## Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis

###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 35:1:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 35:1:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/35:1:1)

[א] בכסף וזהב שלקחו הי' צורות נעשות לשם ע"ז כנזמים וטבעות, ואע"פ שהם לא לקחום לעבדם אלא להתיכם וליהנות בכסף וזהב הנתכים, אעפי"כ לא רצה יעקב שיהנו בשום דבר שהי' ע"ז, וכ"ז להרחיק הע"ז מהם, וכן כתב מרע"ה בתורתו אח"כ, ואמר "לא תחמוד כסף וזהב עליהם" (דבר' ז כה) "ולא ידבק בידך מאומה מן החרם" (שם יג יז) (רד"ק) ורע"ס פי', אעפ"י שבטלום אותם עובדיהם, מ"מ הסירו אותם מקרבכם, וכן כתב הרמב"ן ז"ל, יעקב ציוה להסיר אותם לטהרת הקדש:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 35:2:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 35:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/35:2:1)

[ב] ועיין אוהב גר מה שמביא הנוסחא מדפוס סביוניטה "אתגלי ליה ד'" וכתב "וכן משמע מלשון רש"י שאומר, כי במקומות הרבה יש שם אלהות ואדנות בלשון רבים, ולא אמר שהרבוי הוא על המלאכים, וראוי להפלא על מהרש"ד שפי' נגלו אליו המלאכים, ואח"כ העתיק לשון רש"י ז"ל שפי' בהיפך, וברוב הנוסחאות "איתגליאו ליה מלאכיא דה'" ואיננו נכון, כי מאמר ויבן שם מזבח, ויקרא למקום אל בית אל, כי שם נגלו אליו האלהים בברחו הוא חוזר למה שאמור לפניו, ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך, והמזבח לא היה למלאך חלילה, גם לא היה קורא למקום אל בית אל מפני המלאכים, ונמצאת גי' הספרים חרוף וגדוף", ועיין בס' "יאר" ששם ג"כ הנוסחא "אתגלי ליה ד'" וכתב "נראה לפי שנאמר באותה מראה "והנה ד' נצב עליו" ואעפ"י שבלה"ק יבא לשון אלהות ומרות בלשון רבים כמו שכתב רש"י, בלשון התרגום הוא בלשון יחיד:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 35:3:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 35:3:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/35:3:1)

[ג] ונחלקו רז"ל (ב"ר פ' עח) ישראל עיקר ויעקב טפילה לו, ר' זכריה משום ר' אחא, יעקב עיקר וישראל מוסיף עליו:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 35:4:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 35:4:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/35:4:1)

[ד] וכתב הרש"ד "ומשמע מדבריו, שעיקר קיום הנדר הוא יציקת השמן אבל הנסך איננו רק הכנה וטהרה אל העבודה כמו רחיצת הגוף לתפלה, אבל אין כן משמעות לשון נסך, והנה בבית עולמים הי' מנסכים בכל הקרבנות צבור, ובקצת קרבנות יחיד והיא עבודה גמורה שזר חייב עליה, ואדרבה יציקת שמן על המזבח איננה עבודה לדורות, ויוב"ע תרגם "ונסיך עלה ניסוך חמר, וניסוך מוי, ארום כדין עתידין למעבד בחגא":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 35:5:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 35:5:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/35:5:1)

[ה] והח' ז"ל הביא בס' (שפת יתר סי' ע"ט) בשם הגאון, שהוא כמו שיעור מיל, והכ"ף לדמיון ואינו שרש, וכן פי' ר' יונה ן' גנאח בס' השרשים "כברת ארץ מפרשין בו מיל, והמהלך בין שני המקומות שיעור מיל לפי מה שאומרים". וכן פי' הפרחון "שיעור מיל", וכן הביא הרד"ק בשם הגאון בשרש "ברה" שהכ"ף הוא כ"ף הדמיון ופי' אותו במיל לפי הענין בלא חבר, והנה בשרש "ברה" פי' בשם עצמו שהוא שיעור מהלך ארץ מן הבקר עד עת האכילה, כי כן משערין הולכי הדרכים, אבל בפי' (מ"ב ה יט) חזר בו, ופי' ג"כ, שיעור מיל, ומנחם פי' (מחברת מנחם שרש כבר) ענין רבוי, וכן פי' דונש (הביאו הח' ז"ל בס' שפת יתר סי' ע"ט) מגזרת "כביר", וכן פי' הרשב"ם וכן תיוב"ע ולפי"ז הכ"ף שרש, ורש"י ז"ל פי' שהוא שם מדת קרקע, ועיין ברמב"ן שהעיד מה שראה בעיניו שאין מן קבורת רחל לבית לחם אפילו מיל, והוכחש פי' מנחם, אבל הוא שם מדת הארץ בדברי רש"י ז"ל, ואין בו תואר רק הסכמה כרוב השמות, והכ"ף לשמוש שלא נמדד בכיון, והרלב"ג פי' חלק מהארץ שהיא ככברה, והוא חלק הנעבד והיה סמוך לאפרת, כי לא היה בינו ובין אפרת כ"א שדות העיר וגניה וכרמיה, וכן בנעמן "וילך מאתו כברת ארץ" (מ"ב ה יט) שלא הרחיק אלא שיצא משדות העיר וכרמיה ולזה השיגו גחזי קרוב מהעיר:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 35:6:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 35:6:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/35:6:1)

[ו] וכן סיים הרד"ק בפי' על התורה אחר שפי' ותקש פועל עומד, כי היה לה קושי וצער גדול מהלידה עד שמתה ממנה, כתב "או יהיה יוצא ופי' כי הלידה קשתה וצערה אותה מאוד, וכן בשרשיו שרש "קשה" פי' שהוא פועל יוצא, וכתב הרש"ד ולכן הקורא בהמה הַמַקְשָה חולין פד מ"א) לא משתבש, וכן הקורא הַמְקַשָה לא משתבש, ועיין מ"ש התיו"ט שם:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 35:7:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 35:7:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/35:7:1)

[ז] ואו"ת "בַר דְוָי" שפי' בן צערי, וכן תיוב"ע וירושלמי, וכן פי' רש"י ז"ל, וכן הוא בב"ר פ' פ"ב, ועיין בנ"ל ובחליפות שמלות מה שכתבו ע"ז ורש"י ז"ל כתב "ונראה בעיני לפי שהוא לבדו נולד בארץ כנען שהוא לנגב, ונקרא בנימין, בן ימין, לשון "צפון וימין אתה בראתם" (תה' פט יג) וכן פי' הרלב"ג, ועיין רמב"ן מה שהשיג ע"ז:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 35:8:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 35:8:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/35:8:1)

[ח] הרלב"ג ביאר דברי הח' ז"ל "קבורתה וקברה שוים" וז"ל "קבורתה כמו קברה ר"ל שאין הרצון בו פועל הקבורה, כי לא יתכן שיציב מצבה על פועל הקבורה, אבל הציב מצבה על המקום שהיה שם קברה" וכן "ולא ידע איש את קבורתו" (דבר' לד ו) כמו קברו, וזה הוא אצלינו הרצון במה שכתב א"ע "קבורתה וקברה שוים", ועיין עקידה ברא שער כב, ושער כז אחר שהביא מה שכתב הח' ז"ל ומה שכתב הרלב"ג ע"ז סיים "ויותר נכון בעיני שיהי' כפשוטו, כי הקבורה הוא ענין זולת הקבר וטעם על קבורתה, כמו "על עולת התמיד" (במד' כח י) "על אֲזֵנֶך" (דבר' כג יד) ורבים כמוהם ירצה כי על כל מה שהשתדל בעסק הקבורה הוסיף עוד להציב עליה מצבה לאות עולם", ויש עוד נוסחאות בפי' הח' ז"ל "קבורתה וקבורה שוים" קבורתה וקבורת שוים ומעות הוא:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 35:9:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 35:9:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/35:9:1)

[ט] ואונקלס תרגם הכתוב כפשוטו, וכוונתו לפרש שכיבה ממש כדעת ר"א ור"י (שבת נה ב) כי תרגום של תורה אונקלס הגר אמרו מפי ר"א ור"י (מגילה) ג א) ובתרגום שלפנינו הגי' "ושכיב עם בלהה" ויש נוסחא אחרינא "ושכיב ית בלהה" עיין בנ"ל ובלחם ושמלה מה שכתבו ע"ז, וכן הרד"ק יפרש כפשוטו, ועיין ס' אמונת חכמים פ' כב שהביא פי' הח' ז"ל ואת הפסוק שהביא ומה שהשיג עליו ועיין (למטה מט ד "קרני אור הערה יא):