## Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov, Noach

###### Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov, Noach 10:1
[Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov, Noach 10:1](https://torahapp.org/share/book/Mekor%20Mayim%20Chayim%20on%20Baal%20Shem%20Tov/s/Noach/r/10:1)

ענין זה כבר נזכר לעיל בפ' בראשית אות זיי"ן וגם ענין הקטנות והגדלות רמוז שם ומבואר שם בפ' בראשית אות ע' ובהגה שם, הגה נ"ט, ע"ש בכל המקומות.


###### Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov, Noach 10:2
[Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov, Noach 10:2](https://torahapp.org/share/book/Mekor%20Mayim%20Chayim%20on%20Baal%20Shem%20Tov/s/Noach/r/10:2)

ובס' בן פורת יוסף דמ"ד ע"א וז"ל, שמעתי ממורי זלה"ה והחיות רצוא ושוב, לפי שכל דבר מתלהב לשוב לשרשו, ולכך על ידי אכילה ושתיה ועסק משא ומתן מעט, שמבטל מלימוד ועבודת ה', אז נחה הנשמה מהתלהבותה ונתחזקה כו' עכ"ל.


###### Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov, Noach 10:3
[Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov, Noach 10:3](https://torahapp.org/share/book/Mekor%20Mayim%20Chayim%20on%20Baal%20Shem%20Tov/s/Noach/r/10:3)

ושם דנ"ד ע"ב, וז"ל, כי החיות רצוא ושוב, ועל ידי עסק צרכי החומר בגשמיי בענין אכילה ושתיה וכיוצא בו, אז יש נייחא ושביתה להצורה, ונתחזק הצורה יותר להתלהב על ידי זה ברוחניי בצרכי הנשמה והצורה, ואז נעשה עסק החומר גם כן צורה עכ"ל.


###### Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov, Noach 10:4
[Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov, Noach 10:4](https://torahapp.org/share/book/Mekor%20Mayim%20Chayim%20on%20Baal%20Shem%20Tov/s/Noach/r/10:4)

ובצפנת פענח דצ"ב ע"ד, וז"ל, כי החיות הוא הכוסף והחושק ומתלהב לדבק בשרשו של חי החיים וכמו שכתוב והחיות רצוא ושוב ושמעתי ממורי שפי' כך שהחיות רוצה לידבק בשרשו, ופן יתבטל ממציאות לכך נתן השם יתברך לאדם ענייני עולם הזה, שלא יתלהב תמיד ויוכל לעמוד ודפח"ח עכ"ל, ועיין עוד בספר ערבי נחל פ' נצבים בדרוש גנות הגאוה מה שהסביר שם ענין החיות רצוא ושוב.


###### Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov, Noach 10:5
[Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov, Noach 10:5](https://torahapp.org/share/book/Mekor%20Mayim%20Chayim%20on%20Baal%20Shem%20Tov/s/Noach/r/10:5)

ובס' נתיב מצותיך נתיב אמונה שביל ג' אות ט"ו כתב וז"ל, וזהו ענין והחיות רצוא ושוב שביאר מרן כי כל דבר חושק ומתלהב לחזור לשרשו לידבק שם, לכך הנשמה מתלהב תמיד לדבק בשרשו למעלה על ידי חשק ואור בתורת השם יתברך ובעבודתו, ואם היה מתלהב תמיד לאור עליון היה בטל ממציאותו כמו קודם עולם התיקון, כטעם הכתוב (בפ' בהעלותך) כי שם קברו את העם המתאוים, כי גם זה טוב לעבוד השם לצורך עצמו, מחמת שאין לך תענוג ושמחה והרחבת הדעת יותר גדול בעולם, ממה שיש לצדיק בדבקות השם ובתורתו, ולכן יש ביטול וקבורה וגנוזה עד שנשאר בחושך, אף על פי כן מתגבר ועושה עבודת בוראו לשם שמים, ושלא יצטרך ליפול תמיד ממדרגתו בשביל המציאות, עכ"ל.