## Mei HaShiloach, Volume II, Deuteronomy, Eikev

###### Mei HaShiloach, Volume II, Deuteronomy, Eikev 1
[Mei HaShiloach, Volume II, Deuteronomy, Eikev 1](https://torahapp.org/share/book/Mei%20HaShiloach/s/Volume%20II,_Deuteronomy,_Eikev/r/1)

**והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה וגו'.** זה שאמר הכתוב (תהילים צ״ב:א׳-ב׳) מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון. עליון רומז על אשר נעלם מתפיסת האדם משפטי ה' ורק שהאדם רואה בתפיסתו שיד השי"ת על העליונה, אבל לעתיד ליום שכולו שבת יתגלה טובו לעין כל שהשי"ת חפץ חסד הוא וחפץ להיטיב לבריותיו, ויתקיים (ישעיה י"ב,א') ואמרת ביום ההוא אודך ה' כי אנפת בי. ביום ההוא נקרא יום שכולו שבת, שאז יכירו ישראל הטובה מהסבלנות ואז יאמרו טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון, וזהו והיה עקב תשמעון שבסוף יראו הכל את המשפטים האלה ויבינו שהכל במשפט ויודו לשמו.


###### Mei HaShiloach, Volume II, Deuteronomy, Eikev 2
[Mei HaShiloach, Volume II, Deuteronomy, Eikev 2](https://torahapp.org/share/book/Mei%20HaShiloach/s/Volume%20II,_Deuteronomy,_Eikev/r/2)

**כי ה' אלהיך בקרבך אל גדול ונורא.** איתא בגמ' (ברכות ל"ג.) גדולה דעה שנתנה בין שתי אותיות וכו' גדול מקדש שניתן בין שתי אותיות וכו' ונראה שנוכל לומר שגדולה אכילת ישראל וכל דבר נצרך סייעתא שיהיה כשר לאכילת ישראל ושיבוא הדבר לתוך הקרבים של ישראל, שהקרבים נכתב גם כן בין שתי אותיות שכתיב כי ה' אלהיך בקרבך אל גדול ונורא, ובקרבך נקרא קרבים כמו שכתיב (תהלים ק"ג) וכל קרבי את שם קדשו ודרשינן בגמ' (ברכות י'.) על הקרבים וזה דאיתא בגמ' (תענית י"א:) כאלו קדוש שרוי בתוך מעיו שנאמר בקרבך קדוש.


###### Mei HaShiloach, Volume II, Deuteronomy, Eikev 3
[Mei HaShiloach, Volume II, Deuteronomy, Eikev 3](https://torahapp.org/share/book/Mei%20HaShiloach/s/Volume%20II,_Deuteronomy,_Eikev/r/3)

**המוציא לך מים מצור החלמיש.** כתיב (ישעיה נ"א,א') הביטו אל צור חצבתם ואל מקבת בור נקרתם הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם כי אחד קראתיו ואברכהו וארבהו כי נחם ה' ציון נחם כל חרבותיה וגו'. בזה מורה השי"ת לישראל שלא יתייאשו מישועה, הביטו אל צור חצבתם הוא אברהם אבינו שאחד קראתיו היינו שנולד שיהיה בטבע עקר, וכן מקבת בור נקרתם הוא שרה שאיתא במדרש (רבה לך פמ"ז,ב') עיקר מטרון לא הוה לה, וכיון שהם בטבע לא היו ראוים להוליד לא היה בהם שום כח תפלה כלל מצדם, ומכל מקום ואברכהו שנתקיים אצלו הברכה (בראשית כ"ב,י"ז) כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך, מזה יאמין האדם כי נחם ה' ציון נחם כל חרבותיה מאחר שכבר היתה בנויה מהשי"ת ועל זה יש כח תפלה יותר שיש טענה מה תעשה לשמך הגדול המחולל, וזה קל וחומר מאברהם ושרה שלא היה ראוים כלל להוליד וברכם ה', וזה קל וחומר דלא הוה הוה דהוה לא כל שכן, וזה שכתיב (ישעיה שם) וישם מדברה כעדן, שעדן הוא היפוך מחורבה שלא יחשבו ישראל שאבד סברם שמצור שנחצבו ממנו יבינו שיש תקוה שישובו בנים לגבולם, וזה המוציא לך מים מצור החלמיש שחלמיש הוא הקשה מכל אבנים שאין בו לחלוחית כלל, ומשם מוציא השי"ת מים שהוא היפוך מתפיסת אדם לגמרי.


###### Mei HaShiloach, Volume II, Deuteronomy, Eikev 4
[Mei HaShiloach, Volume II, Deuteronomy, Eikev 4](https://torahapp.org/share/book/Mei%20HaShiloach/s/Volume%20II,_Deuteronomy,_Eikev/r/4)

**וזכרת את ה' אלהיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל.** זה הוא עיקר לזכור את הנותן בכל דבר. וכמו שמצינו שכתיב במעשרות (דברים כ"ו,י"ג) לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי, ואיתא על זה בגמ' (ברכות מ':) לא עברתי מלברכך ולא שכחתי מלהזכיר שמך עליו, ואפילו בדברי תורה אם אין האדם זוכר נותן התורה אין חכמתו נחשבת לכלום. ולכן הציב השי"ת שהאדם לא יוכל לחיות בלא מאכל כדי שיהא חסר ויוצרך השתדלות רב ויזכור את המשפיע, וזה הוא מעלת ישראל שזוכרים תמיד במשפיע הטובה ועל ידי זה מקבל הפנימיות מהמאכל, כי באמת בכל דבר יש סגולה פרטית כמו יין שמשמח הלב כמו שכתיב (תהלים ק"ד,ט"ו) ויין ישמח לבב אנוש וכו' ותמרים מסיר הדאגה כדאיתא בגמ (כתובות י':) וכן להיפוך מצינו בגמ' (ברכות ל"ו.) שקמחא דשערי קשה לקוקיאני, וכן מה שיש חמשת מיני דגן יש בזה עומק שדוקא במינים אלו יקבל האדם כח וחיזוק, וכן מה שאמרו שיעור כזית, ששמן מורה על ראשית חכמה יראת ה', שעל זה הוא כל הענינים שלא יאמר האדם כחי ועצם ידי, רק יזכור שעל כל מוצא פי ה' יחיה האדם, שעיקר החיות היא המוצא פי ה' שנמצא בעומק בכל דבר, ועל זה מברך האדם שיושפע לו כח וגבורה ממה שקיבל לתוכו שיוכל לעבוד בכח זה את השי"ת כמו שכתיב (משלי ט', י"א) כי בי ירבו ימיך וגו'.

**Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021]:**
And you will remember Ad-nai your God, who is the Giver of your strength to do valor. It is a main principle to remember the giver of anything. And as we find regarding the tithes (Deut. 26:13) "I did not transgress Your command and I did not forget" and in the Gemara we read "I did not transgress not blessing You and I did not forget to mention Your name over the produce" (Brachot 40b). And even regarding the words of Torah, if a person did not remember to say "Giver of the Torah" one's wisdom does not amount to anything. And therefore the Holy Blessed One set it so that the Human cannot exist without food, so the Human will lack something, and your creations will take great effort, and you will remember the One who brings about the Flow - and this is the level of Israel: they remember the One who brings about the Flow constantly. And through this they receive the inner energy of food, since in truth every thing has a specific quality, such as "wine that gladdens the heart of people" (Ps. 104:15) etc, and dates that make worry go away , as it is written in the Gemara (Ketubot 10b). And the opposite we also find in the Gemara, such as that the flour of barley is hard on the intestines (Brachot 36a), and so too the five grains there is a depth that precisely those five grains give strength and power to humans, and this is why the minimal amount is a olive-size. And regarding oil too, it indicates that "the beginning of wisdom is the awe of God" (Tzidkat HaTzadik 147:1) - and in this it is all the idea that a person must not say "my strength and my power brought me all this", one should constantly remember that "from all that comes from the mouth of God does a person live" (Deut. 8:3), that the essence of existence is what comes from the mouth of God, which is found in the essence of all things , and from this one should bless so that strength and force will flow from what one brought inside oneself, so that one will be able to serve God with that strength, as it is written [wisdom says] "for through me your days will increase, and years be added to your life. " (Proverbs 9:11)


###### Mei HaShiloach, Volume II, Deuteronomy, Eikev 5
[Mei HaShiloach, Volume II, Deuteronomy, Eikev 5](https://torahapp.org/share/book/Mei%20HaShiloach/s/Volume%20II,_Deuteronomy,_Eikev/r/5)

**ובתבערה ובמסה ובקברת התאוה מקצפים הייתם את ה'.** מורה לנו הכתוב שלא יהיה לאדם תקופות לומר זכיתי לבי רק ישמור דרכיו בכל רגע, וביותר על אלו הג' דברים ישמור נפשו, היינו מתבערה הוא המרה שחורה הנצמח מכעס, ומסה הוא ספק בטחון הנצמח מחסרון אמונה, וקברת התאוה כמשמעו, מאלו הג' צריך האדם להשמר מאד שחלילה לא יקציף בזה את ה'.


###### Mei HaShiloach, Volume II, Deuteronomy, Eikev 6
[Mei HaShiloach, Volume II, Deuteronomy, Eikev 6](https://torahapp.org/share/book/Mei%20HaShiloach/s/Volume%20II,_Deuteronomy,_Eikev/r/6)

**ממרים הייתם עם ה'.** היינו שאף שהייתם ממרים מכל מקום הייתם עם ה' שהייתם מדובקים ברצון השי"ת.


###### Mei HaShiloach, Volume II, Deuteronomy, Eikev 7
[Mei HaShiloach, Volume II, Deuteronomy, Eikev 7](https://torahapp.org/share/book/Mei%20HaShiloach/s/Volume%20II,_Deuteronomy,_Eikev/r/7)

**ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשו עוד.** זה נאמר נגד דעת בני אדם כאשר יתאספו באגודה ללמוד דברי תורה כדכתיב (הושע י"ד,ג') קחו עמכם דברים ושובו אל ה' ואח"כ בצאתו אל השוק סר הכל מלבו ויאמר מה בצע לי בזה יען שלא אזכור אח"כ, ע"ז נאמר ומלתם לשון וקטפת מלילות בידך שתשנה ותשלש הרבה פעמים עד שיקבע בלבבך וכמו שכתיב אבנים שחקו מים (איוב י"ד,י"ט) שדברי תורה ישחקו לבך שהוא כאבן, וזה ומלתם את ערלת לבבכם שימלול הדברי תורה הרבה פעמים עד שיקבעו בלבו.


###### Mei HaShiloach, Volume II, Deuteronomy, Eikev 8
[Mei HaShiloach, Volume II, Deuteronomy, Eikev 8](https://torahapp.org/share/book/Mei%20HaShiloach/s/Volume%20II,_Deuteronomy,_Eikev/r/8)

בפרשה הזה יש צ"ג שמות הויה נגד צ"ג כלים שהוציאו מלשכת הכלים בכל יום (תמיד פ"ג ל'.) ועיין ירושלמי (חגיגה פרק ג' משנה ח' כ'.).