## Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, One Who Injures a Person or Property Chapter 7

###### Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, One Who Injures a Person or Property 7:13:1
[Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, One Who Injures a Person or Property 7:13:1](https://torahapp.org/share/book/Melekhet%20Shelomoh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20One%20Who%20Injures%20a%20Person%20or%20Property/r/7:13:1)

**שור שהיה עומד להריגה וכו'.** עיין בהרב המגיד, וראיתי להרב בצלאל שם בסוגיין שהביא משם המאירי ז"ל וז"ל וגדולי הפוסקים כתבו שדבר זה ממון הוא ולא קנס ולמדין ממנו לכל המצוה על הדרך שלמדו בכאן ממנו לענין שור ואילן וכן יראה (לדעתם) [לדעתי] שדנין אותם בחוץ לארץ, ויש חולקים לומר שהוא קנס ואין למדין ממנו אלא למה שמצינו בפירוש וכן אין דנין אותה בחו"ל, ומ"מ סך זה של י' זהובים על המצוה הוא ואפי' היתה המצוה שהרבה ברכות מצטרפות בה, ויש שפרשו במס' חולין י' זהובים על כל ברכה וברכה כמו (שהביאו) [שביארנו] שם עכ"ל. והנה בפ' כיסוי הדם הכי איתא איבעיא להו שכר מצוה או שכר ברכה, למאי נפק"מ לברכת המזון, אי אמרת שכר מצוה, אחת היא, ואי אמרת שכר ברכה, הויין מ', מאי ת"ש וכו' לאחר שאכלו ושתו א"ל כוס של ברכה אתה שותה או מ' זוז אתה נוטל א"ל כוס של ברכה אני שותה יצאת בת קול ואמרה כוס של ברכה שוה מ' זוז ע"כ. הרי בפירוש בעיא ופשיטות דשכר עשר זהובים היא על כל ברכה וברכה, וא"כ מה לן ליש שפירשו מאחר שהיא ש"ס ערוך. ועלה על דעתי לומר דהרב לא מיירי בכה"ג דמיירי הש"ס אלא במצוה שיש ג"כ ברכת שהחיינו, ומנעו מלעשות המצוה ומברך ברכת המצוה וברכת שהחיינו וכיוצא וכגון דא הוא דמיירי. ועדין לא נתקררה דעתי בזה וצריך לי ישוב (א"ה ס"ט עיין בס' שער יוסף בסי' ז' דף כ"א ע"ד יעו"ש).