וכן רחבעם באמרו (מ"א יב ט) "מה אתם נועצים ונשיב דבר את העם הזה" שתף עמו יועציו, וכן אבישלום באמרו הבו לכם עצה מה נעשה (שב' טז כ):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:128:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:128:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:128:1)

[קכח] ולדעתי אם השיג (למעלה אא) על הגאון רבינו סעדיה שאמר שהאדם נכבד מהמלאכים, בכל זאת דעתו נוטה שכל מב"ב לכבוד האדם נברא, והיטיב כתב בזה הרדי"א "בהיות האדם נברא בצלם אלהים ודמותו ונפשו מטבע הרוחניים, אינו באמת פחות ונקלה, כי הוא בעל נפש יקרה מן השמים, ולכן אינו מהבטל שיהיה תכלית השמים והמאורות להאיר על הארץ, ולפעול ההויות השפלות בעבור האדם, ומסכים לזה אמרם ז"ל בכמה מקומות, ודעת המורה יתנגד לוה, ועיין קרני אור הערה טו טז יח):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:129:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:129:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:129:1)

[קכט] וכן דגים ועופות שנאמר בהן "ישרצו המים שרץ נפש חיה", שגם המים בכלל הארץ, לענין זה בכאן כי הארץ כוללת בתוכה, גם המים והימים, (ובפדר"א פי"א), ואלו שנבראו מן הארץ נפשן וגופן מן הארץ", (ובספרי דברים לב ב) "וכך היה ר' סימאי אומר כל הבריות שנבראו מן השמים, נפשם וגופם מן השמים, וכל הבריות שנבראו מן הארץ נפשם וגופם מן הארץ, חוץ מן האדם הזה שנפשו מן השמים וגופו מן הארץ:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:130:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:130:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:130:1)

[קל] וכן מצינו בדרז"ל (ב"ר פ', ח) "ר' חנינא אומר במלאכי השרת נמלך" כאלו נמלך הקב"ה בפמליא שלו שהם מלאכי יה, וצבאותיו לאמר, אחרי אשר בראתי את כל אלה לצורך האדם, תשמישו והנאתו, עתה יבוא האדון אל היכלו, נעשה אדם בצלם עליונים, ומזה אמרו למדה תורה ד"א שיהיה גדול נמלך בקטן ממנו, וכן בג' (סנהד' לח, ב) אין הקב"ה עושה דבר, אלא א"כ נמלך בפמליא שלו, שנאמר "בגזרת עירין פתגמא, ובמימר קדישין שאילתא" (דניאל ד', יד) אמנם בזהר חדש בראשית עה"פ (נעשה אדם) "ר' בוטא בשם ר' בו אמר חזרנו על כל התורה כולה, ולא מצינו שנתיעץ הקב"ה עם המלאכים לעולם על שום דבר מכל מה שהוא צריך לעשות, ועוד מצינו שאין למעלה ולמטה שמשיגים לדעתו של הקב"ה, וכשהם רצים להשיג, מיד חוזרים לאחור מהשגתם, וכו' ועוד אמר ר' בוטא מצינו שהקב"ה ברא אור הראשון, וברא מזה האור שאר המשמשים שלו, אם האור הראשון שנברא בתחלה, לא נתייעץ עמו כשרצה להוציא ממנו שאר צבאותיו, כ"ש וכ"ש אדם להבל דמה וכו', דא"ר בוא כהדין מלכא דהוא שליטא על כלא וכו' (עיין קרני אור הערה קכז) ועיין (עקידה ברא' שער שלישי) שפי' דבריהם ז"ל שאין כאן עצה על דרך האמת, כ"א הודעה לבד, כמי שמודיע לעבדיו ובני ביתו, שהוא בונה בית לדירתו, או נוטע שדה לפירותיו, ואומר להם נעשה כך וכך, ומי יאמר לו מה תעשה עיי"ש, וכן כתב המורה בפ"ו מהח"ב "כי אין הכוונה באלו המאמרים כולם, מה שחשבוהו הפתיים שיש לו ית' דברים או מחשבה, או שאלת עצה, או התבוננות והעזר בדעת אחרים, ואיך יעזר הבורא במה שברא, אבל זה כולו ביאור, שאפילו חלקי המציאות עד בריאות האברים מבע"ח, כפי מה שהם עליו כל זה באמצעות המלאכים, כי הכחות כולם מלאכים", וביאור דבריו שהשם ית' יפעל כל הנמצאות באמצעות המלאכים, כי הכחות כולם מלאכים, והם הכחות הטבעיות, והחיוניות, והנפשיות:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:131:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:131:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:131:1)

[קלא] ובס' (יסוד מורא שער השביעי) כתב הח' ז"ל "הלא תראה כתוב בתורה "תוצא הארץ נפש חיה" "ישרצו המים", ולא כן האדם, רק נעשה אדם בדמות מלאך, ואם המלאך חי לעולם, ככה מי שהוא בדמותו", וכו כתב בס' העבור "דע כי לא יוכל אדם לעלות למקום גבוה כ"א על מדרגות, והצור ברא נפשות הדגים והעופות מן המים, כי כן כתוב "ישרצו המים שרץ נפש חיה למינה", ונפ#דותם הם גופות, אך כאשר הזכיר הכתוב האדם, אמר הבורא למלאכיו "נעשה אדם בצלמנו", "ויפח באפיו נשמת חיים", נשמה שאיננה גוף, ונסמכה אל חיים בעבור שאינה מתה", וכן כתב בפירושו (לקהלת ג, כא) "ורמז חיים בעבור שהיא עומדת, ולא תאבד כנפש הבהמה":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:132:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:132:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:132:1)

[קלב] והרמב"ן ז"ל פי', "נעשה כלומר אני והארץ הנזכרת נעשה אדם, שתוצא הארץ הגוף מיסודותיה, כאשר עשתה בבהמה ובחיה, ויתן הוא ית' הרוח מפי עליון כדכתיב "ויפח באפיו נשמת חיים", ואמר בצלמנו כדמותינו, כי ידמה לשניהם, במתכונת גופו לארץ אשר לוקח ממנה, וידמה ברוח לעליונים, והדעה הזאת היא דעת הריק"ם ונמשכו אחריו הרמב"ן והרלב"ג והרדי"א, והגרד"ל בפי' לפדר"א (פדר"א יא, א) כתב שכל מיני נפש ורוח שבאדם אינו מן הארץ, שלא כדעה שהזכיר הרמב"ן ז"ל, כי נפש התנועה שבדם אף של אדם נברא מן הארץ, וכן כתוב (פדר"א שם) "ורקמו ותקנו ורוח ונשמה לא היתה בו" ר"ל שלא הוציאה לו הארץ כדרך שהוציאה לבע"ח, כי אעפ"י שהוא מן העפר לא נכתב בו שנברא גופו מן הארץ כמ"ש בבע"ח "ישרצו המים" "תוצא הארץ", אבל באדם הנה בתחלת ברייתו לא הוזכר בו כלל הוצאת גופו מאין, רק "ויברא אלהים את האדם" סתם, ואף בפ' אלה תולדות השמים (למטה ב, ד) שכתוב בו "וייצר ד' אלהים את האדם עפר מן האדמה", שינה בו בלשון ממ"ש שם אח"כ בבע"ח "ויצר ד' אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף משמים, ששם פי' שמן האדמה שהוא הארץ האמור למעלה נוצרו, ובאדם כתיב "עפר מן האדמה", שלקח עפרו וכביכול גבלו ד', וז"ש "עד שובך וגו', כי ממנה לוקחת" (למטה ג' יט) וכתב "את האדמה אשר לוקח משם" (למטה ג כג) לא נזכרה בו רק לקיחה מן האדמה (דהיינו העפר כנ"ל, ולא יצירה ובריאה):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:133:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:133:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:133:1)

[קלג] והג' יעב"ץ ז"ל בס' "מגדל עז" כתב "אעפ"י" שכבר אז"ל דברה תורה כלשון בני אדם לסבר את האוזן בדרך שהיא יכולה לשמוע, מ"מ ידוע למשכילים, כי יש פנימיות ותוך לכינוים הללו, ואין ד"ת כשיחה בטילה חלילה, ולא לה"ק הסכמיים כשאר לשונות, אמנם הם סתרי התורה הגנוזים למי שזוכה, אשרי העומד בסוד השם", ועיין (מורה ח"א פ' כו, לג, ופ' מו) שביאר שם המאמר הזה בארוכה ועיין (אוצר נחמד מחברת ראשונה מכתב ל"ה ומכתב נ^#) ועיין למטה וי"ו וי"ו ע"פ וינחם ד' ובקרני אור שם:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:134:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:134:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:134:1)

