## Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis

###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:1:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:1:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:1:1)

[א] הכתוב יאמר "ויכלו השמים והארץ וכל צבאם", על השמים לבד נאמר וכל צבאם, שבארץ אין צבא כ"א בבני אדם רבים הנאספים, ולא בשר בע"ח, ושם לא הי' אלא אדם ואשתו (רוו"ה) מלת השמים והארץ, לא על הרקיע והיבשה לבד שנזכרו ביום השני והשלישי, אלא השמים ושמי השמים, וגבוה על גבוה, המרומים והמעונות העליונות, וכן הארץ וכל יסודותיה, ותקן החשך ותהו ובהו, וכן כל צבאם, צבאות הארץ הם דגי הים ועוף השמים, ובהמה וחיה ורמש והאדם, וצבא השמים, הם המאורות והכוכבים וצבאות השמים והמלאכים (רנה"ו) וכן פי' הרמב"ן שבכלל צבאם המלאכים, וכתב שד"ל ונראה שצבא ענינו קבוץ דברים המתיחסים לדבר אחד, וכאן יורה קבוץ כלל הנמצאים המתיחסים לשמים ולארץ:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:2:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:2:1)

[ב] (ובב"ר פ' יו"ד) ויכלו מלשון כלה שמורה על כללות, וכן היו החסידים הראשונים אומרים בואי כלה, בואי כלה, והתרגום ירושלמי תרגמו מלשון חמדה וכוסף, כמו "כלתה לתשועתך נפשי" (תה' קי"ט פ"א) שתרגם שם "רגְיִג לפורקנך נפשי" ולפי' הזה נטה הרלב"ג, וכתב הרדי"א כי קשה מאוד יישוב הכתוב, וכן כתב רנה"ו, אלו שתרגמו ויכל מלשון חמדה, אינו פשט המלה, ולא פתרון הכתוב:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:3:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:3:1)

[ג] יש לשאול למה לא נאמר ויהי ערב ויהי בקר יום שביעי, כמו שנאמר בשאר הימים, י"ל לפי שלא היה בו ערב, וכן איתא (ב"ר פ' י"א) ויברך אלהים ברכי באורה, כיון ששקעה חמה בליל שבת ביקש הקב"ה לגונזה וחלק כבוד לשבת ול"ו שעות שמשה אורה, פי' ערב שבת ביום וליל שבת, ויום שבת, הרי ל"ו שעות:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:4:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:4:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:4:1)

[ד] וכן הוא בפס"ז (ברא' א ב), (ובב"ר פ' יו"ד) הביאו רש"י ז"ל בפי' על התורה "ר' שמעון אומר אדם בו"ד שאינו יודע עתיו ורגעיו נכנס בו כחוט השערה, ונראה כאלו כלה בו ביום", ויהיה ויכל אלהים ביום השביעי לפי הנראה לבני אדם, ולא לפי האמת, כי ראשית השביעי אינו שביעי, כמו שראשית הקו אינו קו, כי אילו היה ראשית השביעי שביעי היה בשביעי מעשה, וכן פי' החזקוני "נראה כאלו כלתה בו כל מלאכת בראשית, שבעוד שהיה יום ששי לא נדע שכלתה מלאכתו, או אם יעשה למחרתו כלום", והנה עד שבא יום השביעי ולא פעל עוד, אז נודע כי ד' הפועל כלה מלאכתו, וז"א "ויכל אלהים ביום השביעי:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:5:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:5:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:5:1)

[ה] ביאור המלה "תפל עיין יהל אור, וכן הוא בלשון משנה לדבר שצריך להמליחו ולא נמלח (שבת קכח, א, חולין קיג א, נדרים נא ב):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:6:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:6:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:6:1)

[ו] וכן פי' הרד"ק, והרש"ד בביאורו האריך ג"כ לבאר עד"ז:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:7:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:7:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:7:1)

[ז] וכן פי' הח' ז"ל (יסוד מורא שער השביעי) "והשביתה איננה מעשה, רק כלוי מעשה ומנוחה ממנו, כי כן כתיב וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו, ופי' לעשות, לפני יום השבת כדי שלא יעשה בו מלאכה", ועיין ברדי"א מה שהעיר ע"ז, ובאמרי שפר לרנה"ו מה שהעיר על הרדי"א:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:8:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:8:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:8:1)

[ח] באמרו וישבות דברה תורה כלשון בני אדם, כי אין לפניו יגיעה כמו שאמר לא יעף ולא יגע (ישעי' מ כח) ולא ברא העולם ביגיעה (רד"ק) מלת שביתה בקל וחביריו כלם אינן על המנוחה כמו שחושבים רבים, כמי שעושה מלאכה זמן רב, ואח"כ ינוח, כי חלילה חלילה ליחס לו ית' עמל ויגיעה עד שיצטרך למנוחה, ובפירוש כתוב "אלהי עולם בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע (ישעי' שם) והכל נעשה במאמר, אבל השביתה ענינה הפסק, שפסק לעשות עוד מלאכה, וכן כל שביתה שבמקרא ונופל על כל הפסק דבר, אפילו דברים שאין בהם רוח חיים, שלא יתכן בהם עמל ויגיעה, כמו "וישבות המן ממחרת" (יהושע ה, יב):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:9:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:9:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:9:1)

[ט] והרדי"א השיג עליו וכתב שאיננו נכון, ורע"ס פי' וישבות ביום השביעי, בתחלת יום השביעי, שהוא הרגע בלתי מתחלק, אשר הוא ראשית לזמן העתיד, ואינו חלק ממנו, כאמרם ז"ל "נכנס בו כחוט השערה" ועיין עקידה ברא' שער הרביעי שמפרש דעת רז"ל ויביא מחלקותם בזה, ויבאר דבריהם בטוב טעם ודעת, וסיים "ומעתה לא נשאר פקפוק להוציא דבר מתוך דבריה, והפלא ממה שאמרו שזה אחד מהדברים ששינו לתלמי המלך, שירצה שתלמי ושאר מלכי האומות וחכמיהם מאמינים בתורה וסומכין על עדותה, והנה חכמי ופלוסופי עמנו שומעים את דברינו ומהפכין אותם לשרירות לבם":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:10:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:10:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:10:1)

[י] וכן כתב העקידה ז"ל, וכן דעת הרדי"א כי מיום השביעי ואילך התחילה התמדת קיום אותה ההויה, והוא הזווגים להזדווג הפשוטים בהרכבה והחומר בהויה, וכתב הכוה"ק מתוך גלגל דברים אלו אנו למדין טעם נכון למ"ש ז"ל (כתובות סב ב) דמע"ש לע"ש הוי עונת ת"ח, והוא אשר פריו יתן בעתו:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:11:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:11:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:11:1)

[יא] כמו שאז"ל נפש יתירה נולדה באדם בערב שבת, ולפי האמת יש יתרון ביום שבת גדול מאוד על שאר הימים, ובהיות האדם מתעסק בצרכי הגוף נכלל בששת ימי המעשה, ולא חלק לו בבינה, והוא נכלל עם הבהמות, ואם יתעסק במושכלות, אז הוא מעונג ומעודן ביום השבת, שהוא יום השביתה ויום המנוח:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:12:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:12:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:12:1)

[יב] ובדרז"ל (ב"ר פ' יא) ויברך ויקדש, ברכו וקדשו במן, ברכו שהיה יורד בששי לחם יומים וקדשו שלא הי' יורד מן בשבת, וכן פי' רש"י ז"ל מב"ר, וכתב ע"ז הרמב"ן ז"ל שאינו נכון, כי איך תהיה הברכה קודם המעשה אלפים ותמ"ח שנה, והרלב"ג פי' כי ויקדש אותו נאמר על מצות השבת שנתן הקב"ה על הר סיני לישראל, ואמר ויקדש אותו בלשון זכר ועיין יהל אור למטה הערה ל):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:13:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:13:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:13:1)

[יג] וכן פי הגר"א ז"ל, לעשות משמעו לעתיד, כי אע"ג שהכל נברא בששת ימים הראשונים, מ"מ הכל בכח לבד, אבל בפועל הקב"ה מחדש בכל יום תמיד מ"כ, והוא הוצאתן לפועל, וזהו ברא לעשות שברא הכל לבד לגמור בפועל, והרמב"ן כתב שחסר מ"ם והוא כאלו אמר כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים, כלומר ששבת מלעשות עוד, ובדרז"ל (ב"ר פ' יא) שכל מה שהיה לו לעשות בשביעי הקדים וברא אותו בששי, וכמו שפי' רש"י ז"ל, ותהיה א"כ מלת לעשות מורה על העבר:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:14:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:14:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:14:1)

[יד] כנגד הברכה אמר מלת לעשות, ר"ל שברך את יום השביעי, למה שנתן לבריאותיו ביום ההוא ברכה מעליא להתמיד הויתם בהולדת דומיהם, הוא אמרו לעשות, כי נתן כח בשרשים אשר ברא לשיעשו כמותם (רדי"א):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:15:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:15:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:15:1)

[טו] ובפי' (קהלת ז יג) כתב וז"ל "ופי' אשר ברא אלהים לעשות, כי האלהים שם בכל מלאכתו כח על הדמות הראשונה, ומי שהיתה מערכתו מעוות בדבר ממון, או דבר אחר, אין לו תקנה":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:16:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:16:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:16:1)

[טז] בכל המקרא אין אלה תולדות המוסב למעלה, אלא כולם כאחד נאמרים על מה שמספר והולך, וכן זה, אלה האמורים מכאן ואילך הם תולדות השמים וארץ, שעד כאן לא כתב אלא הכללים, ומעתה יבואו הפרטים שהם התולדות, ומתחיל לספר תולדות ארץ, וכל שיח השדה, ואד יעלה, ונטיעת הגן ועץ החיים והדעת כארץ (רוו"ה) רבים בין האחרונים אומרים כי אלה תולדות חוזר למטה ושבוש הוא, כי למטה לא דבר דבר לענין השמים, ואיך יאמר אלה תולדות השמים ? (שד"ל):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:17:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:17:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:17:1)

[יז] ורז"ל דרשו הובא בהרבה מקומות (מנחות כט ב, ירושלמי חגיגה פ"ב ה"א, ב"ר פ' יב, שו"ט מזמור סב, א) בהבראם בה"א בראם, ולמה בראם בה"א שכל האותיות יש להם הרגשת שפתים, אבל אות ה"א יוצאת מן הפה בלא הרגשה, כך ברא הקב"ה את עולמו בלא עמל ויגיעה שנאמר "בדבר ד' שמים נעשו" (תה' לג, ו):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:18:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:18:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:18:1)

[יח] כשתקן השם תהו ובהו וחשך נולדו התולדות בדבר ה', ולתקן הארץ צוה על האור ועל הרקיע ועל הימים, ועל מוצא הצמחים ועל דגי הים, ועל הבהמה והחיה והרמש, ולתקן השמים צוה על המאורות (רנה"ו):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:19:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:19:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:19:1)

[יט] והרנ"ק יעמיק לפרש דברי הח' ז"ל בזה וז"ל "והנה באדם ייוחס לפי דעתו הבריאה לנשמת החכמה והיצירה ללב, שהיא עיקר הגוף, והעשיה לתבנית האברים בערכם, וכן יפול בריאה על העולם העליון שכולי שכלי, ויצירה על התיכון, ועשיה על השפל שיש בו אישים פרטים, ותדע עוד ותשכיל שבבחינת היות האדם עולם קטן בהשכלתו דומה לכללו, ובשכלו התכליתית בעל החכמה והעיון, והמעמיק האמיתי בורא למחשבות החכמה, ובעל מלאכת מחשבת הוא יוצרם, ובעל מלאכת חרש הוא העושם לבד עכ"ל, והנה באמרו "אלה תולדות השמים", ביאור שם "תולדה" עיין (בית יהודה חלק א פרק יח בהערה ד"ה "חכמת היצירות"):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:20:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:20:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:20:1)

[כ] עיין ברמב"ן, וברדי"א בשאלה הב', ומה שביאר בזה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:21:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:21:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:21:1)

[כא] הח' ז"ל כתב שלדעתו הוא עץ פרי, ואין כן דעתי, אלא הוא שם כולל לכל עצי השדה, כי כתוב "ותלך ותתע במדבר באר שבע, ואחריו "ותשלך את הילד תחת אחד השיחים" (למטה כא טו) ובמדבר אילני סרק מצוים בו לא עצי מאכל, ואמר "בין שיחים ינהקו" "תחת חרל יסופחו" (איוב ל, ז) וחרול עץ סרק, וראיה "כמו פניו חרולים" (משלי כד לא) אבל מוצא העצים מן הארץ להצמיח ולגדול כמוצא הדבור באדם, להוליד במצותו מעשים, וכאמרו "כן יהיה דברי אשר יצא מפי וגו' כ"א עשה את אשר חפצתי" (ישעי' נה יא) וכן דמה בשירת האזינו יערוף כמטר לקחי (דברים לב א) ע"כ נקראים מוצאי הארץ שיח, וקרוב לזה אמרו במדרש רבה (רנה"ו) ורד"ק פי' ששיח כולל עשב ואילנות, ושד"ל כתב נראה ענינו עץ קטן, והכוונה לא היה עדיין אילנות גדולים, ואפילו קטנים, וכמו שאז"ל על פתח קרקע עמדו עד יום ששי, כלומר נבראו שרשיהם ולא הצמיחו:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:22:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:22:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:22:1)

[כב] ור"מ חפץ בס' מ"מ פי' אין ענינו כפי' המפרשים ענן העולה באויר, אלא לחלוחית העולה על שטח הארץ, ומשקה פני האדמה בלחות תמידית עיי"ש שביאר הענין הזה מהויות המטר בארוכה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:23:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:23:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:23:1)

[כג] והנה הח' ז"ל יפרש פה מלת טרם שפי' קודם, ורש"י ז"ל יפרש שכל טרם שבמקרא לשון עד לא הוא, ואינו לשון קודם, וכן יפרש (שמות ט, ל, ש"א ג ז) והח' ז"ל תפש עליו, והרמב"ן ז"ל כתב יפה תפש ר"א על דברי רש"י ז"ל שאין טרם כמו לא, אבל הוא כטעם קודם וכן פי' הרד"ק בשרש "טרם" ועיין בשרש י ר"י ן' גנאח שרש "טרם":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:24:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:24:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:24:1)

[כד] וע"ז כתב רנה"ו, והמתבונן בכתוב שאמר "והשקה את כל פני האדמה" יבין שאין טעם לפי' זה, ויפרש שבתחלת הבריאה לא ירד מטר, אבל הארץ עצמה השקה את פני האדמה וזהו שאמר, ואד יעלה מן הארץ והשקה וגו' ואד כמו עשן ולחלוחית מים שעלה מן הארץ להשקות את האדמה, ולדעתו האריך הענין הזה כל הדורות עד המבול, ויש לו סעד ע"ז מדרז"ל (ב"ר פי"ג ט) ששאלו כיצד היתה הארץ שותה וכו' ולמדנו שדעתם ז"ל, שבתחלת בריאות העולם, לא המטיר השם כלל על הארץ, אבל נוסדה להיות כולה משקה כארץ מצרים, ועל דעתיה דר' יהודה כהדין נילוס, ועל דעתיה דר' נחמיה כהדין תוכייה (הוא נהר שעולה ומרבה מים ונבלע באדמה) ועל דעתיה דרבנן כמו תוויי (שם נהר בבבל) שהוא חוזר ומשקה אחת למ' שנה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:25:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:25:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:25:1)

[כה] ואין ענינו נחירים אלא פנים, כמו בארמית אַנְפִין, וכן כתב ר"י ן' גנאח בשרש "אף", ואפשר שיהיה ענין הלשון הזה דומה לארמית ר"ל "וצְלֵם אנפוהי" (דניאל ג יט) וכן למטה ג יט) "בזעת אפך תאכל לחם" וכן "וישתחו אפים ארצה" (למטה יט א) שהגיעו פניו לארץ, והנה האויר נכנס ויוצא מן הפנים, כלומר מן הפה ומן האף:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:26:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:26:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:26:1)

[כו] ובפי' (קהלת ז ג), כתב "כבר ביארו חכמי הראיות שיש באדם שלש נפשות, האחת הנפש הצומחת, והענין כי כמו שיש במיני הצמחים והדשאים וכל עץ כח, קרא שמו נפש, או מה שתרצה שיגדל גישם הצמח ויגביהנו וירחיבנו כן יש באדם, וזאת הנפש מתגברת עד זמן קצוב, וזאת הנפש היא המתאוה והצריכה לאכול, והנפש השנית נפש הבהמה, והיא בעלת ההרגשות חמשה, ובעלת התנודה ההולכת ממקום למקום, וזאת הנפש גם היא באדם, ולאדם לבדו נפש שלישית, היא הנקראת נשמה, היא המדברת המכרת בין אמת ושקר בעלת החכמה":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:27:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:27:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:27:1)

[כז] ועוד שם בפי' (לקהלת ז, ז) ועתה אפרש אותם בדרך קצרה, אעפ"י שהשלש נפשות נקראות בשם אחד בעבור התאחדם, כי הנשמה תקרא רוח ונפש, לכן אשים שמות להם, למען לא אאריך בתואר כל אחת, ויהיה השם הנפש המתאוה לאכול ולשמוח וחשק המשגל נפש, ויהיה שם נפש בעלת ההרגשה המבקשת שררה וגדולה רוח, ויהיה שם נפש בעלת החכמה נשמה":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:28:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:28:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:28:1)

[כח] וכתב הרד"א ע"ז כי הוא באמת יתרון מעט ומדרגה שפלה לאדם שידמה למהירת תנועתו לבע"ח, ואו"ת לנפש חיה, "לרוח ממללא", וכן פי' הרמב"ן ז"ל נפש חיה שתהיה חיה תמיד נצחית בלתי מיתה, לא נפסדת, וכתב הרדי"א אבל כל זה איננו שוה לי, אחר שהכתוב קרא לכל בע"ח נפש חיה עיי"ש, וכתב הכוה"ק כי יש הבדל גדול בין נפש חיה האמור בשאר הברואים לבין האדם, אף ששוים בקריאתם מובדלים הם לפי המכוון תכלית הריחוק, וכן כתב שד"ל "גם שאר בע"ח הם נפש חיה, אבל מעלת האדם היא שהוא היה לנפש חיה על ידי נפיחתו של הקב"ה לא ביצירה ועשיה בלבד":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:29:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:29:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:29:1)

[כט] וכן בפס"ז (ברא' ב ח) הגן מקום אילנות, ועדן הוא מקום מבועי מים, ומקום נחלי דבש וחמאה", וע"ז העיר הח' רש"ב שלדעת המחבר עדן אינו שם עצם פרטי אלא כללי לכל ככר ארץ נעים וטוב:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:30:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:30:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:30:1)

[ל] דעת הח' ז"ל שג"ע במזרח העולם, והודיענו הכתוב בזה מעלת רוח מזרחית אשר ג"ע נטוע שם, וידוע כי מבחר הפירות הם במזרח, והוא שכתוב "וממגד תבואות שמש", וכן דרשו רז"ל, רוח מזרחית מישב הדעת ומאמץ הכח, ומחזק את הלב, כי האויר שבו משובח ביותר, וכן פי' הח' ז"ל (תה' עב ח) על הפ' "וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ", "ומנהר נהר יוצא מעדן שהוא בתחלת מזרח, ועד אפסי ארץ שהוא בסוף מערב", ורש"י ז"ל פי' מקדם במזרחו של עדן נטע הגן, ולא פי' למזרחו של עולם, אפשר שהוא סובר ג"ע במערב, וכן משמע מפשטות הכתוב (למטה ג כד) שג"ע במערב, ומשם נתגרש האדם למזרח העולם, ואו"ת מלת מקדם על הזמן "מלקדמין" וכן דעת רז"ל (ב"ר פט"ו) א"ר שמואל בר נחמן, את סביר קודם לברייתו של עולם, ואינו אלא קודם לאדה"ר, שבראו בששי, וג"ע בשלישי", שנחלקו בזה, אם הרצון בו קודם לבריאות העולם, כמאמרם (פסחים נד א, נדרים לט ב) ג"ע אחד משבעה דברים שקדמו לעולם או אם הכוונה קודם לבריאת אדם הראשון, וכתב רנה"ו, כי יצרו עפר מן האדמה מחוצה לו, ואח"כ שם מקומו בגן, כדי שיבין מתת אלהים שנתן לו, והכבוד שכבדו ע"י ההבדל שנודע לו בין המקום שעמד עליו תחלה, למקום שהביאו אליו, ולא יהיה כפוי טובה גדולה כזאת, ואילו נוצר בגן, היה סבור שאי אפשר להיות בענין אחר, כמו שנוהג הדבר עכשיו בין מי שנולד עשיר, ולא סבל צרת העוני מנעוריו, ובין עני שהעשיר השמח בחלקו יותר:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:31:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:31:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:31:1)

[לא] ורל"ש כתב, אם פי' גן בתוך ארץ עדן, הרי הגן עיקר ועדן טפל, ולא היה לו לבעל הטעמים לחבר גן במקף לעדן, כאלו הגן טפלה לעדן, ולפחות היה ראוי טעם מרכא לגן, ואין זה דומה אל "ויניחהו בגן עדן" כי באלה עדן תואר לגן, לכן יראה כי אין עדן זה שם תחום ומדינה, אלא פי' עונג ועידון, ואין בעדן בי"ת השמוש כמו בארץ, בשדה, באהל, אלא היא באה להפליג העידון ולהגדילו, ויש הרבה בכתובים בי"ת ההפלגה, כמו "והוא באחד" (איוב כג, יג) פי' אחד ומיוחד לבדו, "משה ואהרן בכהניו" (תה' צט ו) היקרים והגדולים שבהם, ועתה מלת בעדן תאר לגן, והקיפוה לתאר שלה, כמו לב-חכם, רוח-דעת, ים-המלח, ודומיהם, ופי' גן-בעדן, גן העדון והתענוג הרב, וכן ביחזקאל בעדן גן אלהים היית, בעדון ועונג הגן:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:32:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:32:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:32:1)

[לב] והרדי"א גילה ג"כ זה הסוד וז"ל "ואני משיב עליו (פי' על הח' ז"ל) שאדה"ר היה עצם ראשון מפאת עצמו, והיה עם זה מין, למה שלא היה נמצא ממינו כי אם הוא, ומהצד שהוא מינו דבר הכתוב כראוי לכנותו בה"א הידיעה "האדם", כמו ששם "שמש" יאמר על הגשם ההוא הפרטי השמשיי, והוא שם למינו, עם היות שלא נמצא ממנו דמותו הפרטי לבדו, ולכן יכונה בה"א הידיעה, השמש יצא על הארץ (למטה יט כג) "וזרח השמש ובא השמש" (קהלת א ה) וכבר העיר בזה האפודי, ועיין קרני אור הערה לד:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:33:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:33:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:33:1)

[לג] ועיין (תוס' יבמות סא ב) ד"ה "ואין הכותים" ובס' נתיבות עולם להרב רצ"ה ק"ב על המדה "מרבוי" שמפרש ההבדל בין "אדם" "להאדם":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:34:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:34:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:34:1)

[לד] וז"ל הח' פריפוט דוראן הלוי (מעשה אפוד שער התשיעי) "ודע שכבר יקרה בלשון העברי שהם יעשו לפעמים משמות התוארים שמות העצם לגשמים שיתארו בהם, ויקראו המדקדקים לאלה התוארים תארים גוברים, ורצו שכבר יחזק כח השם התואר, עד ששב שם עצם, וכתב ר' יונה שער יא מרקמה, מה שנודע ממנו זה, והמשל כי אדם שם התאר לאדה"ר להיותו נוצר מאדמה, וכבר שב לו שם עצם, ומפני זה יקראו לו תאר גובר, וכן שלמה נקרא כן, והוא תאר מפני השלום שהי' לישראל בימיו, וכמו שאמר "כי שלמה יהיה שמו", ושלם ושקט יהיה על ישראל בימיו (דה"א כב ט) הנה שהתאר שב לו עצם, והוא תואר גובר, וכן הזכוכית נקרא כן להפלגת זכותו, וכבר הי' לו שם עצם והוא תאר גובר, וכן כל מה שידמה לזה":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:35:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:35:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:35:1)

[לה] והרד"ק פי' "מן האדמה" מאדמת הגן, ששם נתקיים בתחלה, מאמר תדשא הארץ, והוציאה האדמה כל עץ נחמד למראה עין וטוב למאכל:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:36:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:36:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:36:1)

[לו] והרדי"א כתב כי אפשר לומר כי בתוך הגן יחזור לעץ החיים בלבד, לפי שהוא היה באמצע הגן כמו שת"א, לפי שאין החיים אלא בשווי ובמצוע מהאיכיות, ואמנם עץ הדעת טוב ורע, לא אמר שהיה בתוך הגן, אבל היה בסופו, או קרוב לקצהו, כי היה מטבע קצה ההפלגה לא מהמצוע", וי"מ שעץ החיים היה ממש באמצע הנקודה, ועץ הדעת היה מקיפו בענפיו סביב, הרי היו שניהם באמצע, ע"כ לא חשש השם שיקח מעץ החיים מיד ואח"כ יקח מעץ הדעת ויחיה עולם, וגם יהיה בו דעת, כי לא היה יכול לבוא אל עץ החיים מפני שהיה עץ הדעת מקיפו:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:37:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:37:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:37:1)

[לז] והכוה"ק כתב כי מלת "ועץ" מוטעמת בז"ג המפרידה מתיבת "הדעת", וה"א הדעת משמש במקום "אשר הוא" כי זה אחד משמושי הה"א, ודעת איננו שם דבר, כ"א שם הפעל כמו "מאנו דעת אותי" (ירמי' ט ה) וזה מסכים עם הנחת הטעמים, ולזה ת"א ויוב"ע "וְאִילַן דְאַכְלִין פֵירוהִי חכמין" והראב"ע חיבר ועץ הדעת יחד, ולכן הוסיף תיבות, והוא נגד הטעמים:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:38:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:38:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:38:1)

[לח] (בברכות לד ב) מאי "עין לא ראתה אלהים זולתך" (ישעי' סד ג) ר' שמואל ב"ר נחמני אמר זו עדן שלא ראתה עין מעולם, וא"ת אדם הראשון היכן היה דר, ושמא תאמר גן זה עדן, ת"ל ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן", "גן לחוד ועדן לחוד", וע"ז כתב הרשב"א ז"ל בעין יעקב וז"ל "דע שג"ע שבו עמד אדה"ר היו אילניו ומעיניו וכל עניניו ציורין אלו לדברים דקים מאוד, יראה בהם ויתבונן בהם בענינים רוחנים, וכענין שנתן לנו ית' ציורי המשכן והמקדש וכל כליהם, המנורה והשולחן והמזבחות לציורים שכליים, ולהתבונן מהם האמיתות העליונות, ואולם בג"ע שדר בו אדם יותר נגלים מבוארים, לפי מה שהיה הוא יותר מקודש, ויציר כפיו של הקב"ה, ומלאך האלהים, ובאילני הגן ומעייניו, רמז לו סודות מופלאים ועדן הוא רמז למקום מוצא המעיין, כאמרו ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, והוא לא נדע לאדם, ולא השיגו, כי לא עמד רק בגן, וע"כ אמרו כי אף העדן ותענוגיו שנעלמו מעיני כל חי, ולא נודע אף לאדם הראשון גם הוא מתוקן לת"ח, ע"כ:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:39:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:39:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:39:1)

[לט] וחז"ל דרשו (ב"ר פט"ז) פישון שהוא מגדל פשתן ומימיו מהלכים בשופי, והרדי"א כתב שחכמי האומות קוראין לפישון גאנקי, ושאגאנקי סובב את כל ארץ הודו:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:40:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:40:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:40:1)

[מ] ולא כן דעת רש"י ז"ל בזה (ברכות יו"ד ב) ד"ה "סתם מי גיחון" שכתב ולא זהו גיחון הנהר הגדול, דההוא לא בא"י הוא, אלא מעין קטן סמוך לירושלים הוא, שנאמר "והורדתם אותו אל גיחון" (מ"א א לג) ומתרגמינן "ותחתין יתיה לשילוחא", וכן יתמה הא"י על הח' ז"ל, איך אמר כי גיחון קרוב מא"י בעבור שמצא "והורדתם אותו אל גיחון", הלא כתיב הוא הסובב את כל ארץ כוש, והנהר הקטן ההוא לא יעבור אפילו בחלק ממנו, וא"כ אין זה הנהר הקטן הסמוך לירושלים, ודעתו שהראב"ע לא בא לא"י רק באחרית אחר אשר חיבר פי' התורה, ושני נהרות נקראים גיחון, האחד היא גיחון הידועה בירושלים, והשני הוא גיחון היוצא מג"ע, והוא מזרחי לא"י כמו פרת וחדקל שהם קרובים לא"י, וכן הם ידועים היום בין בבל ובין א"י, רק פישון איננו ידוע כמוהם, וע"כ דחק הגאון עצמו לפרש על היאור שהוא פישון:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:41:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:41:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:41:1)

[מא] נקרא גיחון לפי שיחלק לחלקים רבים יוצאים ממנו בארץ כוש, לפיכך נקרא גיחון לשון יציאה, מן "כי יגיח ירדן אל פיהו (איוב מ כג) "ותגח בנהרותיך" (יחז' לב ב) וכן נקרא השילוח גיחון לפי שיוצאים ממנו פלגים רבים להשקות הגנות אשר בירושלים, וכתב הרדי"א, וחכמי האומות אמרו על גיחון שהוא נילוס הגדול מכל נהרות העולם, והוא הסובב את כל ארץ כוש ומצרים, וכאשר יכנס השמש במזל סרטן יגדל כ"כ שיעלה וישקה את כל ארץ מצרים, ואמרו שמי הנהר ההוא מטבעם להפרות הנשים מאוד, ושהעקרות שתשתנה מהן תלדנה, וכן הוא דעת יוסף פלאויוס, ואחריו רבים מקדמוני הנוצרים, כי גיחון הוא נילוס, והיא ג"כ דעת ר' יוסף קמחי, וכן הוא דעת גיזע"ל כי גיחון הוא נילוס, והביא ראיה מבן סירא (כ"ד כט) שיאמר שם "מַבִיעָה לָקַח כִיאור וְכַגִיחון בִימֵי הַבָצִיר", ואמר עוד, כי אולי נילוס נקרא בשם גיחון בעברו בארץ כוש, ונקרא יאור ושיחור בעברו במצרים:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:42:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:42:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:42:1)

[מב] ורד"ק כתב כי פרת ידוע בגבול א"י לפיכך לא סמך אותו אל ארץ מן הארצות, כי ידוע היא בא"י, והוא מערבית לשאר הארצות שזכר, ובא"י נכנס בים האחרון, והנה נזכרו ארבע הנהרות לארבע הפאות, וכולן בא"י שהוא בחצי היישוב:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:43:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:43:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:43:1)

[מג] וע"ז כתב הרמב"ן ז"ל, ור' אברהם מכחיש מה שאמרו כי פישון הוא נילוס בעבור שימצאהו יוצא מהר הלבונה, ולכן יגדל בימי הקיץ, וכבר נודעו נהרות רבים, יצאו מן המקור ומשפל הרבה, ואח"כ יכנסו בתחתית ארץ מהלך ימים, ויבקעו ויהיו נובעים תחת אחד ההרים במקום רחוק, ויש לדבר זה יסוד אבל צריכין אנו לומר כן, גם על חדקל ופרת הידועים, שנובעים רחוק זה מזה מן הארץ, שמתחילין ממקום שנפרד הנהר, ונכנסים בארץ, ולאחר מהלך רב, יוצאים שנית מן המקומות הנודעים לנו:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:44:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:44:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:44:1)

[מד] וכן יאמר שד"ל, שאם היתה הכוונה על נילוס, לא היה אומר שם האחד, אך היה כתוב, האחד פישון כמו והנהר הרביעי הוא פרת, שלא אמר בו מלת שם, לפי שאותו נהר היה ידוע לישראל, וכש"כ נילוס היה ידוע ליוצאי מצרים:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:45:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:45:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:45:1)

[מה] ורנה"ו כתב, אין פי' שחדקל הולך למזרח מדינת אשור, כי הוא הפוך המציאות, שהרי ארץ אשור היא ממזרח לנהר חדקל, והנהר סובב למערבה, אלא מלת קדמה פי' כמו לפני, כי הוראתה קרוב להוראת מלת פנים כנודע, והכתוב יודיע כי נהר חדקל אינו עובר תוך ארץ אשור. כי אם הולך לפניה על גבול המערבי שלה, והוא נזכר בס' דניאל:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:46:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:46:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:46:1)

[מו] שם ידו"ד הוא מורה על מהותו ועצמותו ית', ושם אלהים מורה על השפעתו המציאות והטוב בזולתו, ומפני זה במע"ב שהוא ספור השפעתו בבריאת העולם נזכר שם אלהים המורה על המשפיע הראשון היכול המוחלט בעל הכחות כולם (רדי"א:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:47:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:47:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:47:1)

[מז] וכן יאמר (יסוד מורא שער האחרון) "בעבור כי אין בארץ דבר עומד רק נשמת האדם לבדו, ע"כ לא תמצא שם הנכבד נזכר במע"ב רק מלת אלהים, שגם השם נקרא על שמם, כדמות הדבורים שיקראו שפה ולשון, ע"כ אמרו חז"ל "נקניא שם מלא על עולם מלא", וביאור דבריו, כי שם אלהים טפל על מעשה הטבע ומעיד על החידוש, ושם המיוחד מעיד על קדמותו ומציאותו ית', וע"כ לא הזכיר ד' המיוחד בכל מעשה הטבע רק שם אלהים, כי התורה רצתה להתחיל בספור החדוש., וע"כ הוצרך להזכיר השם המורה על המחדש, והוא הכנוי שנתחדש לו כבריאת עולמו, ואלו היתה כוונת התורה להתחיל בספור קדמותו ומציאותו ית', הלה ראוי להזכיר השם המיוחד המעיד ע"ז, וע"כ הזכיר הנגלה והסתיר הנסתר ועיין (שרשי לבנון שרש איל) והנה אתר שנברא האדם היה העולם מלא, כי כבר נשלמו בו כל הצורות, ואז נזכר השם הנכבד ולא נזכרה עמו מלת אלהים בעבור כי בנפש המשכלת אשר באדם השם בראה ע"כ נזכר השם הנכבד לבדו, כי גם נפש המשכלת אשר לאדם נקראת אלהים כי היא מלאך:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:48:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:48:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:48:1)

[מח] והרדי"א כתב כי שם בן ארבע אותיות הוא שם מלא, להיותו ציור כללי לכל הנמצאים, והנה לא נזכר בששת ימי בראשית, לפי שעדיין לא נברא אדם, ולא היה בעבור זה העולה מלא שמבלתי אדם לא היו הנבראים עדיין בשלמותם אבל הזכיר שם אלהים, והוא רמז למשפיע, ואחר בריאת אדם שכבר העולה מלא מכל הנמצאים העתידים להיות, עד שנולדו הבנים נזכר עם שם אלהים המשפיע שם בן ד' אותיות, ובס' (יסוד מורא שער יב) כתב הת' ז"ל "ונקרא השם הנככד עם אלהים עד שנולד קין, וכראות חוה כי מין האדם עומד בהוליד קין, ע"כ אמרה קניתי איש את ד', פי' לבדו בלי מלת אלהים, (ועיין למטה ד א):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:49:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:49:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:49:1)

[מט] ובדרז"ל (סנהד' לח ב) גופו מבבל וראשו מא"י:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:50:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:50:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:50:1)

[נ] וההבדל בין יצירת האדם ליצירת בע"ח שגם שם כתוב "מן האדמה" (למטה פ' יט) עיין התוה"מ:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:51:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:51:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:51:1)

[נא] כן הוא בפס"ז (ברא' ב טו) "והלא גן לשון זכר, אלא לעבדה ולשמרה האדמה של הגן":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:52:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:52:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:52:1)

[נב] כן הוא בפדר"א פ' יב, והובא בילקוט ברא' רמז כב, ובפס"ז (ברא' כ טו) לעבדה ולשמרה מה עבודה היתה בתוך הגן שאמר לעבדה, שמא תאמר לזמור כרמיה ולחרוש ולשדד האדמה, או לקצור, או לעמור, והלא כל האילנות נצמחים מאליהם, שמא תאמר יש מלאכה בג"ע, והלא נהר מושך ויוצא מעדן, שנאמר "ונהר יוצא מעדן", ומה לעבדה אלא לעסוק בד"ת ולשמור כל המצוה, שנאמר לשמור את דרך עץ החיים, ואין עץ חיים אלא תורה, שנאמר "עץ חיים היא למחזיקים בה" (משלי ג יח) וכ"ה בתיוב"ע "לְמהוי פְלַח בְאורַייתָא ולְמִנְטַר פִקודָהָא", וכן תרגם ירושלמי, וכ"ה בספרי עקב פ' כא, ובמדהנ"ע "אמר ר"ש ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה, וכי מאי עבודה הכא, אלא עבודת הנשמה וכו', וכן פי' הרדי"א לעבדה ולשמרה על נשמת חיים שזכר למעלה שנפח בו, כי בהיות האדם בג"ע מבחר המקומות, ובשוה שבאוירים, והמשובח שבמאכלות והמשקים היה בלתי טרוד בדבר מה כ"א בהשלמת נפשו, וזהו לעבדה ולשמרה, ודעת הח' ז"ל אינו כן, לא בהשקת הגן שהוא פי' ע"י אדם, ולא בעבודת המצות:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:53:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:53:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:53:1)

[נג] ונמצא ג' יוצאים מן הכלל שיבוא צווי עם "על" והוא מצות עשה, א) ולהגיד לה ולצוות עליה לבוא אל המלך (אסתר ד ח), ב) והן אצוה על חגב לאכל הארץ (דה"ב ח, יג), ג) "ויצו עליהם לאמר כה תעשון ביראת ד' באמונה ובלבב שלם" (שם יט), וכתב רב"ח, ע"ד הפשט הוזהר אדם בכאן בשתי מצות מצות עשה, ומצות לא תעשה, מ"ע "מכל עץ הגן אכל תאכל" ומצות ל"ת, "ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל" ושד"ל כתב שלפעמים הצווי נקשר עם שני שמות, עם מי שמצווים אותו, ועם מי שהצווי לתועלתו ובגללו, כמו "ויצו עליו פרעה אנשים" (למטה יב כ) פרעה צוה אנשים לטובת אברהם, וכן "לכי לביתך ואני אצוה עליך" (ש"ב יד ח) "ותצוהו על מרדכי" (אסתר ד ה) ובכל אלה הדבר פשוט שאין מלת על מורה מניעה ואסירה, ועיין התוה"מ (במד' ה ב) ועיין בהערה לפי' המחזור מרוו"ה למעריב יום שני של פסח מה שכתב בענין זה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:54:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:54:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:54:1)

[נד] אדם טעה מלשון זה שבא להורות שרק ממנו לא תאכל, ר"ל מן המחובר לאילן, אבל אם תתלוש האשה מפירותיו, ותתן לו מותר לו לאכול שכן עמ"ש (צו ז) והקריב ממנו אחד מכל קרבן דרש בתו"כ (שם סי' ק"ט) מן המחובר, וכן בכ"מ כמ"ש באילת השחר כלל ר"י (התוה"מ):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:55:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:55:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:55:1)

[נה] והרדי"א כתב, כי לא היה ענין העץ ההוא לתשלים, אכילתו את האדם בהשגותיו וידיעותיו, לא עיונית ולא מעשיות, לפי שהאדם שלם נברא בפעולות שכלו, ולא היה ג"כ חסר ההכנה לפעל המשגל ותאותו כמו שכתב הראב"ע ז"ל, שלא היה חסר רק טוב ורע בדבר אחד לבדו, שרצה בזה על המשגל, כי הנה גם ממנו היה יודע כל הצריך לשלמותו וקיומו, אבל היה הדעת הזה פרטיי בטוב ורע המשגל, והיה א"כ ענין המצוה לאדם שלא ירדוף אחרי שטיפת תאותו בזימה, שהתחלתו ומיעוטו טוב, והרוב ממנו רע, לא תאכל ממנו, כי האכילה ענין ההשתקעות נוסף על שאר השמושים הנזכרים:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:56:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:56:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:56:1)

[נו] והסתכל כי לא הביא רק החיה והבהמה והעוף לא דגי הים, גם לא נתן שמות לנבראים העליונים, וכן לא קרא בשם את הצמחים ועצי יער, ולא את האבנים והמחצבים ודומיהן, כי בהיות קריאת השם על תולדות הדבר, וצריך לזה בינה יתירה להבין כח כל מין וסגולתו, ומה יוכל לעשות מדעת ובינה להרגיש בנפשו הענין שמבין באותו המין, ע"כ לא היה ראוי שיקרא שמות זולתי לשלשה אלה, בהמה חיה ועוף, כי בנפשותיהן נטועות כחות ידועות בקצתן כחות אלו ובקצתן כחות אחרות, ונפש האדם לבדה כוללת כל הכחות הנטועות בכל המינין כולם, ע"כ בכחו לתת להם שמות (רנה"ו):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:57:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:57:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:57:1)

[נז] וכן אז"ל (ב"ר פ' יז, ילקוט רמז כג) "העביר הקב"ה לפניו כל הבהמות והחיות וקרא להן שמות, ואמר לזה נאה לקרותו שור, ולזה נאה לקרותו חמור, ולזה סוס, וכן כל דבר ודבר", ופי' המדרש כי האדם הבין בחכמתו ושכלו טבע כל בהמה וחיה, וקרא לכל אחת ואחת שם מעין הטבע והמדה שהכיר בה, והאותיות שצירף בשמותיהן הכל לפי טבעיהן ומדותיהן:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:58:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:58:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:58:1)

[נח] וכבר אמרו ז"ל כמה מהחכמה היתה בקריאת השמות האלה עד שלא הגיעו המלאכים אליה (ב"ר שם) ומורה שלא היתה קריאת השמות כפי ההסכמה והרצון, אלא כפי הוראות טבעיהם, והשמות שהם בזה הדרך, הם הגדרים, שבזה היתה הוראת החכמה, לא בשמות המוסכמים:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:59:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:59:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:59:1)

[נט] המשגל ידוע היה אצלו בטבע, אבל בחינת התענוג לא ידע, וזהו אמרו "גם השם הראה לו עץ הדעת כי הנה אשתו ידעה" פי' כי החומר מחויב לידע אותו (מוטוט):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:60:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:60:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:60:1)

[ס] אין הכוונה לומר שהאל נמלך ממחשבתו, אלא המכוון הוא להעיר אותנו על יקרת הזווג, ולהודיע כי לא טוב היות האדם לבדו, ולפיכך רצה הקב"ה שיהיה האדם שרוי שעה אחת בלא אשה, ואח"כ הזמינה לו כדי שתהיה חביבה עליו אחר שהרגיש כי בזולתה היה חסר (שד"ל):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:61:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:61:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:61:1)

[סא] ורש"י ז"ל בחר במדרש אגדה, ופי' לא טוב היות, שלא יאמרו שתי רשויות הן:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:62:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:62:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:62:1)

[סב] עיין רמב"ן והטור על התורה מה שכתבו בזה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:63:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:63:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:63:1)

[סג] גם לפי' הראב"ע לנפש חיה מיותר, ועוד נפש חיה נקבה, ומלת לו זכר, וזה יקשה גם לפי' רש"י ז"ל (רנה"ו) ועיין רמב"ן מה שפי' בזה, ורוו"ה כתב ויתכן לפרשו כסדרו, ונפש חיה זה כנוי לאדם שנקרא עתה כרגע נפש חיה, ואמר, וכל שם אשר יקרא לו האדם הנפש החיה הוא שמו לעולם:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:64:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:64:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:64:1)

[סד] בעבור שלא אמר הכתוב, מה שם יקרא לו, ולא אמר ג"כ, וכל שם אשר יקרא לו האדם, נ"ל לפרש שאמר השם, שאם אדם יקרא לחברתו ויקרב לעצמו בע"ח בלתי מדבר יורה שהוא כמוהו נוטה אל החמריות, כאותו אשר קרא וקרב אליו כמאמרם ז"ל (ב"ר פ' סה) לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב, אלא שהוא מינו, והוא אמרו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו, ר"ל של אדם שבחר בחברתו בדומה לו (רדי"א)


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:65:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:65:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:65:1)

[סה] ועיין רד"ק שם מה שמביא דעת רז"ל בזה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:66:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:66:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:66:1)

[סו] וכן הוא דעת רז"ל (חולין כז ב) מן הרקק נבראו, (ובפדר"א פ' ט) "בחמישי השריץ מן המים כל מין עוף" דעתו שמן המים נבראו:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:67:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:67:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:67:1)

[סז] והוא תשוקה עזה לישון, וחז"ל קראוהו "חבלי שינה" וגם הם סמכו לה לשון נפילה, המפיל חבלי שינה, שכמו שהחבלים מרעימים נפש היולדת עד שתמלט ותנוח, כן התרדמה מערערת נפש האדם עד שיישן וינוח, ובפעולת "נרדם" "וירדם" משמעו ישן שינה חזקה (רוו"ה) והנה התרדמה היתה לו מתחלה עד שנלקחה ממנו הצלע ונסגר לו החסרון בבשר, ואח"כ ישן שינת מנוחה, עד שנח לו מכאבו ע"כ אמר הח' ז"ל כי תרדמה יותר משינה, כי בתחלה הפיל עליו תרדמה חזקה שלא ירגיש הכאב בקחתו ממנו אחת מצלעותיו, ורז"ל פי' (ב"ר פ' יז) כי אם היה לוקחה ממנו מדעתו, והוא ער היתה מאוסה לו, עכשיו שהביאה לו שלא מדעתו היתה חביבה עליו, ורנה"ו ישיג על הח' ז"ל שכתב "תרדמה יותר משינה" וכתב "לדעת הראב"ע תרדמה שינה חזקה, ומה טעם תרדמה ויישן ? הי' לו לומר ויפל שינה על האדם וירדם, ואין כן, אין תרדמה שינה בתולדות, אבל נכתב על בהלת הרעיון מפני אימת מראה, או מקרה מפחיד שכמעט תצא נפשו, ולא ייקץ ממנה מהרה כמו השינה הטבעית, וכן מצאנוה בכל מקום, כשראה יונה עצמו בצרה גדולה בים כתיב "וישכב וירדם" (יונה א ה) וכן כשנס סיסרא באימת מות אמר והוא נרדם ויעף וימת (שופ' ד כא) ויאריך להביא ראיות ע"ז, ויברר שהפחד סבת התרדמה, ובאין אימת מראה ופחד, לא תרדם הנפש בטבעה, ולפי שהתרדמה שנפלה על אדם לא היה מסבה טבעית, כי לא קרהו צרות ופחד, אמר ויפל ד' אלהים תרדמה, וקרוב לומר, שכשהתעצב האדם שלא מצא עזר כנגדו, הפיל ד' עליו תרדמה, ובתרדמה הזו נפל בשינה, ואז לקח אחת מצלעותיו, והכין לו העזר, וכן פי' הח' בן-זאב (אוצה"ש שרש "רדם") שענינו תמהון וטרוף דעת, כמו שנה חזקה הבא מפחד וכדומה שנופל עליו פתאום, ודבריהם נובעים מהרב ר' אברהם בדרשי (חותם תכנית חלק עשירי שער החמישי) ושם מבואר כל הראיות שהביא רנה"ו, כי ענין תרדמה הוא הלפות והחרדה והבעתה וכו' ואלו ענין התרדמה והשינה אחד למה הוצרך לומר אחריה ויישן, ויסיים שם, ואף אם נאמר כי ענין תרדמה כענין השינה, נגזר אומר כי לא תמצא לשון נרדם ותרדמה, אם לא על בעתה וחרדה, אשר היא תיישן הנבעת ושינה נמצאת בלי חרדה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:68:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:68:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:68:1)

[סח] ומצאנו מחלוקת בזה בדרז"ל (עירובין יח א) י"א כי שני פרצופין היו מחוברים גב זה לגב זה, וזהו שאמר זכר ונקבה ברא אותם, ויפרשו צלע צד, כמו "צלע המשכן" (שמות כו כז) וי"א צלע כמשמעו, וכן ת"א "חֲדָא מְעִילעוהִי" כמו "תְלַת עִלעִין בְפומָא" (דניאל ז ה) דומה שמפרש כמו רוב צלעות שבמשנה ולדעת זו נברא בו מתחלה צלע יתירה בין צלעותיו עם בשר, ואח"כ לקחה ממנו לבנין האשה ויראה שגם בלשון הכתוב נקראים העצמות שבאדם צלעות וראיה "ויצף קרקע הבית בצלעות ארזים (מ"א ו טו) דמה העצים המעמידים לצלעות שבאדם שהן כדמותן, וכן הוא (ב"ר פ' י"ז) "ר' שמואל בר נחמן אחת מסטרוהי האיך מה דאת אמר ולצלע המשכן, ושמואל אמר עלעלא חדא מבין ב' צלעותיו נטל", ודעת הח' ז"ל כדעה הראשונה, ואונקלס נוטה לדעת שמואל:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:69:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:69:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:69:1)

[סט] ואמרו ז"ל (ב"ר פ' יח) שהול"ל ויבנה, ועוד איך שייך בנין באשה והלא אין בנין אלא בעצים ואבנים, ודרשו ויבן לשון בינה, שנתן בינה באשה יותר מבאיש, והרדי"א פי' זכר בענינה לשון בנין ולא לשון בריאה, לפי שלא היה התהוותה בריאה יש מאין, ולא לשון יצירה, כי לא הי' ציורה ציור מחודש, כי כבר נעשת בדמות אדם וציורו אבל אמר בה לשון בנין כאלו הוא מעשה מלאכות, להכנו את הבית והעצים והאבנים שהיו לו קודם לכן:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:70:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:70:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:70:1)

[ע] והכוה"ק כתב כי אין זה מאמר האדם רק מאמר התורה, כלומר בפעם הזאת שהובאת לפניו עתה, אמר עצם מעצמי וגו' וקראה אשה, אבל אח"כ בפעם אחרת קראה בשם "חוה", ולזה שתי מלות אלה מופסקות ברביעי, והמחברים זאת הפעם עצם מעצמי למאמר אחד, מתנגד אל נגינת הטעם:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:71:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:71:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:71:1)

[עא] וע"ז כתב הרש"ד, ואין צורך לזה, כי קריאת השם בכל מקום עם למ"ד, מלבד שלפי דבריו היה המאמר חסר הנפעל, כי באמרך בעבור זאת יקרא אשה, לא הודעת מי יקרא כן, לכן תרגם אונקלס לזאת על חוה, "לדא יתקרי אתתא", והרד"ק פי' באמרו לזאת, אינו אומר לה לבדה כי גם לכל הנקבות היוצאות ממנה ומזרעה, וכן פי' רע"ס לזאת, "לכל נקבת האדם לעתיד":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:72:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:72:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:72:1)

[עב] עיין עקידה שאר שמיני מה שכתב ע"ז:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:73:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:73:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:73:1)

[עג] ובאמרו "אשה כי מאיש לקחה זאת" כתב ע"ז שד"ל כי משה הזכיר השמות האלה כפי מה שהיו מבטאים אותם בימיו, אעפ"י שאשה לא נגזר מתחלה מאיש אלא מֵאֱנַש, ומן אֱנַש אמרו אֵנַש (כמו מן גְבַר גֶבֶר) וממנו אֲנָשִים, וממנו אמרו אִנְשָה ואח"כ אִשָה, אמנם שם איש כך היה מתחלתו, וממנו יֵש ובארמית אִיתַי, וכן הרד"ק בשרש "אנש" כתב ואפשר שתהיה אשה מזה השרש, והדגש לחסרון הנו"ן והראוי "אנשה", וכן הקבוץ "אשות הזמה" (יחז' כג מד), ורז"ל (ב"ר פי"ח ופ' לא) יוכיחו מזה הפ', מיכן שנתנה תורה בלה"ק, ועיין אור לנתיבה להרמבמ"ן ז"ל מה שביאר בזה ובהלבנון שנה ה נומער 9 צד 144 בהערה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:74:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:74:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:74:1)

[עד] ואתן לך כלל ממנו תדע בכל מקום שנמצא המלה **ערום** אם הוא מענין חכמה, או אם הוא ערטילאי כל שפירושו ערטילאי, הנפרד הרי"ש בחולם עָרום והרבוי בשורק ודגש אחריו, אף אם השורק מלא וי"ו, ולפעמים הנפרד עֵרום והרבוי עֵירֻמִים, וכל שהוא לשון תחבולה הרי"ש בשורק עָרום והרבוי ברפוי המ"ם, והסימן במסורה חכימין רפין, וערטילאין דחיקין (ר"ל דגשין):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:75:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:75:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:75:1)

[עה] שהבושה בגלוי הערוה הוא רק מפני שהיא מעוררת אל התאוה וציורי זנונים, וכאשר התשמיש היה רק לקיום המין, לכן לא התבוששו, ועד שלא אכלו מפרי עץ הדעת, עוד לא היה בהם התשמיש לתאוה, ולא היה להם בשת, אבל בעת ההולדה יתחברו ויולידו, ולכן היו האיברים כלם בעיניהם שוים, ולא יתבוששו בהם טרם פרץ גדר ועבר חוק להגביר כח תשוקתו, ולהוסיף תאוה על תאוה, תאות המותר על תאות המועיל:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:76:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:76:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:76:1)

[עו] אין דוגמתו בהתפעל, ופי' לא קרה להם מעשה הבושת מזה לזה: שזהו ההפרש בין בושה לכלמה, בושה הוא מעשה הבושת (בעשעמונג) וכלמה הוא הצער שמרגיש המבויש (שאם, זיך שעמן) ולכך תקדם תמיד הבושה לכלמה, "בושתי וגם נכלמתי" (ירמי' לא יט) "לא תבושו ולא תכלמו" (ישעי' מה יז) (רוו"ה):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:77:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 2:77:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/2:77:1)

[עז] "וירא און ולא יתבונן" (איוב יא, יא) והשיג ע"ז רנה"ו, וכתב, כי לא מצאנו בכל המקרא לשון של בושת כפול מן המרובע, ועוד למה נכתב בהתפעל, ולא ראינו כן במקום אחר. ולמה לא נכתב ולא יבושו ? כמו "בוש לא יבושו" (ירמי' ו טו) או "לא יבוששו", ויפרש שהוא מלשון עכבה. כמו "וירא העם כי בושש משה" (שמות לב א) ופי' שלא התעכבו אדם ואשתו מצאת ובוא ומלעשות מה שהיו חפצים לעשות מבושת מערומיהם אבל הלכו שניהם בגן ואכלו ושתו לעין השמש, לעין החיה והבהמה בלי בושת, לפי שלא הרגישו ענין הצניעות הזאת, ואם הרגישו היה להם להתעכב בהחבא עד יכסו מערומיהם, והם לא התעכבו: