## Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Vows Chapter 5

###### Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Vows 5:2:1
[Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Vows 5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Melekhet%20Shelomoh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/5:2:1)

**כיצד נדר או נשבע וכו'.** יש לעמוד במי שאמר לחבירו קונם ביתך שאיני נכנס ומכרה וקנה בית אחרת שכתבו הפוסקים הלא המה הריב"ש בסי' שנ"ו ומהרלב"ח סי' ע"ב שאסור לכנס בבית זאת שקנה וכמ"ש הרב מל"מ ז"ל בפ"ח מהל' גרושין והש"ך ביו"ד סי' רי"ו כתב בהפך שמותר ליכנס ושכן הוא דעת הרשב"א יעו"ש ולענ"ד קשה לי לכל הני רבוותא שנראה שדבר זה הוא מחלוקת בין רבינו יצחק ובין ר"י בעל התוס' והביאם התוס' בפ' המוכר את הבית (בבא בתרא דף ס"ג) ד"ה ואמאי והא אין אדם מוכר דבר שלא בא לעולם וכו' וז"ל לא הוה מצי לשנויי ר' מאיר היא וכו' ורבינו יצחק פי' דלא מצי מוקי לה כר"מ דאפי' ר"מ מודה דכל דבר שאינו בעולם דלא קנה כדאמרי' בפ"ק דגטין והכא קתני ואם אמר לי ולבני מת יתנו לבניו ואין נראה לר"י טעם זה דשמא לבניו שהן בעולם קאמר ע"כ הרי דמי שאומר שיתנו לבניו אחריו והיו לו בנים שלא נולדו בשעת האמירה ונולדו אח"כ באנו למחלוקת דרבינו יצחק ור"י ודכוותא נמי באומר ביתך שאיני נכנס אם אסר בית שעדין לא קנה וקנאה אח"כ או לא אסר כי אם בית שהיה לו באותה שעה בהא תליא המחלוקת ומהתימה מהרבנים הנ"ל הללו אוסרין והללו מתירין ולא הזכירו מזה כלום. ולפום ריהטא היה נראה לחלק דהתם שאני שבא להתנות להנאת עצמו ובניו ומשו"ה מסיק נמי לבניו העתידין לילד משא"כ באוסר בית חבירו דלא אסיק כי אם מאי דקמיה כדאמר בש"ס בכמה דוכתיה לענין קדושין וגרושין דשאני גרושין דלרחקא קאתי ומשו"ה אצטלית דוקא. אמנם ראיתי בס' חקרי לב בחלק יו"ד ח"ג סי' ל"ח שהקשה מההיא דאמרינן בנזיר דאפי' במילתא דלא קיימא קמיה דאיניש מסיק איניש אדעתיה היפך הרב ש"ך והרשב"א ז"ל. ותם אני שלא זכר ש'ר לדברי הרבנים אלו וצריך ישוב.


###### Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Vows 5:4:1
[Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Vows 5:4:1](https://torahapp.org/share/book/Melekhet%20Shelomoh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/5:4:1)

**האומר לחבירו ככר זו אסורה עליך וכו'.** עיין במרן ז"ל ועיין בהרדב"ז בחידושיו על רבינו שכתב בתוך לשונו ואפשר שהיה גורס ככר זו עליך וכו' יעו"ש. ולענ"ד נראה דלא אפשר לומר הכי שהרי בפ"ד דמעילה ה"י פסק לענין דאם נתנו במתנה דמעל המקבל וז"ל האומר לחברו ככרי עליך הקדש וכו' המקבל מתנה מעל ע"כ הרי דלא כתב מילת זו וק"ל.


###### Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Vows 5:13:1
[Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Vows 5:13:1](https://torahapp.org/share/book/Melekhet%20Shelomoh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/5:13:1)

**מי שנשבע או נדר שישא אשה או שיקנה בית וכו' אין מחייבין אותו לישא אשה או לקנות מיד אלא עד שימצא דבר ההגון לו.** כתב מהרי"ט ז"ל בח"א סי' קל"א וז"ל אלא ההיא דמרובה הוי טעמא משום דנדרים של מצוה הם ליקח בית ולישא אשה בארץ ישראל מצוה עליו לקיימן לאלתר כל שמוצא דבר הגון ואם עבר עובר לאלתר בבל יאחר דבפ"ק דר"ה אמרו וצדקה עובר עליה לאלתר דהא קיימי עניים הכא נמי הא קאי בית הא קאי אשה מצוה לקיים דברו מיד להשתקע בא"י שישיבת א"י מצוה היא וקנין בית בא"י מצוה הוא משום ישוב א"י יעו"ש ואין נראה כן מלשון הפוסקים ומדברי רבינו שלא הזכירו ישוב א"י כי אם לישא אשה או לקנות בית משמע דס"ל דאפילו בנדרי רשות אמרינן הכי וכן נראה מלשון הטור ביו"ד סי' רי"ט גם מאי דמשמע מדברי מהרימ"ט ז"ל דבצדקה דקיימי עניים קאי בבל יאחר לאלתר אם לא מקיים דברו איברא שכן משמע מלשון רבינו בפ"ח מה' מתנות עניים והטור ביו"ד סי' רנ"ז וכן כתב להדיא מרן בב"י. אמנם קשה קצת דהרשב"א והר"י מטראני פליגי על זה וס"ל דאינו עובר אלא אחר ג' רגלים וכמ"ש הר"ן בפ"ק דר"ה וכן כתב הרשב"א בחידושיו לנדרים בפ"ק ואיך נקטי בפשיטות מהרי"ט ז"ל ומרן ז"ל היפך סברתם (א"ה עיין בעט"ר מורי זקיני הרב המחבר בס' הנחמד כסא שלמה דף ו' ע"א ועיין בס' קול בן לוי דף כ"ב ע"ב ובס' שרשי הים ח"ב דף קנ"ה ועיין בס' שדה הארץ ח"ג דף פ"ו ע"א מ"ש על דברי הרדב"ז בסי' רפ"ד יעו"ש והן הן דברי הרשב"א בחידושיו שהביא הר"ן ז"ל ולא ידעתי מאי מקשה עליו מאחר שהוא מחלוקת הראשונים ז"ל וכמ"ש עט"ר מורי זקיני זלה"ה).