[קלד] וכן הוא בדרז"ל (מדרש משלי בפ' "צדיק אוכל לשובע נפשו, (משלי יג, כה) ר' יוחנן אמר מראין לעין מה שיכולה לראות, ומשמיעין אוזן מה שיכולה לשמוע":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:135:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:135:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:135:1)

[קלה] ובס' (יסוד מורא שער הראשון) כתב "והנה קדמונים ז"ל היו יודעים סוד המרכבה ושעור קומה (פי' אין זה תמונת הדבר ותוארו ח"ו,  כי אין לו תמונה כי מרומם הוא מכל תבנית אלא גדולתו וגבורתו) וחלילה חלילה שדמות יערכו לו, רק דבריהם צריכים פירוש כדברי התורה "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" ובנבואת יחזקאל כמראה אדם עליו מלמעלה (יחז', א, כו) ואמר וממראה מתניו ולמטה (שם), (ועיין מורה ח"א פ' מו), (וז"ל הרמ"א בתשו' סי' ז) אבל לא אסרו ללמוד דברי החכמים וחקירותם, במהות המציאות וטבעיהן, כי אדרבה ע"י זה נודע גדולתו של יוצר בראשית, והוא פי' שיעור קומה, שאמרו כל היודע וכו' אף כי למקובלים דעת אחרת בזה, אלו ואלו דברי אלהים חיים עכ"ל:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:136:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:136:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:136:1)

[קלו] וכן דרשו רז"ל (ברכות יו"ד, א) הני חמשה ברכי נפשי, כנגד מי אמרן דוד, לא אמרן אלא כנגד הקב"ה, וכנגד נשמה, מה הקב"ה מלא על כל העולם, אף נשמה מלאה את כל הגוף וכו' יבוא מי שיש בו חמשה דברים הללו, וישבח למי שיש בו חמשה דברים הללו (ועיין בהכותב בע"י מה שהעמיק לבאר בזה) וכן הוא בויק"ר פ"ד ח, דב"ר פ"ב לז, מדרש תה' קג, וכן הוא בתיקונים תיקון יג, ובשינוי לשון בכולם, וכן יאמר הח' ז"ל (יסוד מורא שער הראשון) "ולא יבין המשכיל איך תדמה נשמת האדם אל בוראה בחמשה דברים" (ושם בשער יב) "וזה סוד מה שאמרו חז"ל בחמשה דברים":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:137:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:137:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:137:1)

[קלז] ובס' יסוד העבור בשער השני כתב "והנה השם צר צורת הגוף לנשמת האדם בצורת העולם למען יבוא בהיכלו, ויבין בו יום ולילה עד שידע השם שבראו", ולהבין דבריו עיין רב"ח על הפ' "נעשה אדם" שהרחיב לבאר כל זה, ועיין (אבות דר"נ פ' לא, ג) שביאר שם שכל מה שברא הקב"ה בעולמו ברא באדם ע"כ יאמר כי גוף האדם כעולם קטן, ועיין בפי' הח' ז"ל (שה"ש ה, יא) בפעם השלישית שמפרש אל מה ירמזון כל איברי הגוף:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:138:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:138:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:138:1)

[קלח] וכן כתב הח' ז"ל (שמות כה, מ) וז"ל "והיודע סוד נשמתו ומתכונת גופו יוכל לדעת דברי העולם העליון, כי האדם כדמות עולם קטן, והוא היה סוף בריאותו בארץ, וסימן לדבר "בגדול החל ובקטן כלה", וכן כתב בס' (יסוד מורא שער יב) "ע"כ קראו חכמי התושיה האדם עולם קטן", וכן נקרא האדם אצל חכמי המחקר עולם קטן, ונקרא העולם אצלם ג"כ אדם גדול, לומר שהכל נקשר ומיוחד, וזה הוא מאמר הנביא (ישעי' מח, יג) "קורא אני אליהם יעמדו יחדו" ודרשו רז"ל מאי יחדו דלא לשתלפי מהדדי:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:139:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:139:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:139:1)

[קלט] כמאמרם ז"ל (ב"ר פכ"ד ופכ"ז) א"ר יודן גדול כחן של נביאים שהם מדמים הצורה ליוצרה, שנאמר "ואשמע קול אחד בין אולי" (דניאל ח, טז) א"ר יהודה ב"ר סימון אית לן קריא אוחרן דמחוור יתיר מן דין שנאמר "ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה (יחז' א, כו) ועיין בפי' מהרזו"ו שם, ועיין מורה ח"ג מן פ"א עד פ"ה, ובחלק ראשון פמ"ו ובנרבוני ובאפודי שם, ובפי' הרדי"א מה שהקשה עליהם לפי פירושם עיי"ש:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:140:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:140:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:140:1)

[קמ] וכן כתב (שמות כו, ו) "והנה יו"ד יריעות הוא המשכן, והמשכן קראו אחד כולל הכל, כי כל גוף אינו דבר אחד, רק הוא מחובר מאחדים, ככה השם הנכבד שהוא אחד כולל הכל, ונקרא אחד, וכן העולם הקטן והגדול", ועיין בפי' (דניאל יו"ד כא) ד"ה נאום אברהם המחבר וכו' וזה האחד הוא עולם הראשון כנגד העולמות שהם אחריו, וזה העולם אינו גוף, והוא הנקרא מראה כבוד השם העליון, ולא ישתנה בעצם, או במערכת, ואין לו זמן ומקום, והשם הנכבד בקרבו", ע"כ אמר והוא הכל:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:141:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:141:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:141:1)

[קמא] וכן כתב המורה בפכ"ט מהח"ב "שכל מה שזכר במע"ב בתורה אינו כולו על פשוטו, כפי מה שדמו ממנו ההמון, שאילו היה הענין כן, לא היו מסתירים אותם אנשי החכמה, ולא היו החכמים ממריצים מליצות בהעלימו, ומניעת הספור בו בפני ההמון וכו', עוד שם, אבל כל מי שידע מזה דבר אין ראוי לו לפרסמו כמו שאמרתי פעמים בפי' המשנה, ובביאור אמרו (ב"ר פ' ט) מתחלת הספר ועד כאן כבוד אלהים הסתר דבר, ואמרו זה אחר שזכר ביום הששי", ועיין עקידה שער החמישי שהקשה על המאמר הזה שתי קושיות, וביאר המאמר הזה עפ"י דרכו, ובירושלמי חגיגה פ"ב ה"א) הגי' "כבוד אלהים הסתר דבר, עד שלא נברא העולם, כבוד מלכים חקור דבר משנברא העולם" ועיין בקרבן העדה שם:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:142:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:142:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:142:1)

[קמב] כן אז"ל (ברכות סא א, עירובין יח, א) על זכר ונקבה בראם שדו פרצופין נבראו, והיו דבוקים גב אל גב, וכן כתב המורה בפ"ל מהח' הב' וז"ל "ומזה אמרם אדם וחוה נבראו כאחד מתאחדים גב לגב" (פי' שהם מחזירים עורף זה לזה, כאלו אמר שהם הפכים, כי מהאחד יגיע ההפסד והוא החומר, ומהאחר יגיע השלימות והוא הצורה):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:143:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:143:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:143:1)

[קמג] וכן כתב המורה (שם), "והבן זה איך היה הביאור שהי' ב' בצד אחד, והם אחד, כמו שאמר עצם מעצמי, ובשר מבשרי, והוסיף זה חיזוק באמרו שהשם על שניהם יחד אחד (פי' כי האחד לבדו אינו אדם) אשה כי מאיש לוקחה זאת, וחיזק היותם אחד, ואמר ודבק באשתו והי' לבשר אחד":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:144:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:144:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:144:1)

[קמד] וכן כתב הרדי"א, שלא נתיחס הצלם לסבה ראשונה, כ"א למלאכיו, ושלכן אמר בלשון רבים, נעשה אדם, וכבר יסייע לזה, שבכל מקום שכזכר ענין הצלם נאמר "צלם אלהים" לא "צלם ד'", לפי שאי אפשר ליחס אליו ית' דבר מהצלם וכמו שאמר אל מי תדמיון אל (ישעי' מ, כח), (ובב"ר פ' כ) שמבראשית עד ולאדם, יש ע"א אזכרות, ואם תאמר הרי ע"ג הם, אלא "בצלם אלהים" "והייתם כאלהים" אינו בכלל:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:145:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:145:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:145:1)

[קמה] וכן כתב התוס' (יבמות סה, ב ד"ה "ולא קאמר") אע"ג דלאדם הראשון קאמר פרו ורבו ההוא ברכה בעלמא ולא למצוה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:146:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:146:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:146:1)

[קמו] ועיין רמב"ן ז"ל שכתב שיש הפרש גדול בין שני המאמרים, כי בבריאת המים כתוב ויברך אותם אלהים לאמר פרו ורבו (למעלה פ' כב) ולכן יתכן לפרשו ששם בהם כח להוליד בדומה, אבל באדם מלבד מה שאמר "ויברך אותם אלהים" אמר עוד "ויאמר להם אלהים פרו ורבו" והוא המורה שדבר עמהם, וצוה אותם על פו"ר כדעת חז"ל, ורבינו נסים כתב, שהכתוב הזה כולל ברכה ומצוה, כי אמרו ערו ורבו הוא מצוה, ובאמרו ורדו בדגת הים היא הברכה, ועיין בהמעמר שהצדיק דעת הח' ז"ל ודעת רז"ל בזה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:147:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:147:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:147:1)

[קמז] וכן כתב הרד"ק ז"ל ואעפ"י שהיא ברכה כמו בדגים סמכו חז"ל (יבמות סה, ב) שהיא מצוה לבני אדם:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:148:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:148:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:148:1)

[קמח] וכתב הרלב"ג, השרש השני שלא יפטר האדם מפו"ר אם לא יהיה לו זו"נ, ישלם בהם מלא כל הארץ וזהו שאמרו פרו ורבו, פרו רמז בו על ההולדה, ואמר ורבו, רמז בו חיוב הרבוי בהולדם, ואמר ומלאו את הארץ, יתחייב שישלם בזה מלא הארץ וכו', עוד שם והנה התועלת בזאת המצוה מבואר והוא שימשך ממנה קיום המין האנושי, כי האדם להיות פעולותיו בבחירתו היה אפשר לו שישחית מינו, באלו תאמר, אם תשלם ההסכמה בין האנשים להמנע מהוליד, ולזה השגיחה בו התורה בזה האופן":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:149:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:149:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:149:1)

[קמט] בא בה"א הידיעה, כלומר היום הידוע שהיה בו העולם מלא ושלם עם כל בריותיו ובו נברא האדם (רד"ק) יען כי הם נזכרו בתורה גם להלן כמ"ש "יהיה ביום הששי" (שמות טז כב) "ויהי ביום השביעי" (שם שם כז) משא"כ הימים שלפניהם שלא נזכרו עוד בכל הה"ק (הגר"א) אחרי שלא נכתב ה"א הידיעה בימים הקודמים כי אם בששי לבד הוא מוסב על ויכולו השמים הנאמר בפ' שלאחריו, ושעורו שהיה ערב ובקר של יום הששי שבו נגמרה מלאכת השמים והארץ וכל צבאם, והיה הכל לאחד שלם דבוק וכלול ואחוז זה בזה (רש"ד) על דרך פשט לומר כי הוא יום מיוחד אין כמוהו אחריו, כי בו ברא חדשה, ולא יוסיף כן עוד לעשות תחת השמש, וזה הוא עצמו מאמר קהלת (קהלת א, ט) "ואין כל חדש תחת השמש", ואין כן הימים שלפניו, שאחר כל אחד בא יום כמוהו יום מלאכה, ע"כ לא אמר בהן השני השלישי (רנה"ו) ובג' (ע"ג, ג', א) יום הששי מלמד שהתנה וכו' וברש"י, הורה על ה' חומשי תורה, או על ששי בסיון, (ובב"ר פ' ט יד) "אמר ר' יודן זו שעה יתירה שמוסיפים מחול על קדש, ובה נגמרה מלאכת העולם ע"כ כתוב הששי" (ופי' מהרז"ו בא לדרוש יום הששי ויכולו, שמ"ש ויכולו שייך לסוף יום ששי וע"כ כתב הששי ויכולו) והשמן רענן (ילקוט רמז טז) פי' "ולכ"נ הששי בה"א הידיעה לפי שיש בה שעה התוספות דלגבי אדם נמנית ליום ז', לגבי הש"י נמנית ליום וי"ו:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:150:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 1:150:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/1:150:1)

[קנ] שהוא גלגל צדק לפי חשבונם: