## Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov, Shemot

###### Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov, Shemot 3:1
[Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov, Shemot 3:1](https://torahapp.org/share/book/Mekor%20Mayim%20Chayim%20on%20Baal%20Shem%20Tov/s/Shemot/r/3:1)

ובתוי"י פ' אחרי דצ"ז ע"ב וז"ל, שמעתי ממורי כמו שיש אבות בקדושה כך יש במרכבה טמאה וכו' עכ"ל.


###### Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov, Shemot 3:2
[Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov, Shemot 3:2](https://torahapp.org/share/book/Mekor%20Mayim%20Chayim%20on%20Baal%20Shem%20Tov/s/Shemot/r/3:2)

ובצוואת הריב"ש די"ט ע"א וז"ל, כתיב (תהילים צ״ז:ה׳) הרים כדונג נמסו, ובפרק שלאחריו (תהילים צ״ח:ח׳) כתיב יחד הרים ירמו, כיצד יתקיימו שני הכתובים, ואפשר לומר כי ידוע מה שאמרו רבותינו ז"ל (מדרש רבה בא פט"ז סי' ד') האבות הן הן המרכבה, ויש להבין האיך הוא, שהאבות התחתונים היו המרכבה, אך ידוע שאברהם הוא מדת אהבה שהוא מדת החסד, ויצחק מדת יראה ויעקב מדת תפארת המכריע [עיין לעיל פ' ויצא אות זיי"ן], ואמרו רבותינו ז"ל (יבמות דע"ט ע"א) שלשה סימנים בישראל רחמנים ביישנים גומלי חסדים, שהם שלשה מדות של האבות מתתא לעילא, רחמים מדת יעקב, ביישנים הוא מדת יצחק שהירא מחבירו הוא בוש ממנו, וגמילות חסדים הוא מדת אברהם חסד, והנה זה לעומת זה עשה אלהים שכמו כן יש בטומאה ג' מדות הנ"ל הנקראים אבות הטומאה, אך ההפרש שביניהם הוא כך, כי בקדושה כל השלשה מדות כלולים זה בזה, למשל האוהב את חבירו מרחם עליו ואם לפעמים שלא יוכל למלאות חפץ חבירו הוא בוש ממנו, נמצא שלשתם כלולים זה בזה, והם כמו אחד, שכן בקדושה אחדות גמור, אבל בטומאה הג' מדות הם נפרדים יתפרדו כל פועלי אוץ, שהוא אוהב אהבה זה דבר אחד, וזהו שכתוב הרים כדונג נמסו הרים של טומאה, ולכן לא נאמר יחד לפי שאין להם אחדות רק פירוד כנ"ל, אבל בפסוק שני מדבר בהרי אבות הקדושים שהם אחדות גמור, לכך נאמר יחד הרים ירננו, ופירוש הפסוק (תהילים צ״ב:י׳) יתפרדו כל פועלי און רמז להנ"ל, כי מדות רעות אשר באדם ח"ו נקראים פועלי און, שהם המביאים לידי און עצמו שהוא עבירה ממש, והמדות הזרות הם שאין להם יחוד וחיבור יחד, לכך אמר יתפרדו כל פועלי און שהרי הם נפרדים ולא אחדות להם, ולכך אמר פועלי און ולא אמר עושה און לרמוז שאף הפועלים של און אין להם אחדות עכ"ל, וכן הוא ברמזי תהלים שבס' אור תורה ד"נ ע"א, ועיקר חילוק זה מבואר לקמן ר"פ פינחס בהבדל שבין חיצוניות המדות לפנימיות המדות ע"ש.