## Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis

###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 17:1:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 17:1:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/17:1:1)

[א] עיין "יהל אור" והח' געזענ' בשרשיו שרש "בצר" ישיג על הח׳ ז"ל, ועיין "שרשי לבנון" שרש "בצר" שכתב שהח׳ געזעניום השתבש בפי׳, כי אין כוונת הראב"ע למתכת הכסף (זילבער) אבל כונתו הון ואוצר עיי"ש:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 17:2:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 17:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/17:2:1)

[ב] הח' ר"י סטנאב כתב, כי שדי ושדים הם מהכפולים, וההבדל ביניהם הוא שקודש חזק וחול רפה ושניהם ענינם תוקף ושדידה, זה באמת וזה בדמיון, ר"ל הוא ית׳ שודד ומנצח כל עומד כנגדו, והשדים ידמו המאמינים במציאתם שהם שודדים כל טוב מבעליהם, ובפירושו להמורה בפ' ל"ו מהח׳ השלישי, כתב שדים נגזרים משרש "שדד" וממובן שודד שהוא שם הונח להורות על התקיף בלי אמת וצדק, אשר ככה הדמיונות הכוזבים שודדי האמת והצדק מהכח השכלי, נקראים בזה השרש מזה המובן שדים, וכשהשי״ת מנצח ומשדד אלה השודדים לבל ישודדו אוהביו, נקרא על שם הפעולה בשם שדי, ולזה כאשר שמר על האבות להצילם משוד מלכי ארץ, מנמרוד ואבימלך ופרעה, ככתוב "ויוכח עליהם מלכים", "אל תגעו במשיחי" נאמר על זה "וארא אל אברהם באל שדי", אולם אלוה הוא שם תקיף ובעל יכולת אמיתי וצדיק כמו השופטים והמושלים ומלאכי אלהים, וזה טעם אמרו "יזבחו לשדים לא אלוה״ פיי לתקיף מדומה לא אמיתי", ורש"י ז"ל פי', אני הוא שיש די באלהותי לכל בריה, וקרוב לזה פי' המורה (ח"א פ׳ ס"ג) וכן פי' רבינו סעדיה גאון, שענינו מלשון די מחסורו, כלומר שהוא מספיק חסרון כל הנמצאים כולם, ועיין בפי׳ הח׳ ז״ל (שמות ו ג) שהשיג עליו וכתב "ולא אדע לפירוש זה, כי איך יקרא שם אשר די, רק להיותו תאר כמו טוב וסלח״ (תה׳ פו ה) "עלי לבי "דַוָי" (ירמי' ח' יח)" ועיין בס' הגדרים שפ' ג"כ שהוא משרש "די" השי"ן מקום אשר, ואחריה דגש כמנהג כל שי"ן המשמשת, והטעם אשר הוא די לכל חפץ, ומה שטען הראב"ע איך יקרא שם אשר הוא די, הנה יעמד נגדו אהיה אשר אהיה, ועיין ביאור רש"ד (ברא׳ מג יד) ובביאורי לשמות ו' ג:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 17:3:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 17:3:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/17:3:1)

[ג] עיין ברמב"ן מה שכתב ע״ז, ורוו"ה פי' מענין פחד כשם יו"ד ה"א שתרגומו בכל מקום ״דחילא" עיי"ש וכן י״מ שם שדי שהוא מציין היכולת המוחלט לשדד המערכה וליסר ביסורים קשים נגד הטבע, וע"ז ציין המוסר בשם שדי "ומוסר שדי אל תמאס" (איוב ה יז) ׃


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 17:4:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 17:4:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/17:4:1)

[ד] ורבינו חננאל פי', נתנה מצות מילה בשם הזה, לפי שכחו של אדם תשש במילה, וכמו שדרשו רז"ל "יצפון לישרים תושיה״ (משלי ב ז) זו מילה (מלשון תשות כח) שהצפינה הקב"ה לעשרים דור, שהרי מאדם עד אברהם כ׳ דור, והשם הזה הוא נזכר בגבורה, כענין שכתוב "כקול מים רבים כקול שדי" (יחז׳ א כד), ומפני שלא תאמר בחתוך בשרו כחו תשש, ושונאיו קמים עליו, לכך אמר לו, אני אל שדי, אני מספיק לך כח וגבורה שתתגבר על שונאיך, אתה וכל זרעך הנימולים:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 17:5:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 17:5:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/17:5:1)

[ה] ובשטה ראשונה להח׳ ז"ל "אם יאמר אדם השם אמר לאברהם היה תמים והנה בהמולו הוא חסר הבהמות יוכיחו", וכן כתב הר"ן הביאו הרדי"א, שנבראת הערלה באדם לתת מקום למצוה שנצטוה אברהם אח"כ, ושמפני זה נבראו הבהמות מזולת זה התוספות, ועוד טעם אחר, שהבע"ח מספקים בהכרח לחיותם, ובמשגל ההכרחי להולדה, ולזה אינם מזדווגים לשום נקבה מעוברת, גם היא לא תקבלם להיותו מותר אל הטבע, ולכן נבראו מבלי מותר הערלה, ולא כן האדם הרודף אחרי המותרות אם במאכל ובמשתה וקנין הממון, ועוד במשגל, וכן כתב ר"י קרוא בתולדות יצחק "וכן האמת שהשם רצה שיהיה זה התוס׳ באדם שיושלם מי שיכרות עמו ברית בהסרתו, שכבר נבראו הבהמות בלי זה התוספות:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 17:6:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 17:6:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/17:6:1)

[ו] גם ריהא"ם בלשון ערבי כמו המון בעברי, וענינו רבוי ומספר גדול, א״כ פי׳ אב-המון ׃


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 17:7:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 17:7:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/17:7:1)

[ז] וכן הוא בדרז"ל (ברכות יג א') "מתחלה שרי לאומתה ולבסוף שרה לכל העולם", ושד״ל כתב כי בלשון ערבי שַרָא, ענינו הוליד זרע רב, ואולי הה"א שהיא סימן הנקבה נוספה באברהם ושרה לסימן פו"ר, ועיין שרשי לבנון שרש "פה" שכתב כי כל ה"א הנוספת באה להגדיל, ואמרו בתלמוד (ברכות שם) אברם הוא אברהם, בתחלה נעשה אב לארם, ובסוף נעשה לכל העולם, ומזה הטעם ג״כ לשרי שרה המורה להגדיל


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 17:8:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 17:8:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/17:8:1)

[ח] ועיין מורה בפ׳ מט מהח' הג':


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 17:9:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 17:9:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/17:9:1)

[ט] וכתב הרד"ק "מלת המול הוא מקור מבנין נפעל, כלומר יהיה נמול לכם כל זכר ושרשו "נמל״ ולפי דעתי המול שם בתוספות ה"א ובתשלומו "הנמל", ועיין בכוה"ע לשנת תקצ"א צד (39) מה שביאר הח' ר"י לבית ייטלש:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 17:10:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 17:10:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/17:10:1)

[י] והנה "מול" "ונמל" מורים על ענין אחד ושוים בטעם ואין בידי להבדיל ביניהן כי מצאנו לשון זה תמיד נגד ערלה, כמו "ומלתם את ערלת לבבכם" (דבר׳ י טז) וכן תמיד, והוא הסרה קלה, שאינו חותך דבר קשה, כי עור הערלה רכה ונוחה להכרת, כי לא מצאנו שרש זה רק על הסרה קלה, כמו "כציץ יצא וימל" (איוב יד ב) כחציר מהרה ימלו (תה׳ לז ב), וכולם רכים וקלים להכרת, ואין בכל הגוף בשר נוח הכריתה כמוה, וע״כ השתמש בשרש זה תמיד על כריתת הערלה (רנה"ו):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 17:11:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 17:11:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/17:11:1)

[יא] טעם המילה לשמונה ימים עיין (יסוד מורא שער התשיעי, מורה ח״ג פמ"ט) ׃


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 17:12:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 17:12:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/17:12:1)

[יב] וכתב הרד"ק כי בני בית אברהם נמולו כולם ביום אחד, כי לא היה בהם יליד בית קודם שמונה ולא מקנת כסף, ועיין (שבת קלה ב) שפי׳ מדכתיב המול ימול נראה כי שני זמנים יש למילת עבדים, ועיין שאילתות דרב אחאי פ׳ לך ושם מבואר:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 17:13:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 17:13:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/17:13:1)

[יג] מפסוק הזה למדו רז״ל (ב"ר פ׳ מו, ויק"ר פ׳ כה) שהמילה באותו מקום שניכר בין זכר לנקבה, וכתב רנה"ו כפי הפשט יראה לי שהאבר הידוע הנקרא בלה״ק "זכר" וממנו הושאל על האיש, וכן נקבה שם לאותו מקום, והושאל ממנו על האשה, וע״כ כתיב וילדה זכר (ויקרא יב ב) "ואם נקבה תלד" (שם שם ה) כי מעת הלידה ניכר באותן המקומות, אם זכר ואם נקבה וכשיגדלו, ויהיו איש ואשה, יש סימנים אחרים, גם חז"ל השתמשו בשתי מלות האלו, ואמרו "בזכרותו ובנקבותו" "מעלה בזכורו" וטעם הקראו אבר זה כן, אולי שהוא מלשון זכירה, כי אין אבר באדם ישתנה מכח הזוכר לבד הוא, וזה הטעם מפורסם אין להאריך בו, וזהו המול לכם כל זכר, כל אבר זכר, וא"כ מפורש האבר שבו ימלו:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 17:14:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 17:14:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/17:14:1)

[יד] ועיין (סנהד׳ קי ב) קטן מאימת בא לעוה"ב ? דעת ר׳ נחמן ב"ר יצחק שם, וכן הוא בירושלמי שביעית סוף פ"ד, ושם בשם רבנן דתמן (פי' רבנן דבבל דרנב"י מבבל היה):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 17:15:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 17:15:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/17:15:1)

[טו] וכן הוא בג׳ (יבמות נה א) "יש לו בנים קוברן, אין לו בנים הולך ערירי":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 17:16:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 17:16:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/17:16:1)

[טז] עיין "יהל אור" וכן הוא בדרז"ל (ב״ב קט"ז א) "והדד שמע במצרים כי שכב דוד עם אבותיו, וכי מת יואב שר הצבא״ (מ"א יא כא) מפני מה נאמר בדוד שכיבה, וביואב מיתה, והמסקנא דגמרא היא כי דוד שהניח בן כמותו נאמרה בו שכיבה וכו':


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 17:17:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 17:17:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/17:17:1)

[יז] ובדרז"ל (יבמות סד ב) ותהי שרי עקרה אין לה ולד, אפילו בית ולד לא היה לה, ובב״ר (פ' מז ב) "ר' יודן בשם ר"ל עיקר מיטרין לא הוה לה וגלף לה הקב"ה עיקר מיטרין" (הרחם נקרא מוטרא):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 17:18:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 17:18:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/17:18:1)

[יח] עיין (ב״ר פ' צו ד', ובפס"ז ברא' מז כט, ושם בהערה כב):