## Menorat HaMaor, v; On Fixed Hours of Study, Torah Study by Day and by Night

###### Menorat HaMaor, v; On Fixed Hours of Study, Torah Study by Day and by Night 1
[Menorat HaMaor, v; On Fixed Hours of Study, Torah Study by Day and by Night 1](https://torahapp.org/share/book/Menorat%20HaMaor/s/v%3B%20On%20Fixed%20Hours%20of%20Study,_Torah%20Study%20by%20Day%20and%20by%20Night/r/1)

לעולם ישתדל אדם ללמוד תורה ביום ולשנותה בלילה, שכל הקורא ביום ושונה בלילה הב"ה מטה אליו חסד. כדגרסי' בפרק ב' דמסכת ע"ז ובמ' חגיגה בפרק אין דורשין בעריות, אמ' ריש לקיש, כל העוסק בתורה בלילה הב"ה מושך עליו חוט של חסד, שנא' (תהלים מב, ט) יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי, מה טעם יצוה ה' חסדו ביום, משום דבלילה שירה עמי. איכא דאמרי, אמ' ריש לקיש שכל העוסק בתורה בעולם הזה, שדומה ללילה, הב"ה מושך עליו חוט של חסד בעולם הבא, שדומה ליום, שנא' (תהלים מב, ט) יצוה יומם ה' חסדו ובלילה שירו עמי. וגרסי במ' עירובין בפ' עושין פסין, א"ר ירמיה בן אלעזר, כל בית ששומעין בו תורה בלילה שוב אינו חרב, שנאמר (איוב לה, י) ולא אמ' איה אלוה עושי נותן זמירות בלילה.


###### Menorat HaMaor, v; On Fixed Hours of Study, Torah Study by Day and by Night 2
[Menorat HaMaor, v; On Fixed Hours of Study, Torah Study by Day and by Night 2](https://torahapp.org/share/book/Menorat%20HaMaor/s/v%3B%20On%20Fixed%20Hours%20of%20Study,_Torah%20Study%20by%20Day%20and%20by%20Night/r/2)

וגרסי' במדרש יהי אור ר' יוסי ור' חייא היו מהלכין בדרך. ראו מקום אחד שהיה דשן בעשבים ונהר עובר עליו. ישבו להם שם. עד שהיו יושבים והנה עוף אחד מצפצף לפניהם. אמ' ר' חייא, נקומה מכאן, שבודאי לסטים מצויין במקום הזה. קמו והלכו. והחזירו פניהם וראו הליסטין רצין אחריהן. ונעשה להם נס, ומצאו סלע אחד ובו מערה. נכנסו למערה וישבו שם כל היום ההוא וכל הלילה. פתח ר' חייא ואמר, ואתה אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק. מקרוב מיבעי ליה, אלא שהב"ה מקבץ את נדחי ישראל מארץ רחוקה, כדא' ושבו מארץ מרחק. ד"א מרחוק, שהב"ה רחוק, ויושב בשמי שמים העליונים, ומשגיח בישראל כשהם בצרה בין האומות ומושיע אותן, כדא' למה ה' תעמד ברחוק, מאותו מקום שנקרא רחוק הנני מושיעך, ושב יעקב, למקומו ולכסאו, להזדווג בשכינה בבית המקדש, ושקט ושאנן, שיהיה שקט ושאנן לעד ולעולם, ואין מחריד, בזכות יצחק אבינו ע"ה, דכתי' ביה ויחרד יצחק חרדה. ועתה אנו יושבים במערה הזאת בפחד, הב"ה יציל אותנו בזכותו של יצחק אבינו ע"ה, דכתי' ביה לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי, וישיב אותנו למקומנו בהשקט ובשלוה, ואין מחריד, מכל דבר, כי כשהב"ה עושה נס בכל דבר יעשה אותו. ר' יוסי פתח, ויאמר אליה ברק אם תלכי עמי והלכתי ואם לא תלכי עמי לא אלך. מה היתה דעתו של ברק להוליך עמו לדבורה למלחמה, אלא אמ' ברק, הואיל ושרתה עליה רוח הקדש אוליכה עמי ואנצל בזכותה. אנו שהתורה עמנו, שהיא שמו של הב"ה, על אחת כמה וכמה שיציל אותנו.


###### Menorat HaMaor, v; On Fixed Hours of Study, Torah Study by Day and by Night 3
[Menorat HaMaor, v; On Fixed Hours of Study, Torah Study by Day and by Night 3](https://torahapp.org/share/book/Menorat%20HaMaor/s/v%3B%20On%20Fixed%20Hours%20of%20Study,_Torah%20Study%20by%20Day%20and%20by%20Night/r/3)

ישבו להם במערה כל אותו יום. לערב זרחה להם הלבנה במערה, והנה שני טייעים עוברים וחמוריהם טעונין מאכל ומשקה לצורך הטייעים יותר על משאם. אמרו הטייעים איש לאחיו, נלין פה הנה, יש לנו מאכל ומשקה ומספוא לחמורים, נכנס למערה זו ונלין בה. אמ' לו חבירו, טרם תפרש לי פסוק זה שאינו מתיישב לי. אמ' אמור פסקיך. אמ', כתיב אודך לעולם כי עשית ואקוה שמך כי טוב נגד חסידיך. אמ' כי עשית ולא פירש מה הטובה שעשו לו, ועוד אמ' ואקוה שמך כי טוב נגד חסידיך, נגד חסידים כי טוב, לנגד אחרים לא כי טוב. אמ' לו חבירו, אוי לה לסחורה שעזבנו להב"ה בשבילה. כששמעו ר' חייא ור' יוסי שיש בפיהם תורה שמחו. אמ' לו ר' חייא לר' יוסי, והלא אמרתי לך כשהב"ה עושה נס בכל הוא עושה אותו. יצאו מהמערה. הקדים ר' חייא ופתח, שלום שלום לרחוק ולקרוב, שני שלומים הללו אחד לרחוק ואחד לקרוב, ושניהם ענין אחד. כיצד, לרחוק שנעשה קרוב, כגון גירי הצדק, ולקרוב, לישראל, שהב"ה קרוב לו, כדא' לבני ישראל עם קרובו. אי נמי לקרוב שנעשה רחוק, שהוא ישראל ונתרחק מהב"ה בעונותיו, ולרחוק, לישראל שפשע בהב"ה ונתרחק מהב"ה, ולקרוב שנתקרב אל התורה ונתקרב מהב"ה. אמרו להן ר' חייא ור' יוסי לטייעין, בואו והתחברו אלינו ולינו במערה.


###### Menorat HaMaor, v; On Fixed Hours of Study, Torah Study by Day and by Night 4
[Menorat HaMaor, v; On Fixed Hours of Study, Torah Study by Day and by Night 4](https://torahapp.org/share/book/Menorat%20HaMaor/s/v%3B%20On%20Fixed%20Hours%20of%20Study,_Torah%20Study%20by%20Day%20and%20by%20Night/r/4)

נכנסו הטייעין, ונשתטחו לפני ר' חייא ור' יוסי, ופרקו המשוא מעל החמורים, והתקינו המאכל. פתח אחד מן הטייעים ואמר, אמרו לנו רבותינו בעלי התורה פסוק זה, אודך לעולם כי עשית, ולא פירש מה היא הטובה שעשה עמו, ועוד ואקוה שמך כי טוב נגד חסידיך, ולגבי אחר אינו כי טוב. אמ' ר' חייא, אודך לעולם כי עשית, על יצירת העולם הכתו' מדבר, כלומ' אודך על העולם הזה שעשית, ואקוה שמך כי טוב נגד חסידיך, ודאי נגד החסידים שמו של הב"ה טוב ולא נגד הרשעים, שמבזין מצותיו ואינן עוסקין בתורה בכל יום. אמ' טוב דברת, אבל אני שמעתי פירוש אחר בסתר, אבל אני מתיירא לגלותו. אמרו לו ר' חייא ור' יוסי, אמרו לנו, שאין התורה ירושה לאדם אחד לבדו אלא לכל ישראל כולם, דכתיב תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב. אמ' להם, יום אחד נכנסתי ללוד, ונסמכתי לכותל של בית אחד שהיה בו ר' שמעון בן יוחאי, ושמעתי מפיו פסוק זה אודך לעולם כי עשית, על עולם אחרון שברא הב"ה הכתוב מדבר, ובאותו עולם היה דוד מחזיק, ואקוה שמך כי טוב נגד חסידיך, שהעולם ההוא נקרא טוב, אימתי נקרא טוב, נגד חסידיך, כדא' חסדי דוד הנאמנים, ולאותו עולם היה מחכה דוד ע"ה. באו ר' חייא ור' יוסי ונשקו על ראשו, ואמרו, מי יכסה עיניך עפר, שמעון בן יוחאי, שאתה יושב במקומך ואתה מרעיש ההרים והגבוהים, ואפי' עוף השמים אתה מרעיש, וכולם שמחים בדיבורך, אוי לו לעולם כשתסתלקת ממנו. תמהו ר' חייא ור' יוסי ושמחו באותם טייעים.


###### Menorat HaMaor, v; On Fixed Hours of Study, Torah Study by Day and by Night 5
[Menorat HaMaor, v; On Fixed Hours of Study, Torah Study by Day and by Night 5](https://torahapp.org/share/book/Menorat%20HaMaor/s/v%3B%20On%20Fixed%20Hours%20of%20Study,_Torah%20Study%20by%20Day%20and%20by%20Night/r/5)

אחר שאכלו, פתח ר' חייא ואמר, למנצח על אילת השחר מזמור לדוד. איילת השחר זו כנסת ישראל, שנקראת איילת אהבים ויעלת חן. וכי איילת השחר היא ולא איילת היום. אלא בוא וראה, בתחלת הלילה כל השערים ננעלו, ועליונים ותחתונים שקטין, והמזיקים שטין בכל העולם, ומחזירין ועוברין על גופות בני אדם, וסובבין את מטותיהם, ורואין דמות פניהם בצלם אלהים, ומתייראים מהם. ונשמות בני אדם עולות למרום, כל אחת ואחת כפי השגתה, ובחצות הלילה הכרוז יוצא במרום ומכריז, ויפתחו השערים, ורוח צפונית מנשבת בכנורו של דוד, ומנגן מאליו. אשריהם הצדיקים המתעוררים משנתם בעת ההיא ומתעסקין בתורה. וכל העוסקין בתורה בעת ההיא נקראו חבירים להב"ה ולכנסת ישראל, ולא עוד אלא שנקראים אחים, שנא' למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך. ובעת הנץ החמה, כרוז עומד במרום ומכריז, ושערים של צד דרום נפתחים, ושערי רחמים נפתחין, והב"ה מקבל שירות ותושבחות שישראל משבחין אותן, והמלאכים משבחין מלמעלה וישראל מלמטה, ומלאכי רחמים שנוטלין תושבחותיהן של ישראל ונותנין אותן לפני הב"ה וכותבין אותן על ספר, והב"ה מושך על ישראל חוט של חסד, ואותו חוט הוא כמו עטרה בראש, בכל אחד ואחד, וייראו מפניו עליונים ותחתונים. ואפי' בזמן שהב"ה יושב על כסא דין, הם נכנסים בשער המלך, ואין מי שימחה בהן, ולא יהיה רשות למדת הדין עליהם, לפי שהם נחתמים בטבעת המלך, והם ניכרים וידועים שהם מהיכל המלך, ושהם ברוכי ה', שנא' (ישעיהו סא, ט) כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה'. אשריהם הצדיקים העוסקים בתורה, ועליהם הכתו' אומר ויאמר אלי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר.


###### Menorat HaMaor, v; On Fixed Hours of Study, Torah Study by Day and by Night 6
[Menorat HaMaor, v; On Fixed Hours of Study, Torah Study by Day and by Night 6](https://torahapp.org/share/book/Menorat%20HaMaor/s/v%3B%20On%20Fixed%20Hours%20of%20Study,_Torah%20Study%20by%20Day%20and%20by%20Night/r/6)

פתח ר' יוסי ואמר, משא דומה אלי קורא משעיר שומר מה מלילה שומר מה מליל. מאי משא דומה. כל הגליות שעברו היה זמנן ידוע, גלות מצרים ארבע מאות שנה, גלות בבל שבעים שנה, והיו מחכין לזמן הגאולה. אבל משא דומה נאמר בשביל גלות אדום, שלא נתבאר קצו, ולפיכך נקרא דומה, כאדם היושב ודומם, ואינו מדבר, ולא מבאר עניינו, דומם, ואין קץ גאולתו ידוע אלא להב"ה שהבטיחנו כמה הבטחות על ידי עבדיו הנביאים שיגאול אותנו ממנו, והקב"ה אומר בשביל גלות זה משא דומה אלי קורא משעיר, קולן של ישראל שמעתי משעיר, ואע"פ שהן לחוצין ביניהם ונפרצין על הארצות ושוכבין על העפר, נותנין קולן בדברי תורה באשמורות הלילה, הה"ד שומר מה מלילה שומר מה מליל, אפי' בליל המועדים יושבין ועוסקין בתורה, כדא' ליל שמורים הוא לה'. אמר שומר אתא בוקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שובו אתיו. שומר, זה הב"ה, כדא' הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. אמ' הב"ה, אם תתעסקו בתורה יומם ולילה, אני אביא לכם הגואל, שנא' (ישעיהו כא, יב) שובו אתיו, תשובו לארצכם ואבנה בית מקדשי ואשכון שכינתי ביניכם. הה"ד ושב ה' אלהיך את שבותך, והשיב לא נאמר אלא ושב ה' אלהיך את שבותך, שישיב ישראל אל ארצם. ושב וקבצך, שישיב את שכינתו לירושלם.


###### Menorat HaMaor, v; On Fixed Hours of Study, Torah Study by Day and by Night 7
[Menorat HaMaor, v; On Fixed Hours of Study, Torah Study by Day and by Night 7](https://torahapp.org/share/book/Menorat%20HaMaor/s/v%3B%20On%20Fixed%20Hours%20of%20Study,_Torah%20Study%20by%20Day%20and%20by%20Night/r/7)

פתח ההוא טייעא ואמר, ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים. בוא וראה, באשמורת האחרונה העליונים והתחתונים מתעוררים לשבח לפני הב"ה, וכל עצי גן עדן משבחין לפניו, כדא' אז ירננו עצי היער מלפני ה' כי בא, ואפי' עוף השמים מצפצפין לפניו שבח, והגבר מצלצל בכנפיו וקורא ומשבח לפני הב"ה, ומעיר אדם להתעסק בתורה. אשריהם הצדיקים ואשרי חלקם שמתעוררין מתנומתן וקמים ממטותיהן בעת ההיא ומתעסקין בתורה בעת ההיא. בעת בקר שערים של דרום נפתחין, ורוח של רפואה יוצאה לעולם, ורוח מזרח מנשבת, והמלך יושב על כסא רחמים, וכל הכוכבים של בוקר כולם משבחים ואומרים שירות לפני הב"ה, הה"ד ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים. אלהים מדת הדין, כדא' עד האלהים יבא דבר שניהם, ר"ל כשהבקר בא וישראל עוסקין בתורה וכוכבי בקר משבחין לפני הב"ה, אז תשבר מדת הדין ולא תעצור כח לעשות דין בישראל, הה"ד ויריעו כל בני אלהים, כדא' רוע התרועעה ארץ.


###### Menorat HaMaor, v; On Fixed Hours of Study, Torah Study by Day and by Night 8
[Menorat HaMaor, v; On Fixed Hours of Study, Torah Study by Day and by Night 8](https://torahapp.org/share/book/Menorat%20HaMaor/s/v%3B%20On%20Fixed%20Hours%20of%20Study,_Torah%20Study%20by%20Day%20and%20by%20Night/r/8)

פתח הטייע השני ואמר, הבקר אור והאנשים שולחו המה וחמוריהם. מאי הבקר אור, בעת בקר טובה באה לעולם, וחסד אלהים מתעורר על הבריות, הה"ד וירא אלהים את האור כי טוב. כשהשמש זורחת הב"ה מגין על בריותיו, כדא' שמש ומגן ה' אלהים חן וכבוד יתן ה' לא ימנע טוב להולכים בתמים. מי ההולכים בתמים, המתעסקים בתורה, כדא' אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה'. כ"ש בר נש דמתגבר בלילה לאשתדלא באוריתא, דהא כל צדיקיא דגנתא דעדן צייתין לקליה וקודשא בריך הוא משתבח ביה ביניהו, דכתי' (שיר השירים ח, יג) היושבת בגנים חבירים מקשיבים לקולך השמיעיני. אמ' הטייע, ועכשו הוא עת רצון, והנה השמש זרחה, והב"ה מגין על ישראל בזכותה של תורה, והתורה מלווה אותנו בדרך, כדא' בהתהלכך תנחה אותך, שלחנו לדרכנו. ברכו אותם ר' חייא ור' יוסי, ונשקו אותם על ראשם, ושלחו אותם לשלום. אמ' ר' חייא לר' יוסי, ברוך השם שתיקן לפנינו דרכנו, ודאי הטייעין אלו הב"ה שלח אותם אלינו. יצאו ר' חייא ור' יוסי והלכו לדרכם. אמ' ר' יוסי, ודאי לבי נקשר באהבת הטייעין האלו, וחכמים הם, ובני תורה הם. אמ' לו ר' חייא, איני תמה על חכמת הטייעין האלו, לפי שבימי ר' שמעון בן יוחאי אפי' עוף השמים מצפצפין חכמות, ודבר זה ידוע בעליונים ובתחתונים.


###### Menorat HaMaor, v; On Fixed Hours of Study, Torah Study by Day and by Night 9
[Menorat HaMaor, v; On Fixed Hours of Study, Torah Study by Day and by Night 9](https://torahapp.org/share/book/Menorat%20HaMaor/s/v%3B%20On%20Fixed%20Hours%20of%20Study,_Torah%20Study%20by%20Day%20and%20by%20Night/r/9)

ועוד גרסי' במדרש יהי אור ר' יהודה ור' יוסי היו יושבין בלילה ועוסקין בתורה. אמ' לו ר' יהודה לר' יוסי, רואה אני שצחות התורה הוא יותר בלילה מביום. אמ' לו, מפני שתורה שבעל פה בלילה היא נדרשת יותר מביום. פתח ר' יוסי ואמר, ולא אמ' איה אלוה עושי נותן זמירות בלילה. בוא וראה, בשעה שמתעוררת רוח צפונית בחצות הלילה, שבט של שלהבת יוצא ומקיש תחת כנפי הגבר, ומצלצל בכנפיו וקורא. ובזמן שהגבר קורא ורואה אותה שלהבת, מביט בה ומזדעזע, ומביט כבוד הב"ה, ועושה רצונו, וקורא לבני אדם, ומעיר לישראל לעסוק בתורה בלילה. ונתן לו הב"ה בינה לידע אימתי הוא חצות הלילה, כדא' או מי נתן לשכוי בינה. ונקרא שכוי מפני שהוא משגיח וצופה ועומד על משמרתו בלילה להעיר ישראל משנתם ולקום לעסוק בתורה, כדא' והמצפה, סכותא, ונקרא גבר מפני שהוא מתעורר בשלהבת של גבורה בחצי הלילה. ובעת ההיא היא רנתה של תורה, כדא' קומי רוני בלילה לראש אשמורות. כשהגבר קורא ובני אדם שוכבין על מטותיהן ואינן קמין לעסוק בתורה, אז מצלצל בכנפיו פעם אחרת וקורא פעם אחרת ואומר, פלוני נזוף מלפני המקום ועזוב מאלהיו, שלא העיר את רוחו להשגיח בכבוד יוצרו. כשהנץ החמה הכרוז מכריז עליו ואומר, ולא אמ' איה אלוה עושי נותן זמירות בלילה. ותורה שלמד אדם בלילה היא נחה ללמוד, ויחכם יותר הלמד בלילה. שנא' (איוב לה, י) ולא אמ' איה אלהי עושי נותן זמירות בלילה, וסמיך ליה מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו. ד"א ולא אמ' איה אלוה עושי, עשני מיבעי ליה, מהו עושי. אלא בשעה שאדם קם בחצי הלילה ועוסק בתורה, כשיאיר הב"ה את המלאכים מתקנין מעשיו ומושכין עליו חוט של חסד וינצל מכל רע, ויאיר אורו בעליונים ובתחתונים. ר' יהודה אמר, אנא שמענא דאמ' ר' אבא פסוק זה עושי, עושה לי מיבעי ליה, מהו עושי. בשעה שאדם קם בחצי הלילה ועוסק בתורה, כשיאיר היום מתעורר אברהם אבינו ע"ה באותו החוט שלו, דכתי' בו אם מחוט ועד שרוך נעל, והב"ה וכנסת ישראל מתקנין מעשיו, וכאלו הב"ה עושה אותו בכל יום בריה חדשה, הה"ד איה אלוה עושי, כאלו הב"ה עושה אותו חדש בכל יום ויום. הב"ה עושה את ישראל בריה חדשה בכל יום בזכות התורה שעוסקין בה בלילה, שנא' (תהלים קמט, ב) ישמח ישראל בעושיו, ר"ל לעתיד. וזה טעם דכתי' (תהלים קמט, ג) יהללו שמו במחול וגו', כי רוצה ה' בעמו וגו', וכתי' (תהלים קמט, ה) ירננו על משכבותם, רוממות אל בגרונם, שהיא התורה.


###### Menorat HaMaor, v; On Fixed Hours of Study, Torah Study by Day and by Night 10
[Menorat HaMaor, v; On Fixed Hours of Study, Torah Study by Day and by Night 10](https://torahapp.org/share/book/Menorat%20HaMaor/s/v%3B%20On%20Fixed%20Hours%20of%20Study,_Torah%20Study%20by%20Day%20and%20by%20Night/r/10)

[ר'] חזקיה [היה] יושב לפני ר' יצחק. קמו בחצות הלילה לעסוק בתורה. פתח ר' יצחק ואמר, שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות. מי הם עבדי ה', המאמינים בו ובתורתו, הקמים בחצות לילה לעסוק בתורה, ויודעין לייחד שמו של הב"ה כראוי. בוא וראה, בשעה שאדם קם בלילה לעסוק בתורה, כשרוח צפונית מנשבת, אותה איילת מתעוררת ומשבחת להב"ה. ואיילת זו היא שאמ' דוד ע"ה ברוח הקדש למנצח על איילת השחר, ר"ל כח הנשמה העליונה שהיא מתעוררת בשחר ומשתדלת להשיג קצת מגבורת הב"ה. ולפיכך כח זה נקרא איילת, כמו יש לאל ידי, וכמו כגבר אין איל. וכשאיילה זו קמה לשבח לפני הב"ה, כמה אלפים וכמה רבבות משבחין עמה לפני הב"ה. אשריהו מי שזוכה לקום בחצי הלילה לעסוק בתורה, לפי שהב"ה מאזין אליו, וכל אכלוסי מעלה שמשבחין לפני הב"ה מתחברים עם אותם שעוסקין בתורה בלילה ומקשיבים לקולם, כמו שנא' (שיר השירים ח, יג) היושבת בגנים חבירים מקשיבים לקולך השמיעיני, וכולם מכריזין עליהם ואומרים, הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות, ואומרים להם, אתם ברכו את ה', אתם שבחו את ה', אתם הללו למלך מלכי המלכים הב"ה, אתם שימו עטרה בראש המלך. ד"א אילת השחר זו תורה, כדא' אילת אהבים ויעלת חן. כשאדם קם בחצי הלילה ועוסק באיילת השחר, שהיא התורה, אז מתעטרת ואומרת לפני הב"ה, ראה באיזה בנים באתי לפניך, ראה באי זה בנים נתעטרתי לפניך. ומי הם הבנים הללו שכל השבח הזה להם, והיא אומרת העומדים בבית ה' בלילות, אלה נקראים עבדי ה', אלה הם ראויים לברך את ה', וברכתם ברכה שלימה וקדושה, שנא' (תהלים קלד, ב) שאו ידיכם קדש וברכו את ה'. ואדם הזוכה לזה מה מכריזין עליו, יברכך ה' מציון עושה שמים וארץ.


###### Menorat HaMaor, v; On Fixed Hours of Study, Torah Study by Day and by Night 11
[Menorat HaMaor, v; On Fixed Hours of Study, Torah Study by Day and by Night 11](https://torahapp.org/share/book/Menorat%20HaMaor/s/v%3B%20On%20Fixed%20Hours%20of%20Study,_Torah%20Study%20by%20Day%20and%20by%20Night/r/11)

וגרסינן במ' מנחות בפ' הרי עלי עשרון, שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות. אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בלילה, מעלה עליהם הכתו' כאלו עוסקין בתורה בעבורה.


###### Menorat HaMaor, v; On Fixed Hours of Study, Torah Study by Day and by Night 12
[Menorat HaMaor, v; On Fixed Hours of Study, Torah Study by Day and by Night 12](https://torahapp.org/share/book/Menorat%20HaMaor/s/v%3B%20On%20Fixed%20Hours%20of%20Study,_Torah%20Study%20by%20Day%20and%20by%20Night/r/12)

ועוד גרסי' במדרש יהי אור ר' שמעון היה מהלך בדרך והיה עמו ר' יהודה ור' יוסי ור' חזקיה. פתח ר' שמעון ואמ', טרף נתן ליראיו יזכור לעולם בריתו. טרף נתן ליראיו, אשריהם הצדיקים לפי שהם יראי ה', שכל ירא השם נקרא מאנשי ביתו של הב"ה, ועליו נאמר אשרי איש ירא את ה' במצותיו חפץ מאד. מהו טרף נתן ליראיו, כדא' ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחוק לנערותיה. מכאן למדנו שכל אדם שעוסק בתורה בלילה וקם בחצות לילה לעסוק בתורה, בשעה שעליונים מתקנים ביתו של הב"ה בתושבחות, הוא משתתף עמהם, וכאלו הוא מאנשי בית המלך ומרואי פניו, ונותנין לו בכל יום ויום מתכשיטי המלכות העליונה, ה"ה ותתן טרף לביתה. ר"ל המשתתף עם כנסת ישראל, ועוסק בתורה בלילה, והזוכה לטרף ההוא שהב"ה נותן ליראיו, הב"ה זוכר אותו לטובה לעולם הבא, שנא' (תהלים קיא, ה) טרף נתן ליריאיו יזכור לעולם בריתו.


###### Menorat HaMaor, v; On Fixed Hours of Study, Torah Study by Day and by Night 13
[Menorat HaMaor, v; On Fixed Hours of Study, Torah Study by Day and by Night 13](https://torahapp.org/share/book/Menorat%20HaMaor/s/v%3B%20On%20Fixed%20Hours%20of%20Study,_Torah%20Study%20by%20Day%20and%20by%20Night/r/13)

וגרסי' בואלה שמות רבה ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה. לחם לא אכל, אבל אכל מלחמה של תורה, ומים לא שתה, [אבל] מימיה של תורה [שתה], והיה למד תורה ביום ושונה אותה בלילה בינו לבין עצמו. ולמה היה עושה כך, אלא ללמד את ישראל שיהו עוסקין בתורה ביום ובלילה. וגרסי' בסיפרי לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה. והלא דברים קל וחומר, ומה יהושע, שנא' בו (דברים לד, ט) ויהושע מלא רוח חכמה, נאמר בו והגית בו יומם ולילה, שאר כל בני אדם עא"ו. וגרסינן בפרק תפלת השחר ובפסיקתא חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך. ר' פנחס בשם ר' אלעזר בן מנחם אומר, ומה היה דוד עושה, היה נוטל נבל וכנור ונותנן במראשותיו, ועומד בחצי הלילה ומנגן בהם, והיו חבירי [ישראל] שומעין ואומרין, ומה אם דוד המלך עוסק בתורה, אנחנו על אחת כמה וכמה. נמצאו כל חבירי ישראל עוסקין בתורה. אמ' ר' לוי, חלון היתה על גבי מטתו של דוד, פתוחה לצפון, והיה הכנור תלוי כנגדה, והיתה רוח צפונית יוצאה בחצי הלילה ומנשבת בו, והיה הכנור מנגן מאליו, הה"ד והיה כנגן המנגן, מלמד שהיה הכנור מנגן מאליו, והיו כל ישראל שומעין את קולו ואומרים, ומה אם דוד מלך ישראל עוסק בתורה, אנו על אחת כמה וכמה. נמצאו כל ישראל עוסקין בתורה. הוא שדוד המלך אומר, עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר, איתעיר איקרי מן קודם איקריה דברי, דלית איקרי חשיב כלום קודם איקריה דברי. אעירה שחר, אנא הוינא מעורר שחרא ולית שחרא מעוררני. והיה יצר הרע מרגיזו ואמ' לו, דוד, דרכם של מלכים להיות ישנים עד שלש שעות, ואתה אומר חצות לילה אקום להודות לך, והיה דוד אומר, על משפטי צדקך. וגרסי' בפרק קמא דמסכת חגיגה נפק ר' יוחנן לבי מדרשא ודרש, ואותי יום יום ידרשון. וכי ביום דורשין להב"ה ובלילה אין דורשין אותו. אלא לומר לך, כל העוסק בתורה יום אחד לשמה, מעלה עליו הכתוב כאלו למד כל השנה כולה.


###### Menorat HaMaor, v; On Fixed Hours of Study, Torah Study by Day and by Night 14
[Menorat HaMaor, v; On Fixed Hours of Study, Torah Study by Day and by Night 14](https://torahapp.org/share/book/Menorat%20HaMaor/s/v%3B%20On%20Fixed%20Hours%20of%20Study,_Torah%20Study%20by%20Day%20and%20by%20Night/r/14)

והתורה שלומד אדם בלילה מתקיימת בידו יותר מן התורה הנלמדת ביום, שנ' קומי רני בלילה לראש אשמורות, וכתי' (משלי לא, טו) ותקם בעוד לילה. ויותר מכלן הנלמדת ביום ובלילה, שנאמר (שמות לד, כח) ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה. לכך התקינו רז"ל שיהיו המשניים יושבין בבקר ובערב, לקיים קרא דכתי' (יהושע א, ח) לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה. וגרסי' במ' סנהדרין בפרק חלק, א"ר אלעזר, כל בית שאין דברי תורה נשמעין בו בלילה אש אוכלתו, שנא' (איוב כ, כו) כל חושך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נופח ירע שריד באהלו, ואין שריד אלא תלמיד חכם, שנא' (יואל ג, ה) ובשרידים אשר ה' קורא. וגרסי' בתוספתא מתשעה באב עד חג שבועות דלא מוסיף יוסיף, פי' מי שאינו מוסיף בלימודו בלילה יכרת, לפי שהלילות ארוכות, ולפיכך צריך אדם להוסיף בלימוד בלילה. ויש להם סמך מפסוקים מן לילה עד לילה. פי' מט' באב, שקורין באיכה קומי רני בלילה, עד חג שבועות, שקורין בספר רות ליני הלילה. מט' באב קומי רני בלילה, לפי שהלילות ארוכות, קום משנתך והוסיף בלימודך, ובחג השבועות ליני הלילה, לפי שהלילות קצרות אין אדם יכול ללמוד בלילה כל כך, עד ט' באב, שמתחילין הלילות להאריך.