## Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Hiring Chapter 11

###### Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Hiring 11:1:1
[Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Hiring 11:1:1](https://torahapp.org/share/book/Melekhet%20Shelomoh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Hiring/r/11:1:1)

**ואם איחרו אינו עובר בלא תעשה וכו'.** עיין בשיטת הריטב"א בפ' המקבל בסוגיין שתמה על רבינו שכתב דאינו עובר בל"ת דזה תימה גדול דסוגיא דשמעתתא לא משמע הכי והצ"ע יעו"ש והטור בסי' של"ט השמיט דין גר תושב ולא כתב כלום ובפסקי הרא"ש סי' מ"ה מביאו כלשון המשנה וכן מביא הרי"ף והרא"ש ולא ידעתי אמאי השמיטו הטור ודוק.


###### Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Hiring 11:4:1
[Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Hiring 11:4:1](https://torahapp.org/share/book/Melekhet%20Shelomoh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Hiring/r/11:4:1)

**אין השוכר עובר וכו'.** כתב בס' החסידים בסי' תתרע"א אם תשכיר סופר לכתוב לך תתנה עמו שלא תהיה עמו בבל תלין פעולת שכיר שמא כשיתבע לא יהיה לך ליתן וכו' ואין בזה משום מתנה על מה שכתוב בתורה וכו' והביא דבריו מרן החבי"ב ז"ל בסי' של"ט וכתב שלא הבין דכיון שהוא מיירי באין לו מה צורך אל התנאי באין לו אינו עובר בבל תלין פעולת שכיר וכו' ותירץ יעו"ש.
**ולענ"ד** נראה לתרץ בזה האופן והוא דאם היה לו מעות בשעת שהשכירו והוציאם ובשעה שתבעו אין לו ס"ל להרב ז"ל דהוא חייב דהוה ליה למיהב דעתיה לשכר השכיר שמתחייב בעשיית הפועל ואף שמדברי מהר"מ גאלאנטי ז"ל לא משמע הכי לכאורה מ"מ דעת הרב רבינו יהודה ז"ל דעובר ולזה צריך תנאי או אם היה שכיר לילה דזמנו הוא ביום ובלילה היה לו מעות וכשהאיר היום התחיל העשה דביומו תתן שכרו והוציא המעות בחושבו שיבואו ממקום אחר ונאנס ולא באו דבכי הא ס"ל להרב ז"ל דעובר בבל תלין כיון שהיה יכולת בידו לפרעו בעידן חיוביה ואתיא הא כהיש אומרים שהביא מור"ם במפה ביו"ד סי' רל"ב על מי שנשבע לעשות דבר תוך שנה ביום פלוני יש לו לעשותו מיד או בשחרית כשיגיע אותו היום ואם לא עשהו מיד כי אמר עדין יש לי פנאי לעשותו ושכח או נאנס אח"כ ולא עשהו י"א דמקרי אונס וי"א דלא מקרי אונס ע"כ והרב ספר החסידים אפשר דס"ל הכי ומשו"ה כתב שיתנה ודוק.


###### Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Hiring 11:6:1
[Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Hiring 11:6:1](https://torahapp.org/share/book/Melekhet%20Shelomoh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Hiring/r/11:6:1)

**אפי' היה השכיר קטן וכו'.** עי' במרן ז"ל שכתב דגריס אפי' אם היה השוכר קטן ושהיא עיקר והקשה הרב מל"מ ז"ל דלשון אפי' לא ניחא דאדרבא אם כשהבעה"ב גדול דטענתו בריא לא משגחינן ביה ונשבע הפועל ונוטל כ"ש כשהוא קטן דודאי שקיל פועל בשבועה וכו' ולענ"ד פשט דברי רבינו מבוארים דלפי הגמ' דפריך וליתיב ליה בלא שבועה ומשני כדי להפיס דעתו של בעה"ב א"כ הוה ס"ד דבעה"ב קטן לא שייך הפסת דעתו וליתיב בלא שבועה להכי קאמר אפי' היה השוכר קטן לא פליט שכיר משבועה חמורה והוא פשוט.
**ומ"ש** רבינו **או שבועת התורה אם הודה מקצת.** עיין לח"מ שהקשה לדעת רבינו דאמרינן מיגו דהעזה וכמ"ש הר"ן בפ' כל הנשבעין א"כ לא יפטר אותו כשישבע הסת כמו שטעין לא שכרתיך כיון דאמרי' מיגו דהעזה ואי איכא משום רעותא בהך מיגו אמאי נאמן במיגו דלא שכרתיך יעו"ש. ולענ"ד נראה דעת רבינו הוא כמ"ש הר"ן ז"ל במיגו דהעזה אף דאמרי' ליה לענין ממונא לאפטורי משבועה לא מהני ומשו"ה הקשה הר"ן ז"ל עליה דרבא דמאי קא פריך א"כ שבועת השומרין דחייב רחמנא היכי משכחת ליה יעו"ש וזהו דעת רבינו ז"ל ודוק.


###### Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Hiring 11:8:1
[Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Hiring 11:8:1](https://torahapp.org/share/book/Melekhet%20Shelomoh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Hiring/r/11:8:1)

**האומן נשבע בנקיטת חפץ וכו'.** עיין בטור בסי' פ"ט ס"ט והקשה מרן החבי"ב בהגהת ב"י אות ו' להטור דלמה לא יפטר בהיסת לדעתו דאמרינן מיגו לאפטורי משבועה ותירץ יעו"ש ולענ"ד י"ל שדעתו כדעת רבינו והגאונים ז"ל דכשהוא מוציא אף שהוא תפוס ואית ליה מיגו אינו מוציא כי אם בשבועה חמורה בנק"ח כמ"ש הטור בסי' ע"ב סי"א והביאו הרא"ש והר"ן בפ' כל הנשבעין ורבינו בכמה מקומות ודוק.


###### Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Hiring 11:9:1
[Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Hiring 11:9:1](https://torahapp.org/share/book/Melekhet%20Shelomoh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Hiring/r/11:9:1)

**שכיר שבא להשבע וכו'.** עיין בהרב המגיד ומרן כ"מ ז"ל ורש"י ז"ל פי' וז"ל לפתוח לו אם לא טען התובע שיגלגלו עליו יפתחו לו גלגול בי"ד למ"ד מגלגלין ולמ"ד אין מקילין אם טען גלגול אין מקילין עליו אלא מגלגלין ואם לא טענו אין לנו לפתוח ע"כ והנה בדעת רש"י ז"ל יש להסתפק אם טען על השכיר גלגול לרב הונא מהו חייב לישבע גם על הגלגול כיון דר"ה לא מיירי כ"א שאין פותחין בי"ד אבל בעה"ב התובע לא מיירי וא"כ כי אמר חוץ משכיר שאין מגלגלין היינו נמי שאין פותחין אבל אם גלגל חייב או דלמא להכי חזר ואמר חוץ משכיר שאין מגלגלין לומר אפי' אם בעה"ב תובעו.
**וראיתי** דזה במחלוקת שנוי דהריטב"א ז"ל בחי' לשבועות הביא פי' רש"י וכתב חוץ משכיר שאין פותחין לו אבל אם תבע הגלגול מעצמו אפי' בשכיר נמי מגלגל וכו' והוא פי' ראשון שהביא מרן ז"ל בסי' צ"ד משם ר"י בן מיניר יעו"ש. אמנם הרדב"ז החדשות ח"א סי' ת"כ כתב לדעת רש"י וז"ל וגם לשיטת רש"י ז"ל איכא לפרושי דשכיר לא פותחין ורב הונא ה"ק לכל מגלגלין חוץ משכיר לכל פותחין בגלגול חוץ משכיר שאין מגלגלין כלל אפי' שטען בעה"ב גלגול משום דחשו רבנן עליה דשכיר ואפשר דמשו"ה לא אמר ר"ה בהדיא לכל פותחין חוץ משכיר דהוה משמע חוץ משכיר דאין פותחין אבל אם טען מגלגלין עליו ע"כ. ואפשר שכן הבין הסמ"ע בדעת רש"י ז"ל ומשו"ה כתב בדברי מרן בספרו הקצר בס"ק ה' וז"ל מלשון אפי' משמע דאיירי לפני זה בתבע התובע אפי"ה כתב שם דעל השכיר אין מגלגלין ועוד מקילין עמו דאפי' אם השכיר שותק בי"ד מעצמו טוענין לו דאין מגלגלין וכו' וכן כתב הב"ח ז"ל יעו"ש ועיין במרן החבי"ב שם בסי' צ"ד ודוק.