## Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis

###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 5:1:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 5:1:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/5:1:1)

[א] וטעם לשם אדם עיין בקורת התלמוד שהאריך לדבר בזה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 5:2:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/5:2:1)

[ב] וכן הוא במדרש אגדה ברא' (ה' א') "וכיצד עשה אותו בדמותו שנתן לו חכמה ובינה מעין חכמה של מעלה":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 5:3:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 5:3:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/5:3:1)

[ג] בעבור שנתעלה אדם בדמותו וצלמו השכלי האלהי יצא שתדומה אליו באותו צלם ודמות אשר נתן בו האלהים כי הי' בר חכים לו ובחכמתו ותבונתו נתדמה לאביו, שנתחכם מכל האדם להיותו יציר כפיו של הקב"ה (רדי"א):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 5:4:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 5:4:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/5:4:1)

[ד] לפי שעל מתת הזרע יאמרו לשון נתינה, כמו "ויתן ד' לה הריון" (רות ד' יג) "ויתן לי גם את זה" (למטה כט לג) ולא מצינו אצל הזרע ומתנת הבנים לשון שיתה לבד במקום הזה, ידענו כי ידעו שיהיה זה הבן בנין העולם וזרעו יעמוד לעד, והוא חק עולם למין האדם, ויפה אמרו "כי שת לי אלהים", כי זאת המלה הוראתה על קביעת דבר לחוק עולם, כמו "ואיבה אשית" (למעלה ג טו) "תשת חשך" (תה' קד כ) "כל שתה" (שם ט, ז) (רנה"ו) ובדרז"ל (פדר"א פ' כב) מכאן אתה למד שלא היה קין מזרעו ולא מדמותו, ובג' (עירובין יח ב) "כל אותם שנים שהי' אדם בנדוי הוליד שדין רוחין ולילין" ובב"ר (פ' כ, כד, ילקוט ברא' רמז לג) כל ק"ל שנה שפירשה חוה מאדם היו רוחות הזכרים מתחממין בה והיא יולדת מהם, ורוחות נקבות מתחממות מאדם ויולדות ממנו, וכן הוא (זהר ברא' דף יט ב) אדם מאה ותלתין שנין שמש ברוחין נוקבין וכו', וכתב הרדי"א שכוונת השלמים האלה היתה שידן ורוחין ולילין על הבנים והבנות שהוליד אדם קודם שת, כי היה קין שד כפי רשעתו ומעשיו, והבל היה רודף רוח ברדיפות הכבוד והתאוה, והתאומות שנולדו עמהם היו הלילין להיות עולם בנים ובנות תולדות חוה ולא תולדות אדם, כמו שהיו שת וזרעו, וכתב הכוה"ק כי לא יתקנו דברי הרדי"א להרשיע בם את הצדיק ואם כדבריו למה אמר הכתוב "וישע ד' אל הבל", הלא תועבת ד' על גבה לב, והוא כאילו עוע"ז, והעיקר המכוון בקרבן הוא ההכנעה ולמה נרצה לפני ד' ? והר' נסים בשם ר' שרירא ז"ל פי' דבר זה כלטייה שקלל הקב"ה לאדם נתן בו אות, שלא היו ילדיו דומין לו, וכמו נשים יולדות בריות משונות, וכשהי' אדם בקללה לא הי' מוליד אלא בריות משונות דמות שדין ולילין, בכעור פניהם וגביהם, והם רוחות רעות, וכן דרך בני אדם לקרוא למכוער הדמות ולאנשים רעים שדים, וכשהסיר קללתו הוליד בנים שדומים לו במראה נאה ורוח טובה, והוא שנאמר "ויולד בדמותו כצלמו":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 5:5:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 5:5:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/5:5:1)

[ה] וקרוב לזה פי' רנה"ו בהבדל שבין הולך למתהלך, כי ההולך נזכר על השם פניו ללכת אל מקום אחד שחפץ ללכת שם, ובכל הדרך אין לו עסק רק ילך עד הגיעו אל המקום שצריך להיות שם, כמו "הולך עמם לשלחם (למטה יח טז) ואין כן מתהלך שאינו על החפץ למקום אחר ממה שהוא בו, כי אם על ההליכה לבדה, והוא נשאר במקום אחד, פעם מתהלך כה, ופעם מתהלך כה, כפי שירצה כי יש לו חפץ בהתהלכות הזה, וכן אם יקום והתהלך בחוץ (שמות כא יט) כדרך הנרפאים שמתהלכים להרגיל עצמם בהליכה ובאויר המקום, וכן נופל לשון זה על תנועת מחשבות הנפש כי גם הם הולכות, וזהו ויתהלך חנוך את האלהים שהיו כל מחשבותיו בדרכי האלהים, חושב בגדולת השם כפי שהתברר לו, וממין זה כולם הסמוכים אל השם וכתובים אצל האדם, כמו "האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו" (למטה מח טו) "את האלהים התהלך נח" (למטה י ט) "התהלך לפני והיה תמים" (למטה יז א):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 5:6:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 5:6:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/5:6:1)

[ו] וכתב רב"ח ומה שאמר "ואיננו" הוא מלשון רז"ל "א"ל אין" שהוא הודאת הדבר וקיומו, וכן בתרגום מדוקדק "ואיתוהי ארי לא אמית יתיה", פי' והנה הוא עומד וקיים, שהרי לא המית אותו הקב"ה, וכן היה הגי' לפני הרד"ק ז"ל שכתב בפי' על התורה "ודעת התרגום גם קצת חכמים כי חנוך ואליהו הכניסם האל חיים בג"ע", וכן החזקוני מביא התרגום "ואיתוהי" וכו', ועיין אוהב גר שכתב ג"כ שהגי' הנכונה "ואיתוהי" והמעתיקים והמדפיסים שינו ושבשו את הענין, ובדפוס סביוניטא הגי' בת"א "וְלֵיתוהִי אֲרֵי אֲמֵית יָתֵיה ד'", וכן גי' התוס' יבמות טז ב, ד"ה "פסוק זה" וכן בתרגום שלנו, וכן תרגמו הירושלמי ויוב"ע, ועיין ב"ב קכא ב' ברשב"ם ד"ה "קפלו" שכתב דהאי תנא דס"ע הוא וס"ל דהאי ואיננו כי לקח אותו אלהים, היינו שמת בחצי ימיו, וכן הוא בב"ר פ' כה חנוך פעמים צדיק פעמים רשע אמר הקב"ה עד שהוא בצדקו אסלקנו, וכן הוא (זהר ברא' דף נו ב) "חנוך זכאה הוה וקב"ה חמא ליה דיסרח לבתר, ולקיט ליה עד לא יסרח", ועיין פרקי הצלחה להרמב"ם פ"ב דגריס ג"כ "ארי אמית יתיה ד'", וכתב עוד שם "ואם אמרת אתה המעיין שתפרש כי לקח אותו אלהים שלא המיתו, אלא שהעתיקו ממקום למקום, והוא עד עתה נשאר בכדור הארץ, הנה זה ג"כ בטל, להיות משך זמן חיותו יותר גדול באמרו, ויהי כל ימי חנוך חמש וששים שנה ושלש מאות שנה, הנה מהכרח נשלמו ימיו ולקחו ד' אל הנעימות השלם", ועיין מה שכתב הג' שי"ר באגרותיו לשד"ל אגרת ג' שכן נכון יותר "וְלַיתוהִי" אעפ"י שבמס' ד"א ספ"א נחשב חנוך בין תשעה שירדו בחייהם לג"ע, ברייתא חיצונית היא זאת, ואין זה קבלת רבותינו, ועיין לחם ושמלה שמקיים ג"כ הנוסחא הזה וכתב כי היא הישרה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 5:7:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 5:7:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/5:7:1)

[ז] והנה שם אצל אשת הנביא נאמר במגפה, אעפ"י שאמר "הנני לוקח" שידמה שהיתה טובה וחסודה וכש"כ אשת הנביא, אעפי"כ לא היתה שלימה, לפיכך אמר במגפה, כי כאב אנוש היה לה בעת המיתה וזהו מגפה, וכן "כי יגוף שור איש את שור רעהו ומת" (שמות כא לה) וכן בב"ר (פ' כה) בשאלת המינין לר' אבהו שהשוו את חנוך לאליהו, במלת לקיחה, והוא השווהו לאשת יחזקאל שמתה ונכתב בה ג"כ לקיחה, אם ללקיחה אתם דורשים, נאמר כאן לקיחה, ונאמר להלן (יחז' כד טז) "הנני לקח ממך את מחמד עיניך במגפה", הרי שמתה במגפה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 5:8:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 5:8:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/5:8:1)

[ח] ובתנחומא ברא' (סי' י"א) מנין היה יודע לומר "זה ינחמנו ממעשינו" וכי נביא היה, אר"ש בן יהוצדק למודין היו שבשעה שאמר הקב"ה ארורה האדמה וגו', אמר אדם עד מתי, א"ל עד שיולד אדם מהול, כיון שנולד נח מהול, מיד ידע למך ואמר וודאי זה ינחמנו, ודברי התנחומא מובאים גם בזהר ברא' דף נח סע"א, וכתב שד"ל, אין צורך שיהי' המאמר דרך נבואה אלא כאדם האומר הדבר הטוב הזה יהי' נחמתי מדבר אחר רע, ובאמת מי שיש לו זרע הוא מתנחם בעמלו ויגיעו, כי ייגע לטובת זרעו אשר אהב, ומי שאין לו בנים על הרוב מתעצל בעבודתו ואומר ולמי אני עמל ומחסר את נפשי מטובה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 5:9:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 5:9:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/5:9:1)

[ט] ובתנחומא ברא' (סי' יא) עד שלא נולד נח עושין מלאכה בידיהם לכך כתיב "ומעצבון ידינו", נולד נח התקין להם מחרשות מגלות וקרדומות וכל כלי מלאכה, וכן הוא בזהר ברא' "בקדמיתא לא ידעי למזרע ולמחצב ולמחרש והוו עבדי פולחנא דארעא בידייהו, כיון דאתא נח אתקין אומנותא להו":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 5:10:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 5:10:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/5:10:1)

[י] וכן הוא בתנחומא (שם) קודם שנולד נח לא כשהיו זורעין היו קוצרין, אלא היו זורעין חטים וקוצרים קוצים ודרדרים כיון שנולד נח חזר העולם לישובו קצרו מה שזרעו, ודברי התנחומא מובאים ג"כ בזהר ברא', דהא איהו אפיק ארעא ממה דאתלטייא דהוו זרעין חטין וקצרין גובין ודרדרין ובג"כ כתיב איש האדמה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 5:11:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 5:11:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/5:11:1)

[יא] ורנה"ו ישיג ע"ז ואחר האריכות יאמר ויותר זר לקרוא לו שם זה אחר שגדל ועבד את האדמה והצליח, ואם הוא הצליח, לא בעבור כן הצליחו אחרים, גם האדמה היתה בימי נח כמו בדורות שלפניו, והרדי"א יפרש שהיתה קללת האדמה רק לאדה"ר בעבור חטאו ושאחרי מותו שבה לאיתנה בלדת הבן הזה שהיה הראשון שנולד מעשרה דורות האלו אחר מותו קכ"ו שנה, וגם ע"ז כתב רנה"ו כי זרים הם, כי העונש שגזר השם בעבור החטא לא היה לאדם לבדו, אבל לדורות עולם עיי"ש מה שיפרש:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 5:12:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 5:12:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/5:12:1)

[יב] וכן הוא במד"א ברא' (פ' כח) "ולא קרא שמו זה השם כשנולד אלא לאחר כשחדש להם כלי המחרישה" וכן הוא בזהר ברא' "ועל דא קרא ליה שמא על מה דייתי", פי' שקרא לו בשם נח ע"ש העתיד שיתקן מנוחה בכלי אומנות המחרישה, ושד"ל כתב אולי נקרא שמו נח לא בהולדו אלא אחר שנים הרבה, וזה אחר שהמציא את היין, אז אמרו בני דורו זה ינחמנו ממעשינו על היין המשמח לבב אנוש, ומנחם הפועלים מיגיעם ומעמלם:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 5:13:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 5:13:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/5:13:1)

[יג] ובב"ר (פ' כה) ר"י אמר לא המדרש הוא השם, ולא השם הוא המדרש, לא הוה צריך קרא למימר אלא נח זה יניחנו או נחמן זה ינחמנו, ופי' שהוא מענין מנוחה, ויש לפרש כי מלת ינחמנו מורכב מן שתי מלות וכאל כתב יָנַח-מֶנו, ולפי"ז שפיר נופל הלשון ינחמנו על השם נח:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 5:14:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 5:14:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/5:14:1)

[יד] עיין צחות בשער השמות, ובפי' לאסתר א' יו"ד ובשמות יח ג' ובביאורי שם:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 5:15:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 5:15:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/5:15:1)

[טו] ור"מ חפץ, ואחריו רנה"ו, הכוה"ק, פי' שהדורות הראשונים בבריאת העולם כל אחד נולדה עמו תאומה או אחות ותהי לו לאשה, ובדבר הזה היו כולם גדורים מעריות כי אי איש שם על לב להזדווג עם אשה בלא יודעה ומכירה, והענין הזה האריך עד ימי למך שהוא התחיל לקחת שתי נשים שאינן אחותיו, וירדו אח"כ ממעלתן ונעשה כמו עתה שפעם הולידה האשה בן לבדו, ופעם בת לבדה וע"ז כתוב ויהי כי החל האדם לרוב ובנות יולדו להם כי נשתנה מנהגו של עולם ממה שהי' קודם לכן, שלא נולדו בנות לבדנה, ועתה נולדו להם בנות בלי זכרים וכמו שמנהג העולם עד היום: