## Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Theft Chapter 5

###### Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Theft 5:3:1
[Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Theft 5:3:1](https://torahapp.org/share/book/Melekhet%20Shelomoh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Theft/r/5:3:1)

**נתיאשו הבעלים מן הגניבה וכו' או אינו נותן כלל וכו'.** כתב מרן ב"י ז"ל בסי' שנ"ג, וז"ל הרשב"א בפ' הגוזל בתרא גבי נטלו מוכסים חמורו [וכו'], שהראב"ד כתב דאע"ג דיאוש ושינוי רשות קני, דמים מיהא בעי לאהדורי משום דבאיסורא אתא לידיה, דיאוש כדי לא קני, ואע"פ שכתב הרב שזה עיקר, עדיין צריכה תלמוד דיאוש ושינוי רשות בכולי תלמודא משמע דקני קנין הגוף, דאי לא, הא דא"ל רב הונא להני אוונכרי וכו'. ועיין בס' שמות בארץ בפ' לולב הגזול מה שהקשה להרשב"א דמאי קושיא דאם היה אומר הראב"ד דאם הנגזל נותן הדמים מחזיר החפץ לבעלים אז היה שייך הקושיא וכו' יעו"ש.
**וראיתי** בס' הלכה למשה בפירקין שכתב וז"ל ואני אומר דאין ספק דט"ס הוא מ"ש בתחילה דמים מיהא בעי לאהדורי וצ"ל בדמים מיהא בעי לאהדורי כמ"ש בסוף ושייך קושיא שפיר וכ"כ הרשב"א בשם הראב"ד בתשובה הנ"ל וכן הגיה בס' דורש משפט ותפארת שמואל ע"כ. ודבר ה' בפיהו אמת שכן ראיתי בפירוש להרשב"א ז"ל שהביא הרב בצלאל [בשטמ"ק] בפ' הגוזל דף קע"ט ע"ד וז"ל והראב"ד פי' דכי קתני במתני' הרי אלו שלו דלא מפקי מיניה בעלים בלא כלום קאמר משום דקני ליה ביאוש ושינוי רשות אבל בדמים מיהא בעי ליה לאהדורי משום דבאיסורא אתא לידיה דיאוש כדי לא קני וכן הדין לכל גניבה וגזלה הנמכרת והיינו דקאמר בברייתא ומחזיר לבעלים הראשונים כאילו אמר הרי אלו שלו אבל מחזיר הוא לבעלים וכו', וע"ז מקשה הרשב"א וכו' יעו"ש. ואפשר ג"כ דאף מ"ש הטור סי' שנ"ז על דברי הראב"ד וז"ל שגם הוא סובר שאין יאוש ושינוי קונה אלא לענין שא"צ להחזיר הגניבה אלא הדמים אבל לדעת ר"י וכו' דהכונה היא על דרך זה וט"ס נפל וצ"ל בדמים וכן בסי' שס"ח יעו"ש, אשר בזה מתישב קושית מרן ב"י ז"ל בסי' שנ"ז ונכנס לישב בדוחק כמו שיראה הרואה, ולפי האמור לא קשיא וק"ל.


###### Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Theft 5:10:1
[Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Theft 5:10:1](https://torahapp.org/share/book/Melekhet%20Shelomoh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Theft/r/5:10:1)

**בעה"ב שאינו עשוי וכו' או שעשוי למכור כליו והיו כליו מדברים העשוים וכו'.** כתב הרב המגיד ז"ל פי' והוא טוען שנגנבו ממנו ויצא לו שם גנבה בעיר וכו' יעו"ש וכ"כ בפ"ח מהל' טוען. והטור בחו"מ סי' שנ"ז כתב וז"ל כתב הרמב"ם וכו' וכתב עוד שאם הם כלים העשוים להשאיל ולהשכיר אפי' לא יצא לו שם גניבה בעיר נאמן וישבע המחזיק בהם כמה הוציא ויטול וכו' ע"כ. וכתב מרן ב"י שם וז"ל זה שכתב רבינו אפי' לא יצא לו שם גניבה בעיר טעות הוא, שכבר כתבתי לשון הרמב"ם ז"ל לעיל וכו', וכן פירשו דבריו הראב"ד והרה"מ ז"ל עכ"ל. והש"ך ז"ל הליץ בעד הטור דלא בא לומר הטור אלא דלהרמב"ם איכא מעליותא בכלים העשוים להשאיל אפי' ליכא מגו, וה"ה נמי דהוה מצי למימר אפי' עשוי למכור ויצא לו שם גניבה יעו"ש.
**וראיתי** בס' מחנה יהודה שכתב שלא הבין דבריו של הש"ך דודאי בכלים העשוין להשאיל ולהשכיר וטוען גנובים, לעולם איכא מגו אפילו היכא דליכא עדי ראיה, דהא הכא מיירי דלוקח טוען מפלוני לקחתים ואינו יודע אם גנובים הם דבכה"ג מיירי מתני' וא"כ כיון דלוקח טוען איני יודע אם גנובים הם, לעולם איכא מגו בבעה"ב, דנאמן לומר גנובים מגו דמצי למימר שאולים, דאי משום דליכא עדי ראיה ואיכא מגו ללוקח, הא ודאי דמהימן הלוקח בטענתו שאינו יודע אם גנובים הם ואפ"ה מוציאין מידו כיון דאפשר שהם גנובים ואיכא מגו גבי דבעה"ב, וא"כ מאי דמשמע ליה לרבינו בדברי הרמב"ם דלאו משום מגו אלא משום דהוו תרתי לטיבותא, לאו בהכי תליא אלא כולא מילתא תליא במיגו יעו"ש.
**ואחרי** המחילה רבה מכבוד רבנותו לא זכיתי להבין דברי קדשו דהא כיון דליכא עדי ראיה אם כן כי טעין בעל הבית שאולים הם מצי לוקח למימר ליה החזרתי ונאמן, ומשום הכי טוען גנובים שלא יוכל לומר לו הכי, ואם כן אזדא ליה מגו זה, ושפיר קאמר הש"ך כיון דליכא עדי ראיה ליכא מגו, ואכתי הוה מצי להוציא מיד הלוקח משום דמצי לטעון שאולים, ואיהו לא ניחא ליה למטען בהכי, באופן דמגו זה איני מכירו לקוצר ענ"ד. וכן מה שכתב לקמן על פי יסוד זה לא הבנתי, ועיין בתשובת הרשב"א ז"ל ח"ג סי' ק"י ודוק.