## Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts Chapter 1

###### Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 1:1:1
[Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Melekhet%20Shelomoh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ownerless%20Property%20and%20Gifts/r/1:1:1)

**כל הקודם בו זכה וכו'.** עיין להרב בצלאל בפ"ב דמציעא דף ל' מהש"ס בד"ה לדידך לא הוי הפקר שכתב וז"ל ואע"ג שיכול לחזור בו המפקיר עד ג' ימים שאני הכא שכבר זכה בו תוס' משנץ עכ"ל וצ"ע דאי מיירי שכבר זכה בו היכי מצי למיהדר ביה ר' ישמעאל ועוד דמלישנא דהש"ס משמע דעדיין לא זכה בו דקאמר הש"ס חזייה דהוה קא בעי למהדר ולמזכי בהו (א"ה ס"ט ויותר קשה דהרב בצלאל גופיה שם קודם לכן כתב כן להדיא בשם התוס' וז"ל לכו"ע מפקר ואע"פ שלא התנה בשעת הפקר יכול הוא להתנות כל זמן שלא זכה בו דהא עד ג' ימים יכול לחזור בו המפקיר כל זמן שלא זכו בו אחרים כדאיתא בנדרים כן פירשו בתוס' עד כאן הרי דמוקי התוס' עובדא דר' ישמעאל בר' יוסי דעדין לא זכה בו ומשו"ה יכול לחזור בו והוא מוכרח מן הגמ' ואיך כתב תוך כדי דיבור להיפך משם התוס' שאנץ ולא נרגש כלום אם לא שנאמר דלהכי נתכוון הרב בצלאל ז"ל שהביאם ב' הלשונות סמוכים זה לזה וק"ל).


###### Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 1:6:1
[Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Melekhet%20Shelomoh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ownerless%20Property%20and%20Gifts/r/1:6:1)

**גר שמת וכו' ואין בעל המצר יכול לסלקו בדמים וכו'.** נראה דדעת רבינו ז"ל הוא דהזוכה מן ההפקר אין בעל המצר מסלקו אפי' נותן דמי שיווי של הקרקע ומכאן קשה להסמ"ע בסי' קע"ה ס"ק ק"ז שכתב דהזוכה מן ההפקר שאין המצרן יכול לסלקו שהוא בלא דמים אבל בנתינת דמי שיווי של קרקע דיכול דלא יהא אלא לוקח דאמר ליה קבל דמך ולך קח במקום אחר ודוקא בנותן מתנה לית ליה דינא דבר מצרא מטעם שנתבאר לעיל ואותו הטעם לא שייך הכא ומיהו אינו מוכרח כל כך די"ל וכו' יעו"ש שהניחו בספק ואילו מדברי רבינו נראה דלא מצי לסלקו אפי' בזוזי דמה לי זוכה מן ההפקר ומה לי מחזיק בנכסי הגר אידי ואידי הפקר נינהו וכן ראיתי להרב בצלאל במציעא דף ק"ח מהש"ס שהביא משם הרמ"ך בההיא דמאן דזכי ביני אחי שכתב וז"ל והאי פירוש דחיק הוא דאפי' בדמי שוויה לית לן לסלוקי דלא גרע זוכה מן ההפקר ממקבל מתנה ומה לי זכה לו נותן מתנה ומה לי זיכו לו שמים אין לך מתנה גדולה מזאת ולית בה משום ועשית הישר והטוב כלל וכו' יעו"ש כנראה שהוא כדעת רבינו כמ"ש ואפשר דמשו"ה לא פסק רבינו בהל' שכנים דהזוכה מן ההפקר אין בעל החצר יכול לסלקו ושו"ר להרב מל"מ בפי"ב מהל' שכנים שהקשה להסמ"ע מהא דפסק רבינו וכמ"ש ועיין עוד בהרב בצלאל שם שהביא תשובת הרי"ף דסובר דהזוכה מן ההפקר מסלקו המצרן בלא דמים וזה שלא כדברי רבינו ושלא כדברי הסמ"ע יעו"ש והטור בסי' רע"ה ס"ב כתב וז"ל ואין בעל המצר יכול לסלקו שהפקר אין בו משום דינא דבר מצרן עכ"ל והוא כלשון רבינו כמ"ש הרב ב"י ומכאן קשה ג"כ להסמ"ע ז"ל.
**(א"ה** ס"ט עיין בפרישה סי' רע"ה דנראה דלא הוה גריס בדברי רבינו תיבת בדמים מדהוצרך ללמוד מדברי רבינו שסיים שזו כמתנה היא וכתב ונראה פשוט דאף אם בעל המצר רוצה ליתן לו דמי השדה שזכה מהגר אפ"ה אין בידו כח לסלקו וכו' מכל מקום מדמדמהו למתנה אין לחלק בינייהו יעו"ש. וא"כ ממילא נחה שקטה קושית עטרת ראשי מורי זקני הרב המחבר זיע"א והיא קושיית הרב מל"מ וכנ"ל אלא אי קשיא הא קשיא ממ"ש בפרישה סי' קע"ה וז"ל אינו יכול לסלקו פי' מסתמא אינו רוצה ליתן לו דמי שיוויו של קרקע לכן אמר שאינו יכול לסלקו אבל בדמי שווייה יכול לסלקו שהרי יכול לקנות אחרת ולא עדיף מלוקח ופשוט הוא וכו' יעו"ש הרי דפשיטא ליה להרב ז"ל דבדמים מיהא יכול לסלקו היפך ממ"ש בסי' ער"ה ויש ליישב ועיין להרב בצלאל למציעא דף ק"ח מהש"ס ד"ה האי מאן דמחזיק ביני אחי או ביני שותפי שכתב או מנכסי הגר וכו' יעו"ש ודוק).


###### Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 1:14:1
[Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 1:14:1](https://torahapp.org/share/book/Melekhet%20Shelomoh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ownerless%20Property%20and%20Gifts/r/1:14:1)

**לפיכך ישראל שלקח שדה וכו'.** הנה לענין שכירות כתב מרן בב"י בסוף סי' קס"ב וז"ל וא"כ גבי שכירות כיון דאין רגילות לכתוב עליו שטר קנה בכסף לחודיה וכו' יעו"ש ופסקו מור"ם בסי' קצ"ד ס"א וכתב הסמ"ע סק"ה וז"ל ומיהו שכירות מן הכותי קונה בכסף לחוד וכ"כ בב"י בסוף סי' קצ"ב והביאו בדרכי משה בסי' זה לדעת רשב"ם דס"ל דישראל מגוי לא קנה אלא בשטר ודייק מינה הא שכירות שאין דרך העולם לכתוב עליו שטר קנהו בכסף בלא שטר וס"ל למור"ם דגם לאינך המפרשים דס"ל דאפי' במקום דישראל מישראל קונה בלא שטר ישראל מגוי אינו קונה משום דלא סמכא דעתיה מ"מ בשכירות שהוא לזמן סמכא דעתיה מאחר שקבל הגוי דמי השכירות עכ"ל.
**וראיתי** בס' מחנה יאודה בסי' קצ"ד ס"א שכתב דלהנך רבוותא דס"ל דאף במקום שאין כותבים לא קנה ה"ה בשכירות ולפי הסכמת הב"ח והסמ"ע דלא שנא לן בין מקום שכותבים למקום שאין כותבים ה"ה נמי בשכירות ויש מן הדקדוק על הרב ש"ך בסי' זה סק"ב דאם התנה לוקח שיקנה בכסף לחוד שכתב מור"ם דקנה כתב דהרב ב"ח חולק עליו דאף אם פירש לא מהני ומשמע דבמה שכתב ברישא דבשכירות מן הגוי קונה מודה והא ליתא דכיון דפירש לא מהני ה"ה נמי אף במקום שאין כותבים לא קנה דהא במקום שכותבים היכא דפריש פריש ואפ"ה בגוי לא מהני וא"כ ה"ה נמי במקום שאין כותבים וא"כ שכירות נמי לא מהני כיון דהך דינא ליתא אלא למ"ד דגוי קונה במקום שאין כותבים וגם לדברי הב"ח יש גמגום זה עד כאן ולפי מ"ש הסמ"ע בדין השכירות דכו"ע מודים בה א"כ ליכא לאותביה לא להרב ב"ח ולא להש"ך וגם הסמ"ע והב"ח שהסכימו דהך דינא הוא בין במקום שכותבים בין במקום שאינן כותבים לענין מכר ומ"מ לענין שכירות שנייא ושפיר סמכא דעתיה דשוכר כמ"ש הסמ"ע.
**והנה** הרב ב"ח הוכיח מדברי הרא"ש דלא מהני תנאי הלוקח מדכתב אם פיקח הוא יחזיק בתורת הפקר וכו' למה צריך זה באמירה בעלמא שיאמר הלוקח אי בעינא בכספא איקני סגי לפי מה שפירש הב"י יעו"ש ולענ"ד אחר המחילה רבה הוכחה זו איכא למיפרך דהרא"ש ז"ל לא איירי כי אם בדין האמור בנתן מעות ולא נכתב עדיין השטר דאם פקח הוא יחזיק בתורת הפקר וזוכה אבל בתקנה שקודם נתינת הדמים לא איירי הרא"ש וזה ברור.