## Midrash Lekach Tov, Deuteronomy

###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 34:1:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 34:1:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/34:1:1)

**פס'.** ויעל משה מערבות מואב. עליה היתה לו למשה. מערבות מואב אל הר נבו. אע״פ שאין מקרא יוצא מידי פשוטו. חכמי ישראל דורשין את המקרא מדרשות הנשמעות באוזן והמתקבלות בדעת. מהו מערבות מואב. וכי לא היינו יודעים שמערבות מואב אדם עולה אל הר נבו אלא מלמד שהראהו הקב״ה למשה (שלשה) המלכים העתידים לעמוד מרות המואביה. זה דוד וזרעו. אל הר נבו ראש הפסגה. מה הפסגה הזה מופרשת מן האשכול ואינה מופרשת כך קבורתו של משה מותאמת מן ההר ואינה מותאמת והגיא ביניהם. אשר על פני יריחו. מלמד שהראהו (שלשה) נביאים שעתידין לעמוד מן רחב הזונה. ויראהו ה' את כל הארץ. מלמד שהראהו את ארץ ישראל מיושבת על שלותה וחזר והראה לו את המציקים המחזיקים אותה. את הגלעד. זה בית המקדש. שנאמר (ירמיהו כ״ב:ו׳) גלעד אתה לי ראש הלבנון אם לא אשיתך מדבר. ואת דן. מלמד שהראה לו שבטו של דן עובד עבודת כוכבים שנא' (שופטים י״ח:כ״ט-ל׳) ויקימו להם בני דן את הפסל ויהונתן בן גרשום בן מנשה הוא ובניו כהנים לשבט הדני עד יום גלות הארץ. וחזר והראה לו גואל העתיד לעמוד ממנו זה היה שמשון שהיה משבט דן:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 34:2:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 34:2:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/34:2:1)

**פס'.** ואת כל נפתלי. זה ברק בן אבינועם שעשה מלחמה עם סיסרא שנא' (שם ד) ותשלח לברק בן אבינועם מקדש נפתלי ותאמר אליו הלא צוה ה' אלהי ישראל ומשכת בהר תבור ולקחת עמך עשרת אלפים איש מבני נפתלי ומבני זבולון, ואת ארץ אפרים ומנשה. זה יהושע בן נון שבא מאפרים שעשה מלחמה עם הכנענים. ומנשה. מלמד שהראה לו הקב״ה את גדעון בן יואש שהיה משבט מנשה שעשה מלחמה עם מדין ועמלק. וכן הוא אומר (שופטים ו׳:ט״ו) ויאמר אליו בי אדוני במה אושיע את ישראל הנה אלפי חדל במנשה ואנכי הצעיר בבית אבי. ואת כל ארץ יהודה. מלמד שהראה לו הקב״ה את דוד ואת מלכותו וכה״א (דברי הימים א כ״ח:ד׳) ויבחר ה' אלהי ישראל בי מכל בית אבי להיות מלך על ישראל לעולם כי ביהודה בהר לנגיד וגו'. עד הים האחרון. הראה לו פני מערב יושבת בשלותה וחזר והראה לו המציקים המחזיקים בה. ד״א עד הים האחרון. הראה לו מה שעתיד להיות עם תחיית המתים. ד״א ואת הנגב. מלמד שהראה לו קברי האבות שבמערת המכפלה. נאמר כאן נגב ונאמר להלן נגב (במדבר י״ג:כ״ב) ויעלו בנגב ויבואו עד חברון. ואת הבכר. זה שלמה בן דוד שעשה כלי בית המקדש בככר הירדן שנאמר (מלכים א ז׳:מ״ו) בככר הירדן יצקם המלך. בקעת יריחו. אלו המון גוג ומגוג שעתידין המוניה ליפול בבקעת יריחו. עיר התמרים. מלמד שהראהו הצדיקים בגן עדן וכה״א (תהילים צ״ב:י״ג) צדיק כתמר יפרח. עד צוער. זה גיהנם מקום צער של רשעים שהיא סמוכה לגן עדן. דבר אחר עד צוער. אלו מצוקי ישראל הדרים עם השרים:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 34:4:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 34:4:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/34:4:1)

**פס'.** ויאמר ה' אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב. אמר הקב״ה לאבות נשבעתי ולך הראיתיך בעיניך. מהו לאמר. אמר לו לך אמור להם לאבות העולם השבועה שנשבע הקב״ה לכם הרי כבר קיימה לבניכם. ושמה לא תעבור. לא מלך ולא הדיוט לא חי ולא מת. וכל כך למה כדי לעמוד עם מתי המדבר בתחיית המתים וכה״א (דברים ג) ויתעבר ה' בי למענכם בשבילכם כדי שאעמוד בראש כלכם בתחיית המתים:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 34:5:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 34:5:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/34:5:1)

**פס'.** וימת שם משה עבד ה' (והא הכתוב אומר) וימת שם משה. אלא עד כאן כתב משה ומיכן ואילך כתב יהושע. רבי מאיר אומר הרי הוא אומר (דברים לא, ויכתב משה את התורה הזאת ויתנה. אפשר שמשה נתן את התורה לישראל כשהיא חסרה אפי' אות אחת. אלא מלמד שהיה משה כותב מה שהקב״ה אומר לו. כענין שנאמר (ירמיהו ל״ו:י״ח) ויאמר להם ברוך מפיו יקרא אלי את הדברים האלה ואני כותב על הספר בדיו. וימת שם משה. נאמר כאן וימת שם משה ונאמר להלן (שמות ל״ד:כ״ח) ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה. מה להלן עומר ומשרת אף כאן עומד ומשרת מלמד שהצדיקים אינן מתים. עבד ה'. זה שבחו של משה שהנביאים נשתבחו בדבר זה שנאמר (עמוס ג׳:ז׳) כי לא יעשה ה' אלהים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים. על פי ה'. שהקב״ה נוטל נשמתו של צדיק. נוטלה בנחת. משל משלו לנאמן שהיה בעיר בזמן שהוא בעצמו נוטל הפקדון להחזירו הוא יודע היכן הוא הפקדון מיד נטלו ומחזירו. אבל אם אמר לשלוחו לך והבא פקדונו של פלוני לפי שאינו יודע היכן הוא הופך התחתונים למעלה ואת העליונים למטה לפיכך הקב״ה משלח ברשע מלאך אכזרי אבל בצדיקים אינו כן אלא בנחת:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 34:6:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 34:6:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/34:6:1)

**פס'.** ויקבור אותו בגיא בארץ מואב. אם נאמר בגיא מה תלמוד לומר בארץ מואב אלא מלמד שמת משה בתוך נחלתו של ראובן ונקבר בתוך נחלתו של גד. ומי קברו הוא קבר עצמו. שהיה רבי ישמעאל דורש שלש אתים שבתורה כדמפורש בפרשת נשא את ראש. מול בית פעור. לכפר על מעשה פעור. ולא ידע איש את קבורתו. יש אומרים אפילו משה לא ידע את קבורתו. וכבר שלחה מלכות של בית חצרה ושל בית פעור ואמרו להם לכו ראו קבורתו של משה היכן הוא הלכו ועמדו להם למעלה וראו כאלו היא למטה והלכו ועמדו למטה וראו אותה כאלו היא למעלה. נחלקו חציים למעלה וחציים למטה. של מטה ראו את קבורתו כאלו היא למעלה. ושל מעלה ראו אותה כאלו היא למטה. לכך נאמר ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה. ומפני מה לא נודע קבורתו של משה כדי שלא יהו ישראל הולכין ומניחין שם בית המקדש ומזבחים ומקטרים שם. וכדי שלא יטמאו אומות העול' את קברו בפסיליהם ובתועבותיהם:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 34:7:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 34:7:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/34:7:1)

**פס'.** ומשה בן מאה ועשרים שנה. זה אחד מארבעה שמתו בן מאה ועשרים שנה ואלו הן. משה והלל הזקן ורבי יוחנן בן זכאי ורבי עקיבא. משה היה במצרים ובמדין שמנים שנה ופירנס את ישראל ארבעים שנה. הלל הזקן עלה מבבל בן ארבעים שנה ושימש את החכמים ארבעים שנה ופירנס את ישראל ארבעים שנה. רבן יוחנן בן זכאי עסק בפרקמטיא ארבעים שנה ולמד ארבעים שנה ולימד ארבעים שנה. וכן רבי עקיבא. ששה דברים ניתנו למשה שלא ניתנו לשום בריה. לא כהתה עינו. ולא נס לחה. קולו היה נשמע בכל המחנה, ראה את כל הארץ מה שלא אפשר לכל בריה. דבר עמו הקב״ה פנים בפנים. ולא קם נביא עוד בישראל כמשה. לא כהתה עינו. מיכן שעיניהם של מתים כהות. ולא נס לחה. כי קרן עור פניו. שלא נשתנה אדמות פניו מדמות שהיה מהר סיני עדיין כאלו חי ועומד ומשרת בפני אל חי. אשריהם של צדיקים שבוראם אוהבם בעוה״ז ובעוה״ב. אשרי ילוד אשה שבחר בו הקב״ה:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 34:8:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 34:8:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/34:8:1)

**פס'.** ויבכו בני ישראל את משה בערבות מואב. מלמד שלא זז הענן ממקום שהיה על המשכן לא נסע ממקומו. לכך נאמר בערבות מואב. שלשים יום משבעה באדר עד שבעה בניסן. וכן אמרו רז״ל בשבעה באדר נולד משה בשבעה באדר מת. בשבעה בניסן ויתמו ימי בכי אבל משה כמה שנאמר ביהושע (יהושע א׳:י״א) עברו בקרב המחנה וצוו את העם לאמר הכינו לכם צדה כי בעוד שלשת ימים. וכתיב (שם ד) והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש הראשון:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 34:9:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 34:9:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/34:9:1)

**פס'.** ויהושע בן נון. למה נקרא שמו בן נון שהיתה בו בינה יתירה. וכן הוא אומר (במדבר כ״ז:י״ח) כי סמך משה את ידיו עליו. הקב״ה אמר לו (שם) וסמכת את ידך עליו והוא סמך את שתי ידיו. מיכן שאין הרב מתקנא בתלמידיו. וישמעו אליו בני ישראל. אין לך משמע גדול מזה. ויעשו כאשר צוה ה' את משה. ועדיין לא ניתן מוראו עליהם:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 34:10:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 34:10:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/34:10:1)

**פס'.** ולא קם נביא עוד בישראל כמשה. רבותינו אמרו בישראל לא קם אבל באומות קם. ואיזה זה בלעם. אלא הפרש שהיה משה מדבר עמו מעומד שנאמר (דברים ה) ואתה פה עמוד עמדי. ובלעם היה מדבר עמו כשהוא נופל שנא' (במדבר כד) נופל וגלוי עינים. משל משלו חכמים למה הדבר דומה משה דמהו לשר גדול שאין יודע מה יציאות יצאו בשלחן המלך. ובלעם דמהו לטבחו של מלך שהוא יודע ומה יציאות יצאו על שלחנו של מלך. טוביהו ברבי אליעזר ז״ל אמר ולא קם נביא עוד בישראל במשה. מה ת״ל בישראל והלא ביאשיהו כתיב (מלכים ב' כג) לא היה לפניו מלך אשר שב אל ה'. למה נאמר כאן בישראל אלא כך פירושו של פסוק. ללמדך שמימות משה לא עמד נביא באומות העולם. לפי שביקש משה רבינו רחמים שלא תשרה שכינה על אומות העולם לכך נאמר כאן בישראל. כלומר ידענו שאומות העולם אין שכינה שורה עליהן אלא אפילו בישראל שעתידין לקום בהם נביאים. כענין שנאמר (דברים יח) נביא אקים להם מקרב אחיהם. כך אפילו הכי לא קם נביא עוד בישראל כמשה. ומהו ולא קם כלומר לא קם ולא יקום עוד אלא שדבר הכתוב בלשון קצרה. אשר ידעו ה' פנים אל פנים. זה הוא שאמר (שמות לג) הראני נא את כבודך. אפילו בעוה״ז אין אתה רואה שנאמר (שם) ופני לא יראו זה עוה״ז המשילו בפנים. והעוה״ב המשילו באחוריים. שנאמר (שם) וראית את אחורי לפי שהעוה״ז לפני העוה״ב הוא נקרא פנים. וכה״א (שמות כ) לא יהיה לך אלהים אחרים על פני. ואומר (דברים ז) ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו. ואימתי הראהו הקב״ה כבודו סמוך למיתה שנא' (שמות כ) וראית את אחורי למדנו שהמתים רואים וכה״א (תהלים כב) לפניו יכרעו כל יורדי עפר ונפשו לא חיה. לכך נאמר אשר ידעו ה' פנים אל פנים:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 34:11:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 34:11:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/34:11:1)

**פס'.** לכל האותות והמופתים אשר שלחו ה' לעשות בארץ מצרים. בפני עצמה. ולכל ארצו. בפני עצמה. הא למדת שהכה כל אחד ואחד בפני עצמו:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 34:12:1
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 34:12:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/34:12:1)

**פס'.** ולכל היד החזקה. זה מכת בכורות. וכה״א (שמות י״ג:ג׳) כי בחוזק יד הוציא ה' אתכם מזה. ולכל המורא הגדול. זו קריעת ים סוף. וכה״א (שם יד) וירא ישראל את היד הגדולה. רבי אליעזר אומר לכל האותות והמופתים כענין שנאמר (שם ז) והרביתי את אותותי ואת מופתי בארץ מצרים. ואומר (תהילים ע״ח:מ״ג) אשר שם במצרים אותותיו ומופתיו בארץ חם. ולכל היד החזקה. להביא מעשה הר סיני. ולכל המורא הגדול. להביא מעשה המדבר כענין שנאמר (דברים ח׳:ט״ו) המוליכך במדבר הגדול והנורא. אשר עשה משה. זה שיבור הלוחות. שנא' (שם ט) ואשליכם מעל שתי ידי ואשברם לעיניכם. ד״א אשר עשה משה. זו (העמדת החמה) כענין שנא' (שם ג) ונך אותו ואת בניו ואת כל עמו. ד״א אשר עשה משה. זו העמדת החמה שנא' (שם ב) היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים, ונאמר ביהושע (יהושע י) ביום תת ה' את האמורי. מיכן אמרו כשם שעמדה חמה ליהושע כך עמדה לו למשה. לעיני כל ישראל. כענין שנאמר (דברים ד׳:ל״ד) או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסות באותות ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדולים ככל אשר עשה לכם ה' אלהיכם במצרים לעיניך. ואומר (שם יא) כי עיניכם הרואות את כל מעשה ה' הגדול אשר עשה. ואומר (שמות י״ט:ט׳) הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך. היינו לעיני כל ישראל:


###### Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 34:12:2
[Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 34:12:2](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Deuteronomy/r/34:12:2)

לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד: