## Midrash Lekach Tov, Leviticus

###### Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:1:1
[Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:1:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Leviticus/r/15:1:1)

**פס'.** וידבר יי אל משה ואל אהרן. זה אחד (משבעה) [מעשרה] מקומות שנדבר אל משה ואל אהרן:


###### Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:2:1
[Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:2:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Leviticus/r/15:2:1)

**פס'.** דברו אל בני ישראל. בני ישראל מטמאין בזיבה ואין הגוים מטמאין בזיבה. ואמרת אליהם. לרבות את הגרים ואת העבדים. איש איש. לרבות את האשה ואת הקטן. כי יהיה. לכשיהיה. ד"א פרט לפני הדבור. זב מבשרו. עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו. מבשרו טמא ולא מחמת דבר אחר. מכאן אמרו בשבעה דרכים בודקין את הזב עד שלא נזקק לזיבה במאכ"ל ובמשת"ה במש"א ובקפיצ"ה בחול"י במרא"ה בהרהו"ר. משנזקק לזיבה אין בודקין אותו. זובו טמא הוא אין הדם יוצא מן האמה שלו טמא. כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא. מנה הכתוב שתים יקרא טמא. (זובו טמא לקריו אלא שהקרי שהזוב יותר מן הקרי):


###### Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:3:1
[Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:3:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Leviticus/r/15:3:1)

**פס'.** וזאת תהיה טומאתו בזובו רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו טמא הוא. מנה הכתוב שלש וקרא טמא הא כיצד שתים לטומאה שלש אף לקרבן. וזאת לרבות מימי רגליו ורוקו. תהיה טומאתו בזובו. אפילו כל שהוא. רר. שיצא מן האמה כמו רירין או החתים שעמד הזוב בפי האמה וחתם פי השתן מחמת הזוב. ואם ראה ראיה גדולה שהיא בג' שיעורין בשתי טבילות ושתי סיפוגין הרי זה זב גמור. מזובו. אפילו מקצת זובו מטמא משכב ומושב שאפילו לא ראה אלא שתי ראיות מטמא משכב ומושב. טומאתו הוא. מלמד שטומאתו בלובן ואינו מטמא באודם לפי שטומאת האיש בלובן וטומאת האשה בדם:


###### Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:4:1
[Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:4:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Leviticus/r/15:4:1)

**פס'.** כל המשכב אשר ישכב עליו הזב. הראוי למשכב מטמא פרט לששכב על הדלת. משכב מלמד שהוא עושה כל שתחתיו משכב ובלבד שיהא ראוי לשכיבה שהרי אמרה תורה משכב הראוי לשכיבה. וכל הכלי. כלי מיוחד לישב פרט לכפה סאה וישב עליה שאינו ראוי לישיבה שהרי אומרין לו עמוד ונעשה מלאכתנו. הזב. ולא בעל קרי אין מטמא משכב ומושב:


###### Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:5:1
[Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:5:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Leviticus/r/15:5:1)

**פס'.** ואיש אשר יגע במשא. האדם הנוגע במשכב מטמא בגדים. אין משכב נוגע במשכבו מטמא בגדים. במשכבו מלמד שאם נשבר טהור דאתי בק"ו מכלי חרש מפורש בברייתא:


###### Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:6:1
[Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:6:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Leviticus/r/15:6:1)

**פס'.** והיושב על הכלי. אפילו אינו נוגע בו מכאן אמרו ז' מושבות זה על גב זה. ואפילו על אבן מסמא טמאין:


###### Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:7:1
[Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:7:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Leviticus/r/15:7:1)

פס'. והנוגע בבשר הזב ולא בצואה שעליו. בבשר הזב ולא בעצם הפורש ממנו:


###### Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:8:1
[Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:8:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Leviticus/r/15:8:1)

**פס'.** וכי ירוק הזב בטהור. וכי ירוק מלמד לרבות כיחו. כיחו היוצא מן החזה כמו רוק רירו ונועו ומימי האף:


###### Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:9:1
[Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:9:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Leviticus/r/15:9:1)

פס'. כל המרכב אשר ירכב עליו. המיוחד למרכב כגון איכוף ועביט של גמל:


###### Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:10:1
[Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:10:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Leviticus/r/15:10:1)

**פס'.** וכל הנוגע בכל אשר יהיה תחתיו. תחתיו של זב ולא תחתיו של מרכב. והנושא אותם. לרבות את המשכב ואת המושב במרכב:


###### Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:11:1
[Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:11:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Leviticus/r/15:11:1)

**פס'.** וכל אשר יגע בו הזב. ולא הצואה ולא בשום דבר שעליו כמו נזמים וצמידים. וידיו לא שטף במים למה נאמר לפי שנאמר ורחץ את בשרו במים יכול אפילו בית הסתרים. ת"ל וידיו לא שטף במים מה ידיו הנראים אף כל גופו הנראה טעון רחיצה פרט לבית הסתרים שבתוך הנקבים והנחירים. ד"א וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים זה בא ללמד אפילו לאחר מאה שנה אם לא רחץ שהוא מטמא וידיו זה גופו כענין שנאמר (ישעיה נז) (מ)חית ידך כלומר מחמת עצמך. ד"א וידיו לא שטף במים להביא את הטהור שלא רחץ ידיו ורגליו שהוא טמא. אמר ר' אלעזר בן ערך מכאן סמכו לנטילת ידים מן התורה:


###### Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:12:1
[Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:12:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Leviticus/r/15:12:1)

**פס'.** וכלי חרס. לרבות כלי נתר. אשר יגע בו הזב ישבר. נאמר כאן אשר יגע ונאמר להלן אשר תבושל בו ישבר מה להלן מאוירו אף כאן מאוירו. וכל כלי עץ ישטף במים. לכך נקראים כלי עץ כלי שטף שדינו כשטיפת ידים:


###### Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:13:1
[Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:13:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Leviticus/r/15:13:1)

**פס'.** וכי יטהר הזב מזובו. לכשיפסק הזב. מזובו. ולא מנגעו מזובו וסופר לימד על מקצתו זובין כגון שתי ראיות שטעונין ספירת ז'. וספר לו. לעצמו. שבעת ימים לטהרתו. שתהא טהרתן אחת למדנו לשבעת הימים שהיו סמוכין ולא מפוזרין. וכבס בגדיו ורחץ במים מה בשרו בנקיות אף בגדיו בנקיות. במים חיים וטהר, הזב טעון מים חיים ולא מצורע בשרו במים חיים וטהר. ולא בגדיו וטהר מלטמא כלי חרש (בחסר) וזו הלכה השיב בן עזאי את ר' יוסי הגלילי אמר לו ר' יוסי הגלילי שנהו לי ואמר אין שונין לחכם פרשיהו ואמר אין מפרשין לחכם ופירשו רבי יוסי הגלילי מעצמו:


###### Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:14:1
[Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:14:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Leviticus/r/15:14:1)

**פס'.** וביום השמיני. ולא בלילה. יקח (שני כבשים) [לו שתי תורים] ובא לפני יי מלמד שאין הקינים מתפרשות אלא או בלקיחת בעלים או בעשיית כהן. וכפר עליו הכהן מזובו מקצת זבין מביאין קרבן. כיצד ראה ג' מביא ראה שתים אינו מביא: פס'. ואיש. לרבות בן תשע שנים ויום אחד. כי תצא ממנו. עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו. מכאן אמרו הזב ובעל קרי שהרגישו אוחזין באמה ובולעין את התרומה. שכבת זרע. פרט (למעלה) [למערה]. ורחץ במים. במי מקוה. את כל בשרו. מים שכל בשרו עולה בהן וכמה הן אמה על אמה ברום ג' אמות שיערו חכמים בארבעים סאה:


###### Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:17:1
[Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:17:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Leviticus/r/15:17:1)

**פס'.** וכל בגד וכל עור. לרבות את כל הכלים. אשר יהיה עליו. אפילו על מקצתו. שכבת זרע. הראויה להזריע פרט לשנסרחה. מכאן אמר רבי אלעזר בן עזריה הפולטת שכבת זרע ביום השלישי טהורה ר' ישמעאל אומר פעמים שהן ד' עונות פעמים שהן ה' פעמים שהן ו'. פירוש לפי שהעונה או יום או לילה. ואם שמשה ביום הראשון לעת הערב הרי מקצת יום ראשון ככלו ולילי יום שני ויומו ולילי יום שלישי ויומו הרי ד' בג' ימים. ואם שמשה בבקר ביום הראשון הרי עונה עד הערב ולילי יום שני ויומו ולילי יום שלישי ויומו והם ה' עונות בג' ימים. ואם שמשה בתחלת ליל ראשון הרי ו' עונות עד יום שלישי לילי ראשון שנים לילי שני ויומו ב' ולילי שלישי ויומו ב' רבי עקיבא אומר לעולם ה' שאינו מחשב לילי ראשון ואם יצאת מקצת עונה ראשונה שלא שמשה מן הבקר אלא בחצי היום נותנין לו מקצת עונה שיש מלילי רביעי לה שלש חמש עונות שלימות כדי שאם פולטת מכאן ואילך טהורה והלכה זו נדרשת במסכת שבת בפרק רבי עקיבא:


###### Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:18:1
[Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:18:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Leviticus/r/15:18:1)

**פס'.** ואשה. לרבות את הקטנה. כי תהיה זבה. זו נדה. דם יהיה זובה. מלמד שאינה מטמאה אלא בדם. בבשרה. מלמד שהיא מטמאה בפנים כבחוץ. שבעת ימים תהיה בנדתה. השלמת ז' ימים תהיה בנדתה מלמד שאינה טובלת ביום אלא בלילה שנאמר שבעת ימים תהיה בנדתה השלמת ז' ימים תהיה בנדתה בנדתה תהיה. עד שתטבול:


###### Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:19:1
[Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:19:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Leviticus/r/15:19:1)

פס'. וכל הנוגע בה יטמא עד הערב. ואינה מטמא אדם וכלי חרש:


###### Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:20:1
[Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:20:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Leviticus/r/15:20:1)

**פס'.** וכל אשר תשכב עליו [בנדתה] יטמא וכל אשר תשב עליו יטמא. יכול תטמא משכב שאינו מיוחד לשכיבה ומושב שאינו מיוחד (לשכיבה) [לישיבה] ת"ל וכל הנוגע במשכבה יכבס בגדיו וכתיב וכל הנוגע בכל כלי אשר תשב עליו יכבס בגדיו מה אלו שני המקראות האמורות למטן אינה מטמא אלא משכב המיוחד לשכיבה ומושב המיוחד לישיבה אף כאן לא תטמא אלא משכב המיוחד לשכיבה ומושב המיוחד לישיבה:


###### Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:23:1
[Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:23:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Leviticus/r/15:23:1)

**פס'.** ואם על המשכב הוא או על הכלי אשר היא יושבת עליו. יש בפסוק זה לשאול הואיל ונאמר כל הנוגע במשכבה וכל הנוגע בכל כלי אשר תשב עליו מה ת"ל ואם על המשכב הוא או על הכלי אשר היא יושבת עליו. תשובה בא ללמדנו על חבורי טומאה שאם נגע כלי טהור בכלי הנדה או במשכבה שהנוגע בחיבור הטומאה טמא כדתנן במסכת זבין בפרק אחרון בהלכה חמישית מקצת הטמא על הטהור ומקצת הטהור על הטמא חבורי טמא על הטהור וחבורי טהור על הטמא טמא והברייתא עד שינשא בו עליו משובשת שהרי שנינו מקצת טהור על הטמא ומהו ואם על המשכב הוא פליג. ואם על המשכב של נדה הוא הכלי הטהור או על הכלי אשר היא יושבת עליו בנגעו בו בחיבורים יטמא האדם עד הערב ואין טעון כיבוס בגדים כמו שטעון הנוגע במשכבה או בכלי שתחתיה אם במה שכתוב בו בנגעו בו יטמא עד הערב הוא טמא ובגדיו טהורין הוא טעון רחיצה ולא בגדיו כיבוס עד שינשא רובו עליו מכאן אמרו רוב טמא על הטהור או מקצת רוב טהור על הטמא או על מקצתו בזב טמא ובמשכב טהור:


###### Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:24:1
[Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:24:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Leviticus/r/15:24:1)

**פס'.** ואם שכב ישכב. לרבות שתי שכיבות. ואם שכב ישכב לרבות את המערה. איש פרט לקטן. ותהי נדתה עליו יכול יעלה לרגליו. פירוש שאם בא עליה בתוך ימי נדתה תאמר יטמא בועלה כימים הנותרים לה מטומאתה או אחד או שנים או ג' ת"ל שבעת ימים בין בתחלת הנדה בין באמצע בין בסוף טעון ז' ימים. ד"א ותהי נדתה עליו מלמד מה היא מטמאה אדם וכלי חרש אף הוא מטמא אדם וכלי חרש. וכל המשכב אשר ישכב עליו (שמא) [יטמא] נתקו הכתוב מטומאה חמורה ותלאו בטומאה קלה שלא יטמא אלא אוכלין ומשקין נמצאת אומר משכבו כמגעו מה מגעו מטמא אחד ופוסל אחד אף משכבו. וטמא שבעת ימים. סופר שבעה לביאה האחרונה. וכל המשכב אשר ישכב עליו יטמא עד שינשא רובו עליו. ד"א ואם שכב ישכב איש אתה ותהי נדתה עליו כל המשכב אשר ישכב עליו יטמא מכאן אמרו ומטמאה את בועלה לטמא משכב תחתון כעליון תחתונו של בועל נדה כעליונו של זב שהוא טמא ואינו מטמא. ואשה שאין לה וסת אסורה לשמש שכך שנינו כל אשה שאין קובעת לה וסת אסורה לשמש ואין לה לא כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות ויוציא ולא יחזור דברי ר' מאיר ר' חנניה בן אנטיגנוס אומר משמשת בשני עדים אחד לפני תשמיש ואחד לאחר תשמיש והן והן עידיה והן הן עוותיה והן (תיקוליה) [תיקונה]. משום אבא חנן אמרו אוי לו לבעלה של זו כל אשה שאין לה וסת דיה שעתה ואלו הן וסתות מפהקת מתעטשת וחוששת בפיסי כריסה ושיפולי מעיה וכמו צמרמורות אוחזין אותה וכן כיוצא בהן. כל שתקבענה שלש פעמים הרי זה וסת וכן כל כיוצא בהן. להביא את שראשה כבד ואבריה כבדין עליה ורותת וכו' אלו וסתות של גוף. ווסתות (שלימים) [של ימים] אמרו חכמים היתה לומדת להיות רואה זו חמשה עשר ושינתה ליום כ' זה וזה אסורין פעמים ליום כ' זה וזה אסורין שלשה פעמים ליום כ' מותרין יום חמשה עשר ונקבעה לה יום כ'. נשים בבתולות כגפנים יש גפן שיינו אדום ויש גפן שיינו שחור ויש גפן שיינו מרובה ויש גפן שיינו ממועט כל גפן יש בו יין וכל אשה יש בה דמים ושאין בה דורקטי. מאי דורקטי דור קטוע. שני ר' חייא כשם שהשאור יפה לעיסה כך דמים יפין לאשה. ר' מאיר אומר כל אשה שדמיה מרובין בניה מרובין. וכל אשה שהיא מרובה בבדיקות משובחת היא בין הנשים שכך שנינו כל היד המרובה לבדוק בנשים משובחת ובאנשים תקצץ ומה טעם בנשים משובחת ובאנשים תקצץ נשים שאינן בני הרגשה משובחת אנשים שהן בני הרגשה תקצץ. ומותיבין ואם אנשים בני הרגשה הן למה הוצרך התנא לומר המרבה לבדוק אפי' אינה מרבה תקצץ שהן בני הרגשה הן (ומתרנין) [ומתרצינן] אין באנשים אפילו בלא רבוי נמי תקצץ וכששנה (הונא) [התנא] המרבה לבדוק בשביל נשים שנה:


###### Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:25:1
[Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:25:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Leviticus/r/15:25:1)

**פס'.** ואשה כי יזוב זוב דמה. בין גיורת בין שפחה בין משוחררת. כי יזוב זוב דמה. דמה מחמת עצמה ולא מחמת ולד וכו'. דהמקשה במסכת נדה. ימים רבים מיעוט ימים שנים רבים שלשה. בלא עת נדתה יכול הרואה שלשה בתחלה תהא זבה ת"ל על נדתה אחר נדתה היא הנקראת זבה אינה נקראת זבה בתחלה אלא נדה. אין לי אלא סמוך לנדתה. מופלג מנדתה מנין ת"ל כי תזוב על נדתה. תנן במסכת (פסחים) [ערכין] אין פתח בטועה פחות משבעה ולא יתר על שיבעה עשר טועה שאמרה יום אחד טמא ראיתי (פיחת הי"ז) [פתחה י"ז] שני ימים טמא ראיתי פיתחה שבעה עשר שלשה ימים טמא ראיתי פיתחה חמשה עשר ששה ימים טמא ראיתי פיתחה י"ד שבעה ימים טמא ראיתי פיתחה שלשה עשיר שמונה ימים טמא ראיתי פיתחה י"ב תשעה ימים טמא ראיתי פיתחה י"א עשרה פתחה י' י"א פתחה ט' י"ב פתחה ח' י"ג פתחה ז' שאין פתח בטועה פחות משבעה ולא יתר על י"ז וכו' הילכ'. פירו"ש יום אחד טמא ראיתי ואיני יודעת אם בימי נדתי אם בימי זיבתי פיתחה י"ז שעד י"ז יום אינה חוזרת לפתחה כפתחה הראשון דאמרינן הך יום טמא דחזת סוף זיבתה הוא והשתא אתו ז' ימי נדה שהיא ראויה להיות נדה בהם והדר תלתה יומי זיבה והדר ז' נקיים הרי י"ז נמצא עד י"ז יום חוזרת לפתח כפתח שאר כל הנשים שאם רואה לאחר מכאן ב' או ג' או ד' יום מונה ומוסיפה כל שעה עד ז' ימים ואפילו ראתה ביום שבעה טובלת לערב ומשמשת מכאן ואילך שומרת יום כנגד יום עד שתראה ג' ימים רצופין והדר מונה ז' נקיים והינו דרך פתח שאר כל הנשים. ולהאי פתח חוזרת עד י"ז ואע"ג דבהנך י"ז יום גופיהו אית ליה דרך אפי' הכא אתא לאשמועינן דהאי יום טמא שראתה חשבינן לה לסוף זיבה לאחמורי עלה. וכי אמרה ג' ימים טמא ראיתי חשבינן להו לסוף זיבה נמי ואינה משמשת עד שתביא קרבן זיבתה ועד שתעמוד ז' נקיים דאלו חשבינן להו לסוף זיבה נמי ואינה משמשת עד שתביא קרבן זיבתה ועד שתעמוד ז' נקיים דאלו חשבינן להו להנך יומי דאמרה יום א' או ב' או ג' לימי נדתה לא מנינן אלא ד' עליהו וטובלת לערב ומשמשת וטהורה לכל דבריה אלא להכי לא חשבינן להו ליומי נדתה לקולה דספיקה דאורייתא היא ולחומרא מפקינן לה ואע"ג דלא צריך ליה למתני כולי האי (ז"ז יום לא) תשב ז' נקיים וסגי לה כדפריך רב אחא בר אהבה לקמן אפילו הכי איצטרך למתני י"ז יום לאשמעינן שעד י"ז יום סיימה כל פתח נדתה וחזרה לתחלת פתחה הראשון דכולהו הנך יומי דחזת מוקמינן להו בסוף זיבה ואי אמרה ד' אמרינן ג' דיומי זיבה והאיך רביעי תחלת ז' יום נדתה ועוד מוספת ט"ז להשלים י"ז שכך הוא שעור פתחה בין ימי נדה לימי זיבה כדאמרינן וכל שהולכת ומוספת בימי טומאה פוחתת בימי טהרה להשלמת י"ז לפתחה עד פתחה שבעה שאין פתח בטועה פחות משבעה שאפילו אם אמרה י"ד יום ראיתי ואפילו ט"ו או עד מאה יום או עד אלף יום אי אפשר לה לחזור לפתחה עד ז' ששבעה ימים נקיים היא צריכה דממה נפשך זבה גמורה ולמעלה מזהה דאפשר לה להטהר בלא ז' נקיים הלכך כל הפחות פחות אינה חוזרת לפתחה בפחות מז' נקיים שהיא מתעכבת לחזור בפתחה אינה מעכבת יותר מי"ז שכן שיעור פתחה בין נדתה בין זבה לטהרתה ואמר בתורת כהנים אין לי אלא מופלג מנדתה יום אחד מנין שנים ג"ד ה"ו ז"ח ט"י מה מצינו ברביעי שהוא כשר לספירה וכשר לזיבה אף אני ארבה אלו שהן כשרין לספירה שיהו כשרין לזיבה. בלא עת נדתה. לרבות אחד עשר לפי שמרבה אני אחד עשר שהיא סופרת בלא עת נדתה ומוציא את שנים עשר שאינו בספירת בלא עת נדתה אין לי אלא הרואה ג' שהיא זבה ומנין לרואה שנים ת"ל ימי זיבה. ומנין שהיא סופרת יום כנגד יום ת"ל טמא יהיה ואע"ג דעיקרי כל הכלי תהיה טומאתו בו לרבות את בעלה:


###### Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:26:1
[Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:26:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Leviticus/r/15:26:1)

**פס'.** כל המשכב אשר תשכב עליו כל ימי זובה כמשכב נדתה יהיה לה. ולא כימי (לידתה). טמא יהיה, כבר מפורש לעיל לשומרת יום כנגד יום דעיקרו על הכלי מדבר:


###### Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:27:1
[Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:27:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Leviticus/r/15:27:1)

פס'. וכל הנוגע בם יטמא. כל על ידי חבוריהן:


###### Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:28:1
[Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:28:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Leviticus/r/15:28:1)

**פס'.** ואם טהרה מזובה. כשתספור. מזובה ולא מנגעה מזובה ולא מלידתה. וספרה לה. לעצמה. שבעת ימים רצופין זה לזה. ואחר תטהר. אחר אחד לכולם מלמד שיהו סמוכין:


###### Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:29:1
[Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:29:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Leviticus/r/15:29:1)

**פס'.** וביום השמיני ולא בלילה. תקח לה לעצמה. והביא אותם אל הכהן מלמד שהיא טובלת מבעוד יום שהרי צריכה הערב שמש. ועשה הכהן את האחד חטאת ואת האחד עולה מלמד שאין הקינין מתפרשות אלא או בלקיחת בעלים או בעשיית כהן:


###### Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:31:1
[Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:31:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Leviticus/r/15:31:1)

**פס'.** והזרתם את בני ישראל אין נזירה אלא הפרשה. והזרתם את בני ישראל מטומאתם הרי זו אזהרה. ולא ימותו בטומאתם הרי זה עונש. בטמאם את משכני אשר בתוכם אע"פ שטמאין שכינה ביניהם:


###### Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:32:1
[Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:32:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Leviticus/r/15:32:1)

**פס'.** זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע. זרע יש שראה ראיה אחת שהוא כבעל קרי טובל ואוכל פסחו לערב:


###### Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:33:1
[Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:33:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Leviticus/r/15:33:1)

**פס'.** והדוה בנדתה. זקנים הראשונים היו אומרין שלא תכחול ולא תפקוס כל ימי נדתה עד שבא ר' עקיבא ואמר יביא הדבר לידי איבה ויגרשנה אלא כוחלת ופוקסת ומהו הדוה בנדתה תהא בנדתה עד שתבוא במים. והזב את זובו. מה הזב מטמא במשא אף הזוב מטמא במשא. לזכר. לרבות את המצורע. ולנקבה לרבות היולדות. רבי יוחנן בן קרחה אומר לזכר ולנקבה לזכר כל שהוא ולנקבה כל שהיא. ולאיש אשר ישכב עם טמאה להביא את הבא על שומרת יום כנגד יום שהרי הבא על הנדה למדנו והבא על הזבה בא זה ללמדנו על שומרת יום כנגד יום שהוא כיוצא בה: