## Meiri on Bava Batra Daf 140a

###### Meiri on Bava Batra 140a:1
[Meiri on Bava Batra 140a:1](https://torahapp.org/share/book/Meiri%20on%20Bava%20Batra/r/140a:1)

**היו** הנכסים מרובים בשעת מיתה ונתמעטו כגון שהוזלו עד שנעשו מועטין כבר זכו בהם יורשים והרי הם נזונים עם הבנות עד שיכלו כלם היו מועטין בשעת מיתה ונתרבו כגון שהוקרו הבנים חוזרין לירושתם ויראה דוקא כשהוקרו או הושבחו [מחמת עצמם אבל הושבחו] מחמת הבנות לבנות הוא אף בנכסים מועטים בשעת מיתה אם קדמו הבנים ומכרום קודם שיחזיקו בהם הבנות מה שמכרו מכרו ומ"מ לאחר שהחזיקו בהם הבנות לא מכרו כלום שאין להם כלום בה ויש חולקים בזו וראיה להם ביבמות פרק אלמנה ס"ז ב' כמו שכתבנו שם אלא שאין בה הכרח היו הנכסים מרובים בשעת מיתה אלא שהיה עליהם חוב מצד אביהם שאם תסלק שיעור החוב משווי הקרקע ישארו הנכסים מועטים או מזונות אלמנה או מזונות בת אשת אביו שפסק עליו אביו לזונה כל אלו הדבר ספק אם ממעטין אם לאו ומעתה נכסים בחזקת היתומים הם והמוציא מחברו עליו הראיה ואין ממעטין אלא הבנים מחזיקין בנכסים כיורשים ופורעים לבעל חוב את חובו וזנים אלמנת אביהם עד שתנשא או תתבע כתבתה ואחיותיהם עד שיבגרו או יארסו ובת אשת אביהם עד זמן שפסק אביהם או עד שתמות ואפילו נשאת שאין הנשואין מפקיעין שעבודה אחר שפסק לה זמן אבל מיתה שבתוך זמן ודאי מפקעת שעבודה: