## Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Sales Chapter 22

###### Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Sales 22:13:1
[Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Sales 22:13:1](https://torahapp.org/share/book/Melekhet%20Shelomoh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sales/r/22:13:1)

**אין אדם מקנה לא במכר ולא במתנה אלא דבר שיש בו ממש אבל דבר שאין בו ממש אינו נקנה. כיצד אין אדם מקנה ריח התפוח או טעם הדבש הזה [וכו'] לפיכך המקנה לחברו אכילת פירות דקל זו או דירת בית זה לא קנה עד שיקנה גוף הבית לדור בו וגוף האילן לאכול פירותיו כמו שיתבאר. ודין ההקדש והעניים אינו כדין ההדיוט בקנייתו וכו' אע"פ שאינו מתקדש לפי שאינו בעולם ה"ז חייב לקיים דברו שנאמר ככל היוצא מפיו יעשה.**
**הנה** כונת רבינו ברור מללו דמ"ש בתחילה **אין אדם מקנה דבר שאין בו ממש כגון ריח התפוח או אכילת פירות דקל או דירת הבית וכיוצא** הוא משום שלא הקנה לו גוף החפץ כי אם הריח או אכילת הפירות שלא הקנה לו פירות גופייהו בלשון הקנאה אלא אכילת פירות דהוי דבר שאין בו ממש כמ"ש רבינו בפ"י מהל' זכיה וז"ל שכיב מרע שאמר ידור פלוני בבית זה יאכל פלוני פירות דקל זה לא אמר כלום שלא הקנה להם אלא דבר שאין בו ממש שהדירה והאכילה וכיוצא בהם כדיבור וכשינה שאין נקנית וכו' יעו"ש ומ"ש רבינו עד שיקנה לו גוף הבית לדור בו וגוף האילן לאכול פירותיו וכו' ולא סגי ליה בהקנאת גוף הפירות לבד היינו משום דנהי דהוי דבר שיש בו ממש מ"מ לא קנה משום דהוי דבר שלא בא לעולם ולכך פסק דצריך להקנות לו גוף האילן וכמ"ש בריש פרקין וז"ל אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם בין במכר בין במתנה כיצד מה שתוציא שדה זה מכור לך מה שיוציא אילן זה נתון לך תנו מה שתלד בהמה זו לפלוני לא קנה כלום וכן כל כיוצא בזה עד כאן הרי דבמקנה גוף העובר הוי דבר שיש בו ממש אפ"ה לא קנה מטעם דהוי דבר שלא בא לעולם וא"כ מ"ש אח"כ **ודין ההקדש וכו' אינו כדין ההדיוט בקנייתו שאילו אמר אדם כל מה שתלד בהמתי יהיה הקדש לבדק הבית או יהיה אסור עלי או אתננו לצדקה אע"פ שאינו מתקדש לפי שאינו בעולם ה"ז חייב לקיים דברו וכו'** ואתי עלה מטעם דבר שלא בא לעולם היינו משום דהקנה לו גוף העובר והוי דבר שיש בו ממש אלא שעדיין אינו בעולם והיינו דחייל הנדר דהוי כאומר הרי עלי להקדשו וכמ"ש מרן החבי"ב בסי' רי"ב ועיין בס' בני יעקב.
**והוצרכתי** לזה לפי שראיתי למהריב"ל בח"א סי' נ"ט שהקשה לרבינו וז"ל וראוי לדקדק בדברי הרב קצת דברים ראשונה שבתחילת דבריו כתב שטעם שאין אדם מקנה אכילת פירות הוי משום דהוי דבר שאין בו ממש וכן פסק בפ"י מהל' זכיה וכו' ומי שיתבונן בדברי הרב במ"ש אע"פ שאינו מתקדש לפי שאינו בעולם ה"ז חייב לקיים דברו ויראה לכאורה מדברים הללו שסבור שהטעם הוא משום דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם כפי' רשב"ם יעו"ש ולפי מ"ש בעניותינו אחרי המחילה רבה לק"מ ודוק.