## Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Slaves Chapter 4

###### Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Slaves 4:1:1
[Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Slaves 4:1:1](https://torahapp.org/share/book/Melekhet%20Shelomoh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Slaves/r/4:1:1)

**אמה העבריה היא הקטנה שמכרה אביה ומשתביא שתי שערות אחר י"ב שנה ותעשה נערה אינו יכול למוכרה וכו'.** כתב בכ"מ בפ' אלו נערות ובערכין מייתי לה מק"ו וכו' והנה שם בערכין פריך לרב דאמר במוכר שדהו בשנת היובל עצמה דמכורה ויוצאה ולא אמרינן ק"ו ומה מכורה כבר יוצאה שאינה מכורה אינו דין שלא תמכר מהא דתניא יכול ימכור אדם בתו כשהיא נערה אמרת ק"ו ומה מכורה כבר יוצאה עכשיו שאינה מכורה אינו דין שלא תמכר ופריק התם לא הדרא ומזבנא הכא הדרא ומזבנא עד כאן ופרש"י התם בתו שמכרה בקטנותה ויצאה בסימני נערות לא הדרא ומזבנא לעולם כדאמרינן בקידושין אין אדם מוכר לשפחות אחר שפחות דנפקא לן מבבגדו בה כיון שבגד בה שמכרה לשפחות שוב אינו יכול למכרה הילכך יציאה גמורה היא ואיכא למימר ק"ו אי מזבנא בימי נערות דאינו מכורה יעו"ש והתוס' הקשה עליה בד"ה התם וז"ל ולא נראה דהא פלוגתא דתנאי היא התם לכך פי' ר"י דאפי' למ"ד בעלמא אדם מוכר לשפחות אחר שפחות היכא דהביאה מיהא איכא ק"ו דלא מזבנא וכו' יעו"ש ובפ"ק דקידושין דף י"ח איתא דתניא מוכר אדם את בתו לאישות ושונה לשפחות ושונה וכו' ופרש"י ז"ל לשפחות ושונה מכרה ויצאתה בשש או ביובל או במיתת האדון ועודה קטנה חוזר ומכרה אבל מכרה ויצאתה בסימנים לא דאפי' לא מכרה מעולם והביאה סימנים אינו מוכרה כדתניא במס' ערכין יכול ימכור אדם את בתו כשהיא נערה אמרת ומה מכורה כבר יוצאה עכשיו שאינה מכורה אינו דין שלא תמכר עד כאן נראה מדבריו דס"ל דאפי' למ"ד יש שפחות אחר שפחות היינו דוקא בעודה קטנה אבל אם הביאה סימני נערות שוב אינו יכול למכרה לכו"ע והם הם דברי התוס' בערכין וזה תימה דרש"י ז"ל פי' שם למ"ד אין שפחות אחר שפחות דאם יצאתה בסימני נערות שוב אינו יכול למכרה ודחו דבריו התוס' ופי' בפרושו דהתם ונמצא לפי"ז לדעת רש"י דפליג מדידיה אדידיה. איברא שראיתי להרב פנ"י בשיטתו לקדושין שהקשה עליה דרש"י דלכאורה אין זה מוכרח דהא הך ק"ו לא הויא אלא למ"ד אין אדם מוכר לבתו לשפחות אחר שפחות אבל למ"ד (אין) [יש] שפחות אחר שפחות לא שייך הך ק"ו ולבסוף העלה בצ"ע יעו"ש ואחרי המחילה רבה קשה לי טובא דאיך לא שת לבו לדברי רש"י אשר שם שכתב היפך מ"ש כאן וכדאמרן וכעת הדבר צריך לי עיון.


###### Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Slaves 4:1:2
[Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Slaves 4:1:2](https://torahapp.org/share/book/Melekhet%20Shelomoh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Slaves/r/4:1:2)

**אף הקטנה שהיא אילונית וכו'.** בפ"ק דקידושין דף ד' אמרינן גופא ויצאה חינם אלו ימי בגרות אין כסף אלו ימי נערות ופריך ולכתוב רחמנא נערות ולא בעי בגרות וכו' אלא אמר אביי לא נצרכא אלא לבגרות דאיילונית סד"א בנערות תיפוק בבגרות לא תיפוק קמ"ל וכו' והקשה הראב"ד והביאו הרמב"ן וז"ל וקשיא ליה להראב"ד ז"ל דזבין אימת אי דזבין לה בקטנות בבגרות מאי בעייא גביה הא יוצאה בשש אלא דזבין לה בת ט"ו וט"ז שנה שהיתה קטנה לפי שלא הביאה ב' שערות ויוצאה בבגרות של שנת עשרים לרב דאמר בפ' הערל גבי סריס שלא הביא ב' שערות נעשה גדול למפרע היכי סלקא דעתך דלא תיפוק והא עיקר זביניה בטעות וכו' יעו"ש ובהריטב"א ובחי' לא נודע למי.
**ולענ"ד** קשה לי טובא לכל הני רבוותא דעל מה האריכו בקושיא זאת דלענ"ד אפשר לאקומי להך ברייתא דמיירי בחלתה ד' שנים או ה' דבכה"ג חייבת להשלים כדאמרינן בפ"ק דקידושין דף י"ז ריש ע"א ופסקו רבינו בפ"ב יעו"ש וא"כ משכחת שנמכרה בת י' שנים וחלתה ה' שנים דצריך להשלים עד אחר כ' והביאה סימני איילונית וע"ז מיירי הברייתא דיוצאה בבגרות דאיילונית דומה למ"ש רבינו שם דאם פגע יובל שיוצא וכן נמי קשה עליה דהמל"מ ז"ל במ"ש בתוך דבריו בדין שלפנינו כמו שיראה הרואה וצריך לי ישוב.