## Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis

###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:1:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:1:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/8:1:1)

[א] הזכירה בחיה ובהמה אינה בזכות, שאין בבעלי הנפש זכות או חובה, זולת האדם לבדו, אבל זכר את דבר קדשו שרצה בבריאת העולם ולקיים המינים שברא (רמב"ן):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:2:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/8:2:1)

[ב] ועיין (סנהד' קח ב, ר"ה יב א ברש"י ד"ה "וחמת המלך שככה"):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:3:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:3:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/8:3:1)

[ג] ועשה השם כן ברחמיו על נח וביתו, כי לא ידע עד הנה ענין הגשם, ושיצטרך אליו העולם, ואה היו יורדים גשמים אחרי כן, היה יוצא לבו מפחד, פן יוסיף השם להביא מבול גם עליו, ע"כ כלאו השמים מגשה עד שהודיעו ענין הגשם, ונתן לו אות ברית, שלא יבוא עוד מבול לעולם, וכן כתב הרמב"ן ז"ל שלא ירד עוד גשם עד צאתם מן התיבה, כי היה השמים ברוח הזה כברזל, ולא הורידו טל ומטר:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:4:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:4:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/8:4:1)

[ד] והרד"ק פי' שכל זה ידע משה רבינו ע"ה ברוה"ק הדברים הספורים, לא שידע נח כמה ימים גברו המים, וכן הוא דעת כמה מפרשים שהמספר בתגבורת המים ק"ן יום ומנוח התבה, וראית ראשי ההרים הכל ידענו ממשה רבינו ע"ה, אבל נח לא ידע, רק שהרגיש כי נחה התיבה, והמתין לפי דעתו זמן שחשב כי קלו המים, ושלח את העורב ואת היונה לדעת האמת:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:5:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:5:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/8:5:1)

[ה] ואונקלוס לא רצה להכריע, ותרגם בחודש השני "בירחא תנינא" מפני שהוא תרגם מפי ר"א ור"י (לשיטת הבבלי) או לפני ר"א ור"י (לשיטת הירושלמי) ויונתן הכריע (למעלה ז, יא) כדברי ר"א ועיין (למעלה ז ד קרני אור הערה ג):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:6:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:6:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/8:6:1)

[ו] והרד"ק כתב "ויש לנו לומר כי נח היה חכם בעניני התכונה והשעור והכין לו הכלים לשעות היום והלילה כמו שעושים בעלי המלאכה ההיא, ויודעים בהם שעות היום והלילה, ואפילו לא יראו שמש וכוכב":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:7:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:7:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/8:7:1)

[ז] עיין (למעלה ז ד, הערה ב) שדעת הח' ז"ל כדעת ר' יהושע שבניסן נברא העולם, ובס' "העבור" כתב "ולולא כי לא ארצה להאריך הייתי מביא ראיות מן התורה שתחלת השנה מתשרי, הלא תראה, הכתוב אומר לא תזרע ואח"כ לא תקצור, ושנת השמיטה תוכיח, גם היובל בעשור לתשרי, וקריאת התורה בתחלת השנה, לא בחציה, על כן כתיב תקופת השנה, רק ניסן הוא תחילת יציאתנו ממצרים, גם קדמונים תקנו בראש השנה, "זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:8:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:8:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/8:8:1)

[ח] הטעם ששלח בראשונה העורב ואח"כ היונה, וכתב ביונה לראות הקלו המים, ולא נתן טעם בעורב, לפי שהעורב עוף עצל כדכתיב (תה' קמז ט) "לבני עורב אשר יקראו", שלא יפרנס לעצלותו בניו, אמנם יגביה עוף יותר מהיונה, וכאשר נראו ראשי ההרים, חשב נח להקל מעליו טורח העופות והתחיל לשלוח העורב מן התיבה, כי הוא בהתעופפותו יוכל להגיע עד ראשי ההרים ולא ישוב אליו עוד, ודמה לשלוח אחריו שאר העופות להנצל מטרחם וממשאם, לכן לא כתב בו לראות הקלו המים, כי שלחו לחלוטין על מנת שלא ישוב, אבל לעצלותו יצא יצוא ושוב, ולא נתנו לבו לעוף למרחוק עד שיראה הארץ יבשה, על כן הוכרח נח להחליף שלוחיו, ושלח היונה עוף חרוץ לראות הקלו המים שבודאי אם תוכל להניח כף רגלה, הצג על הארץ לא תשוב אליו עוד, ויוכל לשלוח שאר העופות אחריה, והיא שבה אליו שלא ברצונה, עד שהוצרך לשלוח ידו לקחתה, ובפעם שנית לא שבה עד הערב, ובשלישית לא חזרה עוד, ולהודיענו זה האריך הכתוב בספורים אלו. (מלאכת מחשבת):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:9:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:9:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/8:9:1)

[ט] עיין ברא"ם מה שטען ע"ז אם העורב יצא ושב תמיד לאיזה צורך שלח גם את היונה, ועיין ברדי"א מה שהשיב ע"ז, ורנה"ו השיגו עיי"ש, ובס' מעשה השם כתב כי העורב לא ידע הדרך לשוב אל התיבה, על כן לא התרחק ממנה, אבל היונה ידוע ממנה שהיא שבה אל מקומה, כמו שהמנהג בארצת הקדם לשלוח אגרות קשורות בכנפי היונה שיש לה קן בעיר אחרת, והיא תעוף מעיר אל עיר, אל קנה שלוקחה משם, ועיין בהערה הקודמת:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:10:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:10:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/8:10:1)

[י] וכן כתב הרדי"א, מה ששלח פעם אחר פעם מז' לז' ימים, והיה זה לפי שזה המספר מהימים הוא מרובע הלבנה שהיא פועלת בתגבורת המים, ובחסרונם עד שהיה נח מרגיש בטוב השערתו העבר בנגובו וחסרון לחותו, וכפי מה שהיה מרגיש היה שולח שליחותו, והקיף בשליחיותו ד' רביעית מהגלגל שהוא חדש שלם וכן פי' רש"י ז"ל (פסוק ח) ששהה אחר שליחות העורב ז' ימים, ובשליחות היונה כ"א יום הרי הוא חודש שלם מכ"ח יום:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:11:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:11:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/8:11:1)

[יא] וכתב רא"ב, רז"ל עשו התי"ו של תחלה שרשית, ואמרו התחיל, התחלת, מתחיל, אתחיל, וכן עשו בתי"ו של תרומה, ובמ"ם של מכם, ועיין בפי' המשניות להרמב"ם (תרומות פ"א מ"א) מה שכתב בזה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:12:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:12:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/8:12:1)

[יב] והרד"ק בשרשים שרש "יחל" כתב שהוא מענין תוחלת ושרשו "יחל" וכן כתב במכלל, ופי' שעמד בתוחלת השבעה ימים הראשונים ועוד שבעת ימים אחרים, ובפי' לבראשית כתב ששרשו "חול" מבנין הפעיל וכן משרשו ובנינו "ויחילו עד בוש" (שופ' ג כה) שהוא לשון עכבה, והם שני שרשים מבנין אחד, ואונקלס ויוב"ע תרגמו "ואוריך" מלשון המתנה וכן פי' רש"י ז"ל, ובאמת המה ענינים קרובים זה לזה כי הממתין הוא מיחל ומקוה ומי שאבדה תוחלתו ותקותו לא ימתין, והנה "יחל" יכלל ג"כ הרגשת חיל ורעדה אשר תאחז האיש המקוה ביראו פן לא ישיג המבוקש בעתו, ורנה"ו יפרש כדעת הרד"ק, מלשון עכבה ושרשו "חול", ואותן שהן תוחלת שרשן "יחל", והם לדעתו שני שרשים קרובים בטעמם כי כל מיחל מתעכב ומצפה לזמן העתיד, ויש מתעכב ואינו מיחל, כמו שמתעכב בבית רעהו, ומאריך משוב לביתו, וכתב עוד אבל יראה לי שלא הניחו מלת "חול" על ההעכבה זולתי כשיש בענין ההוא ג"כ תוחלת שמיחל להשיג חפצו, ולכן "ויוחילו עד בוש" שהיו מצפים שיפתח המלך את החדר, וכן "ויחל עוד שבעת ימים אחרים", שהי' מצפה שבזמן ההוא יקלו המים, אבל אותן שמשרש "יחל" על המצפה לעזרת ד' או לעזרת אדם ומבקש עזרה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:13:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:13:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/8:13:1)

[יג] ובעל ההגהות במרגליות טובה פי' ר"ל שיש למלת טָרָף שני תנועות גדולות, וזה הוא על ידי הטעם מונ"ח שהוא תחת הרי"ש, כי אם לא היה הטעם תחת הרי"ש לא היתה נחשבת הקמץ השני רק כמו ת"ק שהיא קמץ חטף וע"ז העיר הח' ר' בכרמל שנה ראשונה אדר וכתב כי זה שבוש, עיי"ש:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:14:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:14:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/8:14:1)

[יד] ההבדל בין עלה לטרף, שם עלה הוא אפילו כתושה או נובלת, אבל טרף תואר לעלים רעננים בעודם על העץ, ולפי שעלי עצי זית לא יבולו כל השנה כל זמן שהוא על העץ, לכן הודיע הכתוב שהיה העלה טרף בפיה כלומר שהיתה ירוקה ולחה, ולפי שא"א שיהיה כי אם לא שלקחתם היונה מעץ הזית העומד בארץ ידע נח מזה כי באמת קלו המים, ומתוקן הכתוב היטיב שהודיעה התורה אעפ"י שהאילנות כולם ממי המבול שעמדו מליהן נתקלקלו פריהם ונבלו עליהן, הקרה ד' לה זית בעלהו לא יבול, ועומד רענן כדרכו על העץ וראה נח שהיה טרף רענן וטוב, וזה אות שלא מצאה אותו במים, אבל קטפה אותו מן העץ ששרשו בארץ ומזה ידע כי קלו המים מן הארץ שקננה על העץ הנגלה (רנה"ו):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:15:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:15:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/8:15:1)

[טו] ובזהר שלח (דף קסה, א) "טרף ולא טרפה כדכורא דא דעביד חילא ונצח", דומה לזה, "ויאמר אליה עמוד פתח האהל" (שופ' ד כ) לזרוזי נפשה כעמידת הזכר ועיין רש"י שם:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:16:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:16:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/8:16:1)

[טז] רז"ל קראו לנקובת הריאה וכיוצא בה טריפה, אעפ"י שאינה נטרפת ביד חיה, ואעפ"י שאין ניכר בה כריתה, לפי שסירכת הריאה, מפני נקב הריאה וכריתתה היא, שאין סירכה בלא נקב, ולפי שפרנסת החיות ע"י טרף, אמר גם לפרנסת האדם טרף שגם היא ע"י לקיחה זה מזה, ואעפ"י שאינה כטריפות החיות, "ויהי טרף בבית" (מלאכי ג, י) "ותתן טרף לביתה" (משלי לא טו) "הטריפני לחם חוקי" (שם ל, ח) שפי' פרנסני (רד"ק שרש "טרף"):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:17:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:17:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/8:17:1)

[יז] עיין "יהל אור" וכן כתב הר"ש ן' פרחון, "עלה זית טרף בפיה", פי' יש בו סימן שיבור ששיברתו מן האילן בפיה, ואילולי שראה בו סימן זה לא היה יודע כי קלו המים מעל הארץ, מפני שהי' לו לומר עלה צף על פני המים מצאה, קמ"ל "טרף בפיה" פי' משובר מן הזית, ואמרו ז"ל על ספינה המטרפת בים, כמו "והאניה חשבה להשבר" וכתב הרמב"ן ז"ל מפשוטו של פסוק זה, יראה שלא נעקרו האילנות ולא נמחו במבול כי לא היה שם נחל שוטף בעבור כי נתמלא כל העולם מים, והנה הביא הח' ז"ל שלש הוראות על מלת "טרף", א) דעת הי"א מלה מוכפלת בטעם, ועלה, וטרף שניהם נרדפים בהוראה אחת, ב) פעל עבר והבי"ת נוסף וענינו טרף פיה, ג) בינוני פעול, והטעם כמו "טרוף" וכן הוא דעת הגאון רבינו סעדיה הובא בשפת יתר סי' למ"ד, והח' ז"ל מסכים לזה הפירוש:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:18:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:18:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/8:18:1)

[יח] והריק"ם פי' "ותרא כי נוחלה" (יחז' יט ה) בהפוך התוחלת, כלומר כי אבדה תוחלתה, וכן אמר כי וַיִיָחֶל עוד שבעת ימים, אינו מבנין נפעל, כי אם מבנין התפעל ומשפטו וַיִתְיָחֶל, ולולי החי"ת היה נדגש, כי לא יהיה בבנין אחד דבר והפכו, כי אם בשני בנינים יְשַרֵש וַיֵשְרֵש, ואחר שהנפעל מזה עניני בהפוך התוחלת, ראוי להיות וַיִיָחֶל מבנין התפעל, ורנה"ו הסכים לפירושו וכתב הנכון כדברי הריק"ם ז"ל, ובאה המלה בהתפעל, כי התאמץ להוחיל עוד שבעת ימים שלימים והתאפק בתוחלתו וע"ז גזרת ההתפעל:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:19:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:19:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/8:19:1)

[יט] ובב"ר (פ' לג) "וייחל עוד ז ימים אחרים הדא מסייע להא דא"ר יוסי בר"ח ג' שבועות ימים" (פי' מדכתיב וייחל בשני יודי"ן משמע המתנות רבות, ואם לא היתה רק המתנה שני' הי' לו לכתוב ויחל ביו"ד אחד וכמו בפעם הראשון ועיין רש"י ז"ל):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:20:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:20:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/8:20:1)

[כ] עיין יהל אור, והרב הח' ר"ב ראטנער בביאורו לס"ע פ"ד סי' ל"ו כתב "זה להוציא מדעת השבעים ויוסף הכהן שקראו בתורה (למעלה ז יא) בכ"ז ימים לחודש השני, אולם בתרגום השמרונים הנוסחא נכונה כנוסחתינו":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:21:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:21:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/8:21:1)

[כא] והשיג עליו רנה"ו, וכתב "מה שיאמר הראב"ע שעמד נח בתיבה שנת החמה ועוד יו"ד ימים, והתורה אמרה י"ב חדשים ועשרה ימים, ואם יאמר חדשי חמה של שלשים יום, יחסרון חמשה ימים ועוד, או יאמר שהן למ"ד וחצי יום, אבל תמה שהוא עצמו אמר אין שנה ללבנה, ואין חדשים לחמה, והאמת כדברי רז"ל":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:22:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:22:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/8:22:1)

[כב] ורש"י ז"ל דורש הקרי והכתיב, הקרי היצא ביו"ד מבנין הפעיל שיאמר להם שיצאו, והכתיב "הוצא" נדרש כמו מקור מבנין נפעל, כמו "הודע", או נקרא "הוצא" מן ההפעל שיהיו מוצאים בעל כרחן, שכל נפעל והפעל הכרח, ולפי משפט הלשון הוצא והיצא שוין בעניניהן, ששניהם מן הכבד הנוסף, ועיין ברא"ם:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:23:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:23:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/8:23:1)

[כג] עיין (מס' סופרים פ"ז ה"ד) בעטור סופרים להרב הג' רי"א לנדא שפי' ג"כ כוונת הח' ז"ל באלה שתי התיבות ממקומות הנ"ל יחד, להודיע דאף שהם מגזרת החסרים, מחסרי פי' ומחסרי הקצוות שעפ"י תהלוכות משפטם היה ראוי לומר "הוצא" "תת" באו בכאן על גזרת השלמים בלי שום חסרון אות. זהו כמו השלם היינו בנין השלמים:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:24:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:24:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/8:24:1)

[כד] לשון שריצה הונח על הנבזים שבמיני העוף ושבמיני החיה והרמש כמו שרץ העוף, שרץ המים, ולכן לא נאמר במע"ב על החיה והבהמה לשון שריצה זולתי על הדגים, אבל כצאתם מן התיבה שהיתה קללת האדמה במלואה, ונפלו הבהמה והחיה כלם ממעלתן הראשונה, עד שנתנו להיות מאכל לאדם ולמאכל זה לזה, אמר ושרצו בארץ, שאין בהם דבר נחשב רק השריצה שהיא התנועה שיש לחיים ובשאר הענינים נדמו לדומם וצומח (רנה"ו):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:25:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:25:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/8:25:1)

[כה] קודם המבול לא זכר שם משפחה אצל הבהמות, ולא אצל האדם, אלא אמר תמיד לשון "מין" את הבהמה למינה, והעוף למינהו וכן כולם, ויש הפרש בין מין ומשפחה, כי מין הוא יותר כללי ממשפחה, ובכל מין יש משפחות רבות, והנה בתחלת הבריאה הי' כל אישי מין אחד שוין זה לזה, ולכן לא ברא השם כ"א אחד מכל מין ומין זו"נ, ומטעם זה לא נכנסו בתיבה כ"א זוג אחד מכל מין, ואילו לא חטא אדה"ר, והיה העולם נשאר בתבניתו הראשון בלי חילוף מזג האויר ושינוי היסודות, היו גם המינים שומרים מתכונתם בלי חילוף המשפחות, אבל לפי שבמבול נתקיים דבר ד' שקלל את האדמה בעבור האדם, לזה אמר כאן שיצאו כל הבהמות והחיות מן התיבה למשפחותיהם, כי בהיות שנשתנית עתה תכונת האדמה, והתחדשו בה חילופים רבים באויר ובמאכלים וכיוצא, גם הבהמות יולידו מעתה משפחות רבות משונות זו מזו כפי מקום מושבם, וכפי שינוי מאכלם, וגם במין האנושי נתחדשו אח"כ שינוים כאלה כמו שנכתב בספור בנין המגדל (יש"ר) והנה בתיבת נח לא הי' רק שנים מכל מין ומין ששלח השם אל התיבה, ומהן יצא אח"כ כל המשפחות שלהן הנודעות בעולם, וכמו שיצאו מבני נח כל המשפחות, וזהו למשפחותיהם יצאו מן התיבה, להוליד כל משפחותיהן, אבל המשפחות עצמן לא היו בתיבה, ואפשר שזהו פי' המאמר (סנהד' קח ב) האומר למשפחותיהם יצאו מן התיבה ולא הם, ועיין מהרש"א בח"א שם, ועיין בס' אמונת חכמים פט"ו מה שכתב בשם מהרר"י בריאל, מפני שכל בריה שאין לה עצם אינה חיה י"ב חודש, ומשפט דור המבול י"ב חדש, א"כ בהכרח שמתו בתיבה ויצאו משפחותיהם ולא הם:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:26:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:26:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/8:26:1)

[כו] עיין יהל אור, וכן אמרו בברייתא (זבחים קטו ב) עד שלא הוקם המשכן הבמות מותרות ועבודה בבכורות, והכל כשרין להקרב בהמה חיה ועוף, זכרים ונקבות, תמימים ובעלי מומין, טהורים אבל לא טמאים וכו', ואמרו מנא הני מילי אמר רב הונא דאמר קרא, "ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהור", בהמה כמשמעו וחיה בכלל בהמה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:27:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:27:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/8:27:1)

[כז] ובב"ר (פ' לד) ר' אליעזר בן יעקב אומר על המזבח הגדול שבירושלים, ששם הקריב אדם הראשון קרבנו, שנאמר ותיטב לד' משור פר מקרין מפריס (תה' ס"ט לב) ודעתו כי אדה"ר נברא משם כדאיתא בפי"ד, ולכן ראה להתכפר במקום שנברא, ודריש ויבן נח מזבח לד', כי התבונן על מקום המזבח איפה יבנהו:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:28:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:28:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/8:28:1)

[כח] עיין מורה פמ"ז מהח' הראשון, שביאר שם למה הושאל לו ית' השמע והראות והריח, ולא הושאל לו ית' הטעם והמשוש:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:29:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:29:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/8:29:1)

[כט] והנה הכתוב אומר ויעל עולות, זה יורה כי מקדם היה המנהג להעלות עולות, ועוד י"ל כי היה מנהג כשהיה אדם ניצול מצרה, או כשהיה נגלה לו דבר של חכמה, או כשהיה נזהר בהזהרה אלהות בחלום, והיה רוצה לשבח לשם ית' היה מקריב עולות, וכן מצאנו בשלמה ע"ה שהקריב עולה כשנראה לו הש"י בחלום, ויש מחלוקת בדרז"ל אם הקריב עולות לבד, או גם שלמים עם העולות:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:30:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:30:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/8:30:1)

[ל] לדעתי מלת ריח, ורוח, מענין אחד ושניהם מנחי העי"ן, כי אין בכל החושים שצריכים לרוח בפעולותיהן זולת הריח, כי אי אפשר שיריח אדם, אם לא ישאף רוח בנחיריו, גם האש לא יתבער למרחוק בלי רוח, וכמו שאמרו, מה לאש שכח אחר מעורב בו, על כן נאמר כאשר ינתק פתיל הנעורת בהריחו אש, כי לא תקרב האש אליו, באין רוח המביאה אותה אליו, ובקבִלו הרוח, יקבל גם חום האש מרחוק וינתק, וכל זה משל אצל השם כי לא יריח חלילה (רנה"ו):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:31:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:31:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/8:31:1)

[לא] לדעתי הוא משרש "מנוחה" ויתורגם (צוא פרידענהייט) כביכול כמוצא מנוחה במעשיו, והנה המליצה הזאת הדבר ידוע שאינה אלא ע"ד דברה תורה כלשון בני אדם (רנה"ו) לפי שכל העולה על האש נאכל ונעשה לדשן ואין עולה ממנו כ"א הריח לכך נאמר ריח ניחוח, ומלת ניחוח מלשון מנוחה הוא, ובא כאן על מנוחת החפץ, לא שיריח השם חלילה, אלא לפי שחפץ ד' במעשה הצדק כל פועל צדק כביכול עושה לקונו נחת רוח שהשיג חפצו, ובעל מעשה ד' (מעשה בראשית פ' כז) יאמר מה שנאמר בקרבנות ריח ניחוח לד', לא לספר מעלת הקרבנות בא, כ"א מעשה האיש ומחשבותיו, כי המביא קרבן לא יחשוב שבקרבנו לבד נתכפר עונו, אבל יעלה בדעתו שקרבנו אינו כ"א ריח ניחוח, אל מה שהוא עתיד לעשות, ואם איננו מתקן מעשיו נאמר עליו "למה לי רוב זבחיכם" עיי"ש:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:32:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:32:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/8:32:1)

[לב] והרדי"א פי' אל לבו, שלא אמר אל לבו כנגד הקב"ה, אלא כנגד האדם, ויאמר הכתוב, ויאמר ד' אל לבו על לבו של אדם שלא יצטרך לקלל עוד את האדמה, בעבור שיצר אותו לב של אדם היה עד עתה רע מפאת נעוריו ולא יהיה כן אחר זה, והכוה"ק פי' "ויאמר ד' אל לבו, דבר אל נח דברי רצוי ופיוס, וישב: דעתו במה שהבטיחו בהבטחה גמורה שלא יחרב עוד העולם ע"י מבול מים, ופי' זה יותר מתיישב על הלב להסב אל לבו של נח מלהסב אותו אל המקום ב"ה המרוחק מכל התוארים ואברים גשמים":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:33:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:33:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/8:33:1)

[לג] עיין יהל אור, מה שכתב הרמב"ן ז"ל והמה דברי המורה בפכ"ט מהח' הראשון, וכן פי' הרלב"ג:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:34:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:34:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/8:34:1)

[לד] ואו"ת בעבור האדם "בדיל חובי אנשא" וכן פי' הרד"ק כי יסופו הרעים בבני אדם, ותעמוד האדמה לטובים, ואם תשחת קצת האדמה עם הרעים, כמו ארץ סדום שנשחתה עם אנשיה אין בה השחתת אדמה, אם מעט מן האדמה תשחת כמו ערי הככר:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:35:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:35:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/8:35:1)

[לה] וכן אמר לו אנטונינוס לרבי (ב"ר פל"ד סנהד' צא ב') יצה"ר מאימתי נתון באדם משעת יצירה או משעת יציאה, אעפ"י שרבי אמר משעת יצירה, אמר לו אנטונינוס משעת יציאה, אמר דבר זה למדני אנטונינוס ומקרא מסייעו מנעוריו, מנעריו כתיב חסר, משעה שננער לצאת דכתיב "לפתח חטאת רובץ" (למעלה ד ז):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:36:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:36:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/8:36:1)

[לו] ז"ל רש"י ז"ל בפי' על התורה "לא אסף ולא אסף כפל הדבר לשבועה הוא שכתוב אשר נשבעתי מעבור מי נח ולא מצינו בה שבועה אלא זו שכפל דבריו והיא שבועה, וכן דרשו חכמים במס' שבועות (לו א)" ועיין בס' מעשה ד' שתמה על רש"י ז"ל, שהרי אין הדברים כן בגמרא, ולא הוזכרו הכתובים הללו בגמרא כלל כי שם מפיק הלמוד מפסוקי "ולא יהיה עוד המים למבול" (בכתוב "ולא יהיה עוד מבול") "ומולא יכרת כל בשר", ויתמה על הרא"ם שלא טען על רש"י ז"ל כלל, ולפי הנראה גירסא אחרת נזדמנה לרש"י ז"ל, וכן היא גי' הרא"ם ספ"ק שבועות העדות סי' כ"ז, ועיין במהרש"א שם שחולק על הרא"ש ז"ל בגירסתו ועיין (למטה ט יא קרני אור הערה יז):


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:37:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:37:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/8:37:1)

[לז] עיין "יהל אור" וכן כתב רנה"ו על הח' ז"ל, כי יפה דבר, כי אם דבר על מנהגי העולם שלא יכלו לעולם ועד היה לו לומר, כי זרע וקציר וגו', אבל עוד כל ימי הארץ, ענינו כל הזמנים שנגזרו על הארץ לעמוד ככה, והם ימי העוה"ז, אבל כשיחדש השם את עולמו לעולם הבא ישתנו העתים והמועדים, וזה הוא דעת רז"ל (ב"ר פ' לד) עוד כל ימי הארץ, ר' יודן בשם ר' שמואל מה סבורין בני נח שבריתן כרותה עומדת לעד, אלא כל זמן שהשמים והארץ קיימין בריתן קיימת, וכשיבוא אותו יום שכתוב בו (ישעי' נא, ו) "כי שמים כעשן נמלחו, והארץ כבגד תבלה", באותה שעה (זכרי' יא יא) "וַתֻפַר ביום ההוא" וגו' ועיין (מורה פ' כז כח כט לשני) והשכיל לדבר בזה שר העדולמי (התירוש נח פ' לד אות וי"ו) בהערה עיי"ש:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:38:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:38:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/8:38:1)

[לח] שמעתי ע"ז פירושים רבים, ולא ראי זה כראי זה, ואפילו צד שוה אין בהם, ולא נתקררה דעתי זולתי באחד, והוא ר"ל שמונה עשר גלגלים שמקיפין את הארץ כאשר כתב הרמב"ם ז"ל בס' המדע ובפ' ע"ב מהחלק הראשון (מקו"ח) ועיין (התירוש בהערה שם) ועיין (ס' הברית ח"א מאמר ט פ"ו מה שיבאר בזה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:39:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:39:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/8:39:1)

[לט] וע"ז כתב רנה"ו "ולא נראה פי' זה כי מה טעם לחלק השנה על שתי דרכים, אבל האמת כדברי רז"ל שהם ששה עתים":


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:40:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:40:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/8:40:1)

[מ] וכן תיוב"ע וכן הוא בפדר"א פ"ח, אבל בג' (ב"מ קו ב, תוספתא דתענית פ"א, ב"ר פל"ד) דרש לכולהו בששה עתים, שני חדשים לכל אחד ואחד, וכמו שהביא רש"י ז"ל בפירושו, אך טעות סופר נפל ברש"י שכתב "חצי כסליו וטבת וחצי שבט קור", צריך להיות במקום "קור", "חורף", וכן הוא הגי' בחזקוני עיין מקורי רש"י, ואלה הששה עתים הם בכל המחוזות אלא שמשתנין בחדשים לפי רוחב המחוז מן המשוה, והנה שרש "חמם" וכל מה שהוא משרש זה הוא החום שמחוץ לגוף מבגדים ושמש ואור וכיוצא, "לבוש ואין לחום לו" (חגי, א, ו) "וחם השמש" (שמות, טז, כא) "חמותי ראיתי אור" (ישעי' מד טז) וכל מה שהוא משרש "יחם" היא החמימה שבגוף ובדמו "כי יחם לבבו" (דבר' יט ו) "ויחמו הצאן" (למטה ל לה) ומה שנאמר "חם לבי בקרבי" (תה' לט ד) מחובר אל "בהגיגי תבער אש" (שם) כן כתב רוו'"ה:


###### Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:41:1
[Mechokekei Yehudah; Karnei Ohr, Genesis 8:41:1](https://torahapp.org/share/book/Mechokekei%20Yehudah%3B%20Karnei%20Ohr/s/Genesis/r/8:41:1)

[מא] קיץ הוא חוזקו של יבש, חורף הוא חוזקו וחורפו של סתיו וימי צינה לשון "כאשר הייתי בימי חרפי" (איוב כט) חוזקי ועקרי (רש"י ב"מ קו ב) ובפי' על התורה פי' עת זרע שעורים וקטניות החריפין להתבשל מהר, ובתענית ג, ב) "הא בחרפי הא באפלי", פירושו ג"כ בתבואה הקודמת לצמיחה, והוא ענין קדימה בכ"מ כמו (שבת קטו, א) "כיון דחזא דהוא קא מחרפי", פי' מקדימין לפני מנחה: