## Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis

###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:1:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:1:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/24:1:1)

[א] ועיין רמב"ן ורב"ח שהרחיבו לבאר דרשתם ז"ל, ועיין התירוש לשר העדולמי שביאר דברי המדרש בב"ר (פ' נט ז) מאמר ר"מ ור"י ור"נ בטוב טעם, וכתב שיש שם קצור וחסרון גם סרוס בסדרן של הדעות עיי"ש, ועיין אמונת חכמים לאבי עד שר שלום פ"ו מה שכתב שם אחרי הביאו דעות המפרשים בזה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:2:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/24:2:1)

[ב] והרא"ם ז"ל תפשו איך נעלם ממנו הא דאמר ר' יהודה (שבועות לח ב) היכי משבעינן ליה, משביעין אותו בשבועה האמורה בתורה דכתיב ואשביעך בד' אלהי השמים, א"ל רבינא לרב אשי כמאן כר' חנניא בר אידי דאמר בעינן שם המיוחד א"ל אפילו תימא רבנן דאמרי בכנוי, ומאי בשבועה האמורה בתורה שצריך לאתפוסי חפצא בידיה פי' אות ס"ת או תפילין כאברהם דאתפסיה ברית מילה, ש"מ שהנשבע וספר בידו לא סגי בלתי שם המיוחד, או כנויו, וכן פסקו כל הפוסקים וליכא למימר דטענתו היא על רז"ל עצמם שאמרו זה, שאין דרכו של הח' ז"ל לומר בעבור רז"ל וי"א, ע"כ. וכן תמה עליו הגאון ר' יצחק קארו (תולדות יצחק) וז"ל "ואני תמה עליו (פי' על הראב"ע) ששבועת התורה הוא שישבע בשם ויהיה חפץ בידו בשעת השבועה והוא ספר תורה":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:3:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:3:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/24:3:1)

[ג] והרדי"א פי', באמרו שים נא ידך תחת יריכי, ר"ל זכור תזכור הברית מילה שקבלנו אני ואתה לא שיצוהו שיקח בידו אבר המשגל, כי חרפה היא לו, אלא שישים את ידו תחת הירך הקרוב אליו כאומר זכור הברית:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:4:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:4:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/24:4:1)

[ד] והרדי"א הכחישו ואמר "כי אין הדבר כן, כי מנהגם הוא שהאדון ירכב על סוס, והעבד אשר יקח לו מחדש ישים ידו תחת רגלו, וירוץ האדון בסוסו, והעבד רץ לפניו, וזהו סימן עבדותו, אבל לא נהגו דבר בירך", וע"ז כתב הרש"ד, נעזוב הראיה הרחוקה אשר הובאה מארץ הודו, כי בהסתכלות פשוטו של מקרא יראה שהיה אז המנהג כן:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:5:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:5:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/24:5:1)

[ה] כן הוא בג' (סוטה ב א, סנהדרין כב א, מו"ק יח ב) (ובב"ר פ סח ג), פנחס בשם ר' אבהו אמר מצינו בתורה ובנביאים ובכתובים שאין זיווגו של איש אלא מן הקב"ה וכו', ואחר שהוא כן יקשה מאוד איך השביע אברהם את עבדו שישא אשה ליצחק ממשפחת בית אביו, ומה יוכל העבד לעשות, אם היה במזל יצחק שישא כנענית, והתשובה היא, כי האמת שהכל תלוי במזל, אך הש"י מחדש חדשות ופועל ישועות לעבדיו הנגשים אליו והדביקים בו ומסבב סיבות להצילם ממערכת הרעה, כי הדבק בכל יוצא מגזרת המערכה ע"כ אמר אברהם לעבדו, אעפ"י שבת פלוני לפלוני בארץ מן השמים, אני משביעך שלא תקח אשה לבני מבנות הכנעני, לפי שאני קבלתי על עצמי להיות דבק באל וללכת בכל דרכיו, וללמוד את בני שילך אחרי בזה וזרע כנען מקולל, וכן בנותיו מקולקלים, ויש בי כח והכנה להשמר מהם, ועיין בשמונה פרקים להרמב"ם ז"ל בפ"ח שכתב, כי הרבה פעמים יטעו בני אדם ויחשבו קצת פעולות האדם הבאות בבחירתו שהוא מוכרח עליהם כזיווג פלוני, או היות זה הממון בידו, וזה בלתי אמת, כי זאת המעשה, אם לקחה בכתובה וקידושין והיא כשרה לו ולקחה לפו"ר היא מצוה, והשם ית' לא יגזור בעשיית מצוה, ואם הי' בנשואיה איסור היא עבירה, והשם לא יגזור בעשות העבירה", ועיין שם בהגהות הג' יעב"ץ מה שהעיר ע"ז:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:6:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:6:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/24:6:1)

