## Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Creditor and Debtor Chapter 21

###### Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 21:1:1
[Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 21:1:1](https://torahapp.org/share/book/Melekhet%20Shelomoh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Creditor%20and%20Debtor/r/21:1:1)

**בע"ח גובה את השבח וכו' וחוזר הלוקח וגובה הקרן וכו'.** כתב המל"מ בד"ה אבא היום וז"ל ואני תמיה ע"ז דמעולם לא שמענו דמיגו דהעזה לא אמרינן להחזיק מה שבידו וכו' ועיין בסמ"ע סי' ס"ד סק"ו שכתב בתוך דבריו דאפי' להחזיק במה שבידו אין לומר מיגו דהחזרתי לך דהוי העזה וק"ל.
**עוד**
כתב ומה יענה הרב ז"ל בהנהו עיזי וכו' וכ"ת דהתם מיירי דמרי עיזי קא טעין ודאי דלא אכלו ומשו"ה מהני לי מיגו דהוי ממעיז למעיז זה לא שמענו ולא ראינו לשום אחד מגדולי המורים שיחלוק בכך והתוס' בפ' חזקת הבתים וכו' יעו"ש. וצ"ע דהרואה דברי התוס' שם באותו דבור יראה דכתבו דהנהו עיזי ליכא ראיה די"ל דמרי עיזי מעיז ואומר דלא אכלו כ"כ יעו"ש וכ"כ הגהות מרדכי בפ"ק דמציעא וז"ל ואין להקשות מהנהו עיזי דפ' חזקת הבתים דהתם בעל העיזי הוה מודה ליה דאכל קצת והלה טוען טובא וכיון דבעל העזים מודה יכול לטעון עד כדי דמיהם יעו"ש. ומהרש"ך בח"ב סי' ס"ד כתב וז"ל ולא מבעייא עתה שמת הבן היורש של שמעון וכו' אלא אפי' אם היה בן שמעון היורש שנתן בידו הנכסים והסחורות קיים היה נאמן לעכבם ולטעון עליהם שכך וכך היה חייב לו אביו כל דליכא עדים שנתן לו הנכסים ואע"פ שאין להאמינו כאן במיגו משום דהו"ל מיגו דמעיז לשאינו מעיז אפי"ה בשבועה היה נאמן לעכבם ולומר כך וכך היה לי ביד אביך וכו' יעו"ש ודוק.