## Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Marriage Chapter 3

###### Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Marriage 3:1:1
[Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Marriage 3:1:1](https://torahapp.org/share/book/Melekhet%20Shelomoh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/3:1:1)

**כיצד האשה מתקדשת וכו'.** כתב המל"מ וז"ל כתב הריב"ש סי' פ' על מי שאמר כשנתן לה הטבעת הריני נותנו לך בתורת קדושין ולא אמר הרי את מקודשת לי אין כאן ידים אלא דיבור שלם דכיון שהזכיר שהוא הנותן לה בתורת קידושין כבר נראה מלשונו שהוא מקדש והיא המתקדשת ע"כ אבל הרשב"א כתב בהיפך בתשובה סי' אלף רל"ד על אשה שאמר לה ראובן הריני נותן לך זה לקדושין והשיב לשמואל דבעי ידים מוכיחות אין זה מקודשת דמ"מ בשעת נתינה לא הוו שם ידים מוכיחות ודוק עכ"ל.
**ולענ"ד** לא זכיתי להבין דברי הרב ז"ל דהא מהריב"ל ז"ל בכלל ג' עלה ונסתפק בדעת הרשב"א ז"ל מדכתב בסוף התשובה וז"ל ומיהו יש לחוש להחמיר שמא בקידושין בענין זו לא בעיא ידים מוכיחות וצריכה גט מספק יעו"ש וגם מהרימ"ט ז"ל בחי' לקדושין כתב וז"ל איברא שהלשון מפוקפק מדקאמר שמא בקדושין בענין זה משמע דבקדושין בענין אחר לא בעינן ידים מוכיחות והתם היינו טעמא משום דקאמר הריני נותנו לך מוכחה מילתא שהוא הנותן ולעצמו מקדשה וכמ"ש הריב"ש וכו' וא"ת אי משום דקאמר הריני קאמר הו"ל למימר דהוו ידים מוכיחות י"ל דלא בעינן ידים מוכיחות טפי קאמר אלא במ"ש הריני נותנו סגי ע"כ הרי לך להדיא שכתב בפשיטות כדברי מהריב"ל ואף כי אית מאן דס"ל דמה שכתב בענין זה ר"ל כיון ששניהם מודים משו"ה יש להחמיר וכו' מ"מ לא ברירא לן לעשותו מחלוקת בין הריב"ש והרשב"א ז"ל בדבר שמהריב"ל ומהרימ"ט כתבו בהיפך ואף כי דעתו נוטה לאידך גיסא הלא לאמונה היה לו להזכירם ולא למסתם סתומי כאילו הוא מוסכם מן הכל.
**ועוד** איכא למידק דאף כי נאמר דס"ל דהרשב"א דמילת הריני לא מעלה ולא מוריד לשוויה ידים מוכיחות מ"מ שפיר איכא להשוות מידתם מטעמא אחרינא והוא כי הלשון דקאמר שנותן לה בתורת קדושין נראה שר"ל כדינו מלשון המועיל לקדש בו משו"ה כתב שיש להחמיר והיינו דקאמר בקידושין בענין זה דלא בעינן ידים מוכיחות וגם טעמא דהריב"ש ז"ל י"ל בכה"ג והיינו טעמא דמקודשת משום דכשנותן לה אמר לה הכי הריני נותן לך זה בתורת קדושין ומשום מילת בתורת קדייק הרב ז"ל לעשותה מקודשת ומ"ש מהרימ"ט בח"א סי' קל"ח וז"ל אבל לשון הריב"ש ז"ל הריני נותן לך בתורת קדושין מוכיח על הנתינה שהוא נותן לה בתורת קדושין יעו"ש וזה הוא דלא כמהריב"ל ז"ל וכמ"ש הרב ז"ל.


###### Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Marriage 3:8:1
[Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Marriage 3:8:1](https://torahapp.org/share/book/Melekhet%20Shelomoh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/3:8:1)

**היה מדבר עמה על עסקי הקדושין וכו'.** כתב הרב המגיד בשם הרשב"א דהיכא שלא היו עסוקים כלל בענין ונתן לה כסף סתם אפי' חזר ואמר לה הרי את מקודשת לי והיא רוצה שצריך שיטול הכסף ממנה ויחזור ויתננו לה בתורת קדושין וכתב מהרימ"ט ז"ל בחלק אה"ע סי' מ"ג על דברי הרשב"א שדבר תמוה הוא מי גרע כסף סתם מכשנתנו בתורת פקדון דעקר להו בהדיא מקדושין ואפ"ה רצתה מקודשת ונראה שדעתו ז"ל דכיון שנתן לה כסף סתם ולא היו מדברים בעסק קדושין מסתמא בתורת מתנה יהיב לה ניהלה ואם טענה איהי בכך מהימנינן לה ונסתייע הרב ז"ל מההיא דפ' שבועת העדות מנה נתתי לך וכו' ומההיא דסטראי נינהו שהביא הרא"ש ז"ל בפ' שבועת הדיינין בשם הר"י ן' מיגש ז"ל יעו"ש.
**והרב** מל"מ בדין שלפנינו כתב וז"ל לא ידעתי מה זו סמיכה דהתם הלה טוען ברי דלמתנה קאמר אלא שהעדים שהיו מבחוץ לא שמעו דבורם וכן ההיא דסטראי נינהו הכי הוי אבל במקבל סתם והוא לא ידע אם במתנה אם בפקדון בהא הוא דקיימינן אם יכול המקבל לומר סתמא לשם מתנה יהבתינהו והשתא הוא דקא הדרת בך ע"כ ואני חכים ולא בחכמה רואה אני שדברי מהרימ"ט ז"ל הם דברי הרי"ף בהלכות שכתב בפ' שבועת העדות וז"ל והיכא דמנה זוזי לחבריה באנפי סהדי ולא ידעי הנך סהדי אי הלואה יהבינהו נהליה או בפרעון פרעינו או במתנה יהבינהו וא"ל הב לי מנה דילי דיהבית לך וכו' ואי א"ל הנהו זוזי דהוה מסקינא בך נינהו אי נמי מתנה יהבתינהו לי אפי' עדים רואין אותו כיון דלא ידעי דהלואה יהבתינהו ליה פטור וכו' דאמרינן מנה לו מנה בפני פלוני ופלוני ועדים רואין מבחוץ וכו' ע"כ.
**הרי** להדיא דעת הרי"ף ז"ל דאפי' שנתן לו סתם ולא פי' לשום מה נתן דהא העדים היו שם והם לא ידעו משמע שלא דברו הנותן והמקבל כי אם קח זה יכול לטעון דמתנה נתן ואף דלא טעין דבמתנה קאמר ליה הנותן ויליף לה מהא דאמר רב יהודה שהעדים היו בחוץ ואין לומר דהרי"ף ז"ל מיירי דהמקבל טעין דבמתנה קאמר ליה בפירוש ובאנפי סהדי דקאמר היינו שהם בפנים וסהדי מבחוץ דא"כ היא היא מימרא דרב יהודה אלא ודאי כדאמרן ועל טענה דסטראי ומתנה על שניהם הוא אומר דטענתיה טענה וי"ל ועי' בפ' הכותב (כתובות דף פ"ה) מה שפירש"י שם בד"ה סטראי נינהו מצד אחר נושים בו ומחמת אותה מלוה החזיק בהם ע"כ ועיין בס' קרית מלך רב מה שהליץ בעד מהרימ"ט ז"ל.