## Midrash Lekach Tov, Deuteronomy

###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 26:1:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 26:1:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/26:1:1)

כתוב גם ה' יתן הטוב וארצנו תתן יבולה (תהלים פה):


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 26:1:2
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 26:1:2](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/26:1:2)

אמר טוביהו בר' אליעזר זצ״ל על שראו בני קרח כח הגשמים שהם טובים לישראל בקשו עליהן רחמים שנאמר (שם) רצית ה' ארצך שבת שבות יעקב. ואומר (שם) אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף. גם ה' יתן הטוב וארצנו תתן יבולה ללמדך שגדול יום הגשמים כיום קיבוץ גליות שהקישום בני קרח במזמור אחד. אמת מארץ תצמח, זו תורה שנאמר (שם קיט). צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת. וצדק משמים נשקף אלו הגשמים. כענין שנאמר (ישעיהו מ״ה:ח׳) הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צדק תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד אני ה' בראתיו. נם ה' יתן הטוב. אלו הגשמים שבזמן שישראל עוסקין בתורה שנקראת טוב שנא' (משלי ד׳:ב׳) כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו. גם ה' יתן הטוב. הם העוסקים בטוב גם הקדוש ברוך הוא שולח בהם הטוב מדה כנגד מדה. ומנין שהגשמים נקראו טוב שנאמר (דברים כ״ח:י״ב) יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידיך. וכן אמר ירמיהו (ירמיהו ה׳:כ״ה) עונותיכם הטו אלה וחטאתיכם מנעו הטוב מכם. אבל בזמן שעוסקים בתורה ובמצות שולח להם גשמי ברכה והתבואה מתברכת להם שנאמר גם ה' יתן הטוב וארצנו תתן יבולה. בזמן (שם) שצדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו. ולפיכך אמר הקב״ה לישראל להביא ביכורי אדמתם מראשית כל פרי האדמה כדי לברך להם פרי אדמתם ממה שאמור בענין דכתיב והיה כי תבוא אל הארץ. והיה מיד. כי תבוא אל הארץ עשה מצוה האמורה בענין שבשכרה תיכנס לארץ. אשר ה' אלהיך נותן לך (מה שתירש תכבוש). וירשתה וישבת בה. מה שתירש תשב בה:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 26:2:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 26:2:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/26:2:1)

**פס'.** ולקחת מראשית כל פרי האדמה. יכול כל הפירות יהו חייבין בביכורים תלמוד לומר מראשית. ולא כל ראשית. נאמר הכא ביכורי יחיד ונאמר להלן ביכורי צבור מה בכורי צבור שנאמר להלן חטים ושעורים משבעת המינים אף ביכורי יחיד האמור כאן חטים ושעורים משבעת המינים. ומנין לרבות שאר המינים תלמוד לומר (שמות כ״ג:י״ט) ראשית בכורי אדמתך. יכול מבכורי הכל לכן אמרו רבותינו ז״ל נאמר התם ביכורי צבור ונאמר הכא ביכורי יחיד. מה אלו משבעת המינים. חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון זית שמן ודבש. אף כאן זית. זית אגורי ששמנו אגור בתוכו, ודבש זה דבש תמרים. מראשית. אפי' אשכל אחד אפילו גרגיר אחד. כל פרי. פרי אתה מביא ביכורים. אי אתה מביא יין ושמן ביכורים. האדמה. פרט לעריסין ולחבורות ולסיקריקון שאין מביאין שנאמר בכורי אדמתך. תנן התם כיצד מפרישין ביכורים. וכל הענין במסכת ביכורים בסוף סדר זרעים. אשר ה' אלהיך נותן לך. פרט לנוטע בתוך שאינו שלו ומבריך בתוך של יחיד או בתוך של רבים. דבעינן מיוחדים וליכא. ושמת בטנא. מלמד שטעונין כלי כדתנן העשירים מביאין את ביכוריהן בקלתות של כסף העניים מביאין אותן בכלי נצרים של ערבה קלופה. הכלים והביכורים ניתנין לכהנים. מיכן אמר רבי בתר עניא אזלא עניותא שהרי סלי העניים ניתנין לכהנים וקלתות של עשירים מחזירין אותן עמהן. והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלהיך לשכן וגו'. זה שילה ובית העולמים:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 26:3:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 26:3:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/26:3:1)

**פס'.** ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם. כהן שהוא כשר. ואמרת אליו שאינך כפוי טובה. הגדתי היום לה' אלהיך. פעם אחת אתה קורא בשנה ואין אתה קורא שני פעמים בשנה. כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו. פרט לגרים. לתת לנו. פרט לעבדים:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 26:4:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 26:4:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/26:4:1)

**פס'.** ולקח הכהן הטנא מידך. מלמד שטעונין תנופה דברי רבי אליעזר בן יעקב. והניחו לפני ה' אלהיך. כל זמן שיש מזבח יש ביכורים נטמאו בעזרה מניח ואינו קורא:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 26:5:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 26:5:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/26:5:1)

**פס'.** וענית ואמרת. נאמר כאן ענייה ונאמר להלן ענייה. מה להלן בלשון הקדש אף כאן בלשון הקדש ארמי אובד אבי. העלה הכתוב על לבן הארמי כאילו הוא האבידו ליעקב אבינו מלמד שביקש לעשות ולא עשה. וכן הוא אומר (בראשית ל״א:מ״ב) לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים וגומר. וירד מצרימה,. אנוס על כרחו ע״פ הדבור שנאמר לאברהם אבינו (בראשית ט״ו:י״ג) כי גר יהיה זרעך בארץ. ויגר שם. מלמד שלא ירד יעקב להשתקע אלא לגור שנאמר (שם מז) ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך כי כבד הרעב בארץ כנען וגו'. במתי מעט. כענין שנא' (דברים י׳:כ״ב) בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה. ויהי שם לגוי. מלמד שהיו ישראל מצויינים שם. פירוש שהיו נכתבין בפלטין של יוסף להטריפם לחם לפי הטף שנאמר (בראשית מ״ז:י״ב) ויכלכל יוסף את אחיו ואת כל בית אביו וגו' וכיון שהתחילו להיות פרים ורבים במאד מאד פסקו מהם המזונות והתחילו להתחכם בהם שנאמר (שמות א׳:ז׳) ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד. דבר אחר ויהי שם לגוי. מלמד שהיו ישראל מצויינים שם. שהיה מלבושם ומאכלם ולשונם משונים מן המצריים. מסומנין היו וידועין שהם גוי לבדם חלוק מן המצריים:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 26:6:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 26:6:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/26:6:1)

**פס'.** וירעו אותנו המצרים. כמה שנאמר (שם) הבה נתחכמה לו פן ירבה. ויענונו. כמה שנאמר (שם) וישימו עליו שרי מסים למען ענותו בסבלותם:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 26:6:2
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 26:6:2](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/26:6:2)

**פס'.** ויתנו עלינו עבודה קשה. כמו שנאמר (שם) ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך. שהיו מחליפין עבודת האנשים לנשים ושל נשים לאנשים:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 26:7:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 26:7:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/26:7:1)

פס'. ונצעק אל ה'. כמו שנאמר (שם ב) ותעל שועתם אל האלהים מן העבודה:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 26:7:2
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 26:7:2](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/26:7:2)

**פס'.** וישמע ה' את קולנו. כמו שנאמר (שם) וישמע אלהים את נאקתם ויזכור אלהים את בריתו את אברהם את יצחק וגו'. וירא את ענינו. זו פרישות דרך ארץ כמה שנאמר (שם) וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים. ואת עמלנו. אלו הבנים שנאמר (שם א) כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו וגו'. ואת לחצנו. זה הדחק שנאמר (שם ג) וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לוחצים אותם:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 26:8:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 26:8:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/26:8:1)

**פס'.** ויוציאנו ה' אלהינו ממצרים. בכבודו ובעצמו. ביד חזקה. זה הדבר שנא' (שם ט) הנה יד ה' הויה במקנך. ובזרוע נטויה. זו החרב שנאמר (דברי הימים א כ״א:ט״ז) וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלים. ויליף נטויה מנטויה. ובמורא גדול. זה גילוי השכינה שנא' (דברים ד׳:ל״ד) או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי וגו'. ובאותות. זה המטה שנאמר (שמות ד׳:י״ז) ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האותות. ובמופתים זה הדם שנאמר (יואל ג׳:ג׳) ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש ותימרות עשן. ד״א ביד חזקה שתים. ובזרוע נטויה שתים. ובמורא גדול שתים. ובאותות שתים ובמופתים שתים אלו עשר המכות שהביא הקב״ה על המצרים במצרים. רבי יהודה היה נותן בהם סימן דצ״ך עד״ש באח״ב:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 26:9:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 26:9:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/26:9:1)

**פס'.** ויביאנו אל המקום הזה. זה בית המקדש. ויתן לנו את הארץ. זו ארץ ישראל. ארץ זבת חלב ודבש. מיכן רבי יוסי הגלילי אומר אין מביאין ביכורים מעבר לירדן שאינה ארץ זבת חלב ודבש:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 26:10:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 26:10:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/26:10:1)

**פס'.** ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה. ועתה מיד. הנה. בשמחה. וכן הוא אומר (שמות ד׳:י״ד) וגם הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו. הבאתי משלי. את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי ה'. מיכן אמרו האפוטרופין והעבד והשליח והאשה והטומטום והאנדרוגינוס מביאים ואין קורין שאינו יכול לומר אשר נתתה לי. והנחתו. מלמד שטעון הנחה שתי פעמים אחת בשעת קריאה ואחת בשעת השתחויה:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 26:11:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 26:11:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/26:11:1)

**פס'.** ושמחת בכל הטוב. בכל מיני שמחות. בכל הטוב זה השיר. אשר נתן לך ה' אלהיך ולביתך, מלמד שאדם מביא ביכורים מנכסי אשתו וקורא. אתה והלוי והגר אשר בקרבך. מיכן אמרו ישראל ממזרין (מותרין) אבל לא גרים ועבדים משוחררין שאין להם חלק בארץ:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 26:12:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 26:12:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/26:12:1)

**פס'.** כי תכלה לעשר. יכול בחנוכה שהוא סוף האסיף תלמוד לומר (דברים י״ד:כ״ח) מקצה שלש שנים. נאמר כאן קץ ונאמר להלן (שם לח) מקץ שבע שנים במועד שנת השמטה. מה קץ האמור להלן רגל אף כאן רגל ולא חנוכה. אי מה להלן קץ הוא חג הסוכות אף כאן חג הסוכות. תלמוד לומר כי תכלה. אי זהו רגל שבו כלין המעשרות הוי אומר זה פסח. (כא) מיכן אמרו ערב יום טוב הראשון של שנה רביעית ושל שביעית היה הביעור כענין שמפורש בענין מקצה שלוש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך בשנה השלישית שנת המעשר. שנה שחייבת במעשר. יצאת שביעית שאינה חייבת במעשר. הא כיצד שנה ראשונה מעשר ראשון ומעשר שני מעשר ראשון מן הגורן ומעשר שני מן האוצר וכן בשנה השניה. בשלישית מעשר ראשון ומעשר עני. ומעשר שני יבטל. שנאמר בשנה השלישית שנת המעשר. שנה שאין בה אלא מעשר אחד מן המעשרות הנוהגות בשתי השנים שלפניו. וכן כזה הדרך ברביעית ובחמישית ובששית שנת המעשר של עניים. ובשביעית היא שנת הביעור. ונתתה ללוי לגר שתתן לכל אחד ואחד חלקו. ואכלו בשעריך ושבעו. תן להם כדי שבעם. מיכן אמרו שאין פוחתין לעני בגורן מחצי קב חטים או קב שעורים. בשעריך. מלמד שאין מוציאין אותו חוצה לארץ. אמרו משפחת בית עבלטת היתה בירושלים ונתנו להם חכמים שש מאות ככר זהב. שלא רצו להוציאם חוץ לירושלים:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 26:13:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 26:13:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/26:13:1)

**פס'.** ואמרת (בלשון הקדש).לפני ה' אלהיך. זה וידוי מעשר. (כד) בערתי הקדש מן הבית זה מעשר שני ונטע רבעי. וגם נתתיו ללוי. זו תרומה ותרומת מעשר. לגר ליתום ולאלמנה. זה מעשר עני ולקט שכחה ופיאה. מן הבית. זו חלה. דבר אחר מן הבית כיון שהפרשתו מן הבית אין אתה זקוק לו לכל דבר. ככל מצותך אשר צויתני לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי. לא נתתיו. למי שאינו ראוי. דבר אחר לא עברתי ממצותיך. ולא הפרשתי ממין על שאינו מינו ולא מן התלוש על המחובר ולא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש דכתיב (במדבר י״ח:ל״ב) ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו מניה וביה. ולא שכחתי, לא שכחתי מלברכך ומלהזכיר שמך עליו:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 26:14:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 26:14:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/26:14:1)

**פס'.** לא אכלתי באוני ממנו. הא אם אכל אינו יכול להתודות. ולא בערתי ממנו בטמא. לא שאני טמא והוא טהור. ולא שאני טהור והוא טמא. ולא נתתי ממנו למת. לא לקחתי ממנו ארון ותכריכין למת. דברי רבי אליעזר. שמעתי בקול ה' אלהי. והבאתיו אל בית הבחירה. עשיתי בכל אשר צויתני. שמחתי ושימחתי בו:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 26:15:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 26:15:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/26:15:1)

**פס'.** השקיפה ממעון קדשך מן השמים. עשינו מה שגזרת עלינו עשה עמנו מה שהבטחתנו. השקיפה ממעון קדשך:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 26:16:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 26:16:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/26:16:1)

**פס'.** היום הזה ה' אלהיך מצוך לעשות. מלמד שבכל יום ויום ראוי שתהא תורה חביבה עליך כיום שניתנה מהר סיני. את החוקים האלה ואת המשפטים ושמרת ועשית. אם תשמרם בלבבך סופך שאתה עושה בכל לבבך ובכל נפשך מאהבה וחיבה:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 26:17:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 26:17:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/26:17:1)

**פס'.** את ה' האמרת היום. לשון האמרת מלשון (ישעיהו י״ז:ו׳) שנים שלשה גרגרים בראש אמיר. וכן מתרגמינן הטבת יומא דין. האמירך היום. אמר הקב״ה אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם שנאמר (דברים י) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד אף אני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם. שנאמר (דברי הימים א י״ז:כ״א) ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ לכך נאמר וה' האמירך היום להיות לו לעם סגולה. ולשמור כל מצותיו. שתהא חביבה עליך מצוה קלה כמצוה חמורה:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 26:19:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 26:19:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/26:19:1)

**פס'.** ולתתך עליון. עליון בתורה עליון במצות. כענין שנאמר (דברים ד׳:ח׳) ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים. עליון. כמו שנאמר (שם כח) וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך. על כל הגוים אשר עשה. כענין שנאמר (ישעיהו מ״א:ד׳) מי פעל ועשה קורא הדורות מראש. לתהלה. כענין שנאמר (דברים י׳:כ״א) הוא תהלתך והוא אלהיך. ולשם. דכתיב (שם כח) כי שם ה' נקרא עליך. ואומר (יחזקאל ט״ז:י״ד) ויצא לך שם בגוים ביפיך כי כליל הוא בהררי. ולתפארת. דכתיב (ישעיהו כ״ח:ה׳) ביום ההוא יהיה ה' צבאות לעטרת צבי ולצפירת תפארה לשאר עמו. ולהיותך עם קדוש לה' אלהיך וגו':