[ו] עיין עקידה שער ח ט ושער כב, ובעוללות אפרים סי' שע"ח:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:7:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:7:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/24:7:1)

[ז] וכן פי' רש"י ז"ל (למטה פסוק ז' ועיין רמב"ן מה שכתב ע"ז, וברא"ם שהשיב על הרמב"ן בזה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:8:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:8:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/24:8:1)

[ח] ורוו"ה כתב כי כן מנהג לשון הכתוב בהצלחת דרך לומר שהולך מלאך לפני בעל הדרך, ורש"ד פי', לשון בטחון אבטח בד' שיזמין לך אשה הוגנת לבני, וקרוב לזה פי' הרשב"ם:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:9:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:9:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/24:9:1)

[ט] וכן פי' הרשב"ם, ואעפ"י שזרעו של אברהם לא הי' שם קורא אותו השבה הואיל והיה אברהם שם, וכן כתב הרלב"ג "וכן "ודור רביעי ישובו הנה" (למעלה טו טז), כי הדור היוצא ממצרים לא יצא מארץ כנען בדרך שיתכן שיאמר בו שישוב לארץ כנען", והרדי"א השיג ע"ז וכתב שאינו נכון, כי מהלך הבן לא יצטרף אל האב, אבל השיבה תאמר תמיד בבחינת אדם שהלך שם פעם אחרת, ופי' שלכן אמר בזה לשון השבה לפי שבבחינת אליעזר שישוב ללכת שם עם יצחק יאמר כן, וכן פי' בעל הגן הביאו המקו"ח:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:10:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:10:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/24:10:1)

[י] ובב"ר (פ' נט) ויברך וגו' ארבעינון, פי' הרביצם על ברכם כדי שיוכלו לשתות מן הבאר וכן יוב"ע "וְאַרְבַע גֶמְלַיָא", ואו"ת "וְאַשְרֵי" מלשון חניה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:11:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:11:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/24:11:1)

[יא] והכלל כל דבר שיארע לאדם בלי השתדלות וחריצות מכוון לכך יקרא מקרה בלה"ק, והכל בהשגחה מאת השם המסבב הסבות אל התכלית המכוון מאתו ית':


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:12:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:12:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/24:12:1)

[יב] רש"י ז"ל פי' לשון "הוכחת" ביררת, אונקלס ויוב"ע פי' לשון הזמנה "יתא זמינת", וכן פי' הר"ש ן' פרחון בשרש "יכח" אותה הוכחת לשון הזמנה והעמדת זה לנוכח זה, ופי' הגרד"ל דעתו, שהוכחת הוא מלשון נוכח שמשתתף בהוראתו עם מלת כנגד, וטעמו להיותה נצבת לנגדו לעזר מה שאין כן בשאר בע"ח, ולזה במלת כנגדו הוא עיקר המכוון שמוצא בה עזרתו, וכן הוא (ויקר' פ' כה) האשה קראה לבעלה בר קבלי, כלומר העומד לנגדי, והוא בעצמו במלת "הוכחת" לשון נגד, (עיין למעלה כ טז הערה מח):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:13:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:13:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/24:13:1)

[יג] עיין יהל אור, ואז"ל ד' הן שתבעו שלא כהוגן, לג' ניתן כהוגן, ולאחד ניתן שלא כהוגן, ואלו הן אליעזר, כלב, שאול, יפתח, (ועיין תענית ד' א) ששם הגי' שלשה שאלו שלא כהוגן, לשנים השיבום כהוגן, ולאחד השיבוהו שלא כהוגן, ולא חשיב כלב בהדייהו, ועיין בפס"ז שפי' לפי שמעשה שאול ומעשה עתניאל דומין להשאת בתם, לפיכך מונה שניהם יחד, ובילקוט שמביא מגמרא תענית גורס ג"כ ארבעה, לשלשה ניתן להם כהוגן, ולאחד ניתן לו שלא כהוגן, ואלו הן אליעזר עבד אברהם וכו' והיה הנערה אשר אומר אליה וגו' יכול אפילו חיגרת אפילו סומא השיבו כהוגן:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:14:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:14:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/24:14:1)

[יד] עיין רד"ק (ש"א יד ט) שכתב אצל יהונתן כי אינו נחש האסור, ואם היה אסור, לא היה הקב"ה עוזרו בהליכה ההיא וכו' ואל יטעה אותך מה שנמצא בדברי רז"ל (חולין צה ב) אמר רב כל נחש שאינו כאליעזר עבד אברהם וכיונתן בן שאול אינו נחש, כי אינו אומר שיהי' אותו נחש אסור כמו שפירשו רבים וכו', והנה רב בעל המאמר הזה שאמר כל נחש שאינו כנחש אליעזר ויונתן אינו נחש, הוא בעצמו, היה עושה כנחש שלהם כמ"ש (שם) רב בדיק במברא, וכן שמואל הוה בדיק בספרא (וברד"ק "במברא") ר' יוחנן בדיק בינוקא עיי"ש, ועיין ברדי"א שמתרץ ופי' שרב כשהי' בודק עצמו במברא לא היה תולה מעשיו באותו בדיקה, והרחיב לבאר גם מה שר' יוחנן בדיק בינוקא עיי"ש:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:15:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:15:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/24:15:1)

[טו] עיין "יהל אור" שהבאתי מאמרם ז"ל, וכן פי' הרלב"ג, ר"ל שהיא בתולה ואיש לא ידעה כדרכה ושלא כדרכה, והנה תמצא לשון ידיעה במשכב שלא כדרך כאמרו "הוציאם אלינו ונדעה אותם" (למעלה יט ה) וי"מ ואיש לא ידעה שלא הרגילה עצמה להיות בחברת האנשים כשאר בנות המקום:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:16:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:16:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/24:16:1)

[טז] ואו"ת לשון שהייה והמתנה, וכן תרגם יוב"ע, ויהי' לפי דעתם האל"ף במקום ה"א עי"ן הפעל כי אותיות אהו"י מתחלפים:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:17:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:17:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/24:17:1)

[יז] וכן כתב בהקדמתו לספר היסוד נגד המתרגם ארמית וז"ל "וכן והאיש משתאה הוציאוהו מלשון והשתיה כדת על דרך דרש, ופשוטו כמו משתומם מגזרת שואה ומשואה, והתי"ו תי"ו התפעל כמו נתראה פנים, רק התאחד התי"ו בעבור שראש המלה מאותיות השריקה", ונראה שהגי' היה בת"א לפני הח' ז"ל, וגברא "שתי" והשיג ע"ז, ונ"ל שגם לפני רש"י ז"ל היתה הגי' "שתי" וכאשר גם הוא התנגד להגי', לכן כתב בפירושו "ואין לתרגם שתי", כי לא קיים את הגי' הזאת וקיים את הגי' "שהי" ובטח היתה גם לפני הרשב"ם הגי' כן וכתב בסתם "והמפרש" ולא פי' מי פירש כן, ובכל הספרים שלנו הגי' "שהי" ורק בס' יא"ר מצאתי הגי' הישינה "שתי" ופי' שם לפי משמעות הגי' "שותה ואינו שותה ומסתכל בה", דומה לדרשתם ז"ל (ב"ר ס, ו) "ממצמץ ומביט בה" (פי' מצמצם עיניו להביט בה היטיב) ועיין בהתירוש לשר העדולמי שמפרש המדרש ממצמץ ומביט בה, שדעת המדרש ג"כ שמשתאה משרש "שתה" בהתפעל, וכהוראת הבנין על ענין ההטעאה (מתעשר מתרושש) כלומר עושה עצמו כאלו הוא שותה ומוצץ ומשהה בשתייתו, וזהו ממצמץ מוצץ את המים מן הכד, כשותה לאט, ועם זה הוא שולח מבטי עיניו להתבונן על הנערה לראות אם צלח לו נחושו. ועיין אור לנתיבה שכתב, שגם רבינו סעדיה גאון בתרגומו על התורה תרגם מלשון שתיה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:18:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:18:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/24:18:1)

[יח] כל מקום שיאמר נזם בל"י תהיה הכוונה על תכשיט האף, ונזמים או נזמי בל"ר על תכשיט האזן, כי שנים יצטרכו ומה שמצאנו "ונזמי האף" (ישעי' ג כא) היינו לפי שידבר שם מנשים רבות:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:19:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:19:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/24:19:1)

[יט] ואו"ת "תקלא" אבל מחצית השקל (שמות ל יג) תרגם "פלגות סלעא" כי בלשון התלמוד נקרא השקל השלם שבתורה (שהוא ארבעה דינרים) סלע, ומחציתו נקרא שקל, ולפי שהעם הי' שוקלין אותו בכל שנה לקרבנות הצבור קראוהו כן, ויוב"ע תרגם "דרכמונא מתקליה" והוא מטבע של זהב ידוע בימי עזרא (עזרא ב סט):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:20:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:20:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/24:20:1)

[כ] והרד"ק בשרש "צמד", וכן הר"ש ן' מלך פי', כי נקרא כן החלי שעל היד לפי שהוא מחובר בה תמיד, ועפי"ז נוכל לפרש גם דברי הח' ז"ל, שדעתו בפירושו כי על יד האחת הצמיד האחד הוא שנים, פי ששני צמידים נתן על שתי ידיה, כי על יד האחת הצמיד האחד, וגם על יד השני הצמיד השני והוא שנים, לא שכל צמיד הוא שנים מפני חיבור הזוגיי:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:21:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:21:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/24:21:1)

[כא] ורש"י ז"ל פי' "שהוא שם דבר, ללין משמעותיו לינה אחת, והיא אמרה ללון כמה לינות", ועיין ברא"ם שהקשה על רש"י ז"ל וכתב, כי לא מצאנו בשום מקום לין שם דבר עיי"ש, וכן כתב הרש"ד כי לא מצאנו בכל המקרא שם דבר לין או לינה, רק מלון או מלונה, שהמה שמות תוארים אל הבית או החדר שרגילים ללון בו, ולינה הוא שם הנמצא בדחז"ל, אבל לין לא נמצא גם בדבריהם, ודברי רש"י ז"ל נובע מב"ר (פ' ס, ו) "ללין לינה אחת, והיא אמרה ללון לינות הרבה", ורב"ח פי' ג"כ כרש"י ז"ל ועיין רשב"ם וכן הכוה"ק מצדיק את רש"י ז"ל, וכתב רוו"ה "כי המפרשים נלאו לעמוד על סוד דעת רש"י ז"ל בדבור זה, ואנכי כבר גליתי מסתריו במפורש לתורת אלהים קחם נא אליך ותברכני נפשך", ועיין המעמר מה שביאר בזה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:22:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:22:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/24:22:1)

[כב] ורש"י ז"ל פי' "מספוא כל מאכל הגמלים קרוי מספוא כגון תבן ושעורים", והרד"ק פי' מספוא כלל למאכל הבהמות זולת תבן, והוא השעורה ושבלת שועל, וכן בשרשיה שרש "ספא" פי' שהוא שם כולל למאכל הבהמות כשעורים ושבולת שועל ושאר הדברים לבד מתבן, וכתב הרש"ד מן הפסוק שהזכיר תבן לעצמו ולא כללו במספוא יש ראיה קצת אל פי' הרד"ק, ולדעת רש"י ז"ל, נ' א):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:23:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:23:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/24:23:1)

[כג] והרדי"א פי' שהעבד כאשר שמו לפניו לאכול לא רצה לאכול ממה שלהם עד שהסכים הנשואין, כדי שאם לא יסכימו בדבר, יצא מביתם פתאום, ולא יאכל לחם רשעים, והוא אמרו לא אוכל עד אם דברתי דברי, וגדול הבית השיבו דבר:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:24:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:24:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/24:24:1)

[כד] שם "אלה" הנחתו על הקללה התנאיית, דהיינו שהוא תולה הקללה בקיום או שלילת איזה דבר, שאם יעשה כך וכך יזדמן לו כך וכך, אמר "ושמעה קול אלה" (ויקרא ה א), דהיינו שמשביע את העדים אם לא תבואו ותעידונו יחול בכם כך וכך, כמו שאז"ל (שבועות לה א) יככה אלהים אם לא תעידוני זהו אלה הכתובה בתורה, ואמר "תהי נא אלה בינותינו" (למטה כז, כח) "והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה" (במד' ה, כא) דהיינו אם לא שכב הנקי, ואם שכב חנקי, וגזרת "אלה" מן "אל" המורה על החלטת הרצון (רש"פ), והשבועה הפשוטה היא שנשבע סתם שאינו תולה אמיתת דבריו בעונש קללה, ואין בה תוקף כ"כ כמו באלה, לכן הזכיר אליעזר לשון אלה להורות על חוזק קיום דברי אדונו שלא ישנה מאומה, אבל אונקלס ויוב"ע תרגמו "מְמִומָתִי" כמו שתרגמו משבועתי והם לדעתם שמות נרדפים


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:25:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:25:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/24:25:1)

[כה] חסד הוא מה שייטיבו לאדם על צד החנינה, ואמת הוא לתת לאדם החק שיש לו עליו, ומפני זה נקרא קיום החסד שיעד ד' לנביא, אמת, כי אחר הייעוד ראוי שיקיימהו הש"י, ולזה אמר תתן אמת ליעקב חסד לאברהם, כי מה שהיה חסד לאברהם הוא אמת ליעקב (רלב"ג) לטובה גדולה שבטובות קראו חסד ואמת, או חסד ואמונה, ויתכן שמפני שהחסד פאר המעשים, ואמת פאר המדות שתפו שניהן יחד לכנות בהן הטובה הגדולה שבטובות (רוו"ה):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:26:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:26:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/24:26:1)

[כו] וכן כתב הרד"ק בשרש "אמן" "ענין הבטחון והקבלה, והם יוצאים מענין אמונה, כי המאמין באחד נותן האמונה וסובר שהוא אמת":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:27:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:27:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/24:27:1)

[כז] והמורה בפ' מח מהח' השני "כי אפילו הענינים המקריים מקרה גמור אמר "דבר ד'", כמו שאמר בענין רבקה "ותהי אשה לבן אדוניך כאשר דבר ד'", ועיין קרשקש מה שביאר ע"ז, והכוה"ק כתב שעל ההנהגה העליונה אמר כאן כאשר דבר ד', כי לשון דבר ישמש גם על ההנהגה, כמו "ידבר עמים תחתינו" (תה' מז ד):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:28:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:28:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/24:28:1)

[כח] כלל המלה הזאת הדבר המשובח והמעולה בין בפירות בין בזהב וכסף ואבנים יקרות ובגדים וכל אחד ואחד לפי מקומו הכתוב בו יקרא הדבר המשובח והמעולה בהם מגד ומגדנות (רד"ק) ויוב"ע תרגם "ודורונין" כלל ג"כ כלל המתנות המשובחות, ורש"פ פי' שהוא להוראת המזון הטוב המשובח בטעמו "ומגדנות נתן" "ממגד שמים מטל", "וממגד ארץ ומלואה" (דבר' לג, יג, טז) ונקרא "מגד" ע"ש האגידה שהוא נאגד עם החוש ומתקשר עמו מחמת שבח טעמו הפך המרירות שהוא ממר לחוש, ובלתי נאגד עמו:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:29:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:29:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/24:29:1)

[כט] יתכן כי בתואל שהיה בן אחי אברהם היה חפץ מאוד בזווג רבקה עם יצחק לפיכך אמר מיד "הנה רבקה לפניך קח ולך" (למעלה פ' נא) והוא עומד בדבורו ולא רצה להכניס שום עיכוב בדבר, ואחיה ואמה הם אמרו "תשב הנערה אתנו" והם אמרו נקרא לנערה (פ' נז) (שד"ל):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:30:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:30:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/24:30:1)

[ל] והדרש ידוע (בב"ר פ' ס) ובתואל היכן ? הוא בקש לעכב וניגוף בלילה, ועיין (ילקוט רמז קט ובתרגום יוב"ע):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:31:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:31:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/24:31:1)

[לא] ולפי דעת סדר עולם פ"א היתה בת ג' שנים, והגר"א ז"ל הגיה בת י"ד שנה, וכן הגיה ר' שמואל חסיד משפירא שהיתה בת י"ד (תוס' יבמות סא ב ד"ה "וכן") ועיין סע"ר עם הגהות הח' ר"ב ראטנער פ"א סי' לח שמקיים הגי' בת ג' שנים, וכתב הרד"ק ולא זכר הנערות שהלכו אתה כי המינקת הנכבדת שבהן, ולענין הלויה זכר רבקה ומניקתה והעבד ואנשיו כי הם ראוים ללויה וכבוד, אבל לענין הרכיבה (פ' סא) זכר הנערות והמנקת בכלל שגם היא נערה לעמוד לפניה, אלא שהיא הנכבדת שבנערות, וכתב שד"ל ונראה שהי' המניקות נשארות בבתי העשירים אצל יונקותיהן, גם אחר שגדלו באהבה ורעות, ולא שלחו המינקת לשמשה כשפחה, כי כבר שלחו עמה גם נערותיה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:32:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:32:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/24:32:1)

[לב] עיין רמב"ן, ולדעתו שיעור הכתוב כן, ויצחק בא מבוא, מבואו ור"ל מדרכו, וכן פי' הרדי"א. שבא ושב מההליכה שהלך שמה לצורך שעה כי הוא יושב בארץ הנגב וחזר לעירו, והרד"ק פי' שבא מביאתו שהיה רגיל ללכת שמה וכן פי' ר"ש ן' מלך, ועיין ברשב"ם, ורוו"ה השיגו עיי"ש, והכוה"ק פי' כי המ"ם מבוא הוא מ"ם הסבה כמו "משועת עניים מאנקת אביונים" מבוא מסבת בוא, ומוסב על ביאת רבקה, כי רצון יצחק היה לקבלה בכבוד, וכשהיה משער זמן בואה הקדים ללכת לקראתה דרך כבוד, וזהו כונת המקרא מקום מושב יצחק היה בארץ הנגב, ומסבת בוא רבקה בא לו יצחק לבאר לחי רואי, ומשם יצא אל השדה אל הדרך שנוסעים בו המחנות הבאים מחרן, שם עמד להתפלל על הצלחת זווגו, והודיע הכתוב שנתקיים בו "טרם יקראו ואני אענה":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:33:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:33:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/24:33:1)

[לג] וכן פי' הרד"ק בפי' על בראשית, ובשורשיו שרש "שוח" פי' ענין דבור, ופי' לשוח בשדה, דבור התפלה, ורוו"ה השיג על המפרש "ללכת בין השיחים", ולרז"ל (ב"ר פ' ס) אין שיחה אלא תפלה, וכן ת"א ויוב"ע "לצלאה" וכן פי' רש"י ז"ל, ורע"ס, ועיין מה שכתב הרלב"ג בזה, ומה שפי בתועלת הי"ג, והרשב"ם פי' לטעת אילנות ולראות עניני פועליו, ולרש"פ "שוח" מגזרת שח, או סח, שהנחתה על ההעתקה והשתנות ענין כמו "ונסחתם מעל האדמה" (דבר' כח סג) "משמרת הבית מסח" (מ"ב יא ו) כלומר הסח דעתו מן השמירה, ונגזר מזה שם "שיח" להוראת העסק הנעשה שלא לשם העסק עצמו, רק לפנות הדעת ולהעתיק ההעיון שכבד עליו ומזה הענין כאן לשוח בשדה, פי' לעשות עסק בטיול על השדה כדי לפנות מחשבתו מן עסק היומי וכן פי' הרדי"א כפי הפשט:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:34:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:34:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/24:34:1)

[לד] (ובב"ר פ' ס) ותפול אתרכינת, כמה דאת אמר, "כי יפול לא יוטל" (תה' לז כד) וכן ת"א "ואתרכינת" וכן פי' רש"י ז"ל, וכולם מורים על ההטייה שהטתה עצמה לארץ ולא הגיע עד הקרקע, והרמב"ן ז"ל טען ואמר ואין דעת אונקלס שהשמיטה עצמה מן הגמל לארץ, שא"כ היא נופלת מעל הגמל ממש, וכל לשון הרכנה הטיה לצד אחד בלבד, ועיין ברא"ם מה שכתב ע"ז, והרשב"ם פי' לצניעות, לפי ההיתה רוכבת כמו איש משום ביעתותא דגמלא, והרד"ק פי' שהשמיטה עצמה מעל הגמל ונפלה לארץ, ולקחה צעיפה וכסתה בו פניה, ואח"כ עמדה והרלב"ג פי' שירדה לארץ מעל הגמל בראותה יצחק, כי אמר לה העבד שהוא יצחק, ולקחה הצעיף ותתכס פניה לרוב צניעתה, והר"ש ן' מלך פי' הטעם מעל הגמל, כמו כי "גדול מעל שמים חסדך" (תה' קח ה) והרצון כי מעל הגמל אשר היא רוכבת עליו הטתה עצמה לצד אחד, להסב פניה דרך צניעות, והוא דעת הרמב"ן והרדי"א, ורע"ס פי' הכניעה ראשה בהיותה על הגמל לכבוד יצחק כמו "ויפול מעל המרכבה לקראתו" דנעמן (מ"ב ה כא):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:35:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:35:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/24:35:1)

[לה] וכתב ע"ז הרמב"ן ז"ל "ור"א פי' הפסוק האחרון מוקדם, כי ותאמר אל העבד וכבר אמרה אל העבד, ורבים בתורה כן על דעתו, ובאמת שימצאו מהם, אבל בכאן איננו נכון שיצטרך לערב שתי המקראות עיי"ש, וכן כתב הרדי"א:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:36:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 24:36:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/24:36:1)

[לו] והראוי "ותתכסה", רק בעבור וי"ו ההפוך יעתק הטעם אל התי"ו, ולא תנוח הה"א אחר הסגול לבד בלי נגינה (שהוא תנועה קטנה) לכן נפלה, וקמ"ץ הכ"ף בעבור הפתח בעבור הס"פ (רש"ד):