## Midrash Lekach Tov, Leviticus

###### Midrash Lekach Tov, Leviticus 3:1:1
[Midrash Lekach Tov, Leviticus 3:1:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Leviticus/r/3:1:1)

**פס'.** ואם זבח שלמים קרבנו. רבי יהודה אומר כל המביא שלמים מביא שלום בעולם. ד"א שלמים שהכל שלם בהם הדם והאימורין למזבח החזה והשוק לכהנים. העור והבשר לבעלים. ד"א ואם זבח שלמים קרבנו לימד על כל אדם שהוא לשלום מביא זבח ומביא קרבן. הא אם הוא אונן אינו מביא לא זבח ולא קרבן. דכתיב שלמים. אם מן הבקר. לרבות אחד עשר שיצא מן הפתח וקראו עשירי. מן הבקר. להוציא את התשיעי לפי שאחד עשר הוא אחר הקדושה והתשיעי הוא לפני הקדושה. הוא מקריב. היחיד מביא שלמים נדבה ואין הצבור מביא שלמים נדבה. אם זכר. לרבות את הולד. אם נקבה. לרבות התמורה.ואם זכר לרבות ולד בעלי מומין. אם נקבה. לרבות תמורות בעלי מומין וכיוצא בו. (שמואל א י״ז:ל״ו) גם את הארי גם (את) הדוב הכה עבדך לרבות את הדוב עם הארי ואת הארי עם הדוב. ע"א גם את הארי ואת. שני רבויין לרבות ארי ושני גוריו ודוב ושני גוריו:


###### Midrash Lekach Tov, Leviticus 3:2:1
[Midrash Lekach Tov, Leviticus 3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Leviticus/r/3:2:1)

**פס'.** וסמך ידו. ולא יד בנו ולא יד שלוחו ולא יד עבדו. על ראש קרבנו. לא על הצואר ולא על גביים. קרבנו. לרבות כל בעלי קרבן, קרבנו ולא קרבן אביו. ד"א קרבנו ולא קרבן הגר שרבי יהודה אומר אין היורש סומך. ושחטו פתח אהל מועד. פרט לחולין שנשחטו בעזרה. וכן הוא אומר (דברים י״ב:כ״א) כי ירחק ממך המקום אשר. בריחוק מקום אתה זובח ואין אתה זובח בקירוב מקום. יכול אם שחט בעזרה ישליכנו לכלב. ת"ל (שמות כ״ב:ל׳) לכלב תשליכון אותו (לכלב) אותו אתה משליך [לכלב] ואין אתה משליך לכלב חולין שנשחטו בעזרה. פתח אהל מועד. לפני אהל מועד להכשיר את כל הרוחות אחד צפון ואחד שאר רוחות:


###### Midrash Lekach Tov, Leviticus 3:3:1
[Midrash Lekach Tov, Leviticus 3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Leviticus/r/3:3:1)

**פס'.** והקריב מזבח השלמים. אע"פ שלא נשחטו לשמן. שלמים אע"פ לא סמך ידו עליהן. אשה לה'. אשים לה' לשם הקב"ה. מיכן אמרו לשם ששה דברים הזבח נזבח. לשם זבח. לשם זובח. לשם ה'. לשם אשים. לשם ריח. לשם ניחוח. ולטאת ואשם לשם חטא. אמר רבי יוסי אף מי שלא היה בלבו אחד מכל אלו כשר מפני שהוא (פנאי) [תנאי] בית דין שאין המחשבה הולכת אלא לאחר העובד. את החלב המכסה את הקרב. לפי שנאמר (ויקרא ב) כל חלב לה'. יכול אף חלב דפנות בכלל. ת"ל ואת החלב המכסה את הקרב. ואת כל החלב אשר על הקרב. רבי ישמעאל אומר להביא חלב שעל הקיבה. ר' עקיבא אומר להביא חלב שעל הדקין:


###### Midrash Lekach Tov, Leviticus 3:4:1
[Midrash Lekach Tov, Leviticus 3:4:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Leviticus/r/3:4:1)

