## Midrash Lekach Tov on Lamentations Chapter 1

###### Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:1:1
[Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov%20on%20Lamentations/r/1:1:1)

**איכה.** אמ' ירמיהו משה ראה את ישראל רבים ככוכבים השמים ואמר עליהם (דברים א יג) איכה אשא לבדי טרחכם (דברים י׳:ד׳) י"י אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרוב ועכשיו הם יושבים כאבל וקונן עליהם איכה אמר ירמיהו הנביא אֵי כה איה הבטחה שאמ' הש' לאברהם אבינו (בראשית טו ה) הבט נא השמימה וספור הכוכבים אם תוכל לספר אותם ויאמר לו כה יהיה זרעך איה כה שנאמר לאבינו יעקב (שמות יט ג) כה תאמר לבית יעקב וגו' ולמה נאמרו קינות באל"ף בי"ת כדי שיהיו נגרסים בפי המקוננים ד"א למה לקו ישראל באל"ף בי"ת הם עברו מאל"ף ועד תי"ו לפיכך לקו מא' ועד תי"ו תדע לך שהרי אלות שבמשנה תורה מן וי"ו עד ה"א שנ' (דברים כח טו) והיה אם לא תשמע עד ואין קונה שהרי כ"ד פסוקים וכ"ב אותיות מנין אל"ף בי"ת ס"א למה לקו באל"ף בי"ת אמ' הש' (ויקרא כו מג) יען וביען במשפטי מאסו אני אמרתי לברכם מא' ועד תי"ו שנ' (ויקרא כו ג, לג) אם בחוקותי עד קוממיות והם סרחו ולקו מא' ועד תי"ו.


###### Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:1:2
[Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:1:2](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov%20on%20Lamentations/r/1:1:2)

**ישבה.** דמה את ישראל לאשה וקרא עליה לשון נקבה ישבה אמ' השם אני אמרתי (הושע ב כב) וארשתיך לי באמונה אתי מלבנון כלה ועכשיו תשבי בדודה אני אמרתי (ויקרא כה יח) וישבתם על הארץ לבטח ועכשיו (ישעיה ה ח) והושבתם לבדכם בקרב הארץ בדד אני אמרתי (דברים לג כח) וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב ועכשיו בדד יהיה מושבה כענין שנ' (ויקרא יג מו) בדד ישב מחוץ למחנה מושבו. בדד. על עסק עשרת הדברות שעזבתם. מנין בדד תחת שהיו ככוכבי השמים לרוב עכשיו ישבה בדד.


###### Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:1:3
[Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:1:3](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov%20on%20Lamentations/r/1:1:3)

**העיר רבתי עם.** העיר זו ירושלים וכן הוא אומ' (תהלים מח ט) בעיר י"י צבאות בעיר אלהינו אמר ירמיהו עיני ראו ולא זר העיר שראיתי בעיני שהיתה רבתי עם. רבתי יו"ד יתירה כמו המשפילי המגביהי לפי שאות יו"ד הוא ייפוי הלשון בין בתחלת התיבה בין בסוף התיבה בתחלת התיבה כמו (שמות טו א) אז ישיר (יהושע ח ל) אז יבנה יהושע (תהלים קו יט) יעשו עגל בחורב וכל אלו וכל כיוצא בהם פירושם בלא יו"ד ובסוף התיבה (איוב לח כד) עלי ארץ וכמו אלו שאמרנו (תהלים קיג ו) המשפילי והמגביהי בא וראה מה כתו' בבית הראשון (מ"א ח ס"ג) ויזבח שלמה את זבח הלשמים אשר זבח ליי" בקר כ"ב אלף וצאן ק"כ אלף ותנן הפר קרב בכ"ד אלף כהנים והאיל קרב בי"א אלף כהנים. ואם הכהנים כך י"ב שבטים על אחת כמה וכמה שלא היה להם מנין וכן הוא או' (מ"א ד ב) יהודה וישראל רבים כחול וגו' ובבית שני אז"ל אגריפס המלך בקש לעמוד על מנין של ישראל ואמ' לכהנים הפרישו כוליא מכל פסח ופסח והפרישו לו ת"ר אלף זוגות כליות כפלים מיוצאי מצרים חוץ מטמא ושהיה בדרך רחוקה ואין לך כל פסח ופסח שלא היה בו יותר מעשרה במשכת (במכסת) נפשות. ואם תאמר והלא הכליות היו עולין לגבוה והיכי עביר הכי אלא לא הפרישו כליות ממש וכנגד הכליות היו לוקחין אבנים כנגדן והביאון למלך.


###### Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:1:4
[Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:1:4](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov%20on%20Lamentations/r/1:1:4)

**היתה כאלמנה.** שהיא יושבת עגומה ועגונה ממתנת בעלה שהניחה והלך לו בדרך רחוקה ולא אלמנה ממש וכן הוא או' (ירמיה נא ה) כי לא אלמן ישראל ויהודה מאלהיו כשם שנ' (הושע ה י) בישראל היו שרי יהודה כמשיגי גבול כנגד מעשיהם היתה פורענותם דאמר ר' אבהו הם לא פילשו אחר מדת הדין שנא' (במדבר יא א) ויהי העם כמתאוננים (הושע ד טו) כי כפרה סוררה ומדת הדין לא פלשה אחריהם שנ' היתה כאלמנה ולא אלמנה ממש.


###### Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:1:5
[Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:1:5](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov%20on%20Lamentations/r/1:1:5)

**רבתי בגוים.** מלשון (ירהיה מא א) ורבי המלך וכן (אסתר א כ) כי רבה היא מלמד שהיו ישראל גדולים בעיני האומות ושרי המדינות. ס"א רבתי בגוים בחכמות כענין שנ' (מ"א ה י) ותרב חכמת שלמה.


###### Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:1:6
[Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:1:6](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov%20on%20Lamentations/r/1:1:6)

**שרתי.** בתורה כענין שנא' (משלי ח ט"ז) בי שרים ישורו תני ר' חגי בשם ר' יוסף כל מקום שהולך ירושלמי היו מושבין אותו בקשיתרא לשמוע חכמתו והיא היתה למס תחת שהיו האומות ומלכיהם נותנין מס לישראל עכשיו היתה למס הם נותנין להם מס וכן אנו מוצאין משלמה דכתי' וכל הארץ מבקשים את פני שלמה לשמוע את חכמתו אשר נתן אלהים בלבו והמה מביאים איש מנחתו כלי כסף וכלי זהב ועתה למס נותנין מס למלך אשור מדרש היתה למס תחת סמל הקנאה שהיו משתחוים לו ועל שעברו על תנאי סיני חושבניה דדין כחושבינה דדין על כן היו למס.


###### Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:2:1
[Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov%20on%20Lamentations/r/1:2:1)

**בכה תבכה בלילה.** על חרבן ראשון ועל חרבן שני בכה על ציון תבכה על ירושלים בכה על גלות ישראל תבכה על גלות יהודה בכה תבכה בוכה ומבכה אחרים עמה. בלילה אמר ר' יוחנן על עסקי לילה בכתי' (במדבר יד א) ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה הוא הוא הלילה ערב ט' באב היתה אמ' הש' אתם בכיתם בכות חנם אני אקבע לכם לדורת. ד"א בלילה שכל הבוכה בלילה קולו נשמע למרחוק. ד"א ולמה בלילה לפי שהיו קולן הולך למרחוק ומעשה באשה אחת שהיתה שרויה בשכונת רבן גמליאל והיה לה בן תשחורת ומת והיתה בוכה בלילות והיה ר' גמליאל שומע קולה ונזכר לו חרבן בית המקדש והיה בוכה עמה עד שנשרו ריסי עיניו וכיון שהרגישו התלמידים עמדו ופנו אותה משכונתו. ד"א בלילה כאשה חשובה שהיא מתביישת לבכות ביום ובוכה מפני השכנים והיא בלילה. ודמעתה על לחיה מכאן אתה מוצא כשנכנסו גוים לירושלים היו תופשין הבחורים וכופתין את ידיהם לאחוריהם והיו בוכים והדמעות יורדות מעיניהם ולא היו יכולין לקנחם. והיו נקשרות על לחייהם ונעשין כצרבת וכן הוא אומ' (ישעיה כב ג) כל קציניך נדדו יחד מקשת אוסרו שהיו מתירין יתידי קשתותיהם ואוסרין בהם בחורי ישראל לכך נאמ' על לחיה. אין לה מנחם מכל אהביה אין מי שידבר לה דברים ניחומין כל רעיה בגדו בה. כשאדם בעושר ובטובה כל העולם אוהבין אותו וכשנתפש בייסורין אינו מוצא אהובים וכן הוא אומ' (משלי יט ז) כל אחי רש שנאוהו אף כי מרעהו רחקו ממנו.


###### Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:3:1
[Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov%20on%20Lamentations/r/1:3:1)

**גלתה יהודה מעני ומרוב עבודה.** אינו דומה גלות יהודה לגלות האומות שאומות העולם בגלותן אוכלים ומשמחין עם שוביהם אבל ישראל אינו כן אלא מסוגפין ברעב ובצמא ובעירום ובחוסר כל. ס"א גלתה יהודה מעני אחר שנאבד עשרם וכבודם אחרי כן גלו. ס"א גלתה יהודה מעני כלומ' בעוני וברוב עבודה ודומה לו (ויקרא ח לב) הנותר בבשר ובלחם והוא מבשר ומלחם. ומרוב עבודה על שהיו משעבדין באחיהם שלא כתורה ס"א על שלא עבדו להקב"ה כדכתי' (דברים כח טז) תחת אשר עבדת את י"י אלהיך בשמחה. היא ישבה בגוים ר' יהודה בר ר' נחמן בשם ר' שמעון בן לקיש או' אלו מצאה מנוח לא היתה חוזרת כענין שנ' (בראשית ח ט) ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה. כל רודפיה השיגוה בין המצרים. אלו ימים שבין י"ז בתמוז לט' באב שבהם קטב מרירי שולט ואמר ר' יוחנן כולו מלא עינים וקליפין שערות ועין אחת קבועה בלבו וכל הרואה אותו נופל ומת ומעשה בחסיד אחד שראה אותו ונפל ומת ואינו נמצא אלא בצל הסמוך לחומה. ס"א בין המצרים כענין שהדביקו את צדקיהו בערבות הירדן דכתי' (ירמיה מב ח) וירדפו חיל כשדים אחרי המלך וישיגו אותו בערבות יריחו וכל חילו נפוצו מעליו.


###### Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:4:1
[Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov%20on%20Lamentations/r/1:4:1)

**דרכי ציון אבלות.** שהיו ישראל עולין לרגל ג' פעמים בשנה בשמחה והיו עושין להם סכות סכות בכל מקום ומקום כדי שלא יכה עליהם השרב והשמש כמו שנ' (תהלים מב ה) אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי ועכשיו אבלות שעלו באותן הדרכים קמשונים וחרולים. כל שעריה שוממין שאין מי שנכנס ויצא בהן. כהניה נאנחים שאין מי שנותן להם מתנות כהונה. בתולותיה נוגות ר' יהודה בר ר' סימון או' אלו תלמידי חכמים שהם כבתולות ונעשו עגונות ואין עוסקין בתורה מרוב הדוחק. והיא מר לה זו כנסת ישראל.


###### Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:5:1
[Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov%20on%20Lamentations/r/1:5:1)

**היו צריה לראש.** אמר ר' הלל בן ברכיה כל המציק להם לישראל נעשה ראש וכן הוא או' (ישעיה ח כג) כי לא מועף לאשר מוצק לה בא וראה שנבוכדנצר נקרא שפל אנשים לאחר שכבש את ירושלים נתגאה שהיה גדול כענין שנ' (דניאל ה כ) ובדי דים לבביה והשליטו השם על כל העעולם ונקרא דאש דכתי' (דניאל ב לח) אנת הוא ראשא די דהבא. אויביה שלו שאומות העולם יושבין בשלוה הלא תראה עד שלא חרבה ירושלים לא היו מדינות תרינוס כלום ומשחרבה ירושלים נעשית קיסרין ומטרופולין של מלכים. ואם רצונך לדעת היאך נלכד בית שני הבא מכאן ג' שנים ומחצה עשה אספיסיינוס מקיף את ירושלים ועמו ד' דוכסין וכו'. כי י"י הוגה מלשון הגיגה כי דבר י"י להביא עליו כל אלו הצרות. על רוב פשעיה לפיכ' עולליה הלכו שבי לפני צר שהיו מנהיגין את השביה לפניהם לרגל כענין שנ' (תהלים קלז א) על נהרות בבל שם ישבנו מכלל שעד עתה לא ישבו.


###### Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:6:1
[Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov%20on%20Lamentations/r/1:6:1)

**ויצא מן בת ציון כל הדרה.** כיון שעולליה הלכו בשבי לפני צר מיד יצאת ממנה כל הדרה שיצאת שכינה עמהם כענין שנ' (ישעיה ח כג) זה הדור בלבושו. היו שריה בבאילים לא מצאו מרעה. אמר ד' אבהו כשישראל רכים משולים כצאן כענין שנ' (יחזקאל לד לא) ואתנה צאני צאן מרעיתי וכשהן קשין משולים לאיילים כענין שנ' היו שריה כאיילים מה איילים בשרב הם עייפים ואינם סובלים כח החמה כך לא היו ישראל יכולין לסבל עול האומות שנ' וילכו בלא כח לפני רודף. רודף מלא מלמד שנתמלאת גבורת הרודפין עליהן כענין שנ' (ירמיהו ה׳:ט״ז טש) אשפתו כקבר פתוח כלם גבורים ואו' (ישעיה ה כח) אשר חציו שנונים וכל קשתותיו דרוכות וגו' אין עיף ואין כושל בו. אמר ר' יהודה בזמן שישראל עושין רצונו של מקום הם מוסיפין כח דכתי' (תהלים ט יד) באלהים נעשה חיל ואמ' (ישעיה מ לא) וקויי י"י יחליפו כח ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום גרמינן. וילכו בלא כח לפני רודף. אמר ר' אחא כשם שגלו ברודף מלא כך עתידין ליגאל בגואל מלא דכתי' (ישעיה נט כ) ובא לציון גואל.


###### Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:7:1
[Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov%20on%20Lamentations/r/1:7:1)

**זכרה ירושלם ימי עניה ומרודיה.** בימי עניה זכרה מרודיה שמרדה בשם. ס"א מרודיה כמו (ישעיה נח ז) ועניים מרודים תביא בית כלומ' ענייתה וירידתה מן הכבוד שהיתה בה זכרה אתה וכן הוא א' כל מחמדיה אשר היו מימי קדם רבנן דתמן אמרי כד תספין כלה תדכר יומי משתותה ורבנן דהכא אמרי כד יוסף רוי במצרים הוה מדכר שלותיה בבת אבוהי. בנפל עמה ביד צר ואין עוזר לה היינו דאמרי אינש נפל תורא סגיאו טבחי כל העולם כולו היו יריאין לשלוח יד בירושלים והכל עוזרין לה כיון שנפלה ביד צר אין עוזר לה. ראוה צרים אלו צרי יהודה ובנימין. שחקו על משבתיה כלומ' שהיו משבתים ממלכותם ומכבוד הראשון רבנן אמרי אם היה אחד בא לשמר שבת מישראל היו משחקים עליו והיו או' לו בארצכם לא הייתם שבתין את השבת ועתה אתם שובתין בארצנו והיו מכים אותו לחלל את השבת.


###### Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:8:1
[Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:8:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov%20on%20Lamentations/r/1:8:1)

**חטא חטאה ירושלם.** חטאה בכפל לקתה שנ' (ישעיה מ ב) כי לקחה מיד י"י כפלים בכל חטאתיה. ס"א חטא חטאה ירושלם חטא גדול חטאה ירושלם וכן הוא או' (יחזקאל ט מ) עון יהודה גדול מאד. ס"א השם אמר להם בשעת מתן תורה (שמות כ כ) בעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו ועל שחטאה. על כן לנדה היתה וכן הוא אומ' (הושע ט יז) ויהיו נודדים בגוים. כל מכבדיה הזילוה לשעבר היו מביאין מנחות ותשורות לירושלם ועכשיו הזילוה ושרפו את בית י"י ואת בית המלך. כי ראו ערותה. כי ראו קלקולה. גם היא נאנחה שלא היה להם כח לדבר בפני האומות וכן אמ' דוד (תהלים לט י) נאלמתי ולא אפתח פי כי אתה עשית. ותשב אחור. אחור מן המלכות. ס"א ותשב אחור אין לך יום שאינו קשה מחבירו וכן הוא אומ' (ירמיה ז כד) ויהיו לאחור ולא לפנים.


###### Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:9:1
[Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:9:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov%20on%20Lamentations/r/1:9:1)

**טומאתה בשוליה.** זה הוא תופת וגי בן הנום שהוא בשולי ירושלם שהיו שורפין שם את בניהם ואת בנותיהם לשעירים. לא זכרה אחריתה אין זכירה אלא על דבר שעבר וכן אמ' ירמיה לא זכרה ירושלים ברית אלהיה שאמ' לה (דברים יח י) לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש לפיכך אחריתה לא זכרה. ותרד פלאים סופה שהיא יורדת פלאים וכן הוא אומ' (איכה ב א) השליך משמים ארץ ויש או' לא זכרה כמו לא ידעה מה תהא אחריתה ודומה לו (תהלים קט טז) יען אשר לא זכר עשות חסד לפ' ותרד פלאים מדרגות מדרגות ירדה כענין שנ' (ישעיה כו ו) ישפילנה ישפילה עד ארץ תרמסנה רגל. ס"א פלאים. פלאים היו בעיני האומות היאך ירדה וכן הוא אומ' (ירמיה ל יז) ציון היא דורש אין לה כל מקום שנ' אין סופה להיות לה כענין (בראשית יא ל) אין לה ולד סופה היה לה. וראה י"י את עניי כי הגדיל אויב וכמה הגדיל נכנס בבית קדש הקדשים ויצא והכתי' אומ' (תהלים עד ט) אותותינו לא ראינו מקום שישראל לא היה להם רשות ליכנס נכנסו אומות העולם.


###### Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:10:1
[Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:10:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov%20on%20Lamentations/r/1:10:1)

**ידו פרש צר על כל מחמדיה.** אלו עמון ומואב שנ' בהן (דברים כג ד) לא יבא עמוני וגו' כיון שראתה עמוני ומואבי שנכנסו בהיכל י"י מיד תשש כחה ושאר האומות פשטו ידיהם על כל מחמודיה ומנין לנו שעמון ומואב שמחו באידם של ישראל שנ' (יחזקאל כה ג) כה אמר י"י אלהים יען אמרך האח אל מקדשי כי נחל ואל אדמת ישראל כי נשמה ואל בית יהודה כי הלכו בגולה לכך נאמ' ידו פרש צר. כל האמות היו בוזזים כסף וזהב ועמון ומואב היו פורשים ידיהם בספר תורה לשורפו על שכתו' בו לא יבוא עמוני ומואבי בקהל י"י לפיכך ד' נביאים חתמו גזר דינם ישעיה ירמיהו צפניה ויחזקאל. ישעיה אמ' (ישעיה טו א) משא מואב כי בליל שודד ער מואב ירמיה אמ' (ירמיה מט כ) לכן הנה ימים באים נאם י"י והשמעתי אל רבת בני עמון יחזקאל אמר (יחזקאל כה יא) במואב אעשה שפטים צפניה אמ' (צפניה ב ט) כי מואב כסדום תהיה ובני עמון כעמורה.


###### Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:11:1
[Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:11:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov%20on%20Lamentations/r/1:11:1)

**כל עמה נאנחים וגו'.** וכן הוא אומ' (ירמיה נב ו) ויחזק הרעב בעיר ולא היה לחם לעם הארץ. נתנו מחמודיהם באוכל להשיב נפש. שכל אחד ואחד היה נוטל בידו כסף וזהב והולך בשוק למצוא אוכל להשיב נפש כיון שאינו מוצא היה מפזר אותו כענין שנ' (יחזקאל ז יט) כספם בחוצות ישליכו וזהבם לנדה יהיה כספם וזהבם לא יוכל להצילם. ראה י"י והביטה כי הייתי זולל הזלה. בעיני האומות.


###### Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:12:1
[Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:12:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov%20on%20Lamentations/r/1:12:1)

**לא אליכם כל עוברי דרך.** כל מי שעבר על דרכה של תורה לא בא עליו כזה הענין ועוד כפשוטו כאדם כמספר צרתו לחבירו והוא אומ' לבד מינן כן וכן בא לו. הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאובי הביטו וראו הקרובים והרחוקים אם יש מכאוב כמכאובי לא דקדק עם אומה כמו שדקדק עמי. אשר עולל לי כענין שנ' (ירמיה ו ט) עולל יעוללו כגפן. אשר הוגה י"י ביום חרון אפו. הא אם עשו תשובה היו מקובלין.


###### Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:13:1
[Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:13:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov%20on%20Lamentations/r/1:13:1)

**ממרום שלח אש בעצמותי.** כענין שנ' (יחזקאל י ב) ויאמר אל האיש לבוש הבדים ויא' בא אל בינות לגלגל וגו' וכתב וישלח הכרוב את ידו מבינות לכרובים אשר ב' הכרובים וישא ויתן אל חפני לבוש הבדים ויקח ויצא ויאמר ויאמר ב' פעמים למה מלמד שהמלאכים נכונים איש ממחיצת חבירו וכשאמ' לו השם לגבריאל למלא חפניו גחלי אש חזר ואמ' לו גבריאל לכרוב לתת לו מן הגחלים שבינותיו וכן מצינו שהכרובים יש להם ידים כענין שנ' (יחזקאל י כא) וידי אדם (מ)תחת כנפיהם. וירדנה מלשון שליטה כלומ' אם לא שלח אש ממרום לא היה שולט בו אש האומות. וירדנה ותשלטנה האומות יו"ד במקום תי"ו ויהיה כמו ותרדנה ודומה לו. ד' מלכיות מגוי יעמודנה והוא כמו תעמודנה. ס"א וירדנה מלשון הרודה פת מן התנור כלומ' אחר ששלח אש בעצמותי נפחם במקום ועקרם. פרש רשת לרגלי. פרש האומות כמו הרשת שהעופות ניצודין בו. השיבני אחור מכל הטובות (דניאל ח כב) בענין שנ' (ירמיה ז כד) ויהיו לאחור ולא לפנים אחור מן הנבואה וכהונה ומלוכת. נתנני שוממה מצפה דור אחד דור עצובה ועלובה.


###### Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:14:1
[Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:14:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov%20on%20Lamentations/r/1:14:1)

**נשקד.** ענינו לפי מקומו נקשר או נתחבר. עול פשעי בידו. מלשון שקידה שהיה השם שוקד עול פשעי והיו כלם חתומים לפניו לפיכך נשתרגו עלו על צוארי. ס"א נשקד ד' תחת ר' כמו רודנים דודנים להתגרד להתגרר ויהיה פירושו מלשון סקירה כי סוקר היה השם עול פשעי כמו סוקרא לשון משנה לסוקרו בסיקרא. ישתרגו כלומ' יסתבכו שריגות שריגות עלו על צוארי עלו בבל וכשדים מדי ופרס יון ומקדון. הכשיל כחי אמר ר' תנחום בר' חייא ד' דברים מתישין את הכח עון ודרך ותענית ומלכיות עון דכתי' (תהלים לא יא) כשל בעוני כחי דרך דכתי' (תהלים קב כד) ענה בדרך כחי תענית דכתי' (תהלים לה יג) עיניתי בצום נפשי מלכיות דכתי' ישתרגו עלו על צוארי הכשיל כחי. לוא אוכל קום. לוא מלא בוי"ו כלומ' לא אוכל לקום אלא לחכות לו שנ' (ישעיה ל יח) אשרי כל חוכי לו וכן הוא או' (עמוס ה ב) נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל כלומ' אחרי הגלות הזה האחרון לא יוסיף עוד גלות אחרת.


###### Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:15:1
[Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:15:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov%20on%20Lamentations/r/1:15:1)

**סלה כל אבירי יי'.** פירושו מקרבי ב' תחת מ' כמו שאמ' בפסוק גלתה יהודה מעוני. סלה כמו (ישעיהו סב י) סולו סולו המסילה והוא שהוציא וסילק השם את החכמים ואת הגבורים ואחרי כן קרא עליהם מועד וכן הוא או' (ישעיהו נז א) כי מפני הרעה נאסף הצדיק. קרא עלי מועד זימן השם עלי זמן כענין שנ' (ירמיה ב כד) כל מבקשיה לא ייעפו בחדשה ימצאונה זה חדש אב. גת דרך י"י לבתולת בת יהודה כשם שבגת בוססים את הענבים ויינם זב מהם כך הביא השם את האומות על ישראל והיו בוססין אותם. ודמם היה נשפך כמים כענין שנ' (תהלים עט ג) שפכו דמם כמים סביבות ירושלים ואין קובר ד"א סלה רמס כמו סלוה כמו ערמים.


###### Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:16:1
[Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:16:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov%20on%20Lamentations/r/1:16:1)

**על אלה אני בוכיה.** על דמם של צדיקים שנשפך אני בוכיה לפי שהעושר והכבוד יש לו תשלומין שנ' (ישעיה ס יז) תחת הנחשת אביא זהב אבל תחת דמם של צדיקים אין להם תשלום להביא תחתיהם שאפי' כל האומות היו נשחטין תחת צדיק אחד אין דיי וכן הוא אומ' (יואל ד כא) ונקיתי דמם לא נקיתי ועליהם אמ' ירמיה על אלה אני בוכיה. אז"ל בחורבן בית שני מלא אספסיינות הרשע ג' ספינות מגדולי ישראל אנשים ונשים וטף להעמידן בקלון ברומי כיון שירדו לים אמרו לא דיינו שהכעסנו את אלהינו בארצנו ובבית מקדשו אלא בחוצה לארץ אנו הולכים להכעיסו אמרו לנשים רוצות אתם לכך אמרו להם לא ואמרו ומה אלו שדרכן לכך אינן רוצות בכך אנו על אחת כמה וכמה אמרו אם משליכין אנו עצמנו בים יש לנו חלק לעולם הבא האיר השם בעיניהם הפסוק הה אמר י"י מבשן אשיב אשיב ממצולות ים הספינה הראשונה אמרה אם שכחנו שם אלהינו והשליכה עצמה לים ורוח הקודש צווחת ואומרת על אלה אני בוכיה כשם שהיה ירמיהו מקונן על חורבן בית ראשון כן היה מקונן על חורבן בית שני שנ' (איכה ד כא) שישי ושמחי בת אדום וכך דוד ראה חרובן בית ראשון כענין שנ' (תהלים קלז ח) בת בבל השדודה ראה חורבן בית שני על יד אדום שנ' (תהלים קלז ז) זכור י"י לבני אדום את יום ירושלם והרוצה להביא על אלה אני בוכיה מעשים שנהיו בבית שני יכול להביא מעשים מסיעה של בני אדום שהיו טמונים במערה אמ' לאחד מהם צא והבא לנו אחד מן ההרוגים וג' ומעשה בצוריינוס הרשע שילדה אשתו בערב ט' באב והיו ישראל אבלים ומת בחנוכה והיו מדליקין את הנרות וגו' וגם מעשה בני יהוצדק הכהן שנשבו אחד זכר ואחד נקבה וגו' ומעשה במרים בת תנחום שנשבית וז' בניה עמה וכו' וכמו אלה המעשים בתלמוד ומדרש אחר של רז"ל הרוצה לדרוש ידרוש כפי כחו. ס"א על אלה אני בהוכיה על בטול כהונה ומלכות כענין שנ' אלה בני היצהר והם אהרון ודוד שנמשחו בשמן המשחה. ס"א על אלה אני בוכיה על בטול התורה שנ' (ויקרא כו מו) אלה החוקים והמשפטים. אני בוכיה עיני עיני יורדה מים כניסה בוכה על כניסה. כי רחק ממני מנחם מנחם זה משיח שנקרא איש צמח היינו צמח היינו מנחם צ' תחת נ' וטול מח' הרי צמח הרי מנחם. היו בניה שוממים בגלות כי גבר אויב אומות העולם אומ' אלולי דתינו אמת למה גברנו ולמה שהתה מלכותינו כל כך והם תמיהין על עצמן לכך נאמר היו בני שוממין שגבר אויב.


###### Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:17:1
[Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:17:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov%20on%20Lamentations/r/1:17:1)

**פרשה ציון בידיה.** דומה לאבל שאין לו מנחמין והוא ממתין שעה או שתים שיבאו המנחמים כמנהגו של עולם לפרוש המצעות ולישב עליהם ולהביא לו שיאכל כיון שישהא כל כך ולא בא מנחם לו מה יעשה בעל כרחו פורש הוא בעצמו בידו וישב על הארץ לכך נאמר פירשה ציון בידיה מה טעם מפני שאין לה מנחם ולא דיי שלא באו לנחמה אלא גם צוה י"י ליעקוב סביביו צרים אלו עמון ומואב שהיו שכנים רעים לישראל דאמ' עולא בפ' חלק עמון ומואב שכיני בישי דירושלים הוו. ס"א פירשה ציון בידיה כאדם שטובע במים והוא פורש את ידיו למצא שום דבר להנצל ואינו מוצא. צוה י"י ליעקב שכיניהם היו להם קשים יותר מכלם. היתה ירושלם לנדה ביניהם. לריחוק וכן הוא אומ' (יחזקאל ה ה) זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה.


###### Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:18:1
[Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:18:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov%20on%20Lamentations/r/1:18:1)

**צדיק הוא י"י כי פיו מריתי.** כענין שנ' (נחמיה ט לג) ואתה צדיק על כל הבא עלינו. כי פיהו מריתי. מריתי תורת פיהו. מריתי עברתי. שמעו נא כל העמים. רז"ל אמרו פסוק זה יאשיהו המלך אמרו דכתי' (דה"ב לה כ) אחרי זאת אשר הכין יאשיהו את הבית עלה נכו מלך מצרים להלחם בכרכמיש על פרת ויצא יאשיהו לקראתו וישלח אליו מלאכים לאמר מה לי ולך מלך יהודה וגו' ויורו המורים למלך יאשיהו כי קרא ניחא נפשי הנחין עליה ירמיהו שמע דקאמ' צדיק הוא י"י כי פיהו מריתי.


###### Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:19:1
[Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:19:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov%20on%20Lamentations/r/1:19:1)

**קראתי למאהבי.** רבנן אמרי אלו נביאי השקר שהיו מאהבין אותו לעז' היו אומ' הביאו תרומות ומעשרות לעז' המה רמוני וגרמו לי גלות כהני וזקני בעיר גועו.


###### Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:20:1
[Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:20:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov%20on%20Lamentations/r/1:20:1)

**ראה י"י כי צר לי מעי חמרמרו.** אמר ר' שמואל בר נחמני עשאן גושין גושין כענין שנ' (בראשית יד י) בארות בארות חמר. נהפך לבי בקרבי בתוך הבית כענין שאמ' משה רבינו ע"ה (דברים לב כה) מחוץ תשכל חרב ומחרדים אימה לכך נאמר שיאכל חרב בבית כמות. כי מרו מריתי בדבריו של השם "מרה אחר" מרה והוא מלשון סורר ומורה לכן נתקיים שירת האזינו כי כתוב בה מחוץ תשכל חרב ומחרדים אימה.


###### Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:21:1
[Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:21:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov%20on%20Lamentations/r/1:21:1)

**שמע כי נאנחה אני.** תנו רבנן בשעה שחרב בית המקדש שלחו האמות בכל מקום שברחו בו ישראל וסגרום שנ' (עובדיה יד) אל תעמוד על הפרק להכרית וגו' כי אתה עשית שאמרת לי בתורה (דברים ז ג) ולא תתחתן בם בתך לא תתן לבנו לפיכך בשעה גליתי לא קבלתני אומה. הבאת יום קראתי. תביא עליהם יום כמו שקראת עלי ויהיו גם הם כמוני וכן הוא אומ' (ירמיה מו כח) כי אעשה כלה בכל הגוים. ס"א הבאת יום קראתי מכמה שנים שקרא על יד נביא לבא נבוכדנצר על ירושלים להחריבה. אמר ר' לוי יח' שנה היתה בת קול מפוצצת בביתו של אותו רשע עבדא בישא קום חרוב ביתא דמרך דבני מרך לא שמעין ליה. לא חרבה ירושלם אלא בעון ביטול תורה. ר' פינחס בשם ר' חייא בר אבא אמ' כתי' (ירמיה ב יג) כי שתים רעות עשה עמי אותי עזבו מקור מים חיים וגו' שלא שמרו תורתי והיו מתעסקים בה והשאר היו מחזירין אצלו. אמר ר' אבא בר כהנא לא עמדו פולוסופין באומות העולם כבלעם בן בעור וכאבנימוס הגרדי נכנסו כל האומות אצל אבנימוס הגרדי אמרו לו יכולין להזדווג לאומה זו אמר להם לכו וחזרו על בתי כניסות ובתי מדרשות שלהם אם יש שם תינוקות מצפצפין בקולן אין אתם יכולין להם ואם לא אתם יכולין להם שכן הבטיחון יצחק אביהם (בראשית כז כב) הקול קול יעקוב שכל זמן שקולו של יעקוב מצפצף בבתי כנסיות ובבתי מדרשות אין כל בריה יכולה להם ובזמן שאין קולו מצפצף והידים ידי עשו. אמר ר' יהודה בן פזי כתיב' (הושע ח ג) זנח ישראל טוב אויב ירדפו אין טוב אלא תורה שנ' (משלי ד ב) כי לקח טוב נתתי לכם וגו' וכן הוא אומ' (ישעיה ה כד לכן כאכול קש לשון אש וכי יש קש שאוכל אש אלא דרכה של אש לאכול הקש אלא קש זה ביתו של עשו שנמשל לקש שנ' (עובדיה יח) ובית עשו לקש. לשון אש. זה ביתו של יעקוב שנמשל לאש שנ' (עובדיה יח) והיה בית יעקוב אש וחשש להבה ירפה להבה זה ביתו של יוסף שנמשל ללהבה שנ' ובית יוסף להבה. שרשם כמק יהיה אלו האבות שהם שרשיהן של ישראל. ופרחם כאבק יעלה אלו השבטים שהיו פרחיהם של ישראל מפני מה (ישעיה ה כד) כי מאסו את תורת י"י צבאות זו תורה שבכתב ואת אמרת קדש ישראל נאצו זו תורה שבעל פה. אמ' ר' חנינא לא חרבה ירושלים עד שבטלו בה תינוקות של בית רבן שנ' (ירמיה ו יא) שפוך על עולל בחוץ מה שפוך משום דעולל מחוץ אמר עולא לא חרבה ירושלים עד שלא נתבייש זה מזה שנ' (ירמיה ו טו) לכן יפלו בנופלים בעת פקדתים יכשלו אמר יי'. אמר ר' יצחק לא חרבה ירושלים עד שהשוו בה קטון כגדול שנ' (ישעיה כב ב) והיה כעם ככהן וכתי' (ישעיה כד ג) הבוק תבוק הארץ. אמר רב עמרם בר דשמואל בר אבא אמר ר' חנינא לא חרבה ירושלים אלא שלא הוכיחו זה את זה שנ' (איכה א ה) היו שריה כאיילים מה איל זה ראשו של זה בצד זנבו של זה אף ישראל באותו הדור כבשו פניהם בקרקע ולא הוכיחו זה אל זה.


###### Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:22:1
[Midrash Lekach Tov on Lamentations 1:22:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov%20on%20Lamentations/r/1:22:1)

**תבא כל רעתם לפניך.** כל הרע אויב בקדש וכן הוא או' (זכריה א טו) אשר אני קצפתי מעט והם עזרו לרעה. ועולל למו לשון חתך אותם כאשר חתכת אותי קטף עוללותם. כאשר עוללת לי. דקדק עמהם כאשר דקדקת עמי כענין שנ' (ויקרא יט י) וכרמך לא תעולל לשון חיתך. כי רבות אנחותי ולבי דוי וכתי' (ישעיה א ה) וכל לבב דוי ואם תרצה להביא הנה רוב האיברים של אדם שחטאו בהן ולקו בהן ועוד מתנחמין בהם.