## Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis

###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:1:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:1:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/12:1:1)

[א] רש"י ז"ל פי' "לך לך להנאתך ולטובתך", ורמב"ן ז"ל פי' כי כן הוא משפט הלשון, וכן "הגשם חלף הלך לו" (שה"ש ב יא), ועיין ברא"ם שהקשה על הרמב"ן ז"ל, והרמבמ"ן בתרגומו השוה פי' הרמב"ן עם פי' רש"י ז"ל ואין כאן מחלוקת:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:2:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/12:2:1)

[ב] וכן הוא בפס"ז (ברא' יב א) הבאתי למעלה יא כט (הערה קכד) וכן פי' הרלב"ג:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:3:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:3:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/12:3:1)

[ג] ובב"ר פל"ט ז', וכן בילקוט (לך רמז סב) מביא שהי' לו לתרח לחיות עוד ס"ה שנים, שכן כתבו "אם לענין חשבון עוד מתבקש לו ס"ה שנים", וכתבו המפרשים כי זה הוא לדעת ר' נחמי' (שם) שיצא אברהם שתי פעמים, והח' מס"ה שנים הוא מיציאה ראשונה שאז היה אברהם בן שבעים שנה, ולדעת הרדי"א יצא פעם אחת ולא יותר עיי"ש:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:4:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:4:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/12:4:1)

[ד] ועל דעת רז"ל (ב"ר פ' לט, ט, ופ' נה ח) לא גילה לו הארץ מיד כדי לחבבה בעיניו ושהקב"ה מתהה ומתלה בצדיקים (פי' שמייגען בדברים ארוכים שיקוו ויחלו להקב"ה כדי שיקבלו עליהם שכר), ואח"כ מגלה להם טעם הדבר", ולפירושם לא גילה לו הארץ שלא יחמוד אביו ואחיו ומשפחתו, כי היא ארץ טובה וקרובה לחרן, וכן פי' הרמב"ן ז"ל כי מה שאמר "ויצאו ללכת ארצה כנען" לא להתיישב בה, כי עדיין לא ידע, כי על הארץ ההיא נצטוה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:5:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:5:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/12:5:1)

[ה] ואונקלס שתרגם מְבָרְכָך בלשון יחיד להשוות הלשון עם ומְלַטְטָך, אף כי בכתוב, הראשון הוא בלשון רבים, ועיין בס' אבני ציון שתמה, א"כ היה ראוי בהפך לתרגם גם מלטטך בלשון רבים, כמו שהוא בפ' תולדות, וכן בפ' בלק, ועיין רמב"ן (למטה כז כט), ולפי התרגום נראה כי בזה שמוסב על הפעל ואברכה הוא רבותא יותר שאפילו יחיד אשר יברך אותך יתברך ופי' מברכיך כל אחד בפרט:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:6:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:6:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/12:6:1)

[ו] והקדים אצל הברכה ואברכה מברכיך, ואצל הקללה בהיפך ומקללך אאור אח"ז, לפי שמדה טובה מרובה, (ובב"ר פ' לט יב) "ומקללך אאור אנא" פי' אני בעצמי אאור אותו, ויודע לכל כי מארת ד' בבית מקללך ויחדלו מהרע עמך:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:7:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:7:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/12:7:1)

[ז] וכינוי הרבים מוסב על אברם ושרי, כי הוא היה מגייר את האנשים והיא מגיירת את הנשים כמאמרם (ב"ר פ' לט יד):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:8:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:8:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/12:8:1)

[ח] והרמב"ן ז"ל כתב, כי כן היה שם המקום ההוא שכם, ושכם בן חמור ע"ש עירו נקרא, וע"ז כתב הרש"ד אבל לא מצאנו בכתוב שיקרא האיש ע"ש עירו בלא יו"ד היחס, ורוו"ה כתב, הכתוב יאמר "עד מקום שכם" בעבור שמ"ם מְקום בשוא סמוך אל שכם, לכן ברור כי שכם הוא שם איש לא שם מקום, וטעמו מקומו של שכם, ולא מצאנו בכל המקרא שיאמר מקום ירושלים, מקום ציון וכדומה, כמו שלא תאמר עיר ירושלים, עיר ציון כמ"ש הרשב"ם (למטה לג יח), לכן פי' הראב"ע שמשה קראו כן בשם הנודע בימיו, כי בימי אברהם עדיין לא נולד שכם, ואו"ת "אַתַר שְכֶם" לא אתרא דשכם, נראה מזה כי לדעתו הוא שם המקום:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:9:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:9:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/12:9:1)

[ט] עיין בס' מעשה ד' מעשה אבות פ"ג מה שכתב ע"ז, ועיין כ"ח מחברת ז' מכתב ג ממכתבי שד"ל מה שמביא מר"י החסיד פי' על הפסוק הזה, ומה שר"י החסיד יגלה הסוד מה שכוון הח' ז"ל ומה שתמה שד"ל ע"ז, ועיין בית האוצר לשכה ב צד 129, ואמרתי להביא פה מפירושי המפרשים הגדולים על הפ' הזה, רש"י ז"ל פי' כי מתחלה היתה הארץ לבני שם, והכנעני אז בעת ההיא היה הולך וכובש את א"י מזרעו של שם, הרמב"ן פי', והכנעני אז בארץ, כי אברם בא בארץ כנען ולא הראהו לו השם הארץ אשר יעדו ועבר עד מקום שכם, והכנעני הגוי המר והנמהר אז בארץ, ואברם ירא ממנו, ולכן לא בנה מזבח לד', ובבואו במקום שכם באלון מורה נראה אליו השם ונתן לו הארץ וסרה יראתו, או"ת "וכנענאה בְכֵן בארעא" וכוונתו שהכנעני היה ג"כ בארץ, אבל לא למעט שעתה איננו בארץ, הרד"ק יפרש, מה שאמר אז בארץ להודיע מעשה האל ורצונו לאוהביו, כי אברם היה עובר בארץ עם מקנה רב מאוד, והי' רועים במרעה ארץ בכל מקום שהיה עובר שם, ובעלי מקומות המרעה לא הי' אומרים לו דבר, וזה היה דבר גדול ומעשה נס מאת האל, והכיר אברם בזה, כי היה מקיים לו האל מה שייעדו האל בברכה, רנה"ו פי', כי אין והכנעני על תולדות כנען יושבי הארץ כמו החתי, והחוי והיבוסי, כי היא ארץ מושבותם, וידענו שהי' אז בארץ גם אח"כ עד ימי יהושע, אבל פירושו כמו "ואחר נפוצו משפחות הכנעני" (למעלה יו"ד יח) שקרא כנענים היושבים בכל הארצות שהפיצו משם בני כנען, ועיקר שם כנעני הניחו על יושבי צידון וסביבותיה שלקחו פלשתים מבני כנען, כי לפי שצידון בכור כנען היה, יאות לקרוא ליושבי ארצו בשם כנענים כי נלחמו עמים רבים עם בני כנען ולקחו ממושבותם והתישבו בהם, וכולם נקראים כנענים, ועליהן אמר, והכנעני אז בארץ, שבעת ההיא פשטו בארץ שבאו מצידון ומהר הלבנון אל הארץ לשלול שלל ולבוז בז, וירא אברם לעבור ממקומו והלאה, ורוו"ה כתב כי בבוא אברם בארץ מצא הכנעני שנפל מקרוב לתוכה והתישב בתחום הזה שבא שם אברהם, וזהו והכנעני אז בארץ, בתחום הזה (קרייז) ובעוד שהתגורר אברם במצרים, נפל גם הפריזי לתוכה, והתישב בסביבות שכם, כמו שנאמר אחר שוב אברם לארץ, והכנעני והפריזי אז יושב בארץ (למטה יג ז), וכמו שאמר יעקב בשבתו בתחום שכם, "עכרתם אתי להבאישני וגו' בכנעני ובפריזי וגו'" (למטה לד ל), שד"ל בביאורו על התורה כתב, מפני שהוא בא לומר אח"כ "לזרעך אתן את הארץ הזאת", הקדים להודיע לישראל, כי גם בימי אברהם היתה הארץ ההיא ביד כנען שלא יחשבו שאולי בימים ההם היתה ביד אומה אחרת רעה וחטאה, ושהוריש האומה ההיא, ונתן ארצה לכנעני, וא"כ יקשה לקחתה מידם, כי ירושה להם נתנה ד', לכן הקדים והודיעם, כי כשהבטיח ד' לאברהם ירושת הארץ כבר היתה ביד הכנעני, ובבית האוצר לשכה ב פי' בענין אחר עיי"ש:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:10:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:10:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/12:10:1)

[י] בעל ההגהות במג"ט כתב "כי כל מקום שאותות אית"ן המה בפתח הוא בנין הפעיל", והשיג עליו רי"ר בהערותיו (הכרמל שנה ראשונה, אדר) וכתב, וזה אינו נכון כי בפעלים שפ"א שלהם מאותיות הח"ע יבוא אית"ן בפתח, גם בבנין הקל, והנה גם פעל ויעתק שעליו הוא דן, מהם:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:11:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:11:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/12:11:1)

[יא] ולפי שפעל העתק מורה על עקירת דבר מיסודו והנחתו במקום אחר, לכן נשתמש על המעתיק דברים מגוף הספר של הכותבם אל ספר אחר, כאלו הסופר עוקר הכתיבה ממקומה ונותנה במקום אחר, ואעפ"י שדברי הספר הראשון אינם נעתקים ממנו, הרי הסופר כאילו הוא מעתיק אותם, "אשר העתיקו אנשי חזקיהו" (משלי כה א):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:12:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:12:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/12:12:1)

[יב] והנה לפי ביאורי שביארתי הושויתי דעת הח' ז"ל עם פי' רש"י ז"ל, ויהיה מלת "מקדם" דבקה עם ההרה, שההר הוא במזרחו של בית אל, לא עם מלת "משם" וכן תיוב"ע "לטורא דממדנח לבית אל" וכן מכוונים הכתובים, ועיין בא"י שהסב את פי' הח' ז"ל לדרך אחרת, וכן הרש"ד בביאורו ולכן סיים הרש"ד "כי אין לכוונו עם משמעות הכתוב", ולפי ביאורי הכל נכון:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:13:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:13:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/12:13:1)

[יג] עיין, "הרכסים לבקעה" מה שכתב על זה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:14:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:14:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/12:14:1)

[יד] וכן הוא בדרז"ל (ב"ר פ' לט) מלמד שהקריא שמו של הקב"ה בפי כל בריה, ועיין (ילקוט לך רמז סב) ששם הגי' בתרי לישני "ויקרא בשם ד' צלי", ד"א ויקרא בשם ד' התחיל מגייר גרים":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:15:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:15:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/12:15:1)

[טו] ספר שמסעות אברם כולם הי' ללכת לפאת דרום לבחור המקום היותר נאות בארץ כנען שישלם לו בו הדבקות האלהי כי כבר ימצאו מקומות מוכנים לזה יותר מזולתם כטעם "אין זה כי אם בית אלהים" (רלב"ג) ובב"ר (פ' לט) "הנגבה מחקה והולך ומכוון כנגד ביהמ"ק" שניבא כי שם יהיה חלק יהודא לדרום א"י, והר המוריה בחלקו שעתיד להעלות בנו, ואותה הארץ כבש יהושע ראשונה ושם הי' ביהמ"ק:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:16:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:16:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/12:16:1)

[טז] ורוו"ה פי', הנגבה, לתחום של ארץ כנען ששמו "הנגב" בה"א הידיעה שהיא בדרום הארץ ולא מפני שהיא ארץ יבישה, שבעברי אין נגב יבש כי אם בארמי, ונגיבא ארעא, אבל בעברי קרוי חורב ויבש, ועכסה אמרה לאביה "ארץ הנגב נתתני", ולא אמרה ארץ נגב, אלא נתת לי חלק גרוע, כאילו נתת לי אותו תחום שקרוי ארץ הנגב שהוא גרוע:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:17:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:17:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/12:17:1)

[יז] וכן פי' רש"י ז"ל באותה הארץ לבדו לנסותו אם יהרהר אחר דבריו של הקב"ה שאמר לו ללכת אל ארץ כנען ועכשיו משיאו לצאת ממנה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:18:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:18:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/12:18:1)

[יח] ורש"י ז"ל פי' ממדרש אגדה, שעד עכשיו לא הכיר בה וכו' וכן תיוב"ע ועיין רמב"ן מה שכתב ע"ז:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:19:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:19:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/12:19:1)

[יט] והכוה"ק פי' מלת ידעתי מן "ידע תדע פני צאנך" (משלי כז כג) שטעמו נתינת הדעת על הדבר ושימת כוונה ומחשבה להשגיח עליו היטיב, וטעם הנה נא ידעתי, עתה הגיע השעה שאני מוכרח לתת דעתי ומחשבתי איך אתנהג:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:20:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:20:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/12:20:1)

[כ] והנה לפירושם יקשה מאוד, הלא הוא אברהם שאמר למלך סדום אם מחוט ועד שרוך נעל וגו', ואיך עתה בשביל מתנות יעשה הדבר הזה, רק שהוא ג"כ סבת הצלת נפשו, כי אחרי שיתן לו המלך מתנות ויגדלהו בעיני שריו ועבדיו לא יעשה אח"כ בנפשו שקר, להרגו על לא חמס בכפו, ונראה שלזה נטה גם אונקלס שתרגם "בדיל דיוטב לי בדילייכי ותתקיים נפשי בפתגמייכי", וכן פי' הרד"ק, כי הטובה היא שלא יהרגו אותו, כי לא נתכוין אברם שיעשו עמו טובה אחרת, ואעפ"י שאמר, ולאברם היטיב בעבורה, הוא לא נתכוין לכך, חלילה לו שיתכבד בקלונה, כי קלונה יהיה קלונו, וכן פי' העקידה לך שער ששה עשר, "שהמאמר השני, הוא פירושו של ראשון, כי אינו שאלתו רק נפשו", והנה "וחיתה נפשי", הוא פי' "למען ייטב לי", וכן הוא באמת, כי לא נתכוין אברם שיעשו עמו טובה אחרת, שהרי ממלך סדום לא רצה לקבל ממון אעפ"י שהציל את שלו, והטור על התורה כתב אעפ"י שלא רצה לקבל מתנות ממלך סדום, בכאן הוצרך לקחת שלא יבינו שהיא אשתו:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:21:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:21:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/12:21:1)

[כא] הר"ן הביאו הרדי"א, ורע"ס פי', למען כשתאמרי שאת אחותי יקוה כל אחד מהם שאשיאך לו ולא יחשוב שום אחד מהם להרגני, אבל ייטב לי במהר ומתן, כמו שהיה המנהג אז שהי' מפתים את אבי האשה במהר, וקרוביה במגדנות, כדי שיסכימו לתת אותה לתובע, והכוה"ק פי' כי היה בזה עצת אברם נכונה במאוד, כי אין לדמות ענין האישות שהיה נוהג קודם מ"ת למה שאחריו, כי קודם מ"ת היה אדם פוגע אשה בשוק, אם רצה הוא והיא להנשא, מכניסה לתוך ביתו, ובועלה בינו ובין עצמו ותהי' לו לאשה כמו שכתוב (רמב"ם ריש הלכות אישות) גם אז לא היה נוהג הגירושין בשטר כריתות, רק משיוציאנה מביתו וישלחנה לעצמה, או משתצא היא מתחת רשותו ותלך לה, ואין הדבר תלוי בו לבד, אלא כ"ז שירצה הוא או היא לפרוש זה מזה פורשין כמ"ש (רמב"ם פ"ט ממלכים ה"ח) והוא (מב"ר פ' יח) שאין להם לבני נח גירושין או ששניהן מגרשין זא"ז, אשתו מגרשתו, וכן הוא בירושלמי, לכן התיעץ עם שרה שבהלקחה בע"כ לאחד הנבלים יתרצו שניהם להתיר קשר האישות והנשואין שביניהן, ותהיה פנויה מותרת לכל העולם, ואף שבכל התורה שמר את התורה כתקונה, בחר בזה להתנהג כדין בני נח כי לא הי' מצווה במצות התורה, וכמו שנשא יעקב שתי אחיות, ועמרם דודתו, לפי שראו בעין חכמתם התועליות הגדולות שיתילדו מזה כמ"ש (בס' נפש החיים שער א' פכ"א):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:22:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:22:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/12:22:1)

[כב] הרד"ק הביא מדרז"ל ותקח שמשמעו בעל כרחה לפי שהיתה אשת איש לא כאסתר דכתיב בה ותלקח אסתר (אסתר ב ח) שמשמעו ברצונה, לפי שהיתה ברצונה פנויה והולכת להנשא למלך, ועיין בג' (קדושין ב ב) ר"ש אומר מפני מה אמרה תורה כי יקח איש אשה (דבר' כב יג) ולא כתב כי תלקח אשה לאיש וכו', ועיין בתוס' ישינים שפי' כי יקח דמשמע בעל כרחה ולא כתיב כי תלקח דמשמע מדעתה, והנה לפי' המפרשים גם שם באסתר, היתה באונס וראיתם מדכתיב "ותלקח" שהוא נפעל משרש "לקח" המורה על הכרח, או פיתוי הנלקח שאינו רוצה בדבר. והר"ן פי' הביאו הרדי"א כי ותקח בית פרעה, כלומר אל אחת מארמנותיו, שיקחנה אח"כ בכבוד גדול לעיני השרים והסגנים, כמו שראוי לאשת מלך, ולכן לא אמר ויקחה פרעה, אלא ותקח בית פרעה, והיתה גם זאת סבה מאת השם, כי לוקחה אל ארמון להתחתן עמו, וטרם בוא יום חתונתו שקבע, היה מכבד אותה ואת אברם, ולא עלה על לבו לגעת בה, כי זה נגד כבודו וכבודה, ובזה הצילה השם מכל רע:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:23:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:23:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/12:23:1)

[כג] ובב"ר פ' מ"א ילקוט (רמז סט) א"ר לוי כל אותו הלילה היה המלאך עומד ומכה אותו ואומר לו על דבר שרי אשת אברם, ובתנחומא לך (סי' ה) באותה שעה ירד מלאך מן השמים ושרביט בידו:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:24:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:24:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/12:24:1)

[כד] ודעת רס"ג במלת "וינגע" יעד להביא לא שהביא, שא"כ נמצא פרעה עשוק במשפטו, כי השרים הביאוה להיכלו, והוא לא נגעה ולא חטא בה כלל, וכיון שלא חטא עונש למה, וכן דעתו באבימלך (למטה כ יח) "כי עצור עצר ד'", יעד להם עצירת נקבים, לא שעשה להם כן, ומה שאמר וירפא, לא שקדם לו חולי אלא השמירה שלא יבוא לידי חולי נקרא רפואה, כלשון "כי אני ד' רופאיך" (שמות טו כו) ופסוק "ויוכח עליהם מלכים" (דה"א טז כא) יתבאר לדעתו ביעוד ודיבור לא במעשה ועיין מ"מ לר"מ חפץ שיפרש ג"כ שלא נוגע פרעה באמת בגופו אלא ברוחו, כי נפשו עליו תאבל על מה שבקש לענות אשת איש ועוונותיו ילכדינו את הרשע ויכאיבו רוחו לאמר מה זאת עשיתי, וזה כוונת הנגעים עיי"ש:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:25:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:25:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/12:25:1)

[כה] וכן כתב הח' ז"ל (יסוד מורא שער ב) כי לא התירה הכתוב לקחתו לו לאשה, עד עשות כל התנאים הנזכרים, ואל תתמה בעבור שאמר הכתוב "וחשקת בה ולקחתה לך לאשה", כי הטעם במחשבה, כדבר פרעה "ואקח אותה לי לאשה", ועיין בג' (קדושין כא ב) שאמרו, שמותר לבוא עליה ביאה ראשונה תיכף, אבל ביאה שניה אסורה עד אחר כל המעשים, ועיין ספרי שם ובהתוה"מ, ועיין ברמב"ן שם שפי' על דרך הפשט כדעת הח' ז"ל, וכן הוא דעת ר' יוחנן בירושלמי סנהד' הביאו הרמב"ן ז"ל שם:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:26:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:26:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/12:26:1)

[כו] וכן כתב הח' ז"ל (יסוד מספר, מלת אֶחָד) "במקום שהוא מוכרת בטעם הענין, או במוכרת שהוא על דרך מקרה שהוא אתנח, או סוף פסוק, יאמר אֶחָד" (פי' הח' ז"ל מחלק בין מלה מופסקת עפ"י הכוונה ובין מלה מופסקת ע"י נגינה מופסקת אתנח, או סוף פסוק, וקורא לראשונה מוכרת בטעם הענין) בשלש נקודות תחת האל"ף וכו', ובסמוך בפתיחת האל"ף, כמו "כאַחַד ממנו" (למעלה ג כב):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:27:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:27:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/12:27:1)

[כז] פה ת"א "ואלויאו", ואצל רבקה "וישלחו את רבקה" (למטה כד נט) תרגם עפ"י הפשוט "ושלחו" נראה כי הכא הוא מוכרח מפשטות הכתובים שאמר "ויצו עליו אנשים וישלחו" שקאי על האנשים, ואם היה לשון שלוח היה אומר וישלחהו על פרעה עצמו, ועוד שהכתוב מיותר, כי כבר אמר לו פרעה בעצמו "קח ולך" (לחו"ש):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:28:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 12:28:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/12:28:1)

[כח] מן הנראה שאברהם הגיד לו הסבה שבעבורה אמר שהיא אחותו, ולזה ציוה עליו פרעה אנשים לשמרו שלא יזיקוהו המצרים לחשקם באשתו כל זמן שעמד בארץ מפני הרעב, ושלחוהו ממצרים אחר כלות הרעב בארץ כנען (רלב"ג):