**פס'.** ואת שתי הכליות. לא בעל כוליא אחת ולא בעל שלש. ואת החלב אשר עליהן. ולא הבשר שעליהן. אשר על הכסלים. זו חלב שבין הפקוקלות. דברי רבי עקיבא. רבי יוסי הגלילי אומר להביא חלב שעל העוקץ. ר' ישמעאל אומר (מהחלב) [מה חלב] המכסה את הקרב תותב קרום ונקלף אף כל תותב קרום ונקלף. ואת היותרת על הכבד. זה חצר הכבד שיטול מן הכבד היותרת. על הכליות יסירנה. אפילו כוליא אחת:


###### Midrash Lekach Tov, Leviticus 3:5:1
[Midrash Lekach Tov, Leviticus 3:5:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Leviticus/r/3:5:1)

**פס'.** והקטירו אותו. הכשר ולא הפסול. דבר אחר והקטירו אותו שלא יערב חלבים בחלבים. אשה ריח ניחוח לה'. לגזירה שוה נאמר כאן אשה ולא נאמר לחם ונאמר למטן לחם ולא נאמר לה' וכדי ליתן את האמור בכולן בכל אחת ואחת לכך נאמר אשה אשה לגזירה שוה:


###### Midrash Lekach Tov, Leviticus 3:6:1
[Midrash Lekach Tov, Leviticus 3:6:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Leviticus/r/3:6:1)

**פס'.** ואם מן הצאן קרבנו. למה נאמר שלמים בבקר שלמים בצאן לפי שהבקר נתרבה (בנכסים) [בנסכים] והצאן נתמעט (בנכסים) [בנסכים] לפיכך הוצרך לומר שלמים בבקר שלמים בצאן. זכר או נקבה. זכר ודאי או נקבה ודאית פרט לטומטום ואנדרוגינוס:


###### Midrash Lekach Tov, Leviticus 3:7:1
[Midrash Lekach Tov, Leviticus 3:7:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Leviticus/r/3:7:1)

**פס'.** אם כשב הוא מקריב. למה נאמר כשב לרבות את הפסח לאליה כשהוא אומר אם כבש לרבות פסח שעבר זמנו ושלמים הבאים מחמת הפסח כגון שגבו מעות לפסח וקנו פסח והותירו לוקחין בהם שלמים וטעונים סמיכה (ונכסים) [ונסכים] ותנופת חזה ושוק:


###### Midrash Lekach Tov, Leviticus 3:8:1
[Midrash Lekach Tov, Leviticus 3:8:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Leviticus/r/3:8:1)

**פס'.** וסמך ידו. כדכתבינן לעיל. והקריב מזבח השלמים. אע"פ ששחט שלא לשמו. שלמים אע"פ שלא סמך עליהם. חלבו האליה. להביא את החלב הסמוך לאליה זה חלב שבין פקוקלות. דברי רבי עקיבא. ר' יהודה אומר חלבו האליה הקיש חלב לאליה מה החלב בשני לאוין אף אליה בשני לאוין. אליה. יכול יקיים בה מצות אליה ת"ל תמימה. יכול יטלנה עם (השזרה) [השדרה] ת"ל לעומת העצה. יכול לא יכנס לפנים מן העצה ת"ל יסירנה. יכנס לפנים מן העצה. את החלב המכסה את הקרב. מיעט חלב דפנות:


###### Midrash Lekach Tov, Leviticus 3:10:1
[Midrash Lekach Tov, Leviticus 3:10:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Leviticus/r/3:10:1)

**פס'.** ואת שתי הכליות. אין לך אלא מה שאמרו בענין. משום רבי ישמעאל אמרו לפי שיצא הכבש לידון בדבר חדש באליה. אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב לכללו בפירוש. ואת שתי הכליות כדלעיל. והקטירו הכהן כדי שלא יערב חלבו בחלבין. היינו דאמרי במסכת פסחים על אגריפס המלך שנתן עיניו לידע כמה אוכלוסי ישראל וקבצו כל הכליות של פסחים תשובתו בצדו וכי תימא דמקטר להו. והקטירו. שלא יערב חלבין בחלבין זה בזה אלא תפיסה בעלמא כלומר תופסין חשבון הפסחין ומן הפסחין ידע רוב ישראל. לחם אשה לה'. לימד על החלבים שהן קרוין לחם. ואע"ג דאליה קרויה חלב לגבי הקטרה ואינה קרויה חלב לגבי אכילה שהרי אמרה תורה (ויקרא ז׳:כ״ג-כ״ד) כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו. חלב השוה בשור וכשב ועז לא תאכלו. יצאת האליה שאינה בשור ועז ולא נקראת חלב אלא על שם עילוי נקרא חלבו ואין איסורו משום אכילת חלב. ואי בעית אימא סברא האי מאן דזבין כל תרבא דאימרא מחבריה מי קא יהיב ליה אליתא שמע מיניה (לאשמה) [לא שמה] תרבא. ואם משום שנקרבת על גבי המזבח באימורי הקרבנות בכלל שתי כליות ויותרת הכבד. בוא וראה במשנה תורה מה כתיב (דברים י״ד:כ״ד) כי ירחק ממך המקום וכתיב (שם יב) אך כאשר יאכל את הצבי ואת האיל כן תאכלנו. מה בא ללמדנו שהאימורין נאכלין בגבולין. הטמא והטהור יחדו יאכלנו. להתיר בשר באכילה לזבין ולזבות. ואם תאמר אפי' חלבים נמי. כבר הזהירך הכתוב חקת עולם לדורותיכם בכל מושבותיכם. כל חלב וכל דם לא תאכלו. לרבות הגבולין. כל חלב וכל דם לא תאכלו. מה דם השוה בכל אף חלב השוה בכל. יצאו כליות ויותרת ואליה שאינן קרוין חלב אלא להקטרה בלבד ולא עוד אלא שהרי לעומת העצה הוא פירושו להסירה ושלמה ממעל לכסלים מקום הכליות שבפנים וכן פירשו רבותינו ז"ל ממקום שהכליות יועצות והוא כמו זרת למעלה ממקום שהאליה תלויה ללמדך שאין האליה קרויה חלב אלא לענין הקטרה בלבד:


###### Midrash Lekach Tov, Leviticus 3:12:1
[Midrash Lekach Tov, Leviticus 3:12:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Leviticus/r/3:12:1)

פס'. ואם עז קרבנו. הפסיק הענין שלא תהא העז טעונה אליה. וסמך ידו כדלעיל:


###### Midrash Lekach Tov, Leviticus 3:14:1
[Midrash Lekach Tov, Leviticus 3:14:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Leviticus/r/3:14:1)

**פס'.** והקריב ממנו. מן המחובר [יכול] לפי שנתמעט מן האליה יתמעט מכולם. ת"ל את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב:


###### Midrash Lekach Tov, Leviticus 3:16:1
[Midrash Lekach Tov, Leviticus 3:16:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Leviticus/r/3:16:1)

**פס'.** והקטירם. (יכול) כאחת. לחם אשה לריח ניחוח כל חלב לה', לחייב על החלב מעילה וכן הוא אומר (ויקרא ה) (ומעלה מעל) מקדשי ה' משום רבי ישמעאל אמרו הרי הוא אומר (במדבר י״ח:ט״ז-י״ז) אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה קדש הם את דמם תזרק על המזבח ואת חלבם תקטיר למדנו לבשר שהוא טעון מתן דמים וחלבים במזבח. למעשר ולפסח מנין כשהוא אומר (דברים י״ב:כ״ז) ודם זבחיך ישפך על מזבח וגו'(אליו) מעשר ופסח שהן במתן דמים. אין לי אלא דמם. חלבם מנין ת"ל כל חלב לה'. להביא חלב מעשר ופסח שהן טעונין מזבח:


###### Midrash Lekach Tov, Leviticus 3:17:1
[Midrash Lekach Tov, Leviticus 3:17:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Leviticus/r/3:17:1)

**פס'.** חקת עולם. לבית עולמים. לדורותיכם. שינהוג הדבר לדורות. בכל מושבותיכם. בין בארץ בין בחוצה לארץ. כל חלב וכל דם לא תאכלו. רבי יהודה הקיש חלב לדם מה חלב בשני לאוין אף הדם בשני לאוין. וחכמים אומרים אין בהם אלא אזהרה אחת בלבד. והזהיר הקב"ה את ישראל על (החלב ועל) הדם בין של בהמה בין של חיה ובין של עוף אסור שנאמר (ויקרא ז׳:כ״ו) וכל דם לא תאכלו בכל מושבותיכם לעוף ולבהמה. וחיה בכלל בהמה. דכתיב (דברים י״ד:ד׳-ה׳) זאת הבהמה אשר תאכלו שור שה כשבים וגו' וכתיב (שם) איל וצבי ויחמור וגו'. דם שהנשמה יוצאה בו ענוש כרת ודם התמצית ודם איברים עומד עליהם באיסור. דאמר רבא (כריתות ד') חמשה לאוין הן בדם טעמא מאי אמר לדם עומד עליהם חולין ואמר לדם תמצית ואמר לדם האיברים ואמר לדם כיסוי שנאמר רק את דמו לא תאכלו. ואחד לדם הקזה שנאמר רק חזק לבלתי אכול הדם. למה לדם הקזה שהנפש יוצאה בו וכשאמרו דם האיברים לא אסרו אלא במופרש מן האיברין אבל לא נפרש מן האיברין ומובלע באבר מותר לאכלו באותו אבר. וחוטין שביד אע"פ שלא פירש מהם אסור עד שיחתכנו וימלחנו שכן אמרו חכמים חוטין שביד אסורין. והרוצה ליתן בשר בתוך קדירה אסור עד שיהא מולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה שכן (חולין קי"ג) אמר שמואל אין הבשר יוצא מידי דמו עד שמולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה. ועוף שממלאין אותו בשר וטוין אותו מותר ואין חוששין שמא בלע הדם מאי טעמא כבולעו כך פולטו. ואם נותנין אותו בבצק וטוין אותו בבצק. אם בצק של סלת הוא בין שהאדימה בין שלא האדימה מותר. ואם בצק קיבר הוא אם הלבינה מותר ואם לאו אסור. ואם משאר קמחים הוא. האדימה מותר לא האדימה אסור. וכל אלו שממלאין בבשר בין גוזל בין תרנגולת בין אווז בין גדי מותר ואפילו פיו למעלה והוא שמלאהו בבשר אבל בכבד אסור שהרי אמרו אסור להשפיד בשפוד כבד על הבשר לכתחלה ואם עשה עשוי. חלב קורעו ומוציא את דמו. לא קרעו קורעו אחר בישולו ומותר. מאי טעמא לפי שפולט הוא ואינו בולע. בכ"ד מקומות מנקין את הבשר של בהמה מן הדם ומן החלב. י"ב מאיסור דם וי"ב מאיסור חלב ואלו הן. קרום של מוח. מזרקין של צואר. ושני חוטין שביד. ושני קרומים של ביצים. וחוט של טחול, הרי אלו של דם. ואלו של חלב. ה' חוטין בכסלים. שנים משמאל מתפזרין לשלש שלש וג' מימין מתפזרין לשנים שנים. ושני חוטין של כליות. ושני קרמים של כסלים. וקרום של טחול. הרי אלו מאיסור חלב. וחלב אינו נוהג אלא בבהמה טהורה שכך שנינו חומר בחלב מבדם ובדם מבחלב. חומר בחלב שהחלב מועלין בו וחייבין עליו משום פיגול ונותר וטמא מה שאינן בדם. חומר בדם שהדם נוהג בבהמה ובחיה ובעופות בטמאין ובטהורין והחלב אינו נוהג אלא בבהמה טהורה בלבד שנאמר (ויקרא ז׳:כ״ה) כי כל אוכל חלב מן הבהמה אשר יקריבו ממנה קרבן לה' וגו'. ואע"פ שאמרו חכמים חיה בכלל בהמה כאן חילוף שנאמר אשר יקריבו ממנה קרבן לה' והיה אינה ראויה לקרבן. ואם תאמר שיש בבהמה בעלי מומין שאינן ראוין לקרבן והיה חלבן מותר. בעלי מומין ריבה בהן הכתוב הואיל ובמינן קרב שכך שנו רבותינו בברייתא אין לי אלא תמימין הראוין. חלב בעלי מומין מנא לן ת"ל מן הבהמה חלב חולין מנין ת"ל כי כל אוכל חלב. וכל חלב שהוא קרב על גבי המזבח אסור באכילה מאי טעמא לפי שאסור חלב בענין קרבנות נכתב ואי זה זה זה החלב המכסה את הקרב והיא המפה הפרושה על הקרב ושעל המסס ובית הכוסות ענוש כרת וזהו שעל הקרב ולמה נאסר זה מכל החלב לפי שהוא דומה לחלב המכסה את הקרב תותב קרום ונקלף אף זה תיתב קרום ונקלף. אמר רב יהודה חוט של בני מעים צריך לגורדו עד אמה מה טעם לפי שתותב קרום ונקלף היא וזהו חלב שעל הדקין. חלב שעל הקיבה הדומה לקשת אסור ומחלוקת ר' ישמעאל ורבי עקיבא הוא. ואע"ג שר' עקיבא מתיר נהגו בו איסור. חלב שעל הכליות אסור וענוש כרת. ושעל הכסלים שהירכים דבוקים אסור וענוש כרת שכך אמרו חכמים אמר ר' אבא אמר רב יהודה אמר שמואל חלב שעל הכסלים ענוש כרת. אליה אע"ג דלענין הקרבה חלב היא מותרת באכילה מאי טעמא לפי שנאמר כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו למה נאמר אם להוציא את החיה מאשר יקריבו ממנה קרבן לה' יצאת אלא אמר לך הכתוב כל חלב ששוה בשור וכשב ועז אסור יצאת אליה שאינה שוה בשור ועז להקרבה, שכך אמרו חכמים לימד על העז שאינה טעונה אליה ומתוך שאינה טעונה אליה לקרבן מותרת באכילה. אליה של כבש מותרת שאינה שוה בשור ועז:


###### Midrash Lekach Tov, Leviticus 3:17:2
[Midrash Lekach Tov, Leviticus 3:17:2](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Leviticus/r/3:17:2)

**ניקור בשר11 ששה חוטין יש בבהמה וצריך ליטלן.** של כליות. ושל כסלים. ושל טחול. איסורן איסור חלב וקרמין שלהן כן וצריך לקלפן ולגרדן. ושל ביצים. ושל מוח. איסורן איסור דם. ואמרו חכמים כסלין שהן כחלב אל יניחם על גבי בשר וידיחם או ינקרם לפי שהבשר בולע מן החלב של כסלים והקשו חכמים על דבר (אמר) זה אם כן כסלים עצמן כשאתה מנקרן בולע בשר שבכסלים מחלב שבכסלים. וחזרו ואמרו קרום יש בין חלב לכסלים ואינו בולע. ועוד הקשו אם כן חלב גופו קרום יש לו ואין הבשר שתחתיו בולע ממנו. אמרו אותו קרום רך הוא ונמרט ובולע ואסור. טבח שנמצא אחריו חלב רב יהודה אמר כבשעורה ור' יוחנן אמר בכזית. ואמר רב פפא לא נחלקו בדבר זה האומר כבשעורה לעברו בלא מלקות והאומר כבזית להלקותו ולעברו. ואמר מר זוטרא כזית אפי' בשנים ושלשה מקומות. כבשעורה במקום אחד. והלכתא רווחתא היא להלקותו בכזית. לעברו בלא מלקות כבשעורה: