## Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov, Bereshit

###### Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov, Bereshit 104:1
[Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov, Bereshit 104:1](https://torahapp.org/share/book/Mekor%20Mayim%20Chayim%20on%20Baal%20Shem%20Tov/s/Bereshit/r/104:1)

באגרת הקודש שבס' התניא אות כ"ה כתב וז"ל, להבין אמרי בינה מה שכתב בספר הנקרא צוואות ריב"ש הגם שבאמת אינה צוואתו כלל, רק הם ליקוטי אמרותיו הטהורות שלקטו לקוטי בתר לקוטי, ולא ידעו לכוון הלשון על מתכונתו, אך המכוון הוא אמת לאמתו, והוא בהקדם מה שאמרו רבותינו ז"ל (זוהר בראשית דכ"ז ע"ב, קרח דקע"ט ע"א) כל הכועס כאילו עובד ע"ז, והטעם יובן ליודעי בינה, לפי שבעת כעסו נסתלקה ממנו האמונה, כי אילו היה מאמין שמאת ה' היתה זאת לו, לא היה בכעס כלל, ואף שבן אדם שהוא בעל בחירה מקללו או מכהו או מזיק ממונו, ומתחייב בדיני אדם ובדיני שמים על רוע בחירתו, אף על פי כן על הניזק כבר נגזר מן השמים, והרבה שלוחים יש למקום, ולא עוד אלא אפילו בשעה זו ממש שמכהו או מקללו, מתלבש בו כח ה' ורוח פיו יתברך שמו המחייהו ומקיימו, וכמו שאמר הכתוב (שמואל ב' ט"ז) כי ה' אמר לו קלל, והיכן אמר לשמעי, אלא שמחשבה זו שנפלה לשמעי בלבו ובמוחו, ירדה מאת ה', ורוח פיו המחיה כל צבאם, החיה רוחו של שמעי, בשעה שדיבר דברים אלו לדוד, כי אילו נסתלק רוח פיו יתברך מרוחו של שמעי, לא יוכל לדבר מאומה, וזהו כי ה' אמר לו בעת ההוא ממש לקלל את דוד ומי יאמר לו וגו', וכנודע מה שאמר הבעל שם טוב ז"ל על פסוק (תהלים קי"ט) לעולם ה' דברך נצב בשמים [הובא לעיל בפנים אות מ"ח], והנה נודע ליודעי חן כי דבר ה' נקרא שכינה בלשון רבותינו ז"ל (עיין ברכות ד"ה ע"ב) ואמא תתאה, ומטרוניתא, בלשון הזוהר (בר"פ וארא, ובפ' צו רכ"ט ע"ב, אמור דק"ב ע"א) לפי ששוכנת ומתלבשת בנבראים להחיותן, ובלשון המקובלים נקרא בשם מלכות על שם (קהלת ח') דבר מלך שלטון, כי המלך מנהיג מלכותו בדיבורו, ועוד טעמים אחרים כידוע ליודעי חן.


###### Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov, Bereshit 104:2
[Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov, Bereshit 104:2](https://torahapp.org/share/book/Mekor%20Mayim%20Chayim%20on%20Baal%20Shem%20Tov/s/Bereshit/r/104:2)

ומודעת זאת כי יש בחינת ומדרגת מלכות דאצילות, בחינת מלכות דבריאה וכו', ופירוש מלכות דאצילות הוא דבר ה' המחיה ומהוה נשמות הגדולות שהם מבחינת אצילות, כמו נשמת אדם הראשון שנאמר בו ויפח באפיו, וכמו נשמת האבות והנביאים וכיוצא בהן (שהיו מרכבה לה' ממש (רבתי סו"פ לך פמ"ז) ובטלים ממש במציאות אליו, כמאמר רבותינו ז"ל שכינה מדברת מתוך גרונו של משה, וכן כל הנביאים ובעלי רוח הקודש, היה קול ודיבור העליון מתלבש בקולם ודיבורם ממש כמו שכתב האר"י ז"ל), ומלכות דבריאה וכו', ומלכות דעשיה הוא דבר ה' המחיה ומהווה את העולם הזה בכללו, עד יסוד העפר והמים אשר מתחת לארץ.


###### Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov, Bereshit 104:3
[Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov, Bereshit 104:3](https://torahapp.org/share/book/Mekor%20Mayim%20Chayim%20on%20Baal%20Shem%20Tov/s/Bereshit/r/104:3)

והנה אף כי ה' אחד ושמו אחד, דהיינו דיבורו ורוח פיו המכונה בזוהר הקדוש (תיקוני הזוהר תיקון כ"ב) שמו, הוא יחיד ומיוחד, אף על פי כן ההארה והמשכת החיות הנמשכות בהם מרוח פיו יתברך שמו, מתחלקת לד' מדרגות שהן אצילות בריאה יצירה עשיה, והשינוי הוא מחמת צמצומים ומסכים, לצמצם האור והחיות, להסתירו שלא יהיה מאיר כל כך בעולם הבריאה כמו בעולם האצילות, ובעולם היצירה הוא על ידי צמצומים ומסכים יותר וכו', אבל אין שום שינוי ח"ו בעצמות השכינה שהוא דבר ה' ורוח פיו יתברך שמו, וגם בבחינת הארה והמשכת החיות, הנה ההארה שבאצילות בוקעת המסך ומתלבשת בבריאה, וכן מבריאה ליצירה ומיצירה לעשיה, לכן אור אין סוף שבאצילות ברוך הוא, הוא גם כן בעשיה ובעולם הזה החומרי על ידי התלבשותו בבריאה יצירה עשיה, כמבואר הכל בכתבי האר"י ז"ל.


###### Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov, Bereshit 104:4
[Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov, Bereshit 104:4](https://torahapp.org/share/book/Mekor%20Mayim%20Chayim%20on%20Baal%20Shem%20Tov/s/Bereshit/r/104:4)

והנה נפש האדם ידוע לכל שהיא כלולה מעשר ספירות חכמ"ה בינ"ה דע"ת וכו', ואף שכולם מרוח פיו יתברך שמו כדכתיב ויפח באפיו כו', מכל מקום דרך פרט, חכמ"ה בינ"ה דע"ת שבנפשו הן דוגמא לחב"ד שבעשר ספירות המכונות בשם אבא ואמא, ומדות אהבה ויראה שבנפשו הן דוגמא למדות שביו"ד ספירות הנקראות בשם זעיר אנפין, וכח הדיבור שבנפשו, דוגמא לדיבור העליון הנקרא בשם מלכות ושכינה, לכן כשמדבר דברי תורה מעורר דיבור העליון לייחד השכינה, ומשום הכי קיימא לן בקריאת שמע וברכת המזון דאינו יוצא בהרהור בלא דיבור (שלחן ערוך אורח חיים סי' ס"ב).


###### Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov, Bereshit 104:5
[Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov, Bereshit 104:5](https://torahapp.org/share/book/Mekor%20Mayim%20Chayim%20on%20Baal%20Shem%20Tov/s/Bereshit/r/104:5)

והנה זה לעומת זה יש עשרה כתרי דמסאבותא ומהם נמשכות נפשות האומות, כלולות מעשר בחינות אלו ממש, ומודעת זאת בארץ מה שכתב בספר הגלגולים על פסוק (קהלת ח׳:ט׳) אשר שלט האדם באדם לדע לו, והוא סוד גלות השכינה בתוך הקליפות להחיותן ולשלוט עתה בזמן הגלות אבל הוא לרע לו וכו', ולכן האומות שולטין עתה על ישראל להיות נפשות האומות מהקליפות אשר השכינה מתלבשת בבחינת גלות בתוכה, והנה אף שזה צריך ביאור רחב איך ומה, מכל מקום האמת כן הוא, אלא שאף על פי כן אין הקליפות והאומות יונקים ומקבלים חיות אלא מהארה הנמשכת להם מבחינת אחוריים דקדושה, כמאן דשדי בתר כתפיה, ואף גם זאת על ידי צמצומים ומסכים רבים ועצומים, שנתלבשה הארה בחומריות עולם הזה, ומשפעת להאומות עושר וכבוד וכל תענוגים גשמיים, מה שאין כן ישראל יונקים מבחינת פנים העליונים, כמו שכתוב (בפ' נשא) יאר ה' פניו אליך, כל אחד ואחד לפי שורש נשמתו עד רום המעלות.


###### Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov, Bereshit 104:6
[Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov, Bereshit 104:6](https://torahapp.org/share/book/Mekor%20Mayim%20Chayim%20on%20Baal%20Shem%20Tov/s/Bereshit/r/104:6)

ואחר הדברים והאמת האלה הגלויים והידועים לכל, נחזור לענין ראשון, בענין הכעס שהוא כעובד עבודה זרה, והיינו במילי דעלמא, כי (ברכות דל"ג ע"ב) הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, ולכן במילי דשמיא לאפרושי מאיסורא לא שייך האי טעמא דאמרן, וכמו שכתב (בפרשת מטות) ויקצוף משה וגו'. והיינו משום שהקרה ה' לפניו מצוה זו לאפרושי מאיסורא כדי לזכותו, אך זהו כשיש בידו למחות בקצפו וכעסו על חבירו, אבל כשאין בידו למחות, כגון גוי המדבר ומבלבלו בתפלתו, אם כן מה זאת עשה ה' לו, אין זאת כי אם כדי שיתגבר ויתאמץ יותר בתפלתו בעומק הלב וכוונה גדולה כל כך, עד שלא ישמע דיבורי הגוי, אך שלמדרגה זו צריך התעוררות רבה ועצומה, ועצה היעוצה להתעוררות זו, הוא מענין זה עצמו, כשישים על לבו, ויתבונן ידידת השכינה כביכול ותרד פלאים, להתלבש ניצוץ מהארתה, אשד ירד בבחינת גלות, בתוך הקליפות בדרך כלל להחיותה, ועתה הפעם בדרך פרט, ניצוץ הארתה בבחינת גלות, בדיבורו של גוי זה המדבר דברים ומבלבל אותו מעבודת השם יתברך הוא כוונת התפלה, וכמו שכתוב (קהלת זיי"ן) את זה לעומת זה וכו', ודיבור העליון מלובש בדיבור התחתון וכו', וזהו ממש אשר שלט האדם בארם לרע לו, דהיינו שעל ידי זה מתעורר האדם להתפלל יותר בכוונה ועומקא דליבא עד שלא ישמע דבריו.


###### Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov, Bereshit 104:7
[Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov, Bereshit 104:7](https://torahapp.org/share/book/Mekor%20Mayim%20Chayim%20on%20Baal%20Shem%20Tov/s/Bereshit/r/104:7)

ומה שכתב המלקט [בספר צוואות הריב"ש] שרתה שכינה, לא ידע לכוון הלשון בדקדוק, כי הבעש"ט ז"ל היה אומר דברי תורה בלשון אשכנז לא בלשון הקודש. ורצה לומר, נתלבשה, והיינו בבחינת גלות, וזהו ובפרט גוי כו', שאז היה בבחינת גלות יותר, ואין לתמוה אם ניצוץ מהארת השכינה נקרא בשם שכינה, דהא אשכחן שאפילו מלאך נברא נקרא ה' לפירוש רמב"ן וכמוש כתוב ותקרא שם ה' הדובר אליה כו', עיין שם מה שהאריך עוד.