## Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis

###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:1:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:1:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/11:1:1)

[א] וז"ל הח' ז"ל (צחות אות ד) "כי הנה לשון זכר יחיד הוא "אֶחָד" והיה ראוי להיות לשון נקבה "אַחֶדַת" ובעבור היות הדל"ת והתי"ו כאשר הם רפים קרובים במוצא, כבד על הלשון להחבירם, והנה חסרו הדל"ת ופתחו החי"ת להורות על לשון נקבה", ושם עוד "י"א שמלת "אחת" איננה מן "אחד", רק הם ב' מלות כטעם אחד, והם אַח ואֶחד והנה אחת מגזרת אַח" (פי' שתאמר אַח לזכר ואחת לנקבה) וכן הוא דעת הרד"ק בשרשיו שרש "אחד", שכתב שמלת אחת גזרה בפני עצמה ולא נגזרה ממלת אחד כי אם ממלת אח ועשה אח מאחת מאלה (יחז' יח י) ונאמר אח לזכר ואחת לנקבה, אבל מגזרת אחד לא מצאנו מלה לנקבה, ודעת הח' ז"ל לא כן הוא, וע' פירושו לקהלת (ז כז):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:2:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/11:2:1)

[ב] ורוו"ה כתב כי אין לשרש פלג, כי אם ב' משמעות בעברי, א) קלחי מים, "פלגי מים תרד" (איכה ג מח) "פלגים יבלי מים" (ישעי' ל כה), ב) בלבול שפה, "בלע ד' פלג לשונם" (תה' נה י) תבלבל את לשונם, אבל במשמעות חלוקה לא נמצא בעברי, כי אם מארמי, שבארמי חלוקא פלגא, ועתה פי' נפלגה הארץ, נתבלבלה שפת הארץ, או נתרבה בימיו פלגים יבלי מים, והיתה זאת ברכה לארץ, וקרא בנו על שם פלג:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:3:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:3:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/11:3:1)

[ג] וז"ל (הסד"ע פ"א) "מן המבול עד הפלגה ש"מ שנה, נמצא נח חיה אחר הפלגה עשר שנים, אבינו אברהם היה בהפלגה בן מ"ח שנה, אמר ר' יוסי נביא גדול היה עבר שקרא שם בנו פלג ברוה"ק, שנאמר כי בימיו נפלגה הארץ וגו', אם בתחלת ימיו, והלא יקטן אחיו היה קטן ממנו, והוליד י"ג משפחות ונתפלגו ואם באמצע ימיו, והלא לא בא לסתום אלא לפרש, הא אינו אומר כי בימיו נפלגה הארץ אלא בסוף ימיו", וכן הוא בס' הישר, וברש"י "הא למדת שבשנת מות פלג נתפלגו", וכן הוא בילקוט, ועיין בב"ר פ' לז וביפה תואר שם, ובילקוט דה"א רמז אלף ע"ב, ועיין הקדמת האגרון לרס"ג צד נב פ"ב (1891) שכתב "כי בימיו נפלגה הארץ שנה אחת לפני מותו":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:4:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:4:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/11:4:1)

[ד] ובילקוט בראשית רמז מב ורמז קי מביא בשם הסד"ע "יעקב שימש את שם נ"ח שנה" והיא נוסחא משובשת וצ"ל נ' שנה, ועיין ברשב"ם ב"ב קכא ב שכתב "נמצאת אומר שימש יעקב את שם כ שנה", ועיין בהערות ותקונים על הסד"ע מהח' ר"ב ראטנער מה שהעיר ע"ז וכתב שהוא טעות:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:5:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:5:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/11:5:1)

[ה] ורז"ל שדרשו (סנהד' לח ב) שאדה"ר דבר בלשון ארמית שאמרו שם "אמר רב יהודא אמר רב אדה"ר בלשון ארמי סיפר שנאמר "ולי מה יקרו רעיך אל" (תה' קלט, יז) (פי' ויקרו הוא לשון ארמי) והכוונה שספרו גם בלשון ארמי, כי לא נעלם מרב יהודה שאין בלשון ארמי לשון איש נופל על לשון אשה, ועיין אור לנתיבה להח' רמבמ"ן ז"ל:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:6:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:6:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/11:6:1)

[ו] ובעלי הגימטריא אמרו כי "לה"ק" "ושפה אחת" חושבניה דדין כחושבניה דדין, לא יותר לשון הקדש על שפה אחת כ"א באחד, להורות על אחדותו מניחו ית', כי שאר הלשונות מניחיהם יותר מאחד, וגם הורה על אחדות הלשון ושלמותה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:7:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:7:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/11:7:1)

[ז] ובב"ר (פ' לח ילקוט ברא' רמז סב) ודברים אחדים אל תקרי דברים אחדים, אלא דבורים אחדים, מעשה דור המבול נתפרש, מעשה דור הפלגה לא נתפרש", ובילקוט הגי' "ודברים אחודים", פי' סגורים וסתומים, כי התרגום "והדלת סגר אחריו" (למטה יט ו) "והדשא אחד בתרוהי" וענין זה מפני שמעשה דור המבול, היה העונש בעבור שהשחיתו דרכם, ושמלאה הארץ חמם, ונתפרש, בעבור שהעונש על מעשיהם, סבת היישוב של בני אדם, וקיום הדתות, ויש תועלת גדולה בפרסום זה, ואינו כן מעשה דור הפלגה, כי צריך שיהיה חתום וסגור לא ירגישו בו ההמון ולא ידעו אותו, וכן פי' הרדי"א, עיי"ש שהאריך בזה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:8:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:8:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/11:8:1)

[ח] כי האומות בלשונותיהן יתחלפו, אם באופן צפצופיהם, כי יש אומה שתשתמש יותר מהגרון בקולותיה, ואומה שתשתמש יותר מהחיך, ואחרים יותר מהשיניים והשפתים, וע"ז נאמר "ויהי כל הארץ שפה אחת", שאופן צפצופם ושמושם בכלי הדבור והקולות הי' אחת לכולם (רדי"א) וכן כתב הרש"ד שגם בלשון אחד ישתנו דרכיו ודקדוקיו ותנועותיו וסידור הדברים בהקדמת ואיחור המוקדם כפי השתנות הארצות, וכאן אמר הכתוב שגם בדרכי הלשון לא היה שינוי ביניהם אלא אף הדברים היו אחדים:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:9:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:9:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/11:9:1)

[ט] ולשון זה מורגל בפי חז"ל, "פלוני ופלוני אמרו דבר אחד", שאעפ"י שיש גופות מחולקים שאמרו כל אחד דבר, לפי שמסכימים על דעת אחת אמרו דבר אחד, וכמו "והיו לאחדים בידך" (יחז' לז יז) הכוונה שיהי' שניהם יחד נדבקים זה בזה בידו של הנביא כאלו הם אחד, וכן פי' רש"י ז"ל "באו בעצה אחת":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:10:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:10:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/11:10:1)

[י] בקבוץ הולכים יאמר ויסע ויסעו, וביחיד יאמר, ויצא וילך, "ובנסוע הארון" (במד' יו"ד לה) כתב לכבוד הארון או על נושאיו וחבריהם (רוו"ה):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:11:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:11:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/11:11:1)

[יא] ורנה"ו יפרש כי לא הי' המשפחות מבוני המגדל, כי נח חלק כל הארצות לכל בניו, ושלחם מאתו וכן כאן וימצאו בקעה לא הנוסעים כולם, ואינו "שם" על ויהי בנסעם שנזכר לפניו, כי המשפחות כולם נסעו, והלכו עם ראשיהם לארץ ירושתם, אבל המורדים והפושעים שבהם אלה התישבו בבקעה ההיא:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:12:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:12:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/11:12:1)

[יב] הסיד החי נקרא בשם שריפה כי כן טבעו, גם בלשון ארמי יקרא "נור", גם האיש יקרא "נור" והעד, "והי' עמים משרפות סיד" (ישעי' לג יב) תרגומו "יקידת נור", וזה טעם "נשרפה לשרפה" ואחר שנשרף ומתוקן נופל עליו שֵם חֵמָר, לכן אמר "והחמר" בה"א הידיעה, לפי"ז מאמר "ותהי להם הלבנה, נגד דבור נלבנה, ומאמר והחמר וגו' נגד נשרפה לשרפה (רוו"ה):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:13:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:13:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/11:13:1)

[יג] אבן בעודו מחובר במקום גדולו קרוי סלע, ובתלוש נקרא אבן, אבל צור שמו עליו גם בתלוש:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:14:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:14:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/11:14:1)

[יד] החמר הוא מין Biumen הנמצא לרוב בבבל, וכבר העידו סופרים קדמונים, כי הכתלים המדובקים בחמר הם חזקים יותר מן הברזל (שד"ל):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:15:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:15:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/11:15:1)

[טו] ובדרז"ל (סנהד' קט א) דור הפלגה אין להם חלעוה"ב, מאי עבוד אמרי דבי ר' שילא נבנה מגדל ונעלה לרקיע ונכה אותו בקרדומות כד שיזובו מימיו, מחכו עלה במערבא, א"כ ליבנו אחד בטורא", והסתכל שצחקו מזה המדרש, מפני שהבינו אותו כפשוטו, אלא המלחמה הזאת באמונה היתה לעבוד זולתו, והיתה מחשבתם לעשות מלאכות וטלסמאות כדי להוריד שפע הגרמים השמימיים על מלאכותיהם וכליהם, ובב"ר (פ' לח ו' ובילקוט נח רמז סב) אמרו לא כל הימנו לבור לו את העליונים, וליתן לנו את התחתונים, אלא בואו ונעשה לנו מגדל, ונעשה ע"ז בראשו ונתן חרב בידה, ותהא נראית כאילו עושה עמו מלחמה, וכן הוא בתרגום יוב"ע ובירושלמי, וכן הוא בתנחומא נח סי' רצ"ה ארשב"י נטלו ע"ז ונתנוהו בראש המגדל וכו':


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:16:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:16:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/11:16:1)

[טז] והעקידה בשער י"ד כתב, שגזרו בדעתם שהתכלית המיוחד להם הוא הקבוץ המדיני, ר"ל בשבתם יחד במקום אחד, וע"כ רצו לבנות להם עיר ומגדל, אפס לא כן יעץ השי"ת, כי לתיקון בני אדם המוסרי, לא טוב שבתם יחד, כי אז ירב השוד והחמס והזמה ושאר תועבות ביניהם, ויותר טוב להם הפרד קצתם מקצתם בבחינה גופנית, ביחס אל מקומות מושבותם, והיותם בכל זאת מתאחדים בבחינה מוסרית, בהשקיפם תמיד אל התכלית האחד הנרצה בעיני ד', והוא לעשות תמיד הטוב והישר, ונמשך מזה, כי כמו שהבאת המבול היתה לסבב תיקון העולם המוסרי, כן גם הפיצם על פני כל הארץ היה לשחר אשרם האמיתי, כי מאתו לא תצא רע:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:17:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:17:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/11:17:1)

[יז] והרד"ק פי' ונעשה לנו שם, כלומר אם יהיה לנו מקום גבוה בזאת העיר, יהיה לכל אחד ממנו שם שאם יצא חוץ מגבול הזאת, יזכור העיר וישוב אליה, או יזכור אחד לחבירו מהיוצאים וישובו אליה, ורוו"ה פי' ונעשה לנו שם הוא הטעם למגדל, "ופן נפוץ" טעם לבנין העיר, שכן מנהג הכתוב בכל מקום לפרש האחרון תחלה, ולכך טעם האתנחתא במלת "שֵם" שהוא מחובר למעשה המגדל הסמוך לו ורנה"ו פי' "ונעשה לנו "שם", שם גבורה, כמו "ויעש דוד שם בשובו מהכות את ארם" (ש"ב ח יג) שהוא שם גבורה, וזה הוא הוראת מלת "שֵם" בלה"ק, ונופל על כל דבר המגלה ענין שהיה נסתר, ולא נודע ממנו דבר, וכן ע"י בנין העיר והמגדל הזה נעשה לנו שם גבורה שייראו ממנו, ובדרז"ל (סנהד' קט א) תניא ר' נתן אומר כולם לשם ע"ז נתכוונו וכו', וכן בב"ר (פ' לח) תני ר' ישמעאל אין שם אלא ע"ז וכו':


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:18:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:18:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/11:18:1)

[יח] לדעת הח' ז"ל לא חטאו בוני המגדל כנגד השם כלל, כי לא היתה מחשבתם אלא להתמיד חברתם ולשבת יחדו, וכמו שאמרו פן נפוץ וגו', וכן דעת הרלב"ג, ועיין אגרות יש"ר אגרת שלישית במה שתפס את הכורם שביאר על "פן נפוץ", וכתב עליו ששכח כי כבר קדמוהו בעל נתה"ש שהביא בביאורו זה הטעם עצמו, אלה דבריו: ואלה הבונים ראו בעצתם שלא יפרדו, והשם לא יעץ כן וכו' עכ"ל, ואיך א"כ אמר הכורם שאין אחד מהמפרשים העיר וביאר זאת ? והלא ספר נתה"ש היה פתוח לפניו בכתבו זאת עכ"ל:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:19:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:19:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/11:19:1)

[יט] והמורה בפ' שבעים מהחלק הראשון כתב "נאמר באל ית' רוכב שמים בעזרך, פירושו השליט על השמים, וכן לרוחב בערבות ענינו השליט על ערבות, ובפי"א כתב נאמר עליו ית' "אתה ד' לעולם תשב", "היושבי בשמים" "יושב בשמים" הנצחי העומד אשר לא ישתנה בפנים מאופני השינוי וכו', עוד שם, ואמנם תיוחס אל השמים ברוב המקומות, להיות השמים הם אשר אין שינוי בהם, ולא התחלפות, ר"ל שלא ישתנו אישיהם כאשר ישתנו אישי הווי הארץ ונפסדיה":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:20:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:20:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/11:20:1)

[כ] בהשגחת האל במעשה השפלים יכנה הכתוב בענין הזה בלשון ירידה, וכן בענין סדום, ועיין מורה בפ' עשירי מהח' הראשון, ואו"ת "ואתגלי ד' לאתפרעא על עובדי קרתא" והענין הוא פנות המחשבה לפקוד על מעשה החוטאים ולענשם כראוי להם, וכתב הרד"ק בענין המבול לא אמר לשון ירידה אלא לשון ראיה "וירא ד' כי רבה רעת האדם בארץ" (למעלה ו, ה) לפי שענין הירידה הוא בענין ההשתדלות לחקור הדבר ולהשגיח עליו, וענין המבול היה מפורסם מאוד, והיה בכל העולם, ודבר סדום לא היה אלא בארצם, ולא היה נודע לכל כי אם בארצם ובאשר סביבותיהם, ועל הכל דברה תורה כלשון בני אדם:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:21:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:21:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/11:21:1)

[כא] ובתנחומא נח סי' יח ילקוט נח (רמז סב) וירד ד' לראות, וכי הוא צריך לרדת ולראות, והלא הכל צפוי וגלוי לפניו שנאמר "ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא" (דניאל ב, כב) אלא ללמד לבריות שלא לגמור את הדין ושלא לומר דבר מה שלא רואין", וכן פי' רש"י ז"ל:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:22:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:22:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/11:22:1)

[כב] ההבדל בין גוי לעם ביאר רנה"ו, כי גוי יאמר על בני איש אחד כשירבו ויהי' גוי בארץ, כמו "בארצותם לגוייהם" (למעלה י, לא) "מאלה נפרדו הגוים" (שם פסוק ה) שכל משפחה בני איש אחד לקחו אי אחד למושבם, ועם נקרא קבוץ בני אדם רבים, אעפ"י שהן ממשפחות חלוקות, כמו "סוס ורכב עם רב" (דבר' כ, א,) ולכן נכתב פה עם אחד, שהי' המורדים האלה מקובצים מאישיי משפחות האדמה, וזהו שאמר השם "הן עם אחד" הנה קבוץ בני אדם רבים ממשפחות שונות הי' לאחדים מסכימים כולם בלי חולק על מה שהם עושים:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:23:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:23:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/11:23:1)

[כג] ההבדל בין מנע, חשך, בצר, "בצר" הונח על הדבר שאיננו נמנע ממנו לגמרי, אלא שלא יעלה בידינו בלא עמל גדול, כמו הערים הבצורות אשר לא תלכדנה זולתי ביד חזקה, ועתה לא יבצר מהם (יקל להם להקים כל מחשבותם) "ולא יבצר ממך מזמה" (איוב מב ב) (לא תהיה קשה לך הוצאת מחשבותיך לפועל) מכאן אמרו חכמים (אבות ה, ח) "רעב של בצורת בא מקצתן רעבים ומקצתן שבעים", כי מניין להם מה שיעורו של רעב של בצורת? אלא מפני שאין שרש "בצר" מורה מניעה מחלטת (בית האוצר לשכה, ב) מלת יבצר על החסרון כמו "שנת בצורת", "כי תבצור כרמך" (דבר' כד כא) ובדחז"ל בציר חדא, וכדרך יועצי בליעל כשימצאו רעות רבות קצתן ימלאו לבם לעשותן וקצתן יחסרו, אבל מהם לא יבצר גם דבר אחד מכל הדברים אשר יזמו לעשות (רנה"ו):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:24:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:24:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/11:24:1)

[כד] ואונקלס שתרגם "וכען לא יתמנע מנהון" אין בו שום סימן להורות התמיהה, וכתב העוטה אור ואולי יהיה הפי' לדעת המתרגם בלא תמיהה, רק שהוא כעונש מדה במדה ע"ד ומגורותם אביא להם, שחשבו פן נפוץ, וכן לא יבצר מהם לעשות שיפוצו, כאומר הבה נרדה ונבלה שפתם, ורע"ס פי' לא יבצר, כלומר א"כ אין מונע להם מהשלים כונתם, כיון שהסכימו כולם אל כונה אחת, ואין צורך להוספת ה"א התמיה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:25:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:25:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/11:25:1)

[כה] לשון מזימה כשיבוא סתם בתורה ובכתובים מורה תמיד על מחשבת רשע גדולה, כמו "זממו אל תפק" (תה' קמ ט) וכן מחשב להרע, "בעל מזימות יקראו" (משלי כד, ח,) אם לא שענינו מורה עליו שמדבר על מחשבת חכמה, כגון "נצור תושיה ומזימה" (שם ג כא) "לנער דעת ומזימה" (שם א ד) שפירושם על מחשבת החכמה המתגברות על הלב, ולכן כאן שנכתב סתם "אשר יזמו" פי' לרעה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:26:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:26:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/11:26:1)

[כו] ובפדר"א (פ' כד) אמר ר' שמעון קרא הקב"ה לשבעים מלכים הסובבים בכסא כבודו, ואמר להם באו ונבלבל את לשונם, וזה ג"כ סיוע למה שכתב הח' ז"ל, ועיין רמב"ן ס"פ בהעלותך ע"פ אספה לי שבעים איש (במד' יא טז) שמרמז על שבעים מלכים דהכא, וכן ת"י, "ואמר ד' לְשַבְעִין מַלְאָכַיָא דֲקיימִין קומי וכו', ונְעַרְבְבָא תַמן לִישנהון".


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:27:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:27:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/11:27:1)

[כז] והר"ן ז"ל כתב, שהאל ית' חידש בהם רצון שיבחר בלשונות חלוקות רחוקות זו מזו, כדי שיהיה זה סבת פזורם, כמו ששפה אחת שהיתה להם מקודם פיזור סבת קבוצם וחבורם יחד:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:28:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:28:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/11:28:1)

[כח] אל תחשוב שפתאום שכחו הלשון, וידעו לדבר בלשון אחרת, זה אשדודית, וזה ארמית, וכיוצא כי הכתוב אומר, אשר לא ישמעו איש שפת רעהו, והי' רבבות בני אדם שם, ותצטרך לומר שבכל אחד נתחדש לשון אחר, ויהי' הלשונות לרבבות, וזה הבל, אבל בלל שפתם, בתוספות אותיות, ואולי השחית בכל אחד" מקצת כלי המבטא עד שלא הבין האחד מה שחבירו מדבר, ובזה הפר מזמתם שיזמו להערים סוד על עמי הארץ כולם, ושבגבורתם יחוקקו חוקים לא טובים בארץ, ע"כ עשה ד' שלא ישמע איש שפת רעהו (רנה"ו):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:29:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:29:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/11:29:1)

[כט] וכתב הרדי"א ע"ז כי תמיד יזכור הכתוב בלבול הלשון קודם נפוצים על הארץ, והוא המורה שהיה בלבול הלשון בהיותם שם בבנין העיר והמגדל קודם שנפוצו משם לא באורך הזמנים:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:30:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:30:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/11:30:1)

[ל] וע"ז כתב הח' פריפוט דוראן הלוי (מעשה אפוד סוף פ"ג) "ואתפלא על החכם א"ע ז"ל איך אמר "והשם הפיצם והוא טוב להם", שגם לפי סברתו לא הי' טוב רק לבאים אחריהם, וכמו שהביא הוא ראיה מאמרו "ומלאו את הארץ", ורש"ד כתב, והנה אף שאמת נכון הדבר שהיתה עצת השם שיתישבו בני האדם בכל הארץ, ולא יתקבצו באקלים אחד, מ"מ בענין עצת הבונים נראה מפשטות הכתוב שפשעו ומרו נגד ד', וירד ד' להענישם ולגמלם כמעשיהם, וכן דעת רז"ל שהי' מורדים בבוראם:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:31:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:31:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/11:31:1)

[לא] ההבדל בין חדל, מנע, חשך, עיין (יריעות שלמה ח"א חוב' ג יריעה כז):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:32:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:32:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/11:32:1)

[לב] ובב"ר פ' לח ובתנחומא נח סי' יח א"ר חייא בר אבא, ובסנהד' ק'"ט   א) בשם ר' יוחנן, מגדל שלישותו נפל, שלישותו נשקע ושלישותו קיים, ושמא תאמר אינו גבוה עומד אדם על גביו והדקלים נראים כחגבים:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:33:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:33:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/11:33:1)

[לג] ובתרגום (קהלת ז כח) ע"פ "אדם אחד מאלף מצאתי" "מן יומא אדם קדמאה עד די אתיליד אברהם צדיקיא, די אשתכח מהימן וזכאי בין אלף מלכין דאתכנשו למעבד מגדלא בבבל":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:34:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:34:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/11:34:1)

[לד] והרמב"ן ז"ל ישיג עליו בזה, וכתב, כי אברהם אבינו לא נולד בארץ כשדים, כי אבותיו בני שם הי', וכשדים וכל ארץ שנער ארצות בני חם עיי"ש, ותכן דבריו שאברהם ונחור נולדו בעבר הנהר ארץ אבותיו, ורק הרן לבדו נולד באור כשדים, וזה הוא שאמר הכתוב "וימת הרן על פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים", כי שם מלדתו של הרן לבדו, ועיין ברא"ם שמפרט טענותיו והשיג עליהם, ועיין בביאור רש"ד ובביאור רנה"ו מה שכתבו ע"ז, ולדעת הרדי"א, אור כשדים אינו ארץ כשדים אלא שם מקום בעבר הנהר, וממלכות ארם וממחוז עבר הנהר הוא, ושם נולד אברם, ושם מת הרן, כי כן כתוב בארץ מולדתו, וכן פי' שד"ל שאם היה אברהם בארץ כשדים לא היה צריך לעבור דרך חרן כדי לבוא בארץ כנען, ולפי זה אין אנו צריכים להרבות מסעות אברהם כדעת הרמב"ן ונתה"ש, ועיין שרשי לבנון שרש "אור" שהאריך לבאר ולעמוד על עיקר שם "אור כשדים":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:35:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:35:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/11:35:1)

[לה] וכתב רנה"ו ואין זה נכון בעיני, אלא שקראו בני הבנים שם הבנים על שם הנכבדים שקדמו להם, ולכן קרא נחור שם בנו כשד על שם מדינת כשדים, או על שם האב שהתישב תחלה בארץ ההיא, והיה שמו כשד מבני אשור, כמו פלשת מפלשתים, לא שמן כשד בן נחור התמלאה ארץ כשדים ונקרא שמו עליה, וראיה "את עוץ בכורו" (למטה כב כא) ומצינו "ואת כל מלכי ארץ העוץ" (ירמי' כה כ) ואיננו ארץ בכור נחור, כי היה לאחד מבני שם "עוץ וחול וגחר ומש" (למעלה יו"ד כג) והם תופשי הארצות, ונחור קרא שם בכורו על שם בכור ארם לפי שהיה דר בארם:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:36:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:36:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/11:36:1)

[לו] וז"ל "מנחם" (מחברת מנחם שרש "אר") "אור כשדים" (נחמי' ט, ז) "על כן בארים כבדו ד' (ישעי' כד טו) "ועל מאורת צפעוני" (שם יא ח) מני בקעים וחגוים וצורים "וחר פתן" (שם) יורה על מאורת צפעוני ואור כשדים כה ענינו "ויצאו אתם מאור כשדים" מבקעת כשדים, וזה אשר יורה על הענין כי כה הוא "ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם" (למעלה פסוק ב) וכן רש"י ז"ל הביא הפירוש הזה משמו "כל חור ובקע עמוק קרוי אור":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:37:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:37:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/11:37:1)

[לז] ולדעת רז"ל (ב"ר פ' לח יג) שנמרוד דן אותו לשריפה בעבור שנטה לדעת אברהם, ויהי' פי' על פני תרח אביו, כי מת מסבת אביו במה שמסר לו לנמרוד, ובזהר לך (דף ע"ז ב) על פני תרח אביו, מאי איריא הכי, אלא עד ההוא יומא לא הוה בר נש דמית בחיי אביו בר דא וכד אתרמי אברם לנורא אתקטיל הרן ובגין דא נפקו מתמן, מאן קטיל ליה להרן אלא כיון דרמו אברם לנורא דכשדאי וכו' ועיין במקדש מלך שהביא מהרמ"ז שהקשה מהבל, ולמך שמתו בחיי אדם ומתושלח, ותירץ דלא חשיב אלא מתולדות נח:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:38:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:38:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/11:38:1)

[לח] והוא בג' (סנהד' סט ב) "אמר ר' יצחק יסכה זו שרה, ולמה נקרא שמה יסכה שסוכה ברוה"ק" וכן הוא במדרש שו"ט בפ' "טוב לחסות בד'" (קיח סי' יא) ובסוף פ"ק דמגילה דף יד, ובסדר עולם פ"ב, הגדיל הרן ו' שנים ונשא אשה הרי ח', שנה אחת ללוט (וי"ג שנה אחת למלכה) שנה אחת ליסכה שהיא שרה, ולמה נקרא שמה יסכה שהכל סוכין בה שנאמר ויהללו אותה אל פרעה (למטה יב, טו) ד"א יסכה שהיתה סוכה בנבואה, שנא' כל אשר תאמר אליך שרה (למטה כא יב) ע"כ, וסוכה בלשון ארמי הוא כמו צופה ורואה בלשון עברי, "וילך הצופה" (ש"ב, יח, כד) תיוב"ע "ואזיל סכותא" וכן כל לשון צופה מתורגם בלשון סכותא, וע"ש שהיתה נביאה היתה נקראת יסכה, כי לנביא היום יקרא לפנים הרואה (ש"א ט ט) וכן בויק"ר (פ' א) כי "אבי סוכו" הוא משה רע"ה, אבי של כל הנביאים שהי' סוכין ברוה"ק בערביא צווחין לנביא סכיא, גם היוסיפין בקדמוניות שלו כתב בפשיטות יסכה זו שרה לפי קבלתו, והסכימו עמו כל גדולי המפרשים הקדמונים:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:39:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:39:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/11:39:1)

[לט] והרד"ק כתב "אולי היתה שרה בת בתו של תרח ואעפ"י שלא זכר לתרח בנות אולי היה לו" ושד"ל כתב אולי יתכן לומר, כי גם יסכה היתה אשת נחור, ונשא נחור שתי אחיות כיעקב, והכתוב אומר, ושם אשת נחור מלכה, כי היא העיקר שממנה יצאה רבקה ולבן רחל ולאה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:40:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:40:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/11:40:1)

[מ] ובילקוט איוב ח' רמז תתק"ד ג' נשים נשא אברהם שרה בתו של שם, קטורה בתו של יפת, הגר בתו של חם:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:41:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:41:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/11:41:1)

[מא] הכותים מפני שלא מצאו זכרון נחור הגיהו "ואת שרי ואת מלכה כלותיו אשות אברהם ונחור בניו", ובאמרם אשות ולא נְשֵי נחלתם חרפתם שהיא תוספות אנשים בוערים כי אשות איננו נמצא בכל המקרא רק ביחז' (כג מד) וחסר וי"ו ונ"ל שראוי לקרוא אשת (שד"ל):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:42:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:42:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/11:42:1)

[מב] עיין "יהל אור" וכן הוא מבואר בל"ב מדות דר"א בנו של ר"י הגלילי מדה ל"ב במוקדם ומאוחר שבפרשיות, וז"ל שם "כיוצא בו וידבר ד' אל משה במדבר סיני (במד' א א) ואח"כ כתוב (שם ז א) "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן", והלא הקמת המשכן באחד בניסן בשנה שניה שנאמר (שמות מ' יז) "ויהי בחודש הראשון בשנה השנית באחד לחודש הוקם המשכן" אלא מכאן אתה למד שהמאוחר מוקדם בפרשיות, גם יתכן שדעת הח' ז"ל על הפ' (במד' ט א) בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון, וכבר הקדים ענינים שהי' באחד לחדש השני (שם א א) מכאן שאין מוקדם ומאוחר בתורה, ועיין (ספרי בהעלותך סי' יג), וכן בפסחים (דף ו ב) שהקשה ג"כ, וסיים, זאת אומרת אין מוקדם ומאוחר בתורה, ועיין תוס' ברכות ז ב ד"ה "לא הי' אדם":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:43:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:43:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/11:43:1)

[מג] ועיין רש"י ז"ל מה שפי', וברמב"ן מה שתמה עליו, וברא"ם מה שתמה על הרמב"ן ז"ל, ובמערבי מה שתירצו:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:44:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 11:44:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/11:44:1)

[מד] כי באמת לא מת תרח בזמן ההוא, כי בעת שהיה אברהם בן ע"ה שנה לא היה תרח רק בן קמ"ה שנה, וחיה עוד ששים שנה אחר כן, ובסד"ע פ"א "אברהם אבינו קבר תרח אביו לפני מיתתה של שרה שתי שנים", ופי' הגר"א ז"ל כשנולד אברהם היה בן שבעים שנה, וכשמת תרח היה אברהם בן קל"ה שנים, וכשמתה שרה היה אברהם בן קל"ז שנים, כי עשר שנים היה גדול משרה, הנה שתי שנים קודם מיתת שרה מת תרח, וכן הוא (ב"ר פ' נח ה) ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה, מהיכן בא וכו' א"ל ר' יוסי והלא קבורתו של תרח קדמה לקבורתה של שרה שתי שנים: