## Midrash Lekach Tov, Deuteronomy

###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:1:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:1:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/31:1:1)

וידבר את (כל) הדברים האלה אל כל ישראל. ענין זה מוקדם ומאוחר. שהוא ראוי לומר תחלה ענין הן קרבו ימיך למות עד האזינו ואחרי כן אמר להם שירת האזינו. וכתיב ויבא משה וידבר את דברי השירה הזאת באזני העם הוא והושע בן נון ולמה הסמיך הענין הזה וילך לשל מעלה על שהזכיר את האבות שנאמר אשר נשבע ה' לאבותיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם. סמך לו וילך משה שהלך לו עם אבות העולם:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:2:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:2:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/31:2:1)

**פס'.** ויאמר אלהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא. מה ת״ל היום. היום מלאו ימי מלמד שהקב״ה ממלא שנותיהן של צדיקים מיום ליום. שנאמר (שמות כ״ג:כ״ו) את מספר ימיך אמלא. לא אוכל עוד לצאת ולבוא והלא כתיב לא כהתה עינו ולא נס לחה. אלא לצאת ולבוא בתורה. נתן רשות ליהושע לדרוש לפניו. לא תעבור את הירדן הזה. לא חי ולא מת:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:3:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:3:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/31:3:1)

**פס'.** ה' אלהיך הוא עובר לפניך. כענין שנא' (מיכה ב) ויעבר מלכם לפניהם וה' בראשם. הוא ישמיד. הבטחה היא לכם שאתם יורשים אותם. יהושע בן נון הוא עובר לפניך כאשר דבר ה'.והיכן דיבר שנא' (במדבר כ״ז:י״ח) קח את יהושע בן נון:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:4:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:4:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/31:4:1)

**פס'.** ועשה ה' להם כאשר עשה וגו'. זו הצרעה. אשר השמיד. שנאמר (עמוס ב׳:ט׳) ואנכי השמדתי את האמורי מפניכם. ונתנם ה' לפניכם. על מנת שאתם עושים ככל המצוה הוא נותנם לפניכם ומהו המצוה לא תחיה כל נשמה:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:6:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:6:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/31:6:1)

**פס'.** חזקו ואמצו. בתורה ובמצות ובמעשים טובים ובדרך ארץ. אל תיראו. מפני הענקים. ולא תערצו. מפני האימים. מפניהם אין אתה ירא אלא יהא מורא שמים עליכם. כי ה' אלהיך הוא ההולך עמך. ותהיו קדושים כי קדוש הוא. לא ירפך. בארץ, ולא יעזבך. בגלות. כענין שנאמר (עזרא ט׳:ט׳) כי עבדים אנחנו ובעבדותנו לא עזבנו אלהינו. ד״א וילך משה. להיכן הלך. וויעד את כל ישראל במקום שלא היה שם יהושע כדי לשבחו בפני בני ישראל שלא בפני יהושע. וכן מצאנו שמקצת שבחו של אדם אומרין בפניו וכולו שלא בפניו. וכן בשעה שדברה מרים ואהרן במשה מה כתיב שם (במדבר י״ב:ה׳) ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם כדי שלא לדבר בפני משה. ד״א וילך משה. מלמד שהלך אל אהל מועד וקיבץ שם כל ישראל לדבר בשביל יהושע. וכן הוא אומר וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:7:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:7:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/31:7:1)

**פס'.** ויקרא משה ליהושע. אחר שדיבר לישראל שלא בפני יהושע חזר וקרא את יהושע. ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ. לכבדו בפניהם. חזק ואמץ כדרך שאמר לישראל אמר לו ליהושע. תבוא. ולהלן הוא אומר כי אתה תביא, א״ר יוחנן אמר לו משה ליהושע זקנים שבדור עמהם. כלומר התיעץ בהם וחוץ מהם אל תעשה דבר. אבל הקב״ה אמר לו כי אתה תביא. הכל יהו תחת רשותך טול מקל והך על קדקדן. דבר אחד לדור ואין שני דברים לדור. ד״א כי אתה תבוא. אתה תבוא ואני איני בא. ואתה תנחילנה אותם, הבטיחו שהוא חי עד שכובשין ועד שנוחלין:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:8:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:8:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/31:8:1)

**פס'.** וה' הוא ההולך לפניך הוא יהיה עמך. הוא שאמר והיה העולם הוא שהוציא את ישראל ממצרים. הוא שעשה לנו את כל הנוראות. הוא שיפיל את ז' המלכים לפניך. הוא קיים לדורי דורים ולנצח נצחים. הוא ראשון והוא אחרון ומבלעדיו אין אלהים. לא ירפך ולא יעזבך לא תירא ולא תחת:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:9:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:9:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/31:9:1)

**פס'.** ויכתב משה את התורה הזאת. שלא חסרה כלום. ויתנה אל הכהנים בני לוי. שיהו מורים בהוראה לישראל. ואל כל זקני (בני) ישראל. אלו סנהדרי (ן):


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:10:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:10:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/31:10:1)

**פס'.** ויצו משה אותם לאמר. להזהיר המצוה לדורות על פרשת המלך. מקץ שבע שנים. תנן התם במסכת סוטה בפרק אלו נאמרים ואלו נאמרים בלשון הקדש. מקרא בכורים וחליצה ברכות וקללות ברכת כהנים וברכת כהן גדול פרשת המלך ופרשת עגלה ערופה ומשוח מלחמה בשעה שהוא מדבר אל העם. ותנן פרשת המלך. כיצד. יו״ט האחרון של חג בשמינית במוצאי שביעית עושים לו בימה של עץ בעזרה והוא יושב עליה. שנאמר מקץ שבע שנים במועד שנת השמטה בחג הסוכות בבוא כל ישראל לראות את פני ה' אלהיך במקום אשר יבחר תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם. חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לסגן והסגן נותנו לכהן גדול וכהן גדול נותנו למלך והמלך עומד ומקבל וקורא יושב. אגריפס המלך עמד וקיבל וקרא עומד ושבחוהו חכמים וכשהגיע (דברים י״ז:ט״ו) לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא זלגו עיניו דמעה אמרו לו אל תירא אגריפס המלך אחינו אתה אחינו אתה. וקורא מתחלת אלה הדברים ועד שמע והיה אם שמוע. עשר תעשר. כי תכלה לעשר. ברכות וקללות עד שהוא גומר את כולה. ברכות שכהן גדול מברך אותן המלך מברך. אלא שהוא נותן של רגלים תחת מחילת העון, למדנו שמקץ שנאמר להלן מקץ שבע שנים תעשה שמיטה. ומקץ שנאמר בספר ירמיה (ירמיהו ל״ד:י״ד) מקץ שבע שנים תשלחו איש את אחיו העברי אשר ימכר לך ועבדך שש שנים ושלחתו חפשי מעמך. ומקץ האמור כאן כלם סוף שבע שנים מלמד שאין השביעית משמטת אלא בסוף. וכן (בראשית מ״א:א׳) מקץ שנתים ימים וכן (שמואל ב ט״ו:ז׳) ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום אל המלך להוציא מלבן שאומר מקץ הוא תחלה¹ שאין ממש בדבריהם:

footnotes:
¹ עיין ברמב"ן דברים ט"ו א' ואולי דעת הראב"ע כי מקץ הוא תחלה הוא דעת הקראים אשר הלך לפעמים בשיטתם ולכן קם נגד דעה זו רבינו טוביה בעל הפסיקתא. ופה צ"ל להוציא מלבן של הקראים שאומרים מקץ כו'.


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:11:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:11:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/31:11:1)

**פס'.** בבוא כל ישראל. כל הני למה לי צריכי דאי כתב רחמנא מקץ הוה אמינא נמני מהשתא. ואע״ג דלא מתרמי משמטה כתב רחמנא שנת השמטה. ואי כתב רחמנא שנת השמטה הוה אמינא בסוף שמטה שהוא סוף אלול. כתב רחמנא במועד. ואי כתב רחמנא במועד הוה אמינא מראש השנה כתב רחמנא בחג הסוכות. ואי כתב רחמנא בחג הסוכות הוה אמינא אפילו ביום טוב האחרון כתב רחמנא בבוא כל ישראל מאתחלתא דמועד מלמד שמוסיפין מחול על הקדש והשמטה נוהגת עד חג הסוכות של שנה שמינית, נגד כל ישראל באזניהם. שהיו מקשיבין לספר תורה. מיכן אמרו כיון שנפתח ספר תורה אסור לדבר. וכן אתה מוצא בעזרא דכתיב (נחמיה ח׳:ה׳) וכפתחו עמדו כל העם. ואין עמידה אלא שתיקה שנא' (איוב ל״ב:ט״ז) עמדו לא ענו עוד. ואומר (נחמיה ח׳:ג׳) ואזני כל העם אל ספר התורה:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:12:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:12:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/31:12:1)

**פס'.** הקהל את העם. אם אנשים באים ללמוד ונשים לשמוע טף למה ליתן שכר למביאיהן שאין הקב״ה מקפח שכר כל בריה. וגרך אשר בשעריך. אלו גרי צדק. למען ישמעו ולמען ילמדו. מלמד שהשמיעה מביאה לידי תלמוד והתלמוד מביא לידי יראה. ושמרו לעשות. והיראה מביאה לידי שמירה. את כל דברי התורה הזאת. שלא יאמר אדם הריני מקיים כל התורה חוץ ממצוה הזאת ודי ת״ל את כל דברי התורה הזאת:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:13:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:13:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/31:13:1)

**פס'.** ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו ליראה. גדולה היא יראת שמים שמשה הזהיר את ישראל (דברים י׳:י״ב) ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך. כל הימים. לרבות ימות המשיח. עוברים את הירדן. כיון שאתם עוברים אתם יורשים:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:14:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:14:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/31:14:1)

**פס'.** ויאמר ה' אל משה הן קרבו ימיך למות. אמר לפניו רבש״ע בלשון שקילסתיך בו בלשון אתה אומר לי הן קרבו ימיך. שכחתי שמך (שם) הן לה' אלהיך השמים. ואתה אומר לי הן קרבו ימיך. אמר הקב״ה למשה אתה אמרת להם לישראל הן לה' אלהיך על שאני יחיד בעולמי כך אתה יחיד לי בעולמי. שכן בלשון יון קורין לחד הינ״א. רבי אלעזר הקפר אומר ה״ן שכל האותיות יש להן זוגות חוץ מן ה״א ונו״ן. כיצד א״ט עשרה ב״ח עשרה ג״ז עשרה ד״ו עשרה ה״א אין לה זוג. י״צ הרי מאה כ״פ הרי מאה ל״ע הרי מאה מ״ם הרי מאה נ' אין לה זוג. זה הוא שכתוב (הנ״ך שוכב עם אבותיך). קרבו. ביעקב כתיב ויקרבו ימי ישראל למות על כי לא השיגו ימי חיי אבותיו אברהם. ויצחק. אברהם חיה קע״ה ויצחק ק״פ יעקב קמ״ז. במשה כתיב הן קרבו ימיך לפי שנאמר (שמות ו׳:י״ח) ושני חיי עמרם שלש ושלשים ומאת שנה ולוי שבע ושלשים ומאת שנה. וקהת חיה קל״ז @?![א]@??. ולפי שלא השיג חיי אבותיו כתיב בו קריבה. וכן בדוד כתיב (מלכים א ב׳:א׳) ויקרבו ימי דוד למות שלא הגיע לימי ישי שנא' (שמואל א י״ז:י״ב) והאיש בימי שאול זקן בא באנשים. היה בן שלשים שנה במלכו וארבעים שנה מלך בירושלים הרי ע'. קרא את יהושע שלא יאמרו ישראל בחיי רבו לא היה מדבר ועכשו הוא מדבר. וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד. באותה שעה נתגבר כחו של משה והיה מחזק את יהושע לעיני כל ישראל. נאמר כאן וילך משה ונאמר להלן וילך משה מה כאן הלך אל אהל מועד. אף להלן הלך אל אהל מועד. נתקבצו ישראל אצל משה רבינו בחדש החמישי ואמרו לו אהרן אחיך היכן הוא אמר להם הקב״ה גנזו לחיי עולם הבא ולא היו מאמינים לו. מה עשה הקב״ה הביא מטתו של אהרן תלויה בשמי שמים ומלאכי השרת אומרים (מלאכי ב׳:ו׳) תורת אמת היתה בפיהו וגו' לכך נאמר (דברים י׳:ו׳) ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה שם מת אהרן. שם נתבקשה מיתתו של אהרן, וכן אתה מוצא בשמואל דכתיב (ש״א כה) ושמואל מת וגו'.וכתיב (שם כה) וימת שמואל (ופלשתים נאספו) וגו'. נתבקש שמואל והנה מת. וכן אתה מוצא ביהושע כתיב בו שני פעמים. (שופטים ב׳:ח׳) וימת יהושע [בן נון] עבד ה' בן מאה ועשר שנים. וכתיב (יהושע כ״ד:כ״ט-ל׳) וימת יהושע בן נון עבד ה' בן מאה לפי שנאמר (שם) ויקברו אותו בגבול נחלתו עד מצפון להר געש מלמד שגעש עליהם ההר לבלעם. מה כתיב בתריה בספר שופטים, (שופטים ב׳:י׳-י״א) ויעשו בני ישראל את הרע מלמד שנתבקש יהושע ולא נמצא:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:15:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:15:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/31:15:1)

פס'. וירא ה' באהל בעמוד ענן, לקדש את יהושע:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:16:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:16:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/31:16:1)

**פס'.** ויאמר ה' אל משה. משה שמע יהושע לא שמע. הנך שוכב עם אבותיך וקם. מלמד שנתבשר בתחיית המתים. הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ אשר הוא בא שמה. הראה לו גליות ומעלם אשר מעלו. נכר הארץ. מלמד שהם נקראים אלהי נכר. אשר הוא בא שמה. כשם שגירשתי מפניהם את יושבי הארץ כך אני עתיד לגרש את אלה מפני מעשיהם. בקרבו. שלא גרם להם לישראל גלות וטלטול אלא הכנענים שהניחו בקרבם. וכן הוא אומר (יהושע י״ג:י״ג) וישב גשור ומעכה בקרב ישראל עד היום הזה. ועזבוני. זה יחוד השם. והפר את בריתי. זה תלמוד תורה. אשר כרתי אתו:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:17:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:17:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/31:17:1)

**פס'.** וחרה אפי בו ביום ההוא. זה יום חרבן הבית. ועזבתים. כענין שנאמר (ירמיהו י״ב:ז׳) עזבתי את ביתי נטשתי את נחלתי. והסתרתי פני מהם והיה לאכול. תחת אשר אמרתי להם (דברים ט״ו:ו׳) ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשלו. ועתה והיה לאכול. ומצאוהו רעות רבות וצרות. מגיעות צרות זו לזו כעין זיבורא ועקרבא דהאי צריך חמימי והאי צריך קרירי. ואמר ביום ההוא. זה יום אורך הגלות. הלא על כי אין אלהי בקרבי. וכן גדעון אומר למלאך (שופטים ו׳:י״ג) בי אדני ויש ה' עמנו ולמה מצאתנו כל זאת ואיה כל נפלאותיו אשר ספרו לנו אבותינו וגו'. רבותינו אמרו כל שאינו בהסתר פנים אינו מהם. שנאמר והסתרתי פני מהם. כל שאינו בוהיה לאכול אינו מהם. שנאמר והסתרתי פני מהם והיה לאכול:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:18:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:18:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/31:18:1)

**פס'.** ואנכי הסתר אסתיר פני מהם, הרי אלף שלש מאות ושלשים ושש מנין הסת״ר אסתי״ר שנה. למעלה ממה שאמר דגיאל (דניאל י״ב:י״ב) אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה. פני ביום ההוא. אין יום שאין קשה מחבירו. על כל הרעה אשר עשה. כי לא על חנם בא עליהם. כי פנה אל אלהים אחרים. הוא שגרם:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:19:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:19:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/31:19:1)

**פס'.** ועתה כתבו לכם את השירה. אמר רבא אע״פ שהניחו לו אבותיו לאדם ספר תורה מצוה לכתוב לו לשמו. ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם. שתהא מושמת היא בפיהם ומסודרת. למען תהיה לי השירה הזאת לעד. כמה עדים עמדו להם לישראל השמים והארץ הם עדים.שנא' (דברים ל׳:ט״ו) העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ. הנביאים הם עדים. שנאמר (מלכים ב י״ז:י״ג) (ואעידה בם) ביד כל נביא וחוזה. והם עצמם עדים שנא' (יהושע כ״ד:כ״ב) עדים אתם בכם. הקב״ה עד בהם שנאמר (ירמיה כט) ואנכי היודע ועד. השירה עדה בישראל שנאמר למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:20:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:20:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/31:20:1)

**פס'.** כי אביאנו אל האדמה ואכל ושבע ודשן ופנה אל אלהים אחרים. היינו דאמרי אינשי מלי כריסיה זני בישיה. ונאצוני והפר את בריתי. עד שיכפרו בעיקר:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:21:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:21:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/31:21:1)

**פס'.** והיה כי תמצאן אותו. עתידות הנה למצוא אותו. וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו. זו הבטחה טובה לישראל כי אין תורה משתכחת מהם. כי ידעתי את יצרו אשר הוא עושה היום בטרם אביאנו. כל שכן משיבוא ויאכל וישבע. היינו דאמרי אינשי בוצינא מכניה ידיע. וכן אמר שלמה (משלי כ״ב:ו׳) חנוך לנער על פי דרכו. ואומר (שם כ) גם במעלליו יתנכר נער אם זך ואם ישר פעלו:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:22:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:22:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/31:22:1)

**פס'.** ויכתב משה את השירה הזאת. וכך היה דרך במקדש שהיו (ישראל) אומרים שירה זו בשבתות בששה שבתות וסימן הזי״ו ל״ך כדרך שהיו קורין אותן במקדש כך קורין בבתי כנסיות:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:23:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:23:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/31:23:1)

**פס'.** ויצו את יהושע כי אתה תביא. ברשותך יהו יוצאים ובאים. ואנכי אהיה עמך. מיכן שהקב״ה אמר ליהושע כי אתה תביא טול מקל והך על קדקדם. דבר אחד לדור ואין שני דברים לדור:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:24:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:24:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/31:24:1)

**פס'.** ויהי ככלות משה לכתוב על ספר עד תומם. זה ספר התורה:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:25:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:25:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/31:25:1)

פס'. ויצו משה את הלוים. שהלוים היו שכיני שכינה:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:26:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:26:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/31:26:1)

**פס'.** לקוח את ספר התורה הזה. שהיו לוקחין אותו. ושמתם אותו מצד ארון ברית ה'. מיכן אמרו דף היה יוצא מן הארון שעליו ספר התורה מונח. ויש אומרים מצדו מתוכו היה מונח שהיו שני הלוחות ביחד והתורה מצד אחד בתוך הארון:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:27:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:27:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/31:27:1)

**פס'.** כי אנכי ידעתי את מריך. במצרים. ואת ערפך. בארץ. הקשה. בגולה. הן בעודני חי עמכם. מלמד שהיו מתביישין ממשה יותר מכל נביא וחוזה. אף כי אחרי מותי:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:28:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:28:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/31:28:1)

פס'. הקהילו אלי. שאין אני בוש מאחד מכם. את הדברים האלה זו השירה:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:29:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:29:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/31:29:1)

**פס'.** כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחיתון. עד לאין די. וסרתם מן הדרך. מזידים. אשר צויתי אתכם. בהרבה מקומות. וקראת אתכם הרעה באחרית הימים. יש אחרית לימים רחוקים ויש אחרית לימים קרובים. כי תעשו את הרע בעיני ה' להכעיסו במעשה ידיכם. זה עבודה זרה מלמד שאין הכעס רב יותר מע״ז שכל המודה בה כופר בכל התורה. וכן ירמיהו אומר (ירמיהו ב׳:י״ג) כי שתים רעות עשה עמי אותי עזבו מקור מים חיים וגו':


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:30:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 31:30:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/31:30:1)

**פס'.** וידבר משה באזני כל קהל ישראל. דברי תוכחות דבר להם שני פעמים חד לכתיבה וחד לקריאה לא נותר דבר אחד שלא אמר להם כדי לחזקם בתורת אל חי וקים: