## Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Sales Chapter 15

###### Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Sales 15:1:1
[Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Sales 15:1:1](https://torahapp.org/share/book/Melekhet%20Shelomoh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sales/r/15:1:1)

**המוכר לחבירו במדה וכו'.** כתב הרב המגיד זו מימרא דרבא בכמה מקומות וכו' וכתב הר"י בן מיגאש ז"ל בפ' המוכר את הספינה דהאי חוזר פירושו שהמקח קיים ומחזיר מה שחסר אבל אין בטעות כזה בשום צד ביטול המקח אפי' ביותר משתות כיון דלא הוי טעותא בסך הערך וכן העלה הרשב"א בפ' האיש מקדש וכו' ודברי המחבר ורבו עיקר וגם הרמב"ן הודה לדבריהם בפ' בית כור כל זמן שאפשר להשלים ע"כ.
**והנה** לכאורה נראה שדעתו ז"ל להשוות להר"י בן מיגאש עם הרשב"א ז"ל ודעת הרמב"ן שמחלק בין אפשר להשלים אז דוקא המקח קיים ובזה מודה להר"י בן מיגאש והרשב"א אבל בדבר שא"א להשלים פליג עלייהו וס"ל דבטל מקח ואי דעתו כן הוא קשיא לי טובא דהא הרמב"ן ז"ל כשכתב דין זה בפ' בית כור בד"ה מתני' כתב וז"ל והוי יודע דהאי גופא דאמרינן בה אפי' פחות מכדי אונאה חוזר אין אנו מודים בפירושה בטל מקח דוקא אלא פעמים בטל ופעמים קנה ומשלים אי אפשר להשלים כגון שדאי בה שיתא ולא שדא וכגון מכר לו בית ונמצא חסר מן המדה בטל מקח וכן בכלים ומטלטלין וכיוצא בהם אפשר להשלים כגון מכר לו פירות הללו בסאה בסלע ומדד ונמצא חסרה משלים נמצאת יתירה מחזיר ושתות ויתר משתות ופחות משתות שוין בדבר וכן דעת הר"י בן מיגאש ז"ל עכ"ל הרי דהר"י בן מיגאש ס"ל כהרמב"ן דהיכא דא"א להשלים בטל מקח וא"כ על כרחין לומר דהרשב"א פליג על הר"י בן מיגא"ש שהרי כתב הר"ן בפ' האומר והביאו מרן ב"י סי' רל"ב וז"ל אבל הרשב"א סובר דכי אמר רבא דבר שבמדה אפי' פחות מכדי אונאה חוזר לאו בטול מקח קאמר אלא האונאה קאמר ושתות ויתר משתות ופחות משתות כולם שוים בדבר זה שבכולן המקח קיים והאונאה חוזרת ואין חילוק בין דבר שיכול להשלים לדבר שאי אפשר להשלים שאפי' בדבר שא"א להשלים כבית ושדה קנה ומחזיר האונאה והיינו מתני' דתנן ינכה והיינו דשמואל דאמר מקמצין ולפי"ז הלוקח מחבירו שדה ומקצתו יוצאה מתחת ידו מפני שגזלה המוכר המקח קיים בשאר עכ"ל הרי דהרמב"ן והר"י בן מיגאש ז"ל חולקים עם הרשב"א ואיך השוה להר"י בן מיגאש עם הרשב"א ולהרמב"ן והר"י בן מיגאש עשאם חולקים וצ"ע.
**שו"ר** להרב במתני' שהביא משם הרשב"א שהר"י בן מיגאש ז"ל כהרשב"א היפך מ"ש הרמב"ן וכ"כ בהספינה וא"כ על כרחך לומר דמ"ש הרמב"ן וכן דעת הר"י בן מיגאש לא קאי אלא על עיקר הדין דס"ל דאינו חוזר המקח לאפוקי ממ"ד דחוזר היינו חזרת המקח. ומרן ב"י בסי' רנ"ב כתב עליה דרבינו וז"ל ומשמע דעד כאן לא אמר הרמב"ם אלא בדבר שיכול להחזיר אבל בדבר שא"א להשלים בטל מקח וכמ"ש בסמוך משם הר"ן ז"ל והרמב"ן וכן דעת הרא"ש וכו' ועיין בכנסת הגדולה הגהות ב"י אות ב' שציין להרב המגיד שבפ' כ"ח בדין מדה בחבל שכתב שדעת רבינו כדעת הרשב"א אם כונתו להקשות למרן ז"ל אחרי המחילה רבה לק"מ לא לדעת הרה"מ אמרה כי אם לנפשיה ופליג למה שנראה מדברי הרה"מ שבפירקין ועיין להרב מחנה אפרים בהל' מכירה סי' כ"ג שהבין שדברי מרן הן עליה דהרה"מ והקשה כן ולענ"ד אין נראה כן ועי' בכ"מ בדין שלפנינו וק"ל (א"ה עיין בס' מחנה יאודה